גילי מייזלר סיים לימודי תואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, והמשיך ללימודי תואר שני בספרות עברית. לאורך השנים עבד בעבודות שונות, בין היתר לימד בבתי ספר ובאוניברסיטה, ובהמשך פתח סטודיו להפקת וידאו, וערך והפיק פרויקטים רבים. בשנת 2009 השלים את חלום חייו לאחר שהפיק, ביים וערך את הסרט "גחליליות" שהוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וישראל. בנוסף ביים וערך את הסרט "שברים". בשנים האחרונות הוא מנהל רשתות חברתיות.
יאמרו לכם: "מותר להפגין אבל מה שאתם עושים זו אנרכיה"? תענו להם שממשלה שלא נשמעת ליועצת המשפטית היא שמובילה לאנרכיה.
כשיגידו לכם שאתם לא מכבדים את תוצאות הבחירות תזכירו להם כיצד סירבו להכיר בלגיטימיות הממשלה הקודמת, החרימו את ועדות הכנסת וסירבו להכיר בבנט ובלפיד כראשי ממשלה והמשיכו להחזיק מנתניהו כשולט במדינה.
גילי מייזלר סיים לימודי תואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, והמשיך ללימודי תואר שני בספרות עברית. לאורך השנים עבד בעבודות שונות, בין היתר לימד בבתי ספר ובאוניברסיטה, ובהמשך פתח סטודיו להפקת וידאו, וערך והפיק פרויקטים רבים. בשנת 2009 השלים את חלום חייו לאחר שהפיק, ביים וערך את הסרט ״גחליליות״ שהוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וישראל. בנוסף ביים וערך את הסרט ״שברים״. בשנים האחרונות הוא מנהל רשתות חברתיות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תודה על הטור. ותודה על דף מסרי הקונטרא.
המחנה הליבראלי חייב לסיים את המשבר בהתלכדות מחדש ובהבנה של מה דרוש כדי לבסס את הדמוקרטיה והשלום בישראל. אחרת, אנחנו נחזור לאותו מצב בדיוק, שבו מת... המשך קריאה
תודה על הטור. ותודה על דף מסרי הקונטרא.
המחנה הליבראלי חייב לסיים את המשבר בהתלכדות מחדש ובהבנה של מה דרוש כדי לבסס את הדמוקרטיה והשלום בישראל. אחרת, אנחנו נחזור לאותו מצב בדיוק, שבו מתנהלת אותה המהפכה בצורה שקטה ואטית יותר: אותה הזליגה של הציבור לאוטוקרטיה לימין ואותה הזחילה לעבר מדינת אפרטהייד.
ההפיכה המשפטית מסוכנת מאוד. אבל לתת לה לעבור כמו שהיא מבלי להסכים לפשרה זו התאבדות לאומית.
ברגע שהרפורמה תעבור ואחר כך תפסל כצפוי על ידי בגץ תתחיל מלחמת אחים. זרועות הביטחון יתפרקו לפלנ... המשך קריאה
ההפיכה המשפטית מסוכנת מאוד. אבל לתת לה לעבור כמו שהיא מבלי להסכים לפשרה זו התאבדות לאומית.
ברגע שהרפורמה תעבור ואחר כך תפסל כצפוי על ידי בגץ תתחיל מלחמת אחים. זרועות הביטחון יתפרקו לפלנגות שלא יצליחו לשמור לא על ביטחון פנים ולא ביטחון חוץ.
לא בטוח כלל שיהיו בחירות דמוקרטיות לאחר מכן ואף אחד לא ישאל מה דעת הרוב
הארת בניין עיריית תל אביב בדגל לבנון מבקשת להביע סולידריות עם אזרחי לבנון בכלל ועם תושבי ביירות בפרט. במעשה זה משודר המסר הפשוט: איננו רואים בכולכם אויבים המבקשים לחסלנו, וליבנו עם כאבכם. לכאורה פעולה אנושית ומתבקשת, למעשה פעולה אמיצה, ולצערנו אף חתרנית במידת-מה, במציאות הישראלית המקוטבת.
הארת בניין עיריית תל אביב בדגל לבנון מבקשת להביע סולידריות עם אזרחי לבנון בכלל ועם תושבי ביירות בפרט. במעשה זה משודר המסר הפשוט: איננו רואים בכולכם אויבים המבקשים לחסלנו, וליבנו עם כאבכם
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מעניין היה להיווכח בגאווה שהציפה את ישראל הרשמית, ששיתפה לכל העולם את מעשהו של ראש העיר חולדאי ואת היד המושטת לעזרה רפואית, מול ההתקוממות של ה"בייס" ונציגיו בתקשורת ובבלפור. כבר אמרו את זה קודם לפני: "מן הצבועים תייראו". זו אותה צביעות של ראש ממשלה שמתפאר מעל בימת האו"ם בישראל המתקדמת והמקדמת זכויות להט"ב, ובכנסת מנסה למנוע קידום חוק איסור המרה ומונע מלקדם חוק שיסדיר באופן הגון את אפשרות הפונדקאות לזוגות להט"בים.
אני מאלו המבקשים להכיל – ואולי אף לקבל, או לכל הפחות להבין – את האחר. בין אם הוא שייך לקבוצת מיעוט, או למצער פגוע מסיבה זו או אחרת, או אם מדובר ב"סתם" אנשים אחרים ושונים מהרוב הדומיננטי. עלינו ללמוד לחיות עם השונים מאיתנו – פשוט כך. ולא, זה לא באמת כל כך פשוט. זה מורכב, זה מסובך, אבל זה הכרחי.
אני לא בעניין של לטפוח לעצמי על השכם, ובוודאי שאני נמצא בחברת רבים: לי ברור שהאדם הלבנוני המצוי אינו מחבל חיזבאללה המבקש להורגנו. כן, יחד עם אלו החושבים כמוני, אנחנו גם אותם אנשים שסבורים שמרבית הפלסטינים הם אנושיים ופרטנרים לגיטימיים לחיים משותפים. ולא, אנחנו לא מרגישים כך בגלל שאנחנו חיים במדינת תל אביב, לא זה מה שהופך אותנו לכאלו.
האם זה עניין של "גדלות נפש"? כזו הנדרשת שתהיה לאדם על מנת שלא ימהר להכליל וישתדל להכיל את ה"אחר"? כיצד קורה שהקריאה והרצון הגלוי לקרב צדדים שונים או "מנוגדים" לקראת הידברות ולהכרה מתפרשת עבור אחרים ככניעה? כיצד הבעה של אמפתיה לכאב אצל אחרים משמעה הזדהות עם האויב ומעשה של בגידה?
אני מבקש כאן לשאול: לא ברור לכולנו שהקלישאות הבאות הן נכונות: שבאמת רב המשותף על המפריד? שהכאב הוא אותו כאב, ושהרצון לשלום של מרבית הציבור, בכל ציבור, הוא משותף? שמלחמות אינן גזירת גורל? לא ידוע לכולם ששבטים, עמים ומדינות עם סכסוכים ארוכים וכואבים ומדממים משלנו מצאו בסופו של דבר את הדרך הנכונה להסדר ופתרון? כי זו עובדה, זו אינה תמימות.
מעניין להיווכח בגאווה שהציפה את ישראל הרשמית, ששיתפה לעולם את מעשה ראש העיר חולדאי ואת היד המושטת לעזרה רפואית, מול התקוממות ה"בייס" ונציגיו בתקשורת ובבלפור. כבר אמרו את זה קודם לפני: "מן הצבועים תייראו"
כשקוראים את תגובתו של פייגלין לפיצוץ בנמל ביירות, או את תגובתם של איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' למחווה של הארת בניין העיריה בדגל לבנון, אפשר לתהות שאולי לא גדלות נפש חסרה להם, אלא שאולי משהו אחר נעדר כאן. אותו גן יהודי שכולם מדברים עליו, או התכונה היהודית הזו שלכאורה כולנו – היהודים – נולדנו איתה, המבקשת לראות גם במי שאינו דומה לנו – אנושי, גם אם הוא לא מאנשי שלומנו.
ציוץ של משה פייגלין על האסון בנמל ביירות
במדינה מתוקנת, הצבע הכתום היה צובע הערב את בניין עיריית תל אביב כתזכורת לגירוש מגוש קטיף. במקום זה קיבלנו דגל של מדינת אויב. עולם הפוך ראיתי.
— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked) August 5, 2020
ובכלל, דומה ששקד, סמוטריץ' וחבריהם אינם חיים בישראל, אחרת היו מפסיקים לשלוף את המנטרה הקבועה של חז"ל הגורסת ש"כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים". כי אם היו באמת מכירים את המציאות הישראלית כאן היו הם תוהים כיצד זה שכבר עשרות בשנים המדינה אינה מפסיקה להתאכזר על הרחמנים והחלשים ודווקא מעודדת את האכזרים.
גילי מייזלר סיים לימודי תואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, והמשיך ללימודי תואר שני בספרות עברית. לאורך השנים עבד בעבודות שונות, בין היתר לימד בבתי ספר ובאוניברסיטה, ובהמשך פתח סטודיו להפקת וידאו, וערך והפיק פרויקטים רבים. בשנת 2009 השלים את חלום חייו לאחר שהפיק, ביים וערך את הסרט ״גחליליות״ שהוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וישראל. בנוסף ביים וערך את הסרט ״שברים״. בשנים האחרונות הוא מנהל רשתות חברתיות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מסכים עם הנאמר ,גישה מאוזנת ונחוצה בימים אלה , מוצגת אפשרות לצאת מהדפוס של ״ החזק השורד״ שהמדינה אימצה בעשורים האחרונים. צריך להשאר חזקים , אבל אנחנו מספיק חזקים כדי לאמץ דרכים נוספות ל... המשך קריאה
מסכים עם הנאמר ,גישה מאוזנת ונחוצה בימים אלה , מוצגת אפשרות לצאת מהדפוס של " החזק השורד" שהמדינה אימצה בעשורים האחרונים. צריך להשאר חזקים , אבל אנחנו מספיק חזקים כדי לאמץ דרכים נוספות להקטין את מימדי הסכסוך.
סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס טען כי ישנם "גורמים בישראל" שאוהבים "די הרבה" את ההסכם שוושינגטון השיגה אתמול עם איראן.
מזכר ההבנות – שטרם פורסם – ספג ביקורת חריפה מפוליטיקאים ישראלים מכל קצות הקשת הפוליטית.
ואנס אומר בריאיון לסי־אן־בי־סי כי חלק מהביקורת קשור להסתמכות על "דיווחים שגויים" מהתקשורת הממלכתית האיראנית, שלטענת סגן הנשיא, מציגה את ההסכם באופן מסולף כדי למכור אותו לקהל המקומי.
ואנס אמר כי יש לקוות שנוסח מזכר ההבנות יפורסם בהמשך השבוע, וכי מי שמפקפקים בו כעת יבינו אז שהוא הופך את האזור לבטוח יותר.
הוא השווה את ההסכם החדש להסכם הגרעין שנחתם ב־2015 על ידי נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה וטען כי מדינות המפרץ שנאו את ההסכם ההוא. לעומת זאת, ואנס טען כי מדינות המפרץ מברכות כעת על מזכר ההבנות החדש שנחתם. לא ברור לאילו דברי שבח מצד מדינות המפרץ התייחס ואנס.
ואנס התעקש כי ההסכם עם איראן ייצור "מזרח תיכון חדש" שבו "לישראל יהיה מקום ליד השולחן".
ש"ס ויהדות התורה הודיעו ליושב ראש הקואליציה, אופיר כץ, שמשום שהצעת החוק, העוסקת במעונות היום, לא מקודמת, שתי הסיעות לא יתמכו היום בחקיקה הקואליציונית במליאת בכנסת, כך נמסר מטעם שתי המפלגות.
כלי תקשורת בלבנון פרסמו הלילה תיעוד של תושבים עקורים בדרום לבנון חוגגים את הדיווחים על כך שנחתם הסכם בין איראן לארצות הברית, ככל הנראה על רקע הפרסומים, שלפיהם, ההסכם יביא לצמצום העימות בין ישראל לחזבאללה.
בנוסף, תושבים תועדו הבוקר בעיר נבטייה שבדרום המדינה מנסים לשוב לבתיהם, כנראה מתוך אמונה שההסכם יאפשר להם לעשות זאת.
יש לציין כי עד כה לא הוכרזה הפסקת אש רשמית בלבנון או חזרה מאורגנת של תושבים לבתיהם.
لقطات من طريق بلدة زفتا-النبطية جنوب لبنان.. راعي ماشية يعيد قطيعه من الأغنام إلى المنطقة التي أُجبر على مغادرتها بسبب الحرب#لبنان#النبطيةpic.twitter.com/QdkN5C1OVd
יושב ראש יש עתיד יאיר לפיד בחדר הסיעה של מפלגתו בכנסת, 15 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו "הפסיד במלחמה" ו"קרס ברגע האמת", הכריז ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שמתח ביקורת על הסכם הפסקת האש בין וושינגטון לטהרן.
"מדינת ישראל ניצחה בקרב, נתניהו הפסיד במלחמה. צבא ההגנה לישראל עמד במשימות שלו, נתניהו לא הביא את הסחורה", אמר לפיד לכתבים לפני ישיבת הסיעה השבועית של מפלגתו יש עתיד.
"לא היה – מעולם – כישלון מוחלט יותר מהכישלון המדיני של נתניהו בזירה האיראנית. הגיע הזמן שנכיר בעובדה שנתניהו לא יכול", המשיך לפיד ומתח ביקורת על "נשיא אמריקאי שאומר לראש ממשלת ישראל בגלוי ובפומבי: 'אני הבוס שלך, ואתה תעשה מה שאומרים לך'".
לדבריו, הדבר מעמיד את ישראל בדילמה בלתי אפשרית – עימות ישיר והרסני עם בעלת בריתה הגדולה ביותר, או ויתור כנוע על האינטרסים הישראליים ועל הזכות המקודשת להגנה עצמית. לפיד התעקש כי תחת הממשלה הקודמת, "לא היינו מגיעים אליה".
לפיד תקף את ראש הממשלה על כך שהקיף את עצמו בליצנים, בציניקנים ובאנשים ש"קיבלו כסף מקטאר", ואמר כי "ב־7 באוקטובר 2023 למדנו שנתניהו כבר לא יכול לשמור על ביטחונם וחייהם של אזרחי ישראל. ב־15 ביוני 2026 למדנו שהוא כבר לא יכול לנהל מערכה מדינית".
שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון מצטרף לעתירות לבג"ץ נגד בחירתו השנויה במחלוקת של מיכאל ראבילו, עורך דינו האישי ויועצו הוותיק של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למבקר המדינה.
אלרון היה גם הוא מועמד בבחירות לתפקיד שנערכו בכנסת ב־3 ביוני.
לאחר שזכה בסיבוב ההצבעה הראשון אך לא השיג רוב מוחלט, הפסיד אלרון בסיבוב שני שנוי במחלוקת, שבו כמה חברי כנסת מהליכוד צילמו או תיעדו את עצמם מצביעים בעד ראבילו, לאחר שלפי הדיווחים בכירים בליכוד הורו להם לעשות זאת – אף שהחוק קובע כי ההצבעה צריכה להיערך בחשאי.
אלרון אומר כי הוא מצטרף לעתירות בשל "אי־החוקיות של ההצבעה השנייה", ומצטרף למבקשים להוציא צו ביניים שיקפיא את מינויו של ראבילו עד להכרעה סופית של בג"ץ בנושא.
שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון באירוע ב"יד ושם", 19 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מזרח ירושלים היא המקום שבו ישראל מודדת את ריבונותה לפי תוכניות בנייה, תקציבי חומש, נוכחות משטרתית ודגלים, ואילו המציאות מודדת אותה לפי ביוב, כיתות לימוד, היתרי בנייה, תעסוקה, עוני, תחושת ביטחון ואמון.
הפער בין שתי המדידות האלה הוא לב הסיפור. הדוח המעודכן של קבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה" לשנת 2026 מצביע על מגמה כפולה: מצד אחד, ישראל מגבירה את מאמציה להעמיק שליטה במזרח העיר, בעיקר באמצעות בנייה יהודית, חינוך ישראלי, תמריצים כלכליים, אכיפה והרחקת סממנים פלסטיניים. מצד שני, ככל שהשליטה נעשית כוחנית, בירוקרטית וחד־צדדית יותר, כך נחשפת חולשתה.
אל"מ במיל' רון שצברג הוא מנכ"ל שותף בקרן לשיתוף פעולה כלכלי ומרכז את תחום ירושלים בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה".
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אחד הדברים המתסכלים ביותר במחאה בשנתיים האחרונות הוא הפער בין מה שאנחנו רואים לבין מה שאחרים רואים. אותם אירועים, אותן הצבעות בכנסת, אותם מינויים, אותם נאומים – ובכל זאת נדמה שאזרחי ישראל חיים בעולמות שונים.
קל לייחס את הפער הזה לשקרים, לתעמולה או לערוצי תקשורת שונים. אבל חלק ממנו נובע ממשהו עמוק יותר: הדרך שבה הקוגניציה האנושית בנויה.
פרופ' ענת מריל היא חוקרת קוגניטיבית בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד, חברת סגל בחוג לקוגניציה ומדעי המוח ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
סופסוף נושא שמאלני. חבל שזה רק בספורט. נסה בפעם הבאה את האופן שבו הבינה המלאכותית תשטוף את מוחם של כל אוכלוסיית העולם וזה יהיה "טוב" ממש כמו הרשתות החברתיות שהפכו את כולם לפאשיסטים ופסי... המשך קריאה
סופסוף נושא שמאלני. חבל שזה רק בספורט. נסה בפעם הבאה את האופן שבו הבינה המלאכותית תשטוף את מוחם של כל אוכלוסיית העולם וזה יהיה "טוב" ממש כמו הרשתות החברתיות שהפכו את כולם לפאשיסטים ופסיכופתים.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותודה על הטור. ותודה על דף מסרי הקונטרא.
המחנה הליבראלי חייב לסיים את המשבר בהתלכדות מחדש ובהבנה של מה דרוש כדי לבסס את הדמוקרטיה והשלום בישראל. אחרת, אנחנו נחזור לאותו מצב בדיוק, שבו מתנהלת אותה המהפכה בצורה שקטה ואטית יותר: אותה הזליגה של הציבור לאוטוקרטיה לימין ואותה הזחילה לעבר מדינת אפרטהייד.
ההפיכה המשפטית מסוכנת מאוד. אבל לתת לה לעבור כמו שהיא מבלי להסכים לפשרה זו התאבדות לאומית.
ברגע שהרפורמה תעבור ואחר כך תפסל כצפוי על ידי בגץ תתחיל מלחמת אחים. זרועות הביטחון יתפרקו לפלנגות שלא יצליחו לשמור לא על ביטחון פנים ולא ביטחון חוץ.
לא בטוח כלל שיהיו בחירות דמוקרטיות לאחר מכן ואף אחד לא ישאל מה דעת הרוב