הרב מיכאל מלכיאור, בן 72, מתמודד ללא הרף עם שאלת התכלית העליונה של קיום המדינה היהודית.
"האם התכלית הסופית של מדינה יהודית היא אך ורק להשיג ביטחון לעם היהודי, או שיש לה ייעוד גבוה בהרבה – להיות מדינה שמקדשת את שם השם בעיני היהודים ובעיני העולם כולו?" תוהה מלכיאור. "מדינה שמונחית על ידי רעיונות של צדק ומשפט – כל אותם עקרונות שהתורה מתארת כתכלית כניסתנו לארץ".
מלכיאור, בן לדור שמיני בשושלת רבנים מדנמרק, עלה לישראל בשנת 1986. רוב הישראלים מעל גיל מסוים זוכרים אותו כיושב ראש מפלגת מימד – ראשי תיבות של המילים "מדינה יהודית, מדינה דמוקרטית" – מפלגת ציונות דתית מתונה שהייתה מזוהה עם השמאל ותמכה בתהליך השלום עם הפלסטינים בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000.
במשך עשור כיהן מלכיאור בכנסת ובשורה של תפקידי שר. הוא היה מעורב בכמה מההחלטות הגורליות ביותר הנוגעות לתהליך השלום ולביטחונה של ישראל, תמך בניסיונות שונים לסיים את הסכסוך עם הפלסטינים, וצפה בהם פורחים – ואז קורסים.
"האל שלנו הוא אל של צדק, וכך בדיוק אנחנו רוצים שהחברה שלנו תצטייר בעולם. אחרי הכול, החטא הגדול ביותר ביהדות הוא חילול השם. האם השיקול הזה בכלל עולה על הדעת כשיושבים בקבינט הביטחוני?"
"האל שלנו הוא אל של צדק, וכך בדיוק אנחנו רוצים שהחברה שלנו תצטייר בעולם. אחרי הכול, החטא הגדול ביותר ביהדות הוא חילול השם", אומר מלכיאור. "האם השיקול הזה בכלל עולה על הדעת כשיושבים בקבינט הביטחוני? אני יודע על זה דבר או שניים, כי הייתי שם בעצמי".
זמן ישראל שוחח עם הרב פעמיים בטלפון, ולאחר מכן ביקר בדירתו בירושלים. מהמפגשים עולה כי הרב נותר אופטימי להפליא לגבי עתידם של ישראל והמזרח התיכון. להשקפתו, חרף כמעט שנתיים וחצי של מלחמה שפרצה בעקבות טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ייתכן שהשלום דווקא קרוב מאי פעם.
כיום מלכיאור מסרב לקבל את התווית "שמאלני". עם זאת, הוא ממשיך לפעול לקידום דרך חלופית לשילוב ערכים דתיים בשירות הציבורי ובשיח הכללי, זאת בתקופה שבה הציבור הציוני-דתי מזוהה יותר ויותר עם הימין הנוקשה.
"היום אנחנו פועלים לרדיפת שלום מתוך נקודת מבט דתית עמוקה, ולא מנקודת מבט שמאלנית", הוא מסביר.
מהם ערכים דתיים?
לדברי מלכיאור, אחד הגורמים המרכזיים לכישלון תהליך השלום – ולניכור של הציבור ממנו – היה חוסר הבנה עמוק של הזהות והערכים הדתיים, הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני.
"חלק מהכישלון של הסכמי אוסלו נבע מכך שהתהליך כלל את מחנה השלום [שרובו אינו דתי], אבל כלל לא ניסה להכניס פנימה את הציבור המסורתי והדתי יותר"
"חלק מהכישלון של הסכמי אוסלו נבע מכך שהתהליך כלל את מחנה השלום [שרובו אינו דתי], אבל כלל לא ניסה להכניס פנימה את הציבור המסורתי והדתי יותר", הוא מסביר, בהתייחס להסכמים שנחתמו בשנות ה-90 (בתיווך אמריקאי) בין ישראל לאש"ף ושהובילו להקמת הרשות הפלסטינית.
![יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, נשיא ארצות הברית ביל קלינטון וראש הממשלה יצחק רבין בעת החתימה על הסכמי אוסלו במדשאה של הבית הלבן בוושינגטון, ארצות הברית. 13 בספטמבר 1993 (צילום: עובד משרד הנהלה של נשיא ארה"ב, ויקיפדיה)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/05/Bill_Clinton_Yitzhak_Rabin_Yasser_Arafat_at_the_White_House_1993-09-13.jpg "יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, נשיא ארצות הברית ביל קלינטון וראש הממשלה יצחק רבין בעת החתימה על הסכמי אוסלו במדשאה של הבית הלבן בוושינגטון, ארצות הברית. 13 בספטמבר 1993 (צילום: עובד משרד הנהלה של נשיא ארה"ב, ויקיפדיה)")
"האוהל של אוסלו הפך לצר מדי, ולכן התהליך לא היה יכול להצליח – לא בצד הישראלי ולא בצד הפלסטיני", הוא מוסיף. "אם משתמשים בשלום כדי לפעול נגד הדנ"א של חברה, וכחלק מניסיון לקדם חילון, הרי שלא תשיג בסוף לא שלום ולא חילון. אנשים אולי היו מוכנים לוותר על שטחים, אבל בשום אופן לא על הזהות שלהם".
לדברי מלכיאור, תהליך קמפ דיוויד – שהוביל ראש הממשלה דאז אהוד ברק כמה שנים לאחר מכן – היה גרוע אפילו יותר.
"הכרתי היטב את יצחק רבין זכרו לברכה, ויכולתי לדבר איתו בפתיחות על הסוגיות הללו. מאוחר יותר ישבתי בממשלה של אהוד ברק, והוא פשוט לקח את כל הסוגיות הדתיות הרגישות ביותר – ושיבש אותן לחלוטין"
"הכרתי היטב את יצחק רבין זכרו לברכה, אדריכל אוסלו, ויכולתי לדבר איתו בפתיחות על הסוגיות הללו", הוא נזכר. "מאוחר יותר ישבתי בממשלה של אהוד ברק, והוא פשוט לקח את כל הסוגיות הדתיות הרגישות ביותר – ושיבש אותן לחלוטין".
כדי לקדם גישה שונה לפתרון הסכסוך, הקים מלכיאור בשנת 1999 את עמותת "מוזאיקה", תוך עבודה משותפת עם השייח' המנוח עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האסלאמית בישראל. הזרוע הפוליטית של התנועה הפכה לימים למפלגת רע"ם, אשר עשתה היסטוריה ב-2021 כשהפכה למפלגה הערבית הראשונה זה עשורים שהצטרפה לקואליציה.
לדברי הרב, כיום מאגדת "מוזאיקה" מאות מנהיגים דתיים, יהודים ומוסלמים כאחד, הפועלים בישראל, בשטחים הפלסטיניים ומעבר להם.
"אנחנו פועלים בדרך כלל מאחורי הקלעים ולא ממהרים לפרסם את ההצלחות שלנו", מבהיר מלכיאור. "אבל אני יכול לומר בביטחון שאלפי חיים ניצלו בזכות העבודה שלנו".
הוא נזכר כיצד ב-7 באוקטובר 2023 מכשיר הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל. הוא קיבל אינספור שיחות והודעות מאימאמים מרחבי ישראל והגדה המערבית, שהודיעו לו כי בכוונתם לדבר במסגדים ובקהילות לא רק כדי להניא אנשים מלהצטרף למעגל האלימות, אלא גם כדי להוקיע את המתקפות כחילול האסלאם.
"וזה בדיוק מה שקרה בפועל", אומר מלכיאור. "זו הייתה הוכחה חותכת עבורי – והיא נכונה גם היום – שהקואליציה שבנינו עומדת על יסודות מוצקים במיוחד. צריך לזכור שבאותו יום ממש, רוב יוזמות הדיאלוג היהודי-מוסלמי ברחבי העולם פשוט התאדו ונעלמו".
דרך אחרת לציונות הדתית
מלכיאור מודע היטב לכך שרוב מי שמזדהים כיום בישראל כציונים-דתיים תומכים ברעיונות שרחוקים שנות אור מתורת הסובלנות שלו. "אנשים במחנה הדתי הפכו איכשהו לאובססיביים לחלוטין לסוגיית האדמה", הוא אומר.
"עליתי לישראל משום שאני מרגיש ששיבתנו לכאן היא התגשמותה של הבטחה אלוהית. אך באותה נשימה, יש עם נוסף שחי בארץ הזו. ואני מאמין שגם זהו רצון האל שזה יהיה כך, שאם לא כן – המצב פשוט לא היה כזה"
"אני עצמי עליתי לישראל משום שאני מרגיש שהקשר שלנו לארץ הוא גם היסטורי וגם דתי, וששיבתנו לכאן היא התגשמותה של הבטחה אלוהית", הוא מדגיש. "אך באותה נשימה, יש עם נוסף שחי בארץ הזו. ואני מאמין שגם זהו רצון האל שזה יהיה כך, שאם לא כן – המצב פשוט לא היה כזה".
לדברי מלכיאור, "רצון האל הוא בסופו של דבר שנעשה שלום; הרי אין תפילה יהודית אחת שאינה מסתיימת בבקשה לעשיית שלום".
"אברהם, יצחק ושלמה המלך – כולם ויתרו על שטחים כדי לעשות שלום. גם התלמוד מבהיר שמסיבות חברתיות-כלכליות, אנשים לא נדרשו בהכרח לשבת בשומרון [בתקופת ממלכת ישראל הקדומה]"
הרב דואג לציין כי השקפתו מגובה היטב במקורות תנ"כיים ויהודיים רבים. "אברהם, יצחק ושלמה המלך – כולם ויתרו על שטחים כדי לעשות שלום", הוא מסביר. "גם התלמוד מבהיר שמסיבות חברתיות-כלכליות, אנשים לא נדרשו בהכרח לשבת בשומרון [בתקופת ממלכת ישראל הקדומה]".
"יצא לי להשתתף בוויכוחים עם רבנים שמתנגדים להשקפה הזו, ומעולם לא זכיתי לשמוע תשובה עניינית ומהותית לטיעונים הללו", הוא מצהיר. "ההתנגדות שלהם מבוססת יותר על רגשות, ועם רגשות אני חושב שאנחנו בהחלט יכולים להתמודד".
לדברי מלכיאור, גם רבנים המחזיקים בעמדות נוקשות מגלים נכונות לגמישות רבה יותר כשהם מזהים רצון אמיתי וכן לשלום מצד מנהיגים מוסלמים.
"החלום היהודי הרחב הוא שיום אחד הארץ כולה תהיה שלנו", הוא אומר. "אבל כשאותם רבנים שומעים מנהיגים מוסלמים – שגם הם, מצידם, מחזיקים בחלום דומה – אומרים שצריך לשים את החלום הזה בצד, כי השלום והתקווה לדורות הבאים הם חלום גדול יותר; וכשהם רואים את אותם מנהיגים מנסחים פתוות סמכותיות ברוח זו, הם פתאום מבינים שיש כאן בסיס לעבודה משותפת".
מלכיאור אומר גם כי רבים מאותם רבנים בעלי עמדות נוקשות רואים בעלייה הדרמטית באלימות של מתנחלים קיצוניים נגד פלסטינים תופעה בלתי מקובלת לחלוטין. "הם לא תמיד יודעים מה לעשות עם זה, אבל הם מבינים את זה", הוא טוען.
נתונים שפורסמו מוקדם יותר השנה על ידי צה"ל ושב"כ מראים כי התקפות מתנחלים עלו ב-27% בשנת 2025 בהשוואה לשנה הקודמת. ארגון "יש דין" תיעד 378 תקריות במהלך 40 ימי חילופי האש האחרונים עם איראן בלבד, בהן נהרגו שמונה פלסטינים ו-200 נפצעו.
"אלימות מתנחלים יכולה לצמוח רק כשיש לה לגיטימציה בקרב קהילת המתנחלים הכללית ובחוגי הממשלה", אומר מלכיאור. "אפילו אלה שמגנים אותה לא נוקטים באמצעים יעילים כדי לעצור את החרפה הזו".
"אלימות מתנחלים יכולה לצמוח רק כשיש לה לגיטימציה בקרב קהילת המתנחלים הכללית ובחוגי הממשלה. אפילו אלה שמגנים אותה לא נוקטים באמצעים יעילים כדי לעצור את החרפה הזו"
"כולנו אחראים כחברה", הוא מוסיף. "השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה. שוב, לדעתי, הפתרון הטוב ביותר הוא לעשות שלום ולכלול בתוכו את מחנה הציונות הדתית".
אנטישמיות גואה מורגשת בתפוצות
מלכיאור עדיין עומד בראש בית הדין הרבני של סקנדינביה, ועד לאחרונה כיהן כרבה הראשי של נורבגיה. כעת בנו יואב נכנס לתפקיד; בן נוסף, יאיר, הוא הרב הראשי של דנמרק.
כשנשאל כיצד מתמודדים היהודים בסקנדינביה בצל העלייה באנטישמיות שנרשמה בקהילות רבות בעולם, אומר הרב כי הדבר תלוי בשאלה אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה.
"ראשית כל, מפריע לי שכששואלים אנשים על הקהילה היהודית, זה תמיד קשור לאנטישמיות", הוא אומר. "החיים היהודיים משגשגים. אחרי השבעה באוקטובר, אפילו יותר אנשים רוצים להתחבר זה לזה ולחזק את החיים היהודיים".
"מפריע לי שכששואלים אנשים על הקהילה היהודית, זה תמיד קשור לאנטישמיות. החיים היהודיים משגשגים. אחרי השבעה באוקטובר, אפילו יותר אנשים רוצים להתחבר זה לזה ולחזק את החיים היהודיים"
יחד עם זאת, הרב מודה שאנטישמיות היא בעיה בסקנדינביה. "יש אנטישמיות, במיוחד בנורבגיה. זו אנטישמיות מילולית, יותר מאשר אנטישמיות פיזית", הוא אומר.
"לרוב, מדובר באנטישמיות שבאה לידי ביטוי בהתקפות מרושעות מאוד נגד הציונות", הוא מסביר. "אני לא מאלה שאומרים שאנשים שלא מסכימים עם ישראל הם אנטישמים, אבל דמוניזציה של ישראל היא קו אדום. אנשים בקהילה היהודית מצאו את עצמם מרגישים מבודדים בגלל היותם יהודים, וזה בלתי נסבל – לא רק למען היהודים, אלא למען כל חברה בריאה".
מיעוט דתי
מלכיאור מכיר בכך שהתמיכה ברעיונות שהוא מקדם מעולם לא זכתה לפופולריות גדולה בקרב הקהילה הדתית הרחבה.
"תמיד היינו מפלגה קטנה; לרוב הייתי הנציג היחיד שלנו בכנסת", הוא מציין. "אבל מעניין לראות שהיום כמה מאנשי המפתח במפלגה שלנו מכהנים בכנסת במסגרת מפלגות שונות. לא נעלמנו; נהפוך הוא".
כשנשאל האם מטריד אותו שמפלגה המגלמת גישה שונה בתכלית לערכי הדת מנכסת לעצמה את השם "הציונות הדתית", הוא משיב בסובלנות כי זכותו של כל אדם להחזיק בדעתו.
"אולי מפריע לי קצת שעצם הבחירה בשם 'הציונות הדתית' מעידה על ניסיון לקחת מונופול על המושג הזה", הוא אומר. "מה שבטוח הוא שמונופול כזה אין להם. הרי לפי הסקרים האחרונים, ייתכן שהם כלל לא יעברו את אחוז החסימה בבחירות הבאות".
"מפריע לי קצת שעצם הבחירה בשם 'הציונות הדתית' מעידה על ניסיון לקחת מונופול על המושג הזה. מה שבטוח הוא שמונופול כזה אין להם. הרי לפי הסקרים האחרונים, ייתכן שהם כלל לא יעברו את אחוז החסימה"
"נכון, הם יושבים כיום בממשלה ויש להם השפעה אדירה", הוא ממשיך, "אבל יש הרבה רבנים שתומכים בהם, ושאיתם עדיין אפשר לקיים דיאלוג רציני ומעמיק סביב הסוגיות האלו".
מלכיאור מבהיר שהוא מבין היטב מדוע הישראלים חוששים ונוטים כיום לדחות את פתרון שתי המדינות, במיוחד לנוכח הטראומה הקולקטיבית העמוקה שהותיר טבח השבעה באוקטובר.
אך עבורו, פתרון שתי המדינות נותר המסגרת המעשית היחידה שיש להמשיך ולקדם. הוא מסביר שאחרי עשורים רבים של סכסוך עקוב מדם, הוא כבר אינו מאמין "באוטופיה שלפיה ישראלים ופלסטינים יכולים לחיות יחד בתוך מדינה אחת".
הוא שב וטוען כי דווקא כיום קיימת אפשרות ממשית ובת-קיימא להגיע להסכם שלום כולל עם כלל העולם הערבי והמוסלמי. "אני מדבר על שלום אמיתי בין דתות, שלום שזוכה לתמיכה לא של 30% או 40% מהציבור, אלא של 90% או 95% מהאנשים".
לצד פעילותו המדינית, הרב מלכיאור מקדיש את זמנו גם למאבק בקיטוב החברתי הגובר בישראל. הוא פועל לחבר בין ישראלים מרקעים דתיים שונים באמצעות "מיתרים", רשת חינוך משלבת שהקים.
"התחלנו בזמנו עם שני בתי ספר בלבד", הוא מציין בסיפוק. "כיום פועלים תחת המסגרת שלנו לא פחות מ-180 מוסדות חינוך".
"יהיו שיגידו שהדברים במדינה הולכים בכיוון הלא נכון, אבל אני יכול להוכיח שהם דווקא מתקדמים בכיוון הנכון. יש לנו עדיין הרבה סיבות לתקווה לעתיד"
"יהיו שיגידו שהדברים במדינה הולכים בכיוון הלא נכון, אבל אני יכול להוכיח שהם דווקא מתקדמים בכיוון הנכון", הוא מסכם. "יש לנו עדיין הרבה סיבות לתקווה לעתיד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו