יעקב גלאוזיוס
הזמן של
יעקב גלאוזיוס

במקור מאנגליה, יעקב גלאוזיוס עוסק בנושא סביבה בשנה האחרונה

גילה גמליאל מול האוצר

כמה מילים בשבחה של גילה גמליאל השרה להגנת הסביבה. מאז הגיעה לתפקיד יש הרגשה שיש לסביבה קול מסביב לשולחן הממשלה, וזה בוודאי דבר מבורך. הצעת המחליטים שהיא מקדמת בימים אלו לזירוז המעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה שיפור משמעותי מהצעות קודמות בנדון. בין הסעיפים הראויים לציון:

  1. קיצוץ פליטות גזי חממה מישראל בלפחות 27% עד 2030, וב-85% עד 2050 יחסית לרמתן ב-2015.
  2. אנרגיה מתחדשת תספק לפחות 40% מהחשמל ב-2030 ולפחות 95% ב-2050.

הצעתה של גמליאל באה על רקע החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזרח התיכון הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. כל התחזיות צופות שהמזרח התיכון ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי.

הטמפרטורות הממוצעות לאורך השנים במזרח התיכון וכן הממוצע העולמי.נלקח מתוך פירסומים של cyprus Institute Climate and atmosphere research in the Eastern Mediterranean and Middle East region
הטמפרטורות הממוצעות לאורך השנים במזרח התיכון וכן הממוצע העולמי.נלקח מתוך פירסומים של cyprus Institute Climate and atmosphere research in the Eastern Mediterranean and Middle East region

יש המתנחמים בכך שירדו בשנה האחרונה גשמים לא מעטים, אך הנחמה הזאת נובעת מטעות בהבנה. באופן כללי ההתחממות גורמת לאידוי מוגבר מהאוקיינוסים. מה שעולה חייב לרדת, ולכן ביבשות בכללותן יורדים יותר גשמים. אך תהליך ההתחממות מקצר את החורף בישראל ולכן צפי הגשמים בה בהמשך עגום אם תהליך ההתחממות לא ייעצר, ומהר.

החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזה"ת הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. התחזיות צופות שהמזה"ת ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי

לחזור לעניין הצעתה של גמליאל. ההצעה כוללת מספר סעיפים. ברצוני להתייחס בפרט כאן לנושא יעדים של אנרגיות מתחדשות ומדוע הן כה קריטיות.

בישראל נפלטים מדי שנה בשנה כשמונים מיליון טון גזי חממה, פחמן דו חמצן וגזי חממה נוספים, לפי הנתונים הרשמיים. בפועל המספר כנראה גבוה יותר, אך אין מידע מבוקר על היקף הפליטות מתשתיות הגז בפרט, ולכן הנתון של כ-80 מיליון טון נכון בערבון מוגבל.

ייצור חשמל אחראי במדינת ישראל לכמחצית מהפליטות, בסביבות 40 מיליון טון בשנה. לכן כל שאיפה לצמצם פליטות מישראל חייבת להתחיל מתחום החשמל.  אך המרכזיות של אופן ייצור החשמל חורגת ממחצית הפליטות.

שריפת דלקים פוסיליים לכלל השימושים כולל חשמל, תחבורה ותעשיה – היתה אחראית לכ-63 מיליון טון ב-2018 או כ-80% מסך הפליטות. היות שאנחנו יודעים איך להפסיק פליטות מייצור חשמל – מעבר לאנרגיות מתחדשות ואגירה בשילוב עם התייעלות אנרגטית, נפתחה האפשרות להפסיק כ-80% מהפליטות מישראל על ידי מעבר ייצור החשמל לאנרגיות מתחדשות ומעבר תחבורה ותעשיה לחשמל.

אך בכדי שכל זה יקרה אנחנו צריכים להעביר ייצור חשמל בישראל לאנרגיות מתחדשות ולאגירה. במידה מסוימת זה התחיל לקרות, עם ייצור של כ-8% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות השנה. אך שאלת השאלות כאן היא קצב המעבר ואיך זה ישפיע על הפליטות בשנים הקרובות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים אשר עיקרה הוא שעד שנת 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות, בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. זה נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020, ויגיע לכ-105 טרה וואט בשנה. אם ייצור המתחדשות יספק 30% מהביקוש, ייצור חשמל מגז יספק כ-70% מסך הביקוש, או כ-73 טרה וואט בשנה, נתון  מעט גבוה יותר מהייצור מגז ופחם ביחד כיום, והפליטות בהתאם. תהיה ירידה חד פעמית בפליטות עקב מעבר מייצור חשמל מפחם לייצור מגז, אך בכל מקרה יעד המתחדשות לא יביא לירידה בפליטות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים, שעיקרה הוא כי עד 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות. בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות

מעבר לכך, יש סבירות שהביקוש לחשמל אף יעלה בשנים הקרובות עקב עליית הטמפרטורות בקיץ, וכן מעבר אפשרי של תחבורה לחשמל. במקרה של עליית ביקוש של 4% בשנה, הביקוש לחשמל יגיע לאזור 111 טרה וואט בשנה, ופליטות גזי החממה יהיו בהתאם.

ניתן לראות זאת בצורה גרפית:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 3.4 בשנה
תרחישים פליטות – גידול ביקוש 3.4 בשנה

הקווים בגרף מיצגים פליטות ישירות צפויות עם גידול ביקוש של 3.4% בממוצע כל שנה. ניתן לראות שבשנים הקרובות צפויה ירידה בפליטות הישירות עקב החלפת ייצור בפחם עם ייצור בגז, אך, הצפי מעבר לכך תלוי במידה רבה בקצב המעבר למתחדשות. הקו העליון ממחיש את הצפי עם המתווה הנוכחי של משרד האנרגיה. העברה של כ-2% של סך הייצור כל שנה בכדי להגיע ל-30% בשנת 2030. במקרה הזה הפליטות יעלו בצורה מתונה מ-2025 עד 2035 לערך, ורק אז יתחילו לרדת. הקווים מתחת מבטאים מעבר מהיר יותר למתחדשות בקפיצות של חצי אחוז מסך הייצור כל שנה. לכן הקו העליון כאמור מבטא יעד מתחדשות 30% ב-2030, הקו השני מבטא יעד 35% מתחדשות ב-2030, הקו השלישי מלמעלה מבטא יעד מתחדשות 40% ב-2030 בהתאם להצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה, ועוד שני קווים מלמטה מייצג יעד של 50% ב-2030 בהתאם להצעתה של מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים.

ניתן לראות בצורה דומה המשמעות של גידול ביקוש של 4% בממוצע בשנה:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 4 בשנה
תרחישים פליטות – גידול ביקוש 4 בשנה

במקרה זה הגידול בפליטות כמתווה משרד האנרגיה אף גבוה יותר. בכדי לקצץ פליטות מייצור חשמל במהירות יהיה צורך לאמץ יעדים אף שאפתניים יותר מזה של המשרד להגנת הסביבה.

אך יותר חשוב מהפליטות השנתיות זה סך הפליטות עד להפסקת הפליטות:

סך הכל פליטות גזי חממה צפויות-גידול ביקוש 3.4 אחוז בשנה- בתרחישים שונים
סך הכל פליטות גזי חממה צפויות-גידול ביקוש 3.4 אחוז בשנה- בתרחישים שונים

כפי שניתן לראות יש משמעות רבה לקצב ולתזמון המעבר למתחדשות. עם גידול ביקוש של 3.4% בשנה, סך הפליטות הישירות מייצור חשמל עד 2065 יגיעו לאזור 1.3 מיליארד טון. לעומת זאת, בהצעת המשרד להגנת הסביבה יגיעו לאזור 800 מיליון טון. קצת יותר מחצי ממתווה משרד האנרגיה. אם ניקח מתווה מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים הפליטות יסתכמו בערך ב-500 מיליון טון.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020

יש עוד היבטים לנושאי פליטות ומתחדשות, אתייחס אליהם בהמשך, אך זו הסיבה המרכזית לכך שישראל צריכה לאמץ יעדים למתחדשות גבוהים באופן משמעותי מהמתוכנן כיום.

לסיום, כמה מילים על התמורות הפוליטיות. עד לבחירות האחרונות אירופה הצטיינה בגישה רצינית למשבר האקלים והציבה יעד של קיצוץ פליטות ב-50% עד 2030 יחסית לרמתן ב-1990. ארה"ב לעומת זאת זלזלה בכל הנושא כידוע. הבחירות העלו את הדמוקרטים לשלטון עם מחוייבות לקיצוץ מהיר בפליטות ולהפסיק אותן כליל עד 2050.

בנסיבות אלו ישראל לא תוכל להמשיך עם צעדים מינוריים בלבד בנושא פליטות.

אחת השאלות שעלו בהתכתבות מול האוצר זו שאלת המחיר. זו שאלה לגיטימית ואתייחס אליה כאן בקצרה.

העלות בפועל של חשמל מאנרגיה מתחדשת משתנה בהתחשב במספר גורמים. בתנאים טובים, וכפי שבא לידי ביטוי במכרז האחרון של רשות החשמל, העלות  של חשמל מאנרגיה סולארית עם קיבולת אגירה היא כ-18 אג' לקווט"ש, נמוך בהרבה מעלות חשמל מגז, שעולה בסביבות 30 אג' לקווט"ש, כולל עלויות הקמה ותפעול התחנות. אך בהתקנות קטנות על גגות העלויות גבוהות יותר. לכן העלות בפועל של סולארי תלוי במידה רבה בתמהיל המקורות. ויש לקחת בחשבון גם את עלויות הולכה בכל התחשיבים האלו.

לאחרונה רשות החשמל חישבה בעצמה את המשמעות מבחינת עלות החשמל בהעלאת יעד מתחדשות ב-2030 מ-17% ל-30%. הרשות הגיעה למסקנה שאין בהעלאת היעד עלות משמעותית. מה שמתבקש זה שהרשות תחשב בעצמה את המשמעות הכספית של העלאת היעד ב-2030 לאחוזים גבוהים יותר. הרשות או האוצר לא יכולים לטעון שיש לכך עלות גבוהה כל עוד הם נמנעים מלחשב את העלות בתמהילים או מודלים שונים.

במקור מאנגליה, יעקב גלאוזיוס עוסק בנושא סביבה בשנה האחרונה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,066 מילים
כל הזמן // שבת, 6 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות

עוד במסגרת הפעימה השלישית: פתיחת המסעדות, המלונות, אולמות האירועים ועולם התרבות והספורט ● יאיר גולן: יקרו יותר ויותר אירועים כמו החקירה בהאג עקב שליטת ישראל על עם אחר ● מרב מיכאלי: בני גנץ צריך לפרוש ● מפגינה נגד נתניהו הוכתה בפניה ביבנאל

עוד 7 עדכונים

תקווה חדשה

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

למקרה שפיספסת

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

ההגמוניה החרדית

הבעיה היא לא היהדות.

בכעס רב קראתי בימים האחרונים את ההתבטאויות הנלוזות של אלו שחושבים שהיהדות היא הרכוש הפרטי שלהם. הגינוי הבוטה כלפי גיורים בצה"ל, ומעט קודם לכן הטינה כלפי הגיורים הרפורמים והקונסרבטיביים – אמירות כל כך צפויות, וכל כך מצערות.

ואף על פי שהן צפויות, האמירות הללו מכעיסות רבים ורבות, כאמור גם אותי. מדוע? לכאורה, העמדה הזו הייתה כל כך צפויה, שהכועסים היו אמורים לפהק לשמוע שוב את הקללות והלעג המוכרים לנו. אך בכל זאת יש כאן כעס ראוי – שכן המניע לאמירות הללו אינו מניע של יהדות, של הלכה, של אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה.

העמדה הזו כה צפויה, שאפשר היה לפהק מהקללות והלעג המוכרים לנו. ובכל זאת יש כאן כעס ראוי – כי המניע לאמירות אינו מניע של יהדות, הלכה, אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה

במחברות הכלא שלו, תאר המהפכן הקומוניסט אנטוניו גראמשי את ההגמוניה. גראמשי ניסה להסביר מדוע "הפרולטריון", מעמד הפועלים, אינו מתמרד נגד האליטות. גראמשי טען כי אותן אליטות מחזקות את מעמדן השליט על ידי יצירת הרושם שאלו הם פני הדברים הטבעיים. על ידי יצירת הרושם שהן אמורות להיות האליטות ויצירת המחשבה שכללי המשחק בהם משחקים השחקנים הפוליטיים הם כללי המשחק שיש לנהוג בהם, ממשיכות האליטות להתל בכולנו כבמריונטות.

במקרה שלנו, כללי המשחק אינם מידי שמים, וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, ההכפשות, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה הן עמדות. עמדות שאנו לא חייבים לקבל כדברי אלוהים חיים. לא – אלו דברי רבנים, שחלקם בעזרת השם עדיין חיים.

אמנם, השליטה של היהדות האורתודוקסית בחיים בישראל היא די ברורה. במסגרת אותו סטטוס קוו ידוע לשמצה, שאפשר לדבר האם ועד כמה הוא באמת תקף כיום, הוחלט לאסדר את הדת כחלק בלתי נפרד מהמדינה.

מאיסור על תחבורה ציבורית בשבת, דרך שליטת הרבנות בריטואלי חיים כגון נישואין וקבורה ועד למינויים של רבני ערים (מכספי מסים) – הדת (היהודית בעיקרה, אך לא רק) מוסדה כחלק משמעותי מהחיים במדינה. ברבים ממוסדות אלה שולטת האליטה החרדית. למשל ברבנות הראשית. אך רק נזכיר – כל זה לא חייב להיות כך, ואפילו הדת הממוסדת במדינה אינה ציווי אלוהי.

הסיבה של האליטה החרדית לצעקות השבר בימים האחרונים מגוחכת: הרי אין ולא צפויה סכנה של רפורמים וקונסרבטיבים שיהגרו בהמוניהם לישראל. אין ולא צפויה סכנה של מאות אלפי גיורים רפורמים שיתקיימו בישראל, ויכירו, אויה לנו, בגרים מכל קצוות תבל.

התהליך הטכני עצמו כל כך ארוך שעצם הרעיון בלתי סביר. אך השנאה הבוערת כלפי התנועה הרפורמית באה מאותו מקום של השנאה החרדית לציונות בתחילת המאה ה-20 (לא של החרדיות כולה, יש לציין), ולהשכלה במאות ה-18-19 – חשש מהחדש, מהקידמה, מהאפשרות שלא כולם ינהו אחרי הרעיונות אותם "אנו" שואפים לקדם. החשש שמא השליטה לא תהיה "בידינו". ההפסד הצורב של היהדות האורתודוקסית מול החילון והרפורמה הותיר אותה בפחד, והפחד מזין את השנאה.

כללי המשחק אינם מידי שמים וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה עמדות

אלא ששנאה אינה ערך יהודי. היהדות האורתודוקסית עליה גדלתי (כחילוני ממשפחה שומרת מסורות), מאמינה ב"ואהבת לרעך כמוך". היהדות שלי אינה מאמינה בקריאת קדיש בשל נישואין למגוירת בצבא, אלא בהכלת ואהבת כל מי שרוצה להיות חלק מהעם הזה.

היהדות שלי מאמינה בחיבוק של קהילות אחרות, גם אם הן מאמינות ביישום הדרך הדתית בצורה שונה מאיתנו. היא מאמינה במחלוקת, היא מאמינה ביכולת להתדיין, היא מאמינה שאפשר להגיד "אנחנו לא מסכימים איתך, אבל אנחנו מוכנים להכיר בקיומך".

ההגמוניה החרדית, אשר שולטת ברבנות הראשית, ובמידה רבה גם בפוליטיקה הדתית בישראל, לא יכולה להביא עצמה ליישום המצווה הפשוטה הזו. מכאן גם ההשקפה שלי, לפיה אותה הטינה, התיעוב העמוק כלפי הרפורמים, אינו מגיע ממקום הלכתי בעיקרו – אלא ממקום של חשש לאובדן הכוח הפוליטי והשליטה בחיי הדת הממוסדים בישראל.

החשש שמא הציבור החילוני בישראל יגלה שיש אפשרות אחרת של יהדות, שאינה האורתודוקסית-חרדית. שלאותם חילונים שרוצים לשמור במידת מה על עקרונות דתיים, יהיה לאן ללכת. שלאותם חילונים תהיה אפשרות להיות מחוברים ליהדותם, בלי להיות מחוברים ליהדות כפי שחלק מהמנהיגים החרדים רואים אותה.

עופר צ'יזיק הוא עיתונאי, דובר ואיש מדיה, מאז גיל 14. עוסק בעיתונות מתוך אמונה בעולם טוב יותר. עורך בגלי צה"ל לשעבר, וסטודנט בתכנית רודרמן לתואר שני בלימודי יהדות ארה"ב. כיום דובר חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל ובוגר תכנית 'יסוד' מבית עתודות לישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 38 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה