אהוד ברק היה כל כך פגיע אתמול, שהוא איבד את ההומור. בסביבתו הכינו את האנשים שהתקהלו בחלל הקטן והמיוזע של הפאב התל אביבי בו התקיימה מסיבת העיתונאים שכינס ל"פצצה", אך היא התבררה כזיקוק רועש לכל היותר. מאחורי המופע האור-קולי הסתתר בסוף הדברים המסר החשוב באמת, על תקוותו המעט נואשת של ברק לזכות בכתף תומכת מהעבודה ומרצ.
החידוש העיקרי בנאום, אותה "פצצה", היה בטון ובטרמינולוגיה: ברק, החריף ממילא, התעלה על עצמו. הוא טען ל"עלילת דם" של בנימין נתניהו נגדו, כינה את יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, "זנאי, מסית ופרזיט", ובידל את עצמו מג'פרי אפשטיין, שותפו לעסקים וידידו החשוד בפדופיליה, במילים הברורות ביותר שישנן.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אהוד ברק מגיב לפרסומים אודותיו במפגש עם פעילים בתל אביב (צילום: גילי יערי/פלאש90)
"אלימות כלפי נשים היא פשע נגד האנושות, הפשע הנפוץ והבסיסי ביותר, ויש למגרו", אמר. "המעשים המיוחסים לאפשטיין הם מתועבים, מעוררי זעזוע וסלידה. חשבתי שהייתה לו מעידה חד פעמית. משהסתבר אחרת, אני מסיק מסקנות ומנתק כל קשר איתו".
ברק בנה קייס שלפיו הפרסום עליו ב"דיילי מייל" הוא המשך ישיר לשיטות הפעולה של נתניהו מאז ומתמיד. "כבר יותר מ-25 שנה שאנחנו חיים באווירה מורעלת", אמר, ועבר לאזכור יריבים שזכו בעבר ל"טיפול" מנתניהו: דוד לוי, יצחק רבין, מאיר דגן ובני גנץ.
ההאשמה ברצח רבין לא היתה יכולה להיות ישירה יותר. נתניהו, אמר ברק, "תיזמר וניצח" על ההסתה, "עד שהגיעו שלוש היריות בגב. הסיפור האמיתי של הבחירה שלפנינו הוא שמערכת ההסתה של משטר נתניהו, מאיימת להרוס את הדמוקרטיה".
ברק: "הסיפור האמיתי של הבחירה שלפנינו הוא שמערכת ההסתה של משטר נתניהו, מאיימת להרוס את הדמוקרטיה"
זה היה מהלך אפקטיבי מאוד, משום שבכל המקרים שאליהם כיוון ברק אין מחלוקת על העובדות. ניכר היה בו שהוא פגוע וכועס מאוד, ומשוכנע שלנתניהו יש חלק בפרסומים נגדו.
הדרמה הגדולה סביב ברק צפויה להיעלם במהירות, מיד לאחר הסקר הבא שיראה שהקהל המצומצם ממילא שתומך בו, לא עזב אותו בעקבות פרשת אפשטיין. זהו קהל שמייחס לנתניהו מניפולטיביות כמעט שטנית, ושצפוי לקבל במלואה את גרסת ברק על עלילת דם.
אבל זה רק יעביר את ברק ממצב גרוע מאוד למצב גרוע למדי. עוד לפני הפרשה, מפלגתו דשדשה בסקרים וניהלה קמפיין שתאריך היעד שלו הוא ה-1 באוגוסט ולא ה-17 בספטמבר. ללא חיבורים, ישראל דמוקרטית עלולה ליפול אל מתחת אחוז החסימה. לכן הקריאה הקצרה ליו"ר העבודה עמיר פרץ ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ, להתאחד "בלי תנאים מוקדמים, כדי להבטיח את עתידה של ישראל", היתה הטקסט החשוב ביותר של ברק אמש.
אלא שנכון לעכשיו, האפיק הזה תקוע.
כן להתאחד, לא להתאחד
למרות ההצהרות החיוביות הנשמעות מכיוון פרץ בעניין החיבור עם מרצ, וההבטחה להכריע בעניין עד סוף השבוע, התחושה בסביבת הורוביץ היא שיו"ר העבודה מתעכב שלא לצורך. במרצ היו שמחים לסיים את המו"מ על פרטי החיבור כבר לפני כמה ימים.
עמיר פרץ השבוע, בכנס של מפלגת העבודה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
אלא שפרץ מהסס. הוא עדיין לא ויתר על שאיפתו להביא מנדטים מהימין (המזרחי), כפי שעשה ב-2006, ויודע שחיבור למרצ יסתום את הגולל על האסטרטגיה הזאת. למזלו, במרצ לא ששים להתחבר עם ברק בגלל החשש מאבדן מצביעים ערבים – ובאופן זמני גם בגלל סערת אפשטיין – ומוכנים להמתין עוד קצת.
פרץ ייאלץ, קרוב לוודאי, להיפרד בקרוב מהחלום על שחזור דפוס ההצבעה שחולל ב-2006. על פי הסקרים, להנהגה החדשה ולחיבורים האפשריים בימין ובשמאל אין כל השפעה על גודל הגושים. הימין ללא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן יציב על 55 מנדטים, והמרכז-שמאל ללא הערבים לא זז מ-45. הסיבה היחידה להתחבר היא כדי להבטיח שאף מפלגה לא תישאר מתחת לאחוז החסימה.
על פי הסקרים, לחיבורים בימין ובשמאל אין כל השפעה על גודל הגושים. הסיבה היחידה להתחבר היא כדי להבטיח שאף מפלגה לא תישאר מתחת לאחוז החסימה
תמונה דומה מינוס מפלגתו של אהוד ברק השתקפה גם בסקרים טרם הבחירות באפריל. הגושים הרמטיים. הקהל שמגיע לקלפיות עובר לכל היותר בין מפלגות באותו מחנה. הדבר המהותי היחיד שהשתנה במערכת הפוליטית הוא המוטיבציה של ליברמן. בשמאל בונים על תיעובו לנתניהו, רק שהוא שואף בכלל לממשלת אחדות מרכז-ימנית.
אם מטרת-העל של המרכז-שמאל היא קודם כל לסלק את נתניהו, על בסיס הבנה שממשלת שמאל אינה ריאלית, גם נפתלי בנט יכול להוות מקור לתקווה. אתמול הוא הבהיר פעם אחר פעם, במהלך ראיון ארוך לגלי צה"ל, שלא יהסס להמליץ על מועמד שאינו נתניהו בפני הנשיא, אם יחשוב שלאותו מועמד יש סיכוי טוב יותר להרכיב ממשלה.
ימין חסר זהות
משה פייגלין שרוי בימים אלה במצב רוח ירוד. השבוע התברר שהתפיסה המקובלת של זהות כמפלגה של איש אחד איננה מדויקת. לפחות לא ביחס אליו. מי ששולט באמת במפלגה הוא שי מלכה, המנכ"ל, שהציב לפייגלין אולטימטום: שריין אותי ברשימה או שאעזוב. פייגלין, שתלותו במלכה כמעט מוחלטת, נאלץ להתקפל ולאכזב רבים מתומכיו.
חודשיים לפני הבחירות באפריל קיימה זהות פריימריז דיגיטליים פתוחים לציבור הרחב, לקביעת רשימת המפלגה לכנסת. פייגלין היה גאה מאוד בהליך הדמוקרטי החדשני, "ששם קץ לתורים הארוכים ולבזבוז כספי ציבור על הקמת תשתיות לקלפיות פיזיות".
הפריימריז היו אחד המהלכים שהפכו את זהות לייחודית ואטרקטיבית לצעירים, שחיפשו פוליטיקה המותאמת למאה ה-21. אלא שעתה פייגלין נאלץ לנהוג כמו פוליטיקאי "ישן", ולבקש שהפריימריז יהוו גם הצבעה על סמכותו להתערב בתוצאות הפריימריז, ולשריין למלכה את המקום השלישי.
בכך נסדקה תדמיתו כאידיאולוג וכבעל יושרה בלתי מתפשרת, וניתן האות לסערה שנמשכת כבר קרוב לשבוע בקבוצות אוהדי המפלגה בווטסאפ ובפייסבוק. תומכים רבים נשארים נאמנים לפייגלין, אך לפחות כמה עשרות ביטלו את חברותם במפלגה. בקרב חברי ההנהלה והרשימה עוד לא נרשמו עזיבות רשמיות, אך המרמור שם רב.
כל זה לא היה רלוונטי אם שאלת האיחוד עם הימין החדש היתה יורדת סופית מהפרק. לזהות לבדה אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה. אלא שבנט ואיילת שקד רחוקים מסיכום עם איחוד הימין, בגלל המחלוקות על ההובלה ועל הרכב הרשימה המאוחדת, וכל האופציות עדיין פתוחות. שקד מעוניינת בחבירה למפלגת החרד"לים, בעוד לבנט יהיה נוח בהרבה להקים בלוק טכני של ימין ליברלי עם פייגלין.
נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
כל התנהלותה של שקד משדרת אדישות ופקפוק בצורך ברשימת ימין ליברלי. מבחינתה, כך נראה, המשחק בימין הוא בין הליכוד לבין מפלגת ציונות דתית מאוחדת. בנט חושב אחרת. שלשום (שלישי) הוא פירסם פוסט לחיזוק טענתו, שקל היה לדמיין שהוא מופנה בכלל לשקד, אגב הודעה של הליכוד על מחויבות לסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה ובמעמד בית המשפט העליון.
"למה חייבים ימין חדש? כי אנחנו לא חייבים שום דבר לאף אחד; רק לכם", כתב בנט. הודעת הליכוד, הסביר, נובעת מכך ש"הידיים שלהם קשורות" בעניין מערכת המשפט בגלל חקירות נתניהו, ובענייני הדת והמדינה בגלל המחויבות למפלגות החרדיות. ספק אם המועמדת להנהגת הימין החדש השתכנעה בנחיצות מפלגתה.
ב-29 בספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בצעד דרמטי זה, הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי (אחרי תוניסיה) שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת.
זמן קצר לאחר מכן, הופצו ברחבי העולם תמונות של מנסורי בפגישה חגיגית עם המלך, כששניהם לבושים בבגדים מסורתיים בגוון תכלת זהה. עבור קוראים שאינם עוקבים ביומיום אחר החברה המרוקאית, נציין כי זהו רגע מכונן שעד לפני זמן לא רב היה קשה בכלל להעלות על הדעת.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
המינוי ההיסטורי של מנסורי הצליח לעורר התרגשות במערכת בחירות שהתנהלה עד לאותו רגע באופן מנומנם למדי, ומרוקאים רבים בחרו להתעלם ממנה כמעט לחלוטין.
בסוף ספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בכך הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת
בבחירות, שנערכו ב-23 בספטמבר, נרשם שיעור הימנעות מהצבעה של כמעט 62 אחוזים – הנתון הגבוה ביותר במדינה מזה קרוב ל-20 שנה.
שיעור ההשתתפות הנמוך בקלפיות היה למעשה שיאו של תהליך ארוך וממושך של אדישות כלפי מערכת הבחירות. התהליך הזה נמשך כבר עשרות שנים, ובמהלכו האזרחים חשים ניכור הולך וגובר כלפי המפלגות הפוליטיות במרוקו.
מלך מרוקו מוחמד השישי (מימין) יושב לצד פאטמה א-זהרא אל-מנסורי במהלך פגישה שבה מינה אותה לראשת הממשלה ברבאט. 29 בספטמבר 2026 (צילום: Driss BEN MALEK/MAP/AFP)
ואולם, אף שלתפקידה החדש של מנסורי יש חשיבות סמלית אדירה, חשוב להבין שסמכויותיה בפועל יהיו מוגבלות למדי – שכן הסמכות הביצועית האמיתית נותרת בסופו של יום בידיו של המלך.
למרות שסמכויותיה מוגבלות למדי, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור מרוקו. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה
ובכל זאת, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור המדינה. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה במרוקו.
אם תצליח לעצב ולהעביר מדיניות שתשפר את חייהם של המרוקאים ותקדם שוויון מגדרי, היא עשויה בהחלט להותיר את חותמה על מדינה ששואפת נואשות למודרניזציה, אף שלאורך שנים נטתה לשמרנות עמוקה.
פאטמה א-זהרא אל-מנסורי, שרה בממשלת מרוקו, פוליטיקאית וראש עיריית מרקש, משתתפת בעצרת בחירות של מפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM) לקראת הבחירות לפרלמנט, בטנג'יר, מרוקו. 16 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
עבור מי שעוקב מקרוב אחר הפוליטיקה המרוקאית, מינויה של מנסורי לא נפל בהכרח כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח בממשלה, המצב הזה החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים.
ב-1993 נבחרו שתי הנשים הראשונות אי פעם לבית הנבחרים המרוקאי. מאז שנת 2000, אז עשתה זוליכה נאסרי המנוחה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה שמונתה ליועצת המלך, נשים החלו לאייש תפקידים רבים יותר בממשלה.
כיום, ולמרות שנשים עדיין סובלות מתת-ייצוג בולט בפוליטיקה המקומית, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
מינויה של מנסורי לא נפל כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח, המצב החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים. כיום, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
במקביל למישור הפוליטי, נשים במרוקו הפכו לדמויות בולטות, דומיננטיות ומשפיעות יותר ויותר גם בחברה האזרחית.
ב-2007 בחר "הארגון המרוקאי לזכויות אדם" (AMDH), שהוא אולי ארגון זכויות האדם המשפיע ביותר באזור כולו, את חדיג'ה ריאדי כאישה הראשונה לעמוד בראשו (כיום עומדת בראש הארגון אישה נוספת, סועאד ברהמה).
חמש שנים מאוחר יותר, הפכה נבילה מוניב לאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מזכ"לית של מפלגה פוליטית (המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת – PSU). ובנוסף, בראש "המועצה הלאומית לזכויות אדם", שראשיה ממונים באופן ישיר ובלעדי בידי המלך, עומדת מאז 2018 אמינה בועיאש.
גבר חותם לאחר שהצביע בקלפי במהלך הבחירות לפרלמנט ברבאט, מרוקו. 23 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר. לפני אירועי האביב הערבי, המלך היה רשאי וזכאי לבחור כל אדם שיחפוץ לתפקיד ראש הממשלה.
כל זה השתנה לאחר שהפגנות "תנועת 20 בפברואר" טלטלו את המדינה ב-2011, והובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר.
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר בעקבות הפגנות "תנועת 20 בפברואר" ב-2011, שהובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר ושוויון מגדרי
החוקה החדשה, שאומצה באותה שנה, עיגנה לראשונה את השוויון המגדרי, והעניקה סמכויות נרחבות יותר לראש הממשלה (תואר ששונה מאז ל"ראש הממשל") ולפרלמנט עצמו.
כיום, מלך מרוקו נדרש לבחור את ראש הממשלה אך ורק מקרב המפלגה שניצחה בבחירות הכלליות, אף שהוא שומר בקנאות על שליטתו הבלעדית בתחומים מסוימים וקריטיים של הממשל, ובהם משרדי הפנים והחוץ.
מפגינים צועדים ברבאט. אלפי בני אדם הפגינו ביום ראשון בערים ברחבי מרוקו בדרישה לחוקה חדשה שתביא ליותר דמוקרטיה בממלכה הצפון-אפריקאית, על רקע גל התהפוכות בעולם הערבי. 20 בפברואר 2011 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי תמונה לראשות הממשלה ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות. זאת, שכן מדובר בדמות בולטת ומובילה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM), שניצחונה נחשב לצפוי במידה רבה.
המפלגה הליברלית הזו, המגדירה את עצמה כ"מודרניסטית", הוקמה ב-2008 בידי פואד עלי אל-הימה, המשמש כיום כיועץ בכיר למלך. מאז הקמתה, מרוקאים רבים מזהים אותה ישירות עם מוקדי קבלת ההחלטות האמיתיים במדינה, קרי ארמון המלוכה.
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי – חברה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM) המזוהה עם ארמון המלוכה – תמונה לראשות הממשלה, ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות
מטרתה הפוליטית של מפלגת ה-PAM בעת הקמתה הייתה להוות משקל נגד ולהתחרות במפלגה האסלאמיסטית – מפלגת הצדק והפיתוח (PJD).
אותה מפלגת הצדק והפיתוח עמדה בראש ממשלות הקואליציה של מרוקו מ-2011 ועד 2021, אז ספגה תבוסה מוחצת. בספטמבר האחרון זכתה מפלגת האותנטיות והמודרניות ב-97 מושבים ורשמה ניצחון משמעותי, אף שנאלצה לבסוף להקים קואליציה על מנת למשול.
פאטמה א-זהרא אל-מנצורי, ראשת הממשלה החדשה של מרוקו, עוזבת לאחר פגישה ברבאט. 29 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בפוליטיקה או בציבוריות המרוקאית. אביה, עבד א-רחמן אל-מנסורי, עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש, כיהן כ"פאשה" של העיר (תפקיד מנהלי בכיר ורב-עוצמה), ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות.
היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית.
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בציבוריות המרוקאית. אביה עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות. היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית
ב-2007 הצטרפה מנסורי ל"תנועת כל הדמוקרטים", תנועה שהניחה את היסודות הרעיוניים להקמת מפלגת ה-PAM. מאז היא הפכה לאחת משלושת מנהיגי המפלגה, ובעת מינויה לראשות הממשלה, היא כיהנה במקביל הן כראשת עיריית מרקש והן כשרת השיכון של מרוקו.
מנסורי אומנם אינה מוכרת כפעילה קולנית במיוחד למען זכויות נשים, אף שבהצהרתה הפומבית הראשונה כראשת הממשלה חגגה בגלוי את מינויה כאירוע היסטורי וכניצחון לנשות מרוקו.
בנוסף, חשוב לציין כי מתוך 32 השרים בממשלתה החדשה, רק שש הן נשים (כולל מנסורי עצמה).
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מקבל את פניה של ראש ממשלת מרוקו פטימה א-זהרא אל-מנסורי, בקרמלין במוסקבה. 28 באוקטובר 2026 (צילום: Igor IVANKO/POOL/AFP)
ובכל זאת, בכל הנוגע לזכויות נשים, האליטה הפוליטית במדינה העבירה מסר ברור: זמן קצר לאחר מינויה, הביעו פומבית בעלי ברית פוליטיים פוטנציאליים רבים בממשלת הקואליציה שלה תמיכה נלהבת בכך שאישה תאייש את התפקיד הרם.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב, והכול באקלים פוליטי עדין ומורכב.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב
ראשית, יהיה עליה לפקח על רפורמות חדשות ב"מודוואנה" – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית.
חוק המודוואנה מבוסס על עקרונות האסלאם, ועוסק בסוגיות חברתיות רגישות כמו זכויות נשים, משמורת על ילדים וגיל הנישואים החוקי. החוק עבר שינויים משמעותיים ב-2004, בתהליך סוער שעורר מתחים חברתיים ניכרים.
ראש ממשלת מרוקו פאטמה א-זהרא אל-מנסורי בעצרת בחירות של המפלגה בטנג'יר לקראת הבחירות לפרלמנט במדינה. 16 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
בשנים האחרונות, קרא המלך מוחמד השישי לעריכת רפורמה עמוקה נוספת. רפורמה זו אמורה לעסוק בנושאים בוערים ומחלוקתיים כמו סוגיית הגירושים ושוויון מלא בזכויות הירושה, סוגיות שבוודאי יעוררו התנגדות עזה בקרב המחנות השמרנים והאסלאמיסטים במרוקו.
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית – מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה, מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית.
ואולם, האופן שבו תיגש לרפורמה, ישפיע על אופייה של החברה המרוקאית לעשרות שנים קדימה ומהווה עבורה הזדמנות יוצאת דופן לחולל שינוי שורשי למען שוויון מגדרי.
אישה מצביעה בבחירות לפרלמנט של מרוקו, בקלפי שהוקמה בתוך בית ספר בשכונת חסן ברבאט. 23 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
נוסף על כך, ממשלת מרוקו בראשותה תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח.
בסתיו שעבר טלטלו את המדינה מחאות "דור Z 212" (המספר מתייחס לקידומת הטלפון הבינלאומית של מרוקו). הייתה זו תנועת מחאת צעירים שקראה לממשלה להשקיע בחינוך וברפורמות הכרחיות במערכת הבריאות, במקום לשפוך מיליארדי דולרים שהוקצו לבנייה ולשדרוג מגלומני של אצטדיוני כדורגל.
המחאות הללו הובילו לגל מעצרים נרחב על ידי השלטונות, שבמסגרתו הועמדו לדין כ-2,500 בני אדם. לדברי עומר ערביב מהארגון המרוקאי לזכויות אדם, לפחות 580 מאותם עצורים עדיין כלואים כיום מאחורי סורג ובריח.
ממשלת מרוקו בראשותה של מנסורי תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח, כמו מחאת הצעירים Z 212
מנסורי תצטרך להתמודד חזיתית גם עם סוגיות חברתיות קשורות ובוערות לא פחות. עליהן נמנות יוקר המחיה המאמיר ותחושת הייאוש והמרמור בקרב הצעירים.
תחושות אלו באו לידי ביטוי מזעזע ביולי האחרון, עת נרשמה בריחה המונית של יותר מ-70 אלף מרוקאים שניסו לחצות את הגבול למובלעת הספרדית סאוטה (Ceuta). רובם המוחלט אומנם הוחזר מאז למרוקו, אך לפחות 145 בני אדם קיפחו את חייהם בניסיון ההגירה הנואש.
מהגרים חוזרים למרוקו מהמובלעת הספרדית סאוטה. 31 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Antonio Sempere)
אף שמרוקו מתגאה רשמית בצמיחה כלכלית יציבה של כ-4 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי (לפי נתוני הנציבות העליונה לתכנון), אזרחים רבים בני 15 עד 24 פשוט נותרו מאחור, עם שיעור אבטלה שמזנק ל-30 אחוזים בקרבם.
יתרה מכך, שלושה מיליון צעירים מרוקאים, בגילי 15 עד 29, מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או משתתפים במסגרת הכשרה מקצועית כלשהי (NEET).
בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת: בני 18 עד 24 מהווים 12 אחוזים מכלל האוכלוסייה, אך מהווים רק 4 אחוזים מתוך 15.8 מיליון בעלי זכות הבחירה הרשומים כדין במדינה.
שלושה מיליון צעירים מרוקאים מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהכשרה מקצועית. בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת
עד כה, הציבור המרוקאי נמצא בעיקר במצב של המתנה וציפייה דרוכה. "נראה קודם מה היא תעשה, ואז נשפוט", היא אמירה שחזרה על עצמה פעמים רבות ברחוב בשבועות האחרונים.
חלק מהצעירים שהסכימו לשוחח אכן אישרו ותמכו במינויה של מנסורי בשל היותה אישה, אך מיהרו להסתייג ולהוסיף שהיא ממש אינה "האישה שהם היו בוחרים" (רובם היו מעדיפים לראות בתפקיד את מוניב, שהביעה תמיכה גלויה ופומבית בתנועת דור Z 212, וקראה לשחרור העצורים הפוליטיים).
משתתפים בהפגנה בהובלת צעירים נגד שחיתות ובקריאה לרפורמות במערכות החינוך והבריאות, ברבאט, מרוקו. 9 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
בחוגי הפעילים החברתיים, בינתיים, העובדה שאישה עומדת בראש הממשלה לא הייתה נושא כה חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה לנושאים הבוערים של המאבק בשחיתות והדחיפה להמשך תהליכי הדמוקרטיזציה.
לפחות חלק מהמבקרים החריפים של השלטון אף רואים בדיון התקשורתי סביב מינויה של מנסורי, סוג של הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר.
בחוגי הפעילים, מינוי מנסורי לא היה נושא חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה למאבק בשחיתות והמשך הדמוקרטיזציה. היו שטענו שזו הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר
אף שהם מברכים עקרונית על כך שאישה מנהיגה את הממשלה, אנשי השמאל במפלגת ה-PSU ובפדרציית השמאל הדמוקרטי סבורים שרפורמות מבניות במערכת הפוליטית, יצירת צדק חברתי והעמקת הדמוקרטיזציה חשובים כיום למדינה הרבה יותר מ"פוליטיקת זהויות".
ואכן, במבחן התוצאה, נראה שאזרחים מרוקאים רבים מודאגים הרבה יותר מהרפורמות הכלכליות שמנסורי תקדם כדי להקל על משבר יוקר המחיה שלהם, מאשר מהדינמיקה המגדרית המהפכנית שמונחת על כף המאזניים.
מפגינים משתתפים במחאת צעירים נגד שחיתות ובקריאה לרפורמות בחינוך ובבריאות, ברבאט, מרוקו. 9 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
כך או כך, האופי המלכותי של ההחלטה מותיר מטבע הדברים מרחב מצומצם מאוד לביקורת גלויה עליה.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו הן את אי-השוויון המגדרי והן את האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה כראשת הממשלה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו את אי-השוויון המגדרי ואת האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21
בה בעת, מכיוון שמושכות השלטון אינן נתונות בידיה במלואן, והמלך הוא עדיין הפוסק האחרון, היא עלולה למצוא את עצמה כלואה בתפקיד פוליטי ייצוגי בעיקרו.
תפקיד שמבקרי השלטון עלולים לראות בו, בסופו של יום, כמכשול בפני שיפור דמוקרטי אמיתי. אחרי הכול, אם מרוקו תעבור שינוי משמעותי ושורשי, כולם מבינים שהוא יתחולל בסופו של דבר בידיו של המלך – ולא בידיה של מנסורי עצמה.
אילהאם רשידי היא עיתונאית עצמאית המתגוררת ופועלת במרוקו. היא עבדה בעבר במשך ארבע שנים ככתבת באתר התקשורת הצרפתי Mediapart וכתבה עבור גופי תקשורת בולטים, בהם Orient XXI, Rue89, "אל-מוניטור" ו"כריסטיאן סיינס מוניטור"
"זו העת להקמת ממשלת חירום לאומית", הכריז גדי איזנקוט לאחר שהנשיא יצחק הרצוג הטיל עליו את המנדט להקמת ממשלה. ואילו בנימין נתניהו הזהיר: "יש מי שמתכננים כבר השבוע להשביע ממשלה בתמיכת תומכי טרור. אלה שחותרים לחסל את מדינת ישראל. אלה שרוצים להקים על חורבותיה את מדינת פלסטין".
תחילה, בעקבות התנגדותו הראשונית של אביגדור ליברמן לממשלה עם חרדים, איזנקוט הודיע על עצירת השבעתה של ממשלת הבזק. בהמשך השניים נפגשו ואיזנקוט קיבל מליברמן רשמית את ברכת הדרך כראש ממשלה עתידי.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ישנם אלה, וביניהם כותבת הפוסט, שמתנגדים לנתניהו מסיבות של תמיכה בליברליזם.
אבל ישנם גם אחרים, שאינם ליברלים, אשר בכל זאת מתנגדים להמשך שילטון נתניהו מסיבות קיומיות: נתניהו יביא לעימות ... המשך קריאה
ישנם אלה, וביניהם כותבת הפוסט, שמתנגדים לנתניהו מסיבות של תמיכה בליברליזם.
אבל ישנם גם אחרים, שאינם ליברלים, אשר בכל זאת מתנגדים להמשך שילטון נתניהו מסיבות קיומיות: נתניהו יביא לעימות צבאי שלישי, חסר תכלית אבל הרסני לאין ערוך ביחס לשניים הראשונים, עם איראן. כמו כן, המשך ביצוע הג'נוסייד בפלסטינים, שנתניהו חותר אליו, יגדיל את איבת העולם כלפינו.
לודוויג ויטגנשטיין אמר שאנחנו בוראים עולם באמצעות המילים שלנו. הן לא רק מתארות מציאות, אלא גם מעצבות אותה. השבוע ציינו 88 שנים לליל הבדולח – שם כמעט קסום שיצרו הגרמנים ללילה שבו נופצו חיי יהודי גרמניה, בתי כנסת הועלו באש ומאות יהודים נרצחו. גם המספרים האלה עוותו ל-91 בידי הגרמנים, והזיכרון נתקבע.
שלושה ימים לאחר מכן התכנסו בכירי הרייך לאחת הישיבות החשובות ביותר, במהלכה גיבשו 500 חוקים – ביניהם חובת טלאי צהוב, הפקעת רכוש היהודים והטלת קנס עצום עליהם בגין נזקי ליל הבדולח. הישיבה הפכה למחזה "מבדולח לעשן", שהפילוסוף ז'אק אטלי ואנוכי יצרנו והעלינו לפני 16 שנה.
עו"ד סא"ל (במיל'), לשעבר שופטת בעבירות טרור, שירתה בפרקליטות הצבאית ובמשרד החוץ, חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית, מרצה במכינות קדם צבאיות, כותבת סיפורי ׳קשת אחים׳ (keshet-achim.com)
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בנאום שלו בהשבעת הכנסת נתניהו טרק את הדלת על כל שותפות למעט שותף לתא במעשיהו.
ראש ממשלה זמני, לא כשיר, לא ראוי, נאשם במשפט ובדרך לכלא, הנתמך ע״י 46 ח״כים בלבד. וזה עוד לפני הנאום הנ״ל.
"איזנקוט משוכנע שיש להרחיק את נתניהו מלשכת ראש הממשלה ושאסור שיחזור אליה " והוא צודק בכך. אין לאפשר למחריב מדינת ישראל להתקרב לשום תפקיד ממלכתי. ש ו ם ת פ ק י ד ! !
שצרה תשלם על הניקו... המשך קריאה
"איזנקוט משוכנע שיש להרחיק את נתניהו מלשכת ראש הממשלה ושאסור שיחזור אליה " והוא צודק בכך. אין לאפשר למחריב מדינת ישראל להתקרב לשום תפקיד ממלכתי. ש ו ם ת פ ק י ד ! !
שצרה תשלם על הניקוי יבש שלה בעצמה. ועל ריהוט הגן. ועל ה'חמגשיות'. והתכשיטים הרומניים. והטיסות. והשמפניות הוורודות. למה מה קרה.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו