פרופ' אמריטה אריאלה לבנשטיין
הזמן של
פרופ' אמריטה אריאלה לבנשטיין

פרופ' אמריטה אריאלה לבנשטיין היא כלת פרס ישראל תשפ"א. היא מרצה באוניברסיטת חיפה בחסות מרכז המחקר לחקר דיור מוגן במכללה האקדמית גליל מערבי.

דיור מוגן - לא לעשירים בלבד

האפשרויות העומדות בפני חלק ניכר מן האוכלוסייה המבוגרת, המתקשה להתמודד כיום בביתה עם חיי היום יום הן: מוסד, דיור משותף עם הילדים או בתי דיור מוגן – אופציה שהיא נחלת משפחות אמידות בלבד. יש לחשוב מחוץ לקופסה ולהקים בתי דיור מוגן זולים יותר שיוכלו לתת מענה גם לקשישים עם מוגבלות כלכלית. 

האופציות הקיימות כיום עבור חלק ניכר מן האוכלוסייה המבוגרת, המתקשים להתמודד עם חיי היום יום בביתם, גורמות לאוכלוסייה זו לחשוב על האפשרויות העומדות בפניה: החלטה לעבור למוסד, לדיור מוגן או לדיור יחד עם הילדים או בקרבה למקום מגוריהם. מעבר אל הילדים או לידם עשוי להיות די מסובך, אך אולי קל יותר כלכלית. מעבר למוסד עשוי להיות פחות יקר מדיור מוגן, אך מספר לא מבוטל של מבוגרים מעדיפים את הדיורים המוגנים, כנראה במחשבה שהם יותר "חופשיים" ואולי גם מציעים יותר פעילויות.

עם זאת, עלינו להביא בחשבון כי לאוכלוסייה מבוגרת די גדולה אין בהכרח את מלוא המשאבים הכלכליים לעשות צעד זה גם אם רבים מהם אינם מעוניינים לעבור למסגרת מוסדית. משמעות הדבר שעל המדינה לפעול למצב של צמצום המשאבים הכלכליים שיידרשו כדי לעשות את הצעד של המעבר לדיור מוגן, דהיינו "הקמת" דיורים מוגנים זולים יותר.

לחלק מהאוכלוסייה המבוגרת אין משאבים לדיון מוגן, אך רבים מהם לא מעוניינים במסגרת מוסדית. על המדינה לפעול לצמצום המשאבים הנדרשים למעבר לדיור מוגן

נשאלת השאלה מה השיקולים המשפיעים על החלטות למעבר כזה, כשמקבלי החלטות אלו נדרשים למשאבים כספיים משמעותיים. החלטתי לבחון את התופעה באמצעות ראיונות עם ששה זוגות שונים שהחליטו בכיוון זה.

ששת הזוגות, שכולם נמנים על אוכלוסייה ברמה תרבותית ומקצועית גבוהה, הציגו בפניי את הסוגיות שנשקלו והשפיעו על החלטתם.

רצון לחיות בקרבת הילדים

הזוג הראשון, שניהם אנשי אקדמיה בתפקידים בכירים, משפחה עם ארבעה ילדים המצויים ביחסי משפחה קרובים ומסייעים להורים בעת הצורך.

אחת הסיבות המרכזיות להחלטתם הייתה הרצון לחיות בקרבה רבה יותר אל הילדים והנכדים. תחושה זו התחזקה במיוחד בעת הסגר הראשון בתקופת הקורונה. בהתאם, הם נרשמו לאחד הדיורים המוגנים היוקרתיים בסמוך למגורי הילדים, רכשו דירה נאה והרגישו כי עשו את הצעד הנכון.

עם זאת, בעקבות הסגרים שהוטלו עליהם בקורונה, לא התאפשר אפילו לילדים להגיע. האישה ביטאה את תחושתם במילים: "אני מרגישה מאד בודדה". לאחר מכן כבר שונו ההנחיות וכיום הם מרוצים מהחלטתם, אך בשיחות עימם עולה התהייה: האם לא היינו יכולים להסתדר אחרת?

ירידה קוגניטיבית

הזוגות השני והשלישי היו חברים שעבדו בתפקידים בכירים בהייטק, ובנות זוגן עבדו במערכת הבריאות. הקושי שם נבע לא רק מהמרחק מהילדים, אלא לצערנו גם מכך שהחלה ירידה קוגניטיבית אצל בנות הזוג.

ההתמודדות גברה והקשתה ולכן הילדים השפיעו על ההורים לעבור לדיור מוגן בקרבה למקום מגוריהם. לאחר התלבטויות הם החליטו ועשו זאת. כיום המצב הולך ומחמיר אצל בנות הזוג, עד כדי כך שהיה צורך להעבירן למתחם מתאים.

מחד יש הרגשה אצל בני הזוג כי בחרו את המהלך המתאים, כי השארות בגפם בבית הייתה התמודדות קשה מאוד מבחינתם, אך מאידך עולה כל פעם השאלה: אולי בבית הירידה הקוגניטיבית לא הייתה כל כך מהירה?

מחד הם מרגישים שבחרו נכון במעבר לדיור מוגן, כי השארות בגפם בבית הייתה התמודדות קשה מאוד מבחינתם, אך מאידך עולה כל פעם השאלה: אולי בבית הירידה הקוגניטיבית לא הייתה כל כך מהירה?

החמרה במצב הבריאותי

הזוג הרביעי, חברים קרובים כבר הרבה שנים, שניהם אנשי אקדמיה בדרגה גבוהה ועם ילדים שכל העת מצויים עימם בקשר. הם גרו בדירה גדולה ונוחה, אך במרחק ממגורי הילדים.

הדברים התנהלו פחות או יותר כשורה, אולם אצל הבעל, ניצול שואה ולא בריא, חלה החמרה משמעותית במצב הבריאותי. שוב החל לחץ מצד הילדים לעבור להתגורר קרוב אליהם כדי שיוכלו בקלות לסייע בעת הצורך.

כאן התהליך לקח הרבה יותר זמן, הבעל התנגד ורצה להישאר בביתו על אף הקושי. זה נמשך עוד מספר שבועות, אבל  עם החמרת המצב כנראה שלא הייתה ברירה. הילדים מצאו להם מקום נעים מבחינתם וקרוב אליהם.

בסופו של דבר הם עברו לדיור המוגן. דירתם אמנם קטנה יחסית אך עם גינה קטנה ובריכה קטנה ולבסוף התרגלו והם מרוצים מכך. את דירתם הקודמת עדיין לא מכרו. כששואלים אותם על ההחלטה, האישה חושבת שזו הייתה ההחלטה הנכונה אולם החבר אמביוולנטי והיה שמח לחזור למקום מגוריו הקודם.

נפילה שהצריכה נוכחות מטפלת בבית

הזוג החמישי, בו הבעל אחד הבכירים בהייטק, מתגוררים לא רחוק מהילדים והכל היה כשורה, עד אשר אשתו נפלה עם שברים קשים, והחל תהליך מאד ממושך של טיפולים שלא כולם הצליחו.

הדבר גרם לצורך להכניס מטפלת אל הבית שלא תמיד היו מרוצים ממנה. הילדים ניסו לסייע ככל שיכלו, אולם מצבה של האם הפך קשה יותר ויותר, הן פיזית והן קוגניטיבית.

היו התלבטויות רבות כיצד להתמודד והיה ברור שחייבים למצוא פתרון שיאפשר לבעל להמשיך בעבודתו, כאשר הילדים מסייעים ככל שעלה בידם. אולם ככל שחלף הזמן נראה היה שאין ברירה וצריך לעבור למוסד או לדיור מוגן, בו תקבל האם טיפול קבוע בהתאם לצרכיה. ואכן זו הייתה ההחלטה. הם מצאו מקום שמצא חן בעיניהם ובקרבת בני המשפחה ועברו לשם.

היה ברור שחייבים למצוא פתרון שיאפשר לבעל להמשיך בעבודתו, כשהילדים מסייעים ככל שניתן. אולם ככל שחלף הזמן נראה היה שאין ברירה וצריך לעבור למוסד או לדיור מוגן, בו תקבל האם טיפול קבוע בהתאם לצרכיה

הנתונים מראיונות אלו משקפים מחד חלק מהקשיים שחוות אוכלוסיות מבוגרות וההחלטות שעליהן לעשות במטרה להתמודד עם המצבים השונים. מאידך, החלטות מעין אלו אינן פשוטות מבחינות רבות. אוכלוסייה זו זקוקה הן למשאבים כספיים משמעותיים והן לתמיכה של בני משפחה, כמו גם הצלחה במציאת המקום המתאים ביותר לשינוי מגורים כזה.

חשוב לדעת כי קיימת אוכלוסייה גדולה דומה שלא עומדים לרשותה משאבים כלכליים המאפשרים לעשות צעד זה. חשוב אם כן לספק מענה גם לאוכלוסיות שמשאביהן מצומצמים, דהיינו הקמת דיורים מוגנים שהכניסה אליהם אינה יקרה כפי שהיא כיום, אך מסוגלים לענות לצרכים של האוכלוסיות הנדרשות. נראה כי הצורך מחלחל ומתחילה גישה כזו, אולם ייקח כנראה זמן עד שהדברים יתאפשרו.

פרופ' אמריטה אריאלה לבנשטיין היא כלת פרס ישראל תשפ"א. היא מרצה באוניברסיטת חיפה בחסות מרכז המחקר לחקר דיור מוגן במכללה האקדמית גליל מערבי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 873 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 16 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המדינה ממשיכה להזניח חיזוק מבנים מסוכנים

הכתובת על הקיר מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה עלולות לסכן חיי אדם ● עשרות אלפי מבנים צריכים חיזוק, אך מחוץ לאזורי הביקוש הסיכוי שזה יקרה נמוך - כי אין קרן סיוע למימון וברשויות המקומיות לא ערכו סקרים למיפוי הסיכון ● במשרד הפנים טוענים שמשרד השיכון אחראי, אך משרד השיכון לא מגיב ● יו"ר אגוד המהנדסים: "כולם מודעים לבעיה אבל מטאטאים אותה ומקווים לטוב"

עוד 1,418 מילים

מה הערוצים לא מספרים לנו על הסקרים שהם מפרסמים?

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? בזכות הצייצן ניר קלקשטיין נברתי באתר של ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים על פי חוק לדווח לה על הסקרים שלהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא תראו על המסכים שלכם:

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? נברתי באתר ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים עפ"י חוק לדווח לה על סקריהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא יראו לכם

אחוז המשיבים בפועל, מתוך הנשאלים: מתוך 2,823 איש, רק 501 הסכימו להשיב, כלומר כ-17% בלבד. רוב מוחץ של ישראלים טורקים לסוקרים את הטלפון או מסרבים לענות לשאלה באמצעות סמס/מייל/אינטרנט. אילו מין אנשים כן מוכנים לענות? מה מאפיין אותם? האם הם יכולים להיחשב "מדגם מייצג"? תחשבו לבד.
סקר חדשות 12 בנושא מנדטים ואקטואליה
סקר חדשות 12 בנושא מנדטים ואקטואליה

מה לגבי מתלבטים? ומה לגבי מידת הביטחון בהצבעה שהנשאל/ת מוסר לסוקר, אולי אפילו תחת לחץ מסוים לתת תשובה? ובכן, כל אלה "לא נלקחים בחשבון". הבנתם? האם סקר כזה יכול להיחשב מהימן? תענו לעצמכם.

סקר: לאיזו מפלגה היית מצביע
סקר: לאיזו מפלגה היית מצביע

ומה לגבי מי שכאשר מציבים אותם בפני שאלה בינארית – נגיד נתניהו או לפיד – אומרים "נייט" לשניהם? יש הרבה כאלה. אבל גם את זה לא יספרו לנו.

סקר: מי מבין האישים הבאים הכי מתאים לראשות הממשלה
סקר: מי מבין האישים הבאים הכי מתאים לראשות הממשלה

רוב מוחץ של ישראלים טורקים לסוקרים את הטלפון או מסרבים לענות לשאלה באמצעות סמס/מייל/אינטרנט. אילו מין אנשים כן מוכנים לענות? מה מאפיין אותם? האם הם יכולים להיחשב "מדגם מייצג"? תחשבו לבד

לכל השקשוקה הזו יש להוסיף את גודל המדגם. 500 איש זה מדגם קטן. סקרים רציניים דוגמים 1500 איש ומעלה. ואת הישענות מכוני הסקרים על "פאנלים" אינטרנטיים, כלומר אנשים שנרשמים לפאנלים במטרה לענות על סקרים מכל סוג *תמורת תשלום*. ולפי השמועות מפלגות "דואגות" לשלב אנשים שלהם בפאנלים כאלה.

אז עד כמה הסקרים הללו משקפים מציאות, או יוצרים מציאות? כדי לקבל בוחן-מציאות שווה לחזור לסקרים של הסבב הקודם, באותה נקודת זמן.
המספרים והפערים מדברים בעד עצמם.

ברור שככל שהדברים תלויים בכלי התקשורת או בסוקרים – ה"חגיגה" על חשבון הציבור תימשך.

בכנסת הבאה ראוי שהמחוקקים/ות יידרשו לנושא, ויצרו סטנדרט מקצועי ומחייב לסקרים פוליטיים, בפרט בתקופת בחירות.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 306 מילים

הסוף המשפיל של ימינה

המפגש האחרון של ימינה אתמול בוועדת הכנסת היה מגוחך, ובסופו הסיעה התפרקה לרסיסים - כשמי שהקים אותה ובחר את חבריה, נפתלי בנט, מסיים לבדו בסיעת יחיד עם השם האירוני "ביחד" ● עידית סילמן קיבלה מנת נקמה קרה מחברי הקואליציה - ואף אחד מחבריה החדשים בליכוד לא היה שם כדי לעזור לה ● ועכשיו הם גם רוצים להעביר אותה בכלל לציונות הדתית ● פרשנות

עוד 744 מילים

למקרה שפיספסת

סמ"ר נתן פיטוסי מכפיר הוא החייל שנהרג הלילה מאש חברו

דיווח: "תחקיר צה"ל מצא כי 5 ילדים בעזה נהרגו מאש צה"ל" - ולא משיגור כושל של הג'יהאד כמו באירוע אחר ● אחמד טיבי, שמחק ציוץ שהאשים בטעות את צה"ל במקרה השיגור הכושל, צייץ הבוקר תגובה חריפה למקרה בו נמצא ירי צה"לי ● מייסד טלגראס, עמוס סילבר, העצום ומואשם בסחר בסמים, ביקש שוב להתמודד בבחירות, לאחר ששינה את שם מפלגתו מ"טלגראס" ל"שינוי כיוון"

עוד 16 עדכונים

בלעדי הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט

לפני עשרה ימים התיישב בועז כהן, שדרן רדיו ועורך מוזיקה, עם צביקה פיק במטבח ביתו של המאסטרו, לשיחה על שיריו ("לי לא אכפת מה אומרים, אני יודע אם שיר הוא טוב או לא"), תהליך ההלחנה ("אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים"), שירי משוררים ("מבחינתי אין הבדל בין יונתן רטוש לטקסט אחר") והחיים כאמן פורץ דרך ("אני די מרוצה ממה שקרה איתי") ● אתמול ליבו נדם

עוד 3,170 מילים ו-5 תגובות

מי אתה באמת, איזנקוט?

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,014 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאבקי ההישרדות של הקהילה הקונסרבטיבית בניו יורק

קהילת בית הכנסת יריחו שבניו יורק קיוותה להתאחד עם הקהילה השכנה ולהציל את חבריה, אך מאבקים בנושא תפילות משותפות הסתיימו בהצבעה של הוועד המנהל נגד התוכנית ובעד מכירת בית הכנסת ● ראש הקהילה לשעבר הרב מאט אבלסון: "אני מדוכדך ועצוב בשבילי ובשביל הקהילה שלי"

עוד 1,326 מילים

מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

לא רק הסתדרות המורים: ארגון המורים ידון באפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים

צה"ל הודיע שאטם מנהרה שחמאס חפר מרצועה לכיוון ישראל ● בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ברשימה עצמאית, אך הוסיף שהוא "לא טורק את הדלת" בפני אפשרויות אחרות; סמוטריץ' קרא לו לשוב למשא ומתן ● נדחתה בקשת סילמן להתפצל מימינה; תידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות ברשימת הליכוד ● איזנקוט הציע לרויטל סויד מקום ברשימת המחנה הממלכתי

עוד 49 עדכונים

איזנקוט, אחד הרמטכ"לים הטובים שכיהנו כאן, הוא תוספת חשובה לפוליטיקה ● אבל כניסתו לא תשנה את תמונת המצב - ולא תהפוך את המחנה הממלכתי, המפלגה החדשה של גנץ וסער, לזו שתשנה את סדר הגושים ● דווקא לפיד עשה טעות שלא לקח את איזנקוט עם כל התנאים שזה הציב לו ● ואילו מתן כהנא פוגע בעיקר באיילת שקד - ובסיכוי שהחרדים יתמכו בגנץ ● פרשנות

עוד 596 מילים

תיעוד מהשטח חציית הדונץ

צבא אוקראינה נאלץ להרוס את הגשרים המובילים לכפר זדונצקה לאורך נהר הדונץ כדי להאט את הכוחות הרוסיים, מה שיצר בעיית אספקה חריפה ● סטארט־אפ של יזם ישראלי מצא דרך נוספת לחציית הנהר ● לייזר ברמן הצטרף למתנדבים מחארקיב כל הדרך עד לגדה השנייה ושמע על המצב במדינה: "האנשים האלה באמת צריכים עזרה"

עוד 1,213 מילים

כספים קואליציוניים חריגים הוקצו לחרדים שתומכים בקליש-רותם

תחקיר זמן ישראל חברי הקואליציה המצומקת של קליש-רותם מקבלים כספי תרבות תורנית עבור ציבור תומכיהם במקביל לנאמנותם הפוליטית – ללא קריטריונים ובגובה מיליוני שקלים ● ההקצבות כוללות ימי כיף מחוץ לעיר, הסעות והטבות ● אפילו נציגי המגזר הדתי־לאומי לא מודעים לאירועים המסובסדים ולא מוזמנים אליהם ● נציג דגל התורה במועצה: "העיסוק בכספים מהווה ניסיון לגזילת כבשת הרש"

עוד 1,546 מילים

איזנקוט: "איש ציבור לא יכול להתמודד לתפקיד ציבורי עם כתבי אישום"

מוקדם יותר היום הודיע הרמטכ"ל לשעבר על הצטרפותו לרשימתם של גנץ וסער, שתיקרא המחנה הממלכתי ● גם מתן כהנא הצטרף לרשימה המתגבשת ● סקרים חוזים למחנה הממלכתי 14-12 מנדטים ● הממשלה מינתה את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ● לפיד ספד לצביקה פיק: "אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי"

עוד 45 עדכונים

מדובאי לירושלים: איש העסקים שחצה את המזה"ת ברכב

38 שעות נהיגה, על פני 3,580 ק"מ: זה המרחק שגמע איש העסקים האמריקאי ברוס גורפיין מביתו בדובאי ועד שהגיע בסוף השבוע לירושלים ● המסע של גורפיין משיק את החממה האזורית שהקים, המיועדת לחבר בין עסקים בתחומי הפודטק, חקלאות ומידבור - ובפרט להביא חברות ישראליות לפעילות עסקית בערב הסעודית ● ובריאיון לזמן ישראל הוא מגלה: כבר יש חברות ישראליות שפועלות שם

עוד 1,026 מילים

לפיד: "תקיפת רושדי היא מתקפה על הערכים שלנו, וזו תוצאה של הסתה איראנית"

איימן עודה נבחר למקום הראשון בחד"ש, עאידה תומא-סלימאן - לשני ועופר כסיף - לשלישי ● הממשלה צפויה למנות מחר את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה; שקד והנדל יתנגדו, לא ברור האם בנט יתמוך במינוי ● איזנקוט צפוי להודיע בתחילת השבוע האם יתמודד בבחירות לכנסת; ייתכן שמתן כהנא יצטרף יחד עימו אל המפלגה שאליה יחבור

עוד 16 עדכונים

"פורד, מה יש לך נגד יהודים?"

מאה שנים אחרי שתעשיין הרכב הנרי פורד פרסם את סדרת הספרים האנטישמית שלו "היהודי הבינלאומי", הקולנוען אנדי קירשנר החליט להעלות אותו באוב כדי לשאול אותו 10 שאלות קשות על קשריו עם הנאצים ● בריאיון לזמן ישראל מספר הבמאי: "לא הייתי מודע להשפעה שהייתה לו על הנאצים המוקדמים"

עוד 1,274 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה