מסכימה מאד, תודה
מסכימה מאד, תודה
שר ההגנה האיטלקי גווידו קרוסטו אישר כי כלי טיס בלתי מאויש שיורט בליטא הגיע "ככל הנראה" מרוסיה.
הכטב"ם הופל לאחר חצות הלילה על ידי מטוס קרב איטלקי של נאט"ו.
בני משפחות של נרצחים וחטופים מטבח השבעה באוקטובר כינסו היום (שלישי) מסיבת עיתונאים בתל אביב, שבה הציגו מסמך בשם "תיק 7.10" המאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון התנערות מאחריותו למחדל. בנוסף מחו המשפחות על השימוש הנרחב באירועי הטבח במסגרת מערכת הבחירות הנוכחית.
המסמך מפרט את מה שהמשפחות מכנות הכישלון האסטרטגי של מדינת ישראל מול חמאס ב-15 השנים האחרונות. לפי ההודעה, התיק נשען על מידע גלוי ומאומת שפורסם לאורך השנים המדוברות בנוגע ליחס המדינה לארגון הטרור.
מחברי התיק טוענים כי סביבתו הקרובה של נתניהו מפעילה מנגנון השפעה על תודעת הציבור במטרה לגלגל ממנו את האחריות לטבח. לדבריהם, נתניהו דחה במכוון את חקר האירועים, בעוד שמקורביו הפיצו מסרים המטילים את האשמה על גורמי הביטחון, בג"ץ ומפגינים, ואף קידמו תאוריות קונספירציה.
שלי משל-יוגב, שבתה ליבי נרצחה במסיבת הנובה, אמרה בכנס כי קונספציה מוטעית ומדיניות ארוכת שנים הן שהובילו לתופת. היא פנתה בדבריה לנתניהו והזכירה כי הבטיח לענות על שאלות קשות בסוף המלחמה, והוסיפה כי בעוד שהאשמים ממשיכים בחייהם – המשפחות נותרו ללא תשובות. "אם היית מאשר את חיסול סנוואר אני לא הייתי צריכה לבכות על קבר", האשימה.
המשפחות הדגישו כי "מהראיות במסמך עולה כי הטבח לא נבע מהחלטה אחת או מכשל נקודתי. להשקפתן, מדובר בתוצאה של מדיניות ארוכת שנים שאפשרה לחמאס להוציא אל הפועל את מתקפת הטרור הקטלנית ביותר שידעה מדינת ישראל".
גם עינב צנגאוקר, אימו של שורד השבי מתן צנגאוקר, וענת סרגוסטי, אימו של קשת סרגוסטי שנרצח במסיבת הנובה, נשאו דברים נוקבים ודרשו לחקור ולשפוט את כל המעורבים.
החטופה ששוחררה לירי אלבג קוראת לגרש מישראל את יוצרי הסרט המאשים את צה"ל בהרג המוני וחסר רחמים של אזרחים בעזה.
הישראלים יובל אברהם ורחל שור הם יוצרי הסרט נז"א, שזכה בפרס מיוחד מטעם חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע בוונציה השנה.
עדויות אנונימיות של חיילי צה"ל המופיעות בסרט טוענות ל"הרג המוני בקנה מידה תעשייתי" בעזה. לטענתם, ישראל השתמשה במערכות מבוססות בינה מלאכותית כדי לאשר הרג של אזרחים כ"נזק אגבי", במטרה לפגוע ביעדים צבאיים.
"אתה יודע שגם אם היית רק שבועיים בצבא והשתחררת בגלל העמדות הפוליטיות שלך, אם היית נופל בשבי חמאס, מבחינתם היית חייל בכל מקרה? וכנראה שהיו מתעללים בך, על היותך חייל (אל תשאל מאיפה אני יודעת את זה).
"אתה מבין שב-7 באוקטובר, אם היית נמצא בעוטף, אף אחד מהמחבלים לא היה עוצר ואומר: 'היי תעזבו אותו, הוא בסדר – בו לא פוגעים' או שאולי היית פשוט מצטרף ל'מאבק לשחרור פלסטין' ופוגע בבני העם שלך?
"רציתי לכתוב בהתחלה 'דם מדמך, אבל אז נזכרתי שאנחנו ממש לא חולקים את אותו הדם ומזל! איכס, גועל נפש, מכרת את העם שלך עבור אנשים שמייחלים למותך ועל זה אין מחילה.
"איך לעזאזל יש לאנשים כאלו אזרחות פה?! להטיס אותם על טיל מהמדינה שלנו".


מטוסי קרב של ברית נאט"ו הפילו כטב"ם שחדר למרחב האווירי של ליטא במהלך הלילה, כך מסרו גורמים רשמיים. התקרית אירעה יום לאחר שמזכ"ל נאט"ו הצהיר כי תקיפות סמוך לשטחי הברית רק יגבירו את התמיכה באוקראינה במלחמתה נגד הפלישה הרוסית.
גורמי צבא בליטא, החברה בנאט"ו, ציינו כי זו הפעם הראשונה שבה מופל כטב"ם במרחב האווירי של המדינה. הרשויות לא מסרו פרטים על מקורו או מטרתו של הכלי, והוסיפו כי התקרית דורשת חקירה נוספת.
הכטב"ם הופל סמוך לכפר פרטקונאי, כמאה קילומטרים ממערב לבירה וילנה ובקרבת מאגר קובנה, כך נמסר מהמרכז הלאומי לניהול משברים של ליטא.
בשבועות האחרונים האשימו בכירים במדינות נאט"ו, ובהן גרמניה, דנמרק, בריטניה ופולין, את רוסיה במעורבות בפעולות שונות – כגון חדירות כטב"מים, חבלה, הצתות, מעקב אחר מתקנים ביטחוניים ותכנון לתקוף נמל תעופה באמצעות כטב"ם נפץ.
ביום שני אמר מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה כי התקיפות "קרוב לשטח נאט"ו" מעידות על "הייאוש של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וכן על רצונו לזרוע פחד וטרור".
"רוסיה הופכת פזיזה יותר ויותר ככל שהיא ממשיכה במלחמתה הנוראה נגד אוקראינה", אמר רוטה. הוא גם התחייב לחזק את מערכי ההגנה של הברית, המונה 32 מדינות, לאורך גבולה המזרחי הארוך עם רוסיה ועם בלארוס, בעלת בריתה של מוסקבה.
איום הכטב"מים ריחף בעבר מעל שמי ליטא, שחולקת גבולות עם בלארוס ועם המובלעת הרוסית קלינינגרד. בחודש מאי התבקשו תושבי וילנה להיכנס למרחבים מוגנים, והנשיא וראש הממשלה פונו למיקומים בטוחים בעקבות אזעקה על פעילות כלי טיס בלתי מאוישים סמוך לגבול הבלארוסי.
בעבר חצו גם כטב"מים אוקראיניים תועים את הגבול למרחב האווירי הבלטי, לרבות בחודש מאי, אז מטוס קרב של נאט"ו הפיל כטב"ם אוקראיני בדרום אסטוניה.
מפקד חיל האוויר של ליטא, אנטנאס מטוטיס, מסר כי שרידי הכלי אותרו וכי הוא "ככל הנראה" נשא חומרי נפץ.
ראש המרכז לניהול משברים, וילמנטאס ויטקאוסקאס, אמר לרשת השידור הציבורית של ליטא LRT כי הכטב"ם חדר ככל הנראה משטחה של בלארוס. לדבריו, הוא שהה במרחב האווירי של ליטא במשך כ-30 דקות וטס בשולי אזורים מיושבים בטרם יורט.
בתקרית נפרדת שאירעה היום, משרד החוץ של דנמרק מסר כי נורו נורי אזהרה לעבר מסוק של חיל האוויר הדני, במהלך "סיור צילום שגרתי" מעל פריגטה רוסית מול חופי נמל גדסר בים הבלטי.
"הדבר אינו מקובל לחלוטין", נכתב בהודעת המשרד ברשת הטוויטר, שבה צוין גם כי השגריר הרוסי זומן לשיחת נזיפה בעקבות התקרית.
במקביל, שגריר רוסיה בדנמרק, ולדימיר ברבין, התייחס לאירוע ואמר כי זו "אינה הפעם הראשונה" שמסוקים של חיל האוויר הדני "מבצעים תמרונים מסוכנים בקרבת ספינות מלחמה רוסיות".
הוא הוסיף כי המסוק הדני ביצע "פעולות פרובוקטיביות נגד הפריגטה הרוסית".
בקרמלין סירבו להגיב לתקרית, ודובר הנשיאות דמיטרי פסקוב אמר כי אין בידיו פרטים על אודותיה.
במקביל, תקיפות הכטב"מים הרוסיות ברחבי אוקראינה נמשכו, על רקע פוסט שפרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמש, ולפיו רוסיה ואוקראינה הסכימו "לא לפגוע" זו בתשתיות האנרגיה של זו.
טראמפ לא סיפק פרטים נוספים על ההסכם לכאורה. ניסיונות עבר להגיע אפילו להפסקת אש חלקית קרסו שוב ושוב בתוך שעות ספורות, כשהצדדים מאשימים זה את זה בהפרות.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר אמש כי קייב "מוכנה לתמוך בדה-אסקלציה", אם ארצות הברית תוכל להבטיח כי "רוסיה אכן מוכנה לעצור את המלחמה הזו".
עם זאת, בהצהרה שמסר היום ציין זלנסקי כי מוסקבה ממשיכה לתקוף את מגזר האנרגיה, הלוגיסטיקה והתשתיות הקריטיות של אוקראינה, וכי קייב הגיבה בתקיפת בית זיקוק לנפט בעיר סיזראן שבמערב רוסיה.
"אין תחליף לסיום המלחמה הזו. וכל סוגי הלחץ על רוסיה חייבים לייצר את התנאים הדיפלומטיים הנכונים", אמר זלנסקי.
מהקרמלין נמסר היום כי הצעתו של טראמפ להפסקת אש בתשתיות האנרגיה נחשבת ל"רעיון טוב". עם זאת, במוסקבה טענו כי התקיפות על בתי הזיקוק ברוסיה אינן גורם השורש לבעיות באספקה העולמית של גז או סולר.
"הבעיה המרכזית טמונה בייצוא מוצרי נפט לשווקים העולמיים", אמר פסקוב. הוא הוסיף כי במקום זאת, על המדינות להבטיח ניווט בטוח למכליות נפט ולהסיר את הסנקציות הבינלאומיות על נפט רוסי.
שירות החירום הממלכתי של אוקראינה מסר היום כי אדם אחד נהרג ושבעה נפצעו כתוצאה מתקיפות רוסיות בקייב מתחילת היום, שכללו פגיעות בתחנות דלק בבירה.
שני בני אדם נוספים נהרגו בתקיפות רוסיות נפרדות בערים האוקראיניות סלוביאנסק וקרמטורסק, כך דיווח שירות החירום.
במקביל, משרד ההגנה הרוסי דיווח כי כוחות רוסיים הפילו 222 כטב"מים אוקראיניים במהלך הלילה.
מתקפת כטב"מים אוקראינית "מסיבית" גרמה למספר שרפות בעיר הרוסית טגנרוג, כך מסר מושל המחוז, יורי סליוסאר. בהודעה שפרסם בטלגרם ציין כי נזק נגרם לשני בנייני מגורים, לשלושה בתים פרטיים, למוסד חינוכי, למחסנים חקלאיים ולאתר השייך לחברת המסחר המקוון הרוסית Ozon.
זלנסקי אמר כי התקיפות כוונו לעבר מפעל לייצור כטב"מים בעיר.
שר החוץ של טורקיה, הקאן פידאן, אמר כי חילופי התקיפות במפרץ פוגעים במאמצים להביא לסיום המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, וקרא להפסיקם מייד. לדבריו, אנקרה מייחסת חשיבות גם ליציבותה של איראן, שכנתה.
במסיבת עיתונאים משותפת בבאקו עם מקבילו האזרי, אמר פידאן כי יש להבטיח חופש מעבר במצר הורמוז ולהחזיר את המצב לזה ששרר לפני המלחמה. הוא הוסיף כי טורקיה נמצאת בקשר עם כל הצדדים המעורבים בניסיון למצוא פתרון לסוגיה.

על נשים שחיות יותר, גברים שמחפשים קרבה, עולם דייטינג חדש, והאפשרות להמציא מחדש את הזוגיות בגיל השלישי.
לאחרונה חברה הכירה לי עולם שלא הכרתי מקרוב. עולם הדייטינג בגיל השלישי.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

ב-2015, חבר הכנסת מוטי יוגב זעם על החלטת בית המשפט העליון בעניין הריסת בתים פלסטיניים והציע לשלוח דחפור D9 כדי "לעלות על בג"ץ". זו הייתה אמירה גסה, אבל היא ביטאה אינסטינקט פוליטי רב עוצמה: כשהחוק הופך למכשול, פשוט עולים עליו עם בולדוזר. האינסטינקט הזה חצה מאז גבולות. כיום הוא מופנה כלפי המשפט הבינלאומי.
ישראל וארצות הברית אינן מסתפקות עוד בוויכוח על פרשנותו של החוק הבינלאומי או על סמכותם של מוסדות בינלאומיים. הן מסייעות לבסס עיקרון מסוכן הרבה יותר: המשפט הבינלאומי חל על כולם, למעט מי שחזק מספיק כדי להעניש את מי שמנסה לאכוף אותו.
יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"

הנוכל שלנו חושב על הצעד הבא קדימה, זה שישאיר אותו בשלטון, ולאחריו המבול (או כמו שאמרה הצדקת, מיס ביבי, שתישרף המדינה). זה שהוא ממשיך לנצח ככה רק מראה כמה הוא חכם וכמה יריביו הפוליטיים חדלי אישים. הם גם לא מוכנים להסיר את הכפפות, למרות הסכנה הברורה והמידית למדינתנו ולמרות שאת הנוכל דבר לא מרתיע. ומסתבר גם שהמזל הולך עם הרעים: ברגע שהוא החליט להתחיל ולהרוס את מערכת המשפט שלנו, עלה אל כס ה'דמוקרטיה הגדולה בעולם' זו שאמורה להוביל את המשפט הבין לאומי ולשמש אורים ותומים לשאר הדמוקרטיות, הבור ועם הארץ, הנרקיסיסט המגלומן, הפנטזיונר-שקרן-מטרידן טראמפ, שהחליט גם הוא לחסל את הדמוקרטיההליברלית בארצו המתפוררת. לוז לוז סיטיואיישן.
החזרה לספסל הלימודים בשנת הלימודים תשפ"ז מתרחשת בצל סערת בחירות הולכת ומתלהטת, המעמידה את אנשי ונשות החינוך בפני דילמה מקצועית וערכית.
כשהרחובות גועשים, הקמפיינים המפלגתיים מציפים את המסכים והקיטוב החברתי והפוליטי מגיע לשיא, השאלה אינה רק מה ילמדו השנה בכיתות – אלא כיצד ינהגו. האם יבחרו לסגת אל תוך מרחב בטוח של שתיקה וניטרליות כפויה, או שיעזו להפוך את הסערה שבחוץ להזדמנות פדגוגית של ממש?
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

שלום, הכל שטויות. לא סרט, לא נאום הצ'חצ'חים ולא נאום מנשקי הקמעות הם שיקבעו. זה העם שלנו. זה הצבא שלנו. ככה אנחנו נראים וככה אנחנו מתנהגים. עם של צ'חצ'חים, מנשקי קמעות ומבצע זוועות בצבא. וזו ההנהגה שמתאימה לנו.
ואם שטות כזו תהווה לשון מאזניים, רק מצדיק את האמירה שכל שינוי, גם אם יקרה, יהיה זמני. הדמוגרפיה היא שתנצח. מדינה ליברל דמוקרטית מפוארת כמו שבנו אבותינו כבר לא נחזור להיות. עם שינוי זמני ובלעדיו!
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו