בימים אלה מקודמים מחדש הדיונים סביב חוק ההשתמטות והרחבת שילובם של חרדים בצה"ל. לנוכח המחסור בכוח אדם בעקבות מלחמת חרבות ברזל, גובר הלחץ הציבורי והביטחוני להרחיב את בסיס המשרתים ולשלב אוכלוסיות נוספות בשירות הצבאי.

אלא שלצד הדיון הביטחוני והפוליטי, מתפתחת בשקט סוגיה משמעותית נוספת: הפגיעה האפשרית במעמדן של נשים בצה"ל במסגרת ההתאמות שמבקשת המדינה לבצע עבור גיוס חרדים.

עו"ד אורלי הראל היא יזמת הייטק ומייסדת פורום "נשים 7.0" הפועל לקידום נשים באמצעות ידע טכנולוגיה וחדשנות.

בתחקיר שפרסם הניו יורק טיימס לפני כשבוע, "כך הפכה ישראל את במת האירוויזיון לכלי של עוצמה רכה", ההצלחה של ישראל בהצבעת הקהל באירוויזיון 2025 מוצגת כתוצאה חריגה שדורשת הסבר.

במיוחד 33 האחוזים שקיבלה יובל רפאל בהצבעה הציבורית בספרד, מדינה שדעת הקהל בה עוינת עמוקות לממשלת ישראל. ההסבר שמציע העיתון: קמפיין השפעה מתואם של ממשלת ישראל.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

מקווה שהיה לכם שבועות חגיגי, עד כמה שניתן; זהו החג האהוב עליי מאז הגעתי לישראל בשנות השמונים. עם זאת, ארבעה עשורים הם בהחלט מספיק זמן כדי להבחין בין המנהגים החביבים לבין העיקר: איכות הסביבה של ארצנו.

גם השנה הקפדתי לסייר בעמק יזרעאל בעונת הקציר ואף להגיע למופע מחול מסורתי. עשיתי זאת מתוך הבנה כי כאשר מתמודדים עם חוסר יציבות אזורית מתמשכת, קשה לפנות זמן ואנרגיות לנושאים אחרים. הרי גחלי הסיפור של איראן ולבנון עדיין לוחשות.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.