כמעט שני עשורים שמדינת ישראל מנהלת מערכה שקטה אך עקבית נגד הפליטים ומבקשי המקלט החיים בה. זו לא טעות, לא תקלה בירוקרטית, ולא "מורכבות משפטית" — זו בחירה. ממשלות ישראל לדורותיהן בחרו להתעמר בקבוצה שלמה של אנשים: לשלול מהם זכויות בסיסיות, למנוע מהם גישה לתעסוקה הוגנת, לבריאות, ולחיים בכבוד.
בא.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל אנחנו פוגשות מדי יום את המשבר ההומניטרי שמתרחש כאן, בישראל. בין אם מדובר במשפחות פליטים מאוקראינה שהגיעו בשלוש השנים האחרונות, ובין אם באנשים שנמלטו מרדיפות באפריקה וחיים כאן כבר כמעט שני עשורים – המצוקה עצומה. אבל אין מדינה, אין נתונים, ואין עובדות רשמיות שמתארות את מה שאנחנו רואות בעיניים מדי יום.
גלעד פלומבו הוא רכז קידום מדיניות בא.ס.ף. - ארגון סיוע לפליטים, ומכותבי הדו״ח ״עניים שלא נספרים״ - עוני, ביטחון תזונתי ורווחה כלכלית בקרב מבקשות ומבקשי מקלט בישראל, המשותף לא.ס.ף ולמכון אדוה.































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהמאמר מעניין אבל מניח הנחות שלא כולם יסכימו איתם. כך לדוגמה הטענה שהמדינה "בוגדת בערכים שעליהם נוסדה". על אילו ערכים מדובר? מי קבע ערכים אלו? זה נשמע כמו רטוריקה ולא כמו טיעון מעמיק. כך גם הטענה שעל ישראל להכיר בזכויות. על אילו זכויות מדובר? מי קובע למי יש זכויות ולמי לא? יש הבדל בין זכויות אדם, זכויות אזרח, זכויות החייל וזכויות האסיר. לכן בדרך כלל הריבון באמצעות נציגיו בפרלמנט קובע מהן הזכויות והרשות המבצעת מממשת את החלטות הריבון. מי שסבור כי לא נעשה די יתכבד ויתמוך בממונו ובגופו אבל שלא יכניס את היד לכיסו של אחר. אם המגורים של המהגר אינם מתאימים הסמן אותו לביתך, אם המשכורת שלו נמוכה תמוך בו כלכלית.
ההנחה שלמהגרי עבודה, למהגרי עבודה שנכנסו שלא כחוק, ולמהגרי עבודה שהוזמנו על ידי המדינה יש זכויות שוות או דומות היא טענה שכנראה לא מקובלת על רוב הציבור ולכן איננה בין הערכים שעל הציבור לתמוך בה. אתה סבור אחרת, זאת כמובן זכותך אבל אל תטען שעלי לתמוך בהשקפת עולמך.