הסכם המסגרת שנחתם בוושינגטון בין ישראל ללבנון בתיווך אמריקאי מעגן למעשה בהבנות בינלאומיות את העובדה שהאיום העיקרי על ביטחון האזור הוא חזבאללה – ארגון טרור איראני ששולט בפועל בדרום לבנון ומשתמש באזרחים כמגן אנושי.

ההסכם מציב דרישה ברורה לפירוק התשתיות הצבאיות של הארגון מדרום לליטני ולהעברת האחריות הביטחונית לצבא לבנון, תוך שימור חופש הפעולה של צה"ל לאכיפה ולהגנה עצמית אל מול הפרות, במקביל לנסיגתו ההדרגתית.

עורך האתר לביקורת התקשורת 'CAMERA עברית' (camera-he.org), ומזה 9 שנים עובד ככותב וחוקר בארגון CAMERA - הוועדה לדיוק בדיווח וניתוח המזרח התיכון. מעוניין להציג לקוראים זוויות פחות מוכרות על הסיקור של מדינת ישראל בתקשורת הבינלאומית והישראלית, על המלחמה בשקרים ולמען האמת.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני עומד כבר עשרות שנים בלב הוויכוח הפוליטי בישראל. גם כאשר נושאים אחרים משתלטים לרגע על סדר היום, הוא חוזר ומכתיב את גבולות המחלוקת: מהי המדינה, מהם גבולותיה, מי שולט במרחב, ומהו היחס הראוי בין יהודים לפלסטינים.

מטרת הרשומה הזו אינה לקבוע איזה פתרון נכון, מוסרי או מעשי יותר. מטרתה צנועה יותר: לעשות סדר במפת הרעיונות, ולהראות מדוע הציר הרגיל של ימין ושמאל אינו מספיק כדי להבין אותה.

דמיטרי רוטשטיין הוא בוגר הטכניון, בעל שני תארים ראשונים במדעי מחשב (בהצטיינות) ופיסיקה (בהצטיינות יתרה), כולל לימודים מוסמכים באסטרופיזיקה. חוקר בתמרור פוליטוגרפיה.

בכל מערכת בחירות חוזר אותו מחזה. מתמודדים מכל הקשת הפוליטית מבטיחים לשנות, לתקן ולהציל את המדינה. אבל לא פעם, במקום להתווכח על המדיניות, הוויכוח הופך למאבק על עצם כללי המשחק. כל מחנה מבקש לעצב אותם בהתאם לתפיסת עולמו, בתקווה שכאשר יהיה בשלטון, הכללים ישרתו אותו.

זו אחת מנקודות התורפה העמוקות ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. במדינות דמוקרטיות ממשלות מתחלפות, אך כללי המשחק נשארים יציבים. בישראל, לעומת זאת, גם כללי המשחק עצמם הופכים שוב ושוב לזירת המאבק הפוליטי.

עירן קייס הוא דרוזי ערבי ישראלי. חוקר ויועץ מדיניות ואסטרטגיה ופעיל חברתי