למדינת ישראל יש מאגרים גדולים של גז טבעי, שמאפשרים לה לייצר חשמל ולהניע עבודה במפעלים בלא תלות בייבוא. זהו הישג אמיתי. אבל למדינה אין כל מאגרים של גז לשעת חירום, או קיבולת לאכסון של גז כזה. בנוסף, חלק ניכר מהגז מיועד לייצוא, ומלאי הגז צפוי להיגמר בעוד 20-25 שנה. כיום ניתן להחליף את הגז באנרגיה מתחדשת, אך ישראל נמצאת בפיגור עמוק בפיתוח שלה.
האם מאגרי הגז הופכים את עצמאית בייצור החשמל?
לישראל יש שלושה מאגרים גדולים של גז טבעי – תמר, לווייתן וכריש. גילוי המאגרים הללו הפך את ישראל ממדינה שייצרה את רוב החשמל שלה מפחם וסולר, שהם יקרים, מזהמים ומיובאים מחו"ל, למדינה שמייצרת חשמל מגז מקומי ואף מייצאת אותו לירדן ולמצרים. זהו הישג אמיתי שאין להמעיט בו.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה הופתעו אתמול (ג') מנוכחותו של אורח לא צפוי שביקש להשתתף בדיון: עו"ד חמי גולדין, אחיו של סגן הדר גולדין ז"ל, שנהרג ברצועת עזה וגופתו מוחזקת בידי החמאס יחד עם גופתו של אורון שאול.
הדיון נערך במסגרת הולנת"ע – ועדת משנה של המועצה הארצית שעוסקת בנושאים תכנוניים עקרוניים – והוקדש לאישור צינור גז, שעתיד להוביל גז טבעי ממאגר לוויתן לרצועת עזה, ולהיכנס לרצועה לא רחוק מקיבוץ בארי.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בשלב הפתוח של הדיון ביקש גולדין את רשות הדיבור, ופנה אל חברי הוועדה בבקשה להימנע מאישור העברת הגז לעזה, כל עוד החמאס מסרב להעביר לישראל את גופות החיילים.
שמחה גולדין (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
"השיח היה ענייני ומכבד", אומר אחד הנוכחים בדיון, "אבל גם בהחלט טעון ורגיש. אנחנו מוסד תכנון שרגיל לדון בשאלה אם עדיף להעביר את הצינור מימין או משמאל, בתוך מטע החוחובה או מתחת לכביש.
"זה גם מה שחברי הוועדה אמרו, שההחלטה במישור הפוליטי והביטחוני צריכה להתקבל על ידי הממשלה ומערכת הביטחון, לא אצלנו.
בתגובה אמר עו"ד גולדין בתסכול: 'כל גורם אומר לי שזה לא אצלי, לא בחדר שלי. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות'".
ואכן, ההכרעה לגבי הובלת הגז לרצועת עזה מועברת כבר תקופה ארוכה מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט. ביוזמה להקמת הצינור שותפים כל השחקנים הרלוונטיים – בראשם הקוורטט הבינלאומי, מצרים וישראל.
"אמרנו שההחלטה במישור הפוליטי והביטחוני צריכה להתקבל על ידי הממשלה ומערכת הביטחון, לא אצלנו. בתגובה אמר עו"ד גולדין בתסכול 'כל גורם אומר לי שזה לא אצלי, לא בחדר שלי. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות'"
גם באתר הרשמי של מתאם הפעולות בשטחים מצוין ש"בימים אלה מקדם המשרד את היוזמה להנחת צינור גז טבעי מישראל לרצועת עזה, על מנת לשדרג את עבודת תחנת הכוח ברצועה ולסייע בפתרון מצוקת החשמל".
יפתור את מצוקת מי השתייה ברצועה
הצינור נתפס על ידי כל הצדדים כפרויקט של win-win: הוא יאפשר הגדלה משמעותית של היקף החשמל שיסופק לתושבי עזה ולתעשייה, הקמה של תחנות כוח גזיות מקומיות ואולי גם של מתקני התפלה וטיהור שפכים. תחנות אלה צפויות לפתור את מצוקת מי השתייה ברצועה וכן להביא להפסקת הזרמת מי הביוב של הרצועה לים – מפגע סביבתי שמטריד מאוד גם את ישראל.
ואולם, משפחת גולדין, כחלק מתפיסת עולמה ביחס לגזרים ולמקלות מול הנהגת החמאס, רואה בצינור אמצעי להפעלת לחץ על החמאס, ומפרשת את הקמתו כפרס למי שמסרב לשחרר את גופות החיילים.
למעשה, כבר לפני כחצי שנה נמנעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקבלת החלטה בעניין, וזאת עקב הרגישות, והעבירה את סוגיית הצינור להתייעצות עם הדרג הפוליטי והביטחוני. כפי שמתברר עתה, הדרג הפוליטי בחר להחזיר את הכדור אל שולחנם של מוסדות התכנון.
מאגר לוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בשורה התחתונה, חברי הוועדה החליטו לדחות את ההתנגדות של נציג משפחת גולדין והמליצו למועצה הארצית לאשר את הקמת הצינור. בדברי ההסבר הם מוסיפים – אולי כדי לרכך את הביקורת הצפויה – התייחסות לכך שהקמת הצינור תניב תועלת רבה גם ליישובים הישראלים בעוטף עזה.
התמיכה הציבורית בארצות הברית במלחמה עם איראן צנחה לרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת העימות, מה שמסייע לקבע את הפופולריות של הנשיא דונלד טראמפ בשפל חסר תקדים, כך עולה מסקר של "רויטרס" ומכון איפסוס.
הסקר, שנערך במשך ארבעה ימים, מראה כי רק 31% מהאמריקאים תומכים בפעולה צבאית של ארצות הברית נגד איראן, ירידה מ-37% בסקר "רויטרס" ואיפסוס מחודש מרץ ו-34% מוקדם יותר החודש.
הירידה נבעה משחיקה בתמיכה בעימות בקרב אזרחים המזדהים כרפובליקאים. כ-69% מהמשיבים הרפובליקנים תומכים במלחמה, בהשוואה ל-77% במרץ.
המלחמה פוגעת במעמדו הציבורי של טראמפ לאורך השנה הנוכחית. זהו הסקר השני ברציפות שבו רק 33% מהמשיבים העידו כי הם מרוצים מתפקודו של הנשיא הרפובליקאי בבית הלבן – הרמה הנמוכה ביותר בסקרי "רויטרס" ואיפסוס לאורך כהונתו הראשונה או השנייה של טראמפ.
טראמפ אמר לאמריקאים כי המלחמה – שהחלה בעקבות תקיפות של ארצות הברית וישראל באיראן ב-28 בפברואר – נחוצה כדי למנוע מטהרן לפתח נשק גרעיני.
העימות התקרר בחודשים האחרונים, אך איראן ממשיכה לקיים מצור דה-פקטו על ייצוא נפט מהאזור, מה שדחף את מחירי הדלק בארצות הברית קרוב לשיאי כל הזמנים.
טראמפ הבטיח להגביר את הלחץ הכלכלי על איראן, ושר האוצר סקוט בסנט הודיע על אפשרות להרחבת הסנקציות על מדינות המנהלות עסקים עם המדינה. עם זאת, הוא נמנע מהטלת עונשים בפועל – סימן המעיד עד כמה מורכב הפך הסכסוך עבור הממשל האמריקאי.
הסקר האחרון מצא כי 83% מהאמריקאים סבורים שהמלחמה תימשך "לפרק זמן ממושך", עלייה לעומת 80% שסברו כך מוקדם יותר החודש.
במסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2024, טראמפ הבטיח לבלום את האינפלציה ולהימנע מסכסוכים צבאיים ארוכים.
חצי שנה לתוך המלחמה באיראן, מחירי הדלק בארצות הברית זינקו ביותר מדולר לגלון בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. מצב זה מכביד על בעלי בריתו הרפובליקאים של טראמפ, שייאבקו לשמור על רוב דחוק בקונגרס בבחירות האמצע שייערכו ב-3 בנובמבר.
המצביעים העצמאיים שהשתתפו בסקר העדיפו את הדמוקרטים על פני הרפובליקאים – 33% לעומת 19% – כאשר נשאלו למי יצביעו בבחירות לקונגרס אם הן היו נערכות היום.
הסקר נערך בקרב 1,215 מבוגרים ברחבי ארצות הברית, וטעות הדגימה בו עומדת על 3 נקודות אחוז לכאן או לכאן.
התנועה בכביש 4, בציר ז'בוטינסקי בבני ברק וברכבת הקלה בפתח תקווה שבה לאיטה לסדרה. זאת לאחר שמאות מפגינים חרדים נגד הגיוס סיימו לצעוד באזור, לאחר שחסמו קודם לכן כלי רכב במחלף גהה ואת מסילות הרכבת בתחנת שנקר הסמוכה בפתח תקווה.
למרות שיבושי התנועה הקשים, לא דווח על עצורים בהפגנה.
המשטרה קראה מוקדם יותר לציבור לנסוע בדרכים חלופיות באזור בני ברק, כביש 4 וציר ז'בוטינסקי, לקראת ההפגנה שתוכננה לשעות אחר הצוהריים. המחאה אורגנה על ידי הפלג הירושלמי הקיצוני, בעקבות מעצרו אתמול של תלמיד ישיבה שלא התייצב לגיוס.
בתיעוד משעות הערב נראים עשרות גברים חרדים צועדים חזרה מאזור מחלף גהה, כשהם קוראים לשחרר את "אסירי ציון" מכלא 10 – מתקן הכליאה הצבאי שבו מוחזקים משתמטים.
בסרטון קודם מתחנת הרכבת הקלה נראים עשרות צעירים חרדים קוראים "שיקסע" – מילת גנאי ביידיש – לעבר אישה שהתווכחה עימם ברציף, בזמן שהם מטפסים מעל הגדר אל עבר המסילות.
בעקבות הפגנת הפלג הירושלמי, כבר שעתיים שהרכבת הקלה בגוש דן לא מגיעה לתחנות פתח תקווה, במקביל לחסימת כביש 4. אישה שקראה למפגינים לשחרר את החסימה זכתה לקריאות שיקסע (צילום: קובי ישראל) pic.twitter.com/uawJnb01NB
חברת תבל, המפעילה את הקו האדום של הרכבת הקלה, הודיעה אחר הצוהריים כי היא עוצרת את השירות לתחנות פתח תקווה בעקבות המחאה. שעות לאחר מכן, עדכנה המפעילה כי השירות חזר לפעילות, אך הנוסעים צריכים להיערך לעיכובים.
אפליקציות הניווט מציגות גם הן עומסי תנועה לאורך ציר ז'בוטינסקי.
גורמי רפואה ברצועת עזה דיווחו כי שני ילדים ולפחות שני פלסטינים נוספים נהרגו היום כתוצאה מתקיפות אוויריות וירי של צה"ל.
צוותי רפואה ובני משפחה סיפרו כי אמל אבו חאטר בת ה-10 נפגעה מקליע בגבה בזמן שאכלה באוהל של משפחתה בעיר חאן יונס שבדרום הרצועה. לדבריהם, האש נורתה על ידי כוחות צה"ל ממזרח.
מצה"ל נמסר כי לא מוכר להם אירוע שבו מעורבת ילדה בת עשר.
בנוסף מדווחים צוותי הרפואה כי ילד בן ארבע ופלסטיני נוסף נהרגו בתקיפות אוויריות נפרדות שביצע צה"ל לעבר בית במחנה הפליטים אל-בורייג' וכביש בחאן יונס.
צה"ל לא מסר תגובה ספציפית לשאלות בנוגע לתקיפות המדווחות בחאן יונס ובאל-בורייג'.
מוקדם יותר היום, תקיפה אווירית נוספת הובילה להרוג ולפצוע באוהל בדיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, כך לפי גורמי הרפואה.
בצוהריים הודיע צה"ל כי בתקיפה בדיר אל-בלח חוסל מוחמד עבד אל-נאצר ג'בר אבו אסעד, מחבל בכוח הנוח'בה של חמאס אשר פלש לישראל בטבח ה-7 באוקטובר. לדברי הצבא, התקיפה כוונה גם נגד פעיל טרור נוסף שחדר לשטח ישראל במהלך המתקפה, אך נראה כי הוא שרד את הפגיעה.
אתמול טענו גורמי רפואה ברצועת עזה כי תקיפה ישראלית גרמה למותם של שני בני אדם, בהם ילד בן ארבע.
ממשלת נתניהו משקיעה מיליארדי שקלים בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון (הגדה המערבית), ובה בעת מגדילה את הנטל הביטחוני המוטל על צה"ל.
בתקציב המדינה ל-2026 ובהחלטות הממשלה נכללים מאות מיליוני שקלים למיגון, צירים, מרכיבי ביטחון וכספים קואליציוניים, לצד מסגרות של מיליארדי שקלים להקמת תשתיות, סלילת כבישים ותכנון יישובים חדשים.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לקראת העשור האחרון של האלף הקודם נכנסתי לראשונה למעבדת הוראה בכימיה אורגנית. שש שעות ארוכות כל שבוע בסמסטר א' של שנה ב' של לימודי הכימיה. באחת המעבדות הראשונות הראה לנו פרופסור ארנון שני איך לבנות מערכת זיקוק. זה די פשוט, אבל עד היום אני לא חובב גדול של כימיה אורגנית.
בתחתית כלי מבעבע התוצר של ריאקציה, נוזל חום ועכור שיש בו הכול, מגיבים שלא הגיבו, תוצרי לוואי, זפת, ואיפשהו בפנים גם מולקולת המטרה. מחממים בעדינות. האדים מטפסים במעלה הזכוכית, פוגשים שרוול כפול שבו זורמים מים קרים, מתעבים, ובצד השני נאספות טיפות שקופות של חומר נקי. זיקוק לא ממציא דבר, הוא רק מפריד. מה שלא היה בכלי לא יופיע בבקבוק האיסוף.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בימים אלה מתברר כי מספר לא ידוע של אזרחים ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל אינם מופיעים בפנקס הבוחרים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. חלקם גילו זאת רק כאשר ניסו לבדוק את זכאותם להצביע.
הסיבה, לפחות בחלק מהמקרים, קשורה למה שמכונה במערכות המדינה "קוד 51", סימון שמשמעותו כי האזרח אינו רשום עוד כתושב ישראל במרשם האוכלוסין.
יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הזכות לבחור לכנסת מעוגנת בחוק יסוד: הכנסת. סעיף 5 לחוק היסוד קובע כי כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה ומעלה זכאי לבחור לכנסת. חוק הבחירות לכנסת מתנה את האפשרות לבחור תוך שימוש במושג תושבות.... המשך קריאה
הזכות לבחור לכנסת מעוגנת בחוק יסוד: הכנסת. סעיף 5 לחוק היסוד קובע כי כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה ומעלה זכאי לבחור לכנסת. חוק הבחירות לכנסת מתנה את האפשרות לבחור תוך שימוש במושג תושבות.
חוק יסוד גובר על חוק רגיל. יש להחזיר את הזכות לבחור על פי חוק היסוד.
את הבעיה איך בוחרים בחו"ל אפשר לפתור, כבר מזה זמן, באמצעות מערכת בחירות דיגיטלית. באמצעות מערכת כזו ניתן להצביע מכל מחשב המחובר לאינטרנט, גם כאשר האזרח שוהה מחוץ למדינה, באמצעות תעודת זהות דיגיטלית או אמצעי זיהוי מאובטח אחר.
אסטוניה מפעילה הצבעה מקוונת ארצית כזו – i Voting, מאז 2005. אזרח אסטוני יכול להצביע בתקופת ההצבעה המוקדמת מכל מחשב המחובר לאינטרנט, מכל מקום במדינה ולאו דווקא בקלפי שבמקום מגוריו, וגם כאשר הוא שוהה מחוץ למדינה.
מזמן לא קראתי באתר הזה דעה שהסכמתי איתה כל כך. אני בכלל לא מבין איך חוק הבחירות יכול לסתור חוק יסוד, אבל ברור שראוי שיהיה נוהל מסודר וגלוי עבור העניין הזה.
לא הבנתי את המאמר. סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת קובע כך " 5. כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו... המשך קריאה
לא הבנתי את המאמר. סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת קובע כך " 5. כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת." הזכות מוקנת לאזרח, נקודה. הדיון על תושבות אינו מוזכר בחוק היסוד. אין צורך לחפש סתירות כי אם ישנם כאלה חוק היסוד יגבר
להורים שלנו היה מספר על יד במדינת ישראל עכשיו היא הדביקה לנו מספר על הגב. זה עלבון צורב וכואב לאזרח ישראלי. ההורים שלי ברחו מהשואה והיו בין מקימי המדינה ישראל היא המדינה שלי הבית שלי ו... המשך קריאה
להורים שלנו היה מספר על יד במדינת ישראל עכשיו היא הדביקה לנו מספר על הגב. זה עלבון צורב וכואב לאזרח ישראלי. ההורים שלי ברחו מהשואה והיו בין מקימי המדינה ישראל היא המדינה שלי הבית שלי ולא חשוב איפה שאני גרה אני גיליתי רק לפני מספר שבועות שיש לי קוד 51 אף אחד לא הודיע לי מראש ואני לא יכולה להצביע. אני אלחם על על זכותי האזרחית כי כבת המדינה להצביע בבחירות
בקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבא... המשך קריאה
בקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבאות ושליש מזהמים, וזה אותו שליש.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו