סגן ניצב איציק אלפסי עתר לבג"ץ נגד השר איתמר בן גביר בטענה שעיכב את מינויו לתפקיד דובר אגף החקירות והמודיעין ולהב 433, למרות החלטת פורום סגל הפיקוד הבכיר במשטרה והמלצת גורמי המקצוע שתמכו בקידומו.
רמטכ"ל צה"ל, רב-אלוף אייל זמיר, סייר הבוקר באזור החיץ המוחזק בידי ישראל בדרום סוריה, כך נמסר מהצבא.
בצה"ל אומרים כי לזמיר התלוו קצינים בכירים. במהלך הסיור הוא קיבל סקירה ביטחונית ונפגש עם חיילי מילואים הפועלים באזור.
הביקור נערך יממה לאחר שצה"ל ביצע תקיפה חריגה בסוריה, שכוונה לבסיס אווירי שבו, לדברי ישראל, טורקיה תכננה לפרוס כוחות.
צה"ל פרסם שורת החלטות משפטיות בנוגע לחמש חקירות של אירועים בולטים, שבהם עלה חשד לפשעי מלחמה מצד הכוחות במהלך הלחימה נגד חמאס ברצועת עזה בשנים האחרונות.
הרג הילדה הינד רג'ב בת השש יחד עם שישה מבני משפחתה ושני פרמדיקים בעיר עזה בינואר 2024 הועבר להמשך בחינה במצ"ח. כמו כן, מצ"ח תבדוק את התקרית שבה נהרגו 15 פעילי חילוץ בשיירת אמבולנסים ורכבי חירום ברפיח במרץ 2025.
לגבי תקיפה קטלנית נגד עובדי סיוע של ארגון המטבח המרכזי העולמי במרכז רצועת עזה באפריל 2024, הוחלט כי האירוע לא עבר את הסף הפלילי.
כך נקבע גם לגבי תקיפה על מבנה ששימש את ארגון רופאים ללא גבולות בחאן יונס שבה נהרגו שניים מחבריו בפברואר 2024, ומותם של שני עובדים נוספים של הארגון שנסעו בשיירה בעיר עזה בנובמבר 2023.
מנגנון התחקור המטכ"לי, גוף צבאי עצמאי שאחראי על בדיקת אירועים חריגים במהלך המלחמה, השלים עד כה כ-150 תחקירים והעביר את ממצאיהם לבחינת הפרקליטות הצבאית. לאחר בחינת הממצאים, הפרקליטות מחליטה אם לפתוח בחקירה פלילית.
"לאחרונה התקבלו החלטות משפטיות ביחס לחמישה אירועים שזכו לתשומת לב ציבורית", נמסר בהודעת צה"ל. הפרקליטות הצבאית סגרה מספר חקירות של אירועים בולטים, אך קבעה כי אירועים אחרים ימשיכו להיחקר על ידי המשטרה הצבאית החוקרת בגין חשד לעבירות פליליות.
ב-1 באפריל 2024 הורו כוחות צה"ל על תקיפת שיירת כלי הרכב של ארגון המטבח המרכזי העולמי, לאחר שקצינים חשדו כי נסע בהם מחבל חמאס, אף שרמת הוודאות לכך הייתה נמוכה ובניגוד לנהלי הצבא. בתקיפה נהרגו שבעה עובדי סיוע הומניטרי.
לפי תחקיר המנגנון המטכ"לי, הכוחות לא זיהו את כלי הרכב כשייכים לארגון הסיוע בעת מתן פקודת התקיפה.
בעקבות התחקיר באותה העת, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי הורה על הדחתו של אלוף-משנה (במיל') נוחי מנדל – ראש מטה חטיבת הנח"ל במהלך המלחמה – וכן על הדחת קצין סיוע האש של החטיבה, בדרגת רב-סרן, בשל מעורבותם בהוראת התקיפה.
בנוסף, הרמטכ"ל נזף במפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, בגין "אחריותו הכוללת לאירוע", וכן במפקד אוגדה 162, תת-אלוף איציק כהן, ובמפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה יאיר צוקרמן.
בהודעת הצבא נמסר כי לאור היכרות מקצועית קודמת עם אחד המעורבים באירוע, הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, נמנע "מקבלת החלטה אישית בתיק זה", ובמקומו ההחלטה התקבלה על ידי התובע הצבאי הראשי, אלוף-משנה אלי לברטוב.
"לאחר בחינת כלל ממצאי התחקיר העובדתי, הוחלט כי חרף תקלות בתהליך גיבוש ההערכה שפעילי חמאס נוסעים בכלי הרכב, נמצא שהחלטות המפקדים לא חצו את הרף הפלילי, וזאת לאור רצף הסימנים המחשידים והנסיבות המבצעיות הכוללות", נמסר מצה"ל.
לאור זאת, לברטוב קבע כי "לא התגבש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית המצדיק פתיחה בחקירה או נקיטת צעדים נוספים נגד מי מהמעורבים באירוע", מעבר לאלו שנקט הרמטכ"ל בשעתו.
ב-29 בינואר 2024 דווח כי כוחות צה"ל תקפו רכב של משפחת חמאדה בעיר עזה. חמישה מיושבי הרכב נהרגו, בעוד שתיים שרדו בתחילה – הילדה הינד רג'ב ובת דודתה ליאן.
רג'ב שהתה שעות ארוכות על קו הטלפון עם מוקדנים והתחננה לעזרה, כשברקע נשמעים קולות ירי. על פי דיווחים מאותה העת, כאשר הגיע לזירה אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני נורה לעברו פגז, ושני פרמדיקים נהרגו.
ימים ספורים לאחר מכן, גופותיהם של שבעת בני משפחת חמאדה חולצו, יחד עם גופותיהם של שני הפרמדיקים.
צה"ל מסר ביום רביעי כי תחקיר המנגנון העלה שהכוחות אכן ירו לעבר רכבה של משפחת חמאדה, בזמן שזה התקרב לכוחות ונסע "בכיוון מנוגד לציר פינוי", שפורסם על ידי הצבא לתושבי האזור.
"לאחר בחינת הממצאים ולאור תקלות לכאורה הנוגעות לתיאום תנועת האמבולנס של הסהר האדום, הוחלט להורות על בדיקה נוספת של האירוע באמצעות חקירת מצ"ח", נמסר מצה"ל.
ב-23 במרץ 2025 החל צה"ל במבצע לכיתור שכונת תל א-סולטאן ברפיח. כחלק מההתקפה, לוחמי סיירת גולני הוצבו במארב על כביש היציאה מתל א-סולטאן.
במהלך מספר שעות ירו לוחמי גולני לעבר אמבולנסים, רכבי חירום ורכב של האו"ם שנסעו באזור, ובחלק מהמקרים חשדו כי מדובר בכלי רכב של חמאס. בסך הכול נהרגו בתקרית 15 פלסטינים, אם כי צה"ל זיהה בדיעבד שישה מהם כפעילי חמאס.
בבוקר החליט הכוח לרכז את הגופות בנקודה אחת ולכסות אותן ברשת ברזל, וכן למעוך את כלי הרכב תוך כדי דחיפתם אל מחוץ לכביש.
באותה העת הודח מתפקידו סגן מפקד סיירת גולני, ומפקד חטיבת השריון במילואים 14 – היחידה שהובילה את המבצע ברפיח שבו נהרגו אנשי הצוות הרפואי – ננזף רשמית.
"לאחר בחינת ממצאי התחקיר, ומשהעלתה התנהלות הירי באירוע חשד סביר לביצוע עבירה, הוחלט להמשיך ולבחון את הנושא באמצעות חקירת מצ"ח", נמסר מצה"ל.
ב-20 בפברואר 2024 תקף הצבא מבנה בחאן יונס, שרק לאחר מכן זוהה כשייך לארגון הסיוע רופאים ללא גבולות. בתקיפה נהרגו שתי נשים ונפצעו שבעה בני אדם נוספים.
תחקיר מנגנון התחקור המטכ"לי העלה כי במהלך התקפה באזור נגד חמאס, זיהו הכוחות מבנה ש"ממוקם בנקודה טופוגרפית השולטת על הציר שבו נעו".
לאחר שהעריכו כי המבנה מהווה איום עליהם, ירו הכוחות פגז בודד לעבר אחד מחלונותיו. התחקיר ציין כי בניגוד למבנים אחרים באזור, האורות בבניין של ארגון רופאים ללא גבולות היו כבויים, ולא נצפתה כל תנועה בתוכו או סביבו בטרם ירו הכוחות את הפגז.
באותה עת לא היה לכוחות "מידע עדכני על כך שהמבנה משויך לרופאים ללא גבולות", והם לא יכלו לזהות את שילוט הארגון שהוצב בחזית המבנה, מאחר שהלוחמים נעו מאחוריו, כך לפי צה"ל.
הפרקליטות הצבאית, לאחר שבחנה את ממצאי תחקיר המנגנון, "קבעה כי הכוחות ירו למטרה צבאית, לעבר יעד שהעריכו כי הוא מהווה יעד צבאי נוכח מיקומו בנסיבות שתוארו".
"אף שזוהה פער בכך שלכוחות לא היה מידע עדכני כי המבנה הוא אתר מוכר של רופאים ללא גבולות, נקבע כי בנסיבות המבצעיות שתוארו אין עילה להמשך בדיקה בחקירת מצ"ח", נמסר מהצבא.
עם זאת, לאור "כשלים מסוימים שזוהו בתהליך התקיפה", הורתה הפרקליטות הצבאית על "בחינת הצורך בנקיטת צעדים פיקודיים נגד מי מהמעורבים".
ב-18 בנובמבר 2023 ירו כוחות צה"ל לעבר שיירה של ארגון רופאים ללא גבולות ברצועת עזה, מה שהוביל למותם של שני נוסעים. על פי תחקיר המנגנון, שיירת חמשת כלי הרכב שהובילה את אנשי הארגון מהעיר עזה למרפאה בחאן יונס תואמה עם הצבא יום קודם לכן.
ואולם, התחקיר מצא כי הפרטים המדויקים של המסלול החד-כיווני של השיירה אושרו רק זמן קצר לפני יציאת כלי הרכב לדרך, ובטרם הכוח במחסום הצבאי היה מודע לכך. השיירה הגיעה למחסום צה"ל בשעות אחר הצוהריים, אך נדרשה להמתין עד לבירור העניין.
"לאחר זמן מה, מתוך חשש שלא יגיעו ליעדם לפני רדת החשכה, הם החליטו ביוזמתם וללא תיאום מוסדר להסתובב ולשוב למתקני הארגון בעיר עזה", העלה התחקיר, והוסיף כי "זאת חרף הבהרת אנשי צה"ל לחברי השיירה ששעות הפעילות של המחסום הוארכו, וכי לא ניתן לתאם את חזרת השיירה לעיר עזה באותה העת".
הכוחות ביקשו מהשיירה להמתין סמוך למחסום עד שהנושא יתברר, כדי שיוכלו להמשיך דרומה לחאן יונס, ובנוסף אמרו להם כי לא יוכלו לשוב לעיר עזה ללא תיאום, שכן "תנועה כזו עלולה לסכן אותם".
שיירת ארגון רופאים ללא גבולות התעלמה מההנחיות והחלה לחזור לעיר עזה. כוחות צה"ל שהוצבו לאורך הציר הבחינו בשיירה המתקרבת אליהם כשהיא נוסעת בניגוד לכיוון שאושר בפקודות הפינוי של הצבא, וירו מספר יריות אזהרה.
התחקיר מצא כי יריות האזהרה לא כוונו לכלי הרכב עצמם, אלא נועדו רק למנוע מהם להמשיך ולהתקרב.
למרות זאת, השיירה המשיכה בנסיעה ו"הגיעה למרחק של כמה מאות מטרים מכוחות צה"ל, באופן שנתפס על ידי הכוח כאיום ממשי", נכתב בתחקיר, שציין כי הכוחות ראו בשיירה איום בשל "דפוסי פעילות של ארגוני טרור באזור".
הכוחות ירו יריות אזהרה נוספות לעבר הכביש במרחק של כ-100 מטרים מהמקום שבו נמצא הרכב הראשון בשיירה, בהתאם לנהלי הצבא, כך העלה התחקיר.
"מממצאי התחקיר עלה כי קיימת אפשרות שמותם המצער של שניים מנוסעי השיירה נגרם מרסיסים של ירי האזהרה", נמסר מהצבא.
מכיוון שהתחקיר לא מצא כי הכוחות ירו ישירות לעבר השיירה בשום שלב, קבעה הפרקליטות הצבאית כי במקרה זה, "האירוע לא עורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית".
ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד הציג בכנס תפיסת הביטחון של "ביחד" את יעדי העל של מדיניות החוץ לקראת הממשלה הבאה. בדבריו מתח לפיד ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה הנוכחית וייחס לה חלק ניכר מהמשבר המדיני שבו מצויה ישראל.
לפיד טען כי המשבר המדיני נוצר לא רק בשל נסיבות התקופה, אלא גם בגלל מה שכינה "הרשלנות, היהירות והחובבנות של ממשלת ישראל". נוסף על כך, הוא התריע מפני ויתור על מזכר ההבנות הביטחוני (MOU) עם ארצות הברית, והגדיר צעד כזה כטעות חמורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במוקד התוכנית שהציג לתיקון יחסי החוץ עומדים שישה יעדים, ובראשם שיקום ושינוי כיוון של היחסים עם ארצות הברית במטרה להשיב את התמיכה בישראל למעמד דו-מפלגתי. יעד נוסף הוא בנייה מחדש של היחסים עם אירופה והאיחוד האירופי, העמקת הקשרים עם ברית נאט"ו, והתמודדות עם דעת הקהל במדינות כמו ספרד, צרפת ואירלנד.
עוד הדגיש לפיד את הצורך בשינוי ובשיקום היחסים עם יהדות התפוצות, אותה הגדיר כנכס אסטרטגי ומדיני שעליו יש לשמור. כמו כן, הוא ציין את ההכרח בחיבור נכון וטוב יותר של הכלכלה הישראלית ומדיניות החוץ.
בזירה האזורית, לפיד סימן יעד של חיזוק ההשתלבות במזרח התיכון, תוך הישענות על מדינות מפתח כמצרים ואיחוד האמירויות וחתירה להסכם שלום עם ערב הסעודית. עם זאת, הוא סייג והבהיר כי על ישראל למנוע בכל מחיר העשרת אורניום על אדמת ערב הסעודית. לצידה של דרישה זו, קרא לפיד להכריז על קטאר כמדינת אויב, וכן לבחון אפשרות להורדת גובה הלהבות בעימות מול טורקיה.
באשר לחזית ההסברה, אמר לפיד כי יש לוודא שהקול הישראלי בעולם מיומן, מכיר את הזירות השונות ומכוון לצעירים. הוא ציין כי ההסברה הישראלית זקוקה לאנשי מקצוע ברשתות החברתיות, והוסיף כי דרושה "הרבה יותר נועה תשבי, הרבה פחות אורית סטרוק".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הציג את תפיסת הביטחון של ממשלה עתידית בראשותו, ובמרכזה שינוי משוואת התגובה מול איראן והגדרת קטאר כמדינת אויב, ותקף בחריפות את מדיניות הממשלה, בטענה כי היא עדיין שבויה בקונספציות שהובילו למחדל ה-7 באוקטובר.
הדברים נאמרו בכנס מיוחד של מפלגת "ביחד" שבו הציג בנט "תפיסת ביטחון לאומי חדשה הנשענת על עוצמה צבאית, כלכלית, מדינית ואחדות פנימית".
במהלך נאומו התייחס בנט להתפתחות הטכנולוגית ואמר כי בעתיד הלא רחוק, יכולות בינה מלאכותית יהיו חשובות יותר אף מנשק גרעיני.
לדברי בנט, המשוואה מול חמאס בעזה קרסה בשל הכלה ופסיביות שאפיינו את ממשלות בנימין נתניהו. הוא קרא לבניית צבא גדול ויוזם, והדגיש את הצורך בגיוס כולל. לפי ההודעה, בנט התחייב לגייס את כלל הצעירים החרדים ללא פטורים או מתווים חלקיים, וציין כי לצה"ל חסרים כיום כ-20 אלף חיילים. בנוסף, הוא סימן את תחום הבינה המלאכותית כזירת חימוש קריטית שבה ישראל חייבת להוביל.
בתחום הכלכלי והאזרחי, הצהיר בנט כי יש להפסיק את התקצוב למוסדות חינוך שאינם מלמדים מתמטיקה, אנגלית וציונות, ולהקים מערכת חינוך ממלכתית אחת לכלל ילדי ישראל. עוד התריע כי הרוב המוחץ של חברות ההייטק הישראליות בוחרות כיום להירשם בארצות הברית, והבטיח לקדם תוכנית שתשיב אותן ארצה.
בזירה המדינית, קרא בנט להקמת גוף הסברה לאומי תחת משרד ראש הממשלה שיפעל בדומה ליחידה 8200 ויאבק על התודעה העולמית. באשר לאיראן, הציג בנט משוואה ולפיה כל ירי של חזבאללה ייענה בפגיעה ישירה באיראן. הוא קרא לפעול להאצת קריסתו של משטר האייתוללות בכלים מדיניים וכלכליים, בטרם ישיג נשק גרעיני.
בנוסף, תקף את התנהלות הממשלה מול קטאר, שאותה הגדיר כמדינת אויב שמימנה את הטבח. בנט קרא לעקור את השפעתה מתוך ישראל, לסלק אותה ואת טורקיה מכל מעורבות ברצועת עזה, ולהכניס את מצרים במקומן. הוא הדגיש כי ישראל תישאר האחראית הבלעדית על הביטחון ברצועה עד לפירוק מוחלט של חמאס מנשקו.
את נאומו חתם בהתייחסות לאיום הפנימי, כשהתריע מפני כחצי מיליון כלי נשק בלתי חוקיים הנמצאים בישראל. בנט דרש לטפל בהברחות האמל"ח כטרור לכל דבר, תוך שילוב השב"כ וצה"ל. עוד אמר כי מלחמות האחים הן הסכנה הגדולה ביותר למדינה, והאשים את הממשלה הנוכחית בקריעת החברה הישראלית לגזרים שאפשרו לאויב לתקוף.

















































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו