פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בתור ילד, בטוח שעברתי חיים לא פחות דרמטיים מכל ילדי הפליטים. בקיצור, העובדים הזרים, השחורים (וגם הלא שחורים), הם הם בני ישראל האמיתיים של העת הזאת. "עבדים היינו במצרים" זה מטאפורה מעל ז... המשך קריאה
בתור ילד, בטוח שעברתי חיים לא פחות דרמטיים מכל ילדי הפליטים. בקיצור, העובדים הזרים, השחורים (וגם הלא שחורים), הם הם בני ישראל האמיתיים של העת הזאת. "עבדים היינו במצרים" זה מטאפורה מעל זמן, תנועה ומקום
השבוע, לקראת יום רביעי שבו הייתה אמורה לפוג הפסקת האש המוסכמת בין איראן לארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ הכריז על הארכה של הפסקת האש למשך מספר ימים באופן חד-צדדי "על מנת לאפשר להנהגה האיראנית להגיע להחלטה ולספק תשובה להצעה האמריקאית".
טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום ולפגוע קשות בתשתיות הקריטיות שלה, אך כל מעשיו מעידים על כך שהוא אינו מעוניין בכך והיה רוצה לסיים את המלחמה הזאת, שלפי כל הדעות אינה מניבה לו לפי שעה תוצאות חיוביות.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
האיראנים, מצדם, העניקו לטראמפ "טיפול בשקט" כאשר לא נענו לדרישותיו והודיעו כי לא יגיעו לשיחות בבירת פקיסטן אסלאמאבאד ביום רביעי השבוע.
טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום ולפגוע קשות בתשתיות הקריטיות שלה, אך כל מעשיו מעידים על כך שהוא אינו מעוניין בכך. בינתיים הצד השני מדבר בכמה קולות, בדיוק כפי שעשה בתחילת המלחמה
אבל לטנגו צריך שניים. הצד השני לפי שעה מדבר בכמה קולות, בדיוק כפי שעשה בתחילת המלחמה, כאשר אנשי משמרות המהפכה ירו על המדינות הערביות במפרץ ואנשי משרד החוץ והנשיא פזשכיאן התעקשו שזה לא יקרה עוד. כעת מדובר ביו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י מחד, ובראשי משמרות המהפכה מהצד השני.
גם קאליבאף ועראקצ'י אינם פעילי שלום אצילים החולמים על יציבות ושלום באזור, אך מעליהם יש כעת את הגנרלים של משמרות המהפכה ששרדו את המלחמה בה פתחו ארה"ב וישראל, השתלטו על מצרי הורמוז וכעת מחזיקים את כל הכלכלה העולמית ברצועה קצרה.
יו"ר הפרלמנט של איראן מוחמד באקר קאליבאף, מימין במרכז, ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, משמאל במרכז, מתקבלים על ידי שר החוץ של פקיסטן אישאק דאר, מימין, וראש צבא פקיסטן פילד מרשל הגנרל אסים מוניר, משמאל, בפקיסטן, 11 באפריל 2026 (צילום: Pakistan Ministry of Foreign Affairs via AP)
על פי יודעי דבר, המו"מ באסלאמאבאד, אם יתחדש, יעסוק בשני דברים בלבד – נושא הגרעין והסדרה של מצר הורמוז. במפרץ ובישראל מודאגים מכך מאוד, אך לטראמפ בפירוש נמאס מהמזרח התיכון והוא רוצה להתקדם.
כמובן שגם אם הצדדים יגיעו באופן פלאי לאיזשהי הסכמה אליה לא הגיעו לפני המלחמה הנוכחית, הם עדיין יצטרכו לשאת ולתת במשך זמן רב על הפרטים הקטנים אך מאוד חשובים שממלאים כל הסכם פיקוח נשק.
מספיק להיזכר בשנתיים של משא ומתן עיקש מסביב להסכם הגרעין מ-2015, ה-JCPOA, על מנת להבין עד כמה הציפיה "לסגור הכל תוך מספר ימים" אינה ריאלית.
המו"מ באסלאמאבאד, אם יתחדש, יעסוק בשני דברים בלבד – הגרעין ומצר הורמוז. במפרץ ובישראל מודאגים מכך מאוד, אך לטראמפ נמאס מהמזרח התיכון והוא רוצה להתקדם
כאמור, היום עמדות הצדדים עדיין רחוקות מאוד, האמון הבסיסי, שהכרחי להצלחת המו"מ – אפסי, ובקרב ההנהגה האיראנית המצב מורכב עוד יותר בעקבות עלייה נוספת בכוחם של מי שמחזיק בנשק.
המשמעות היא שגם אם הסלמה שבאופן ודאי תגרור מפולת כלכלית עולמית אינה התוכנית המועדפת על טראמפ, התסריט הזה עדיין עלול להתרחש.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בתדריך עיתונאים בבית הלבן, 6 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
איחוד האמירויות פונה לסין
השבוע איחוד האמירויות הערביות העבירה אזהרה משמעותית לוושינגטון, לפיה מחסור מתמשך בדולרים על רקע המלחמה עם איראן עלול לאלץ אותה לפנות לשימוש ביואן הסיני ובמטבעות חלופיים אחרים.
הצעד החריג מסמן אפשרות לשינוי במערכת ה"פטרו-דולר" המסורתית, בעוד אבו-דאבי בוחנת מול ארה"ב כינון "קווי סוואפ" (החלפת מטבע) לשמירה על נזילות המטבע הזר בתקופת העימות.
השבוע איחוד האמירויות הערביות העבירה אזהרה משמעותית לוושינגטון, לפיה מחסור מתמשך בדולרים על רקע המלחמה עם איראן עלול לאלץ אותה לפנות לשימוש ביואן הסיני ובמטבעות חלופיים אחרים
שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אישר כי בעלות ברית רבות במפרץ ביקשו רשתות ביטחון פיננסיות דומות כדי למנוע מימוש לא מבוקר של נכסים אמריקאיים בשווקים.
עם זאת, המצב החדש שנוצר גורם למורכבות פוליטית בוושינגטון. מחוקקים דמוקרטים מצביעים על העלויות הגבוהות של המלחמה, המוערכות בלמעלה ממיליארד דולר ליום, והשפעתן על יוקר המחיה בארה"ב, כסיבה לזהירות במתן סיוע פיננסי למדינות המפרץ.
נשיא סין שי ג'ינפינג, שני משמאל, ושייח' חאלד בן מוחמד בן זאיד א-נהיאן, יורש העצר של אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות, שלישי מימין, משתתפים בפגישה בהיכל העם הגדול בבייג'ינג, 14 באפריל 2026 (צילום: Haruna Furuhashi/Pool Photo via AP)
עבור איחוד האמירויות מדובר בסוגיה אסטרטגית: המלחמה פגעה קשות בכלכלה משגשגת שהייתה מבוססת על תיירות ושינוע סחורות, ועצרה פרויקטי ענק דוגמת פארק דיסני באבו דאבי.
מנקודת מבטה של ארה"ב, תזוזה אפשרית של איחוד האמירויות לעבר היואן הסיני עלולה להוביל לשחיקה בהשפעה הגיאופוליטית ובהגמוניה הגלובלית של הדולר.
מנקודת מבטה של ארה"ב, תזוזה אפשרית של איחוד האמירויות לעבר היואן הסיני עלולה להוביל לשחיקה בהשפעה הגיאופוליטית ובהגמוניה הגלובלית של הדולר
סימני המשבר הכלכלי באזור כבר ניכרים בדיווח של סוכנות מודיס, שעדכנה בתחילת השבוע את תחזית הדירוג של בחריין לשלילית בשל השפעת העימות על מדדי החוב שלה.
כחלק ממהלך של יציבות אזורית, התחייבה איחוד האמירויות לספק נזילות בגובה של עד 20 מיליארד דירהם אמירתי על מנת לייצב את הכלכלה הבחריינית. המשבר הנוכחי סביב המלחמה באיראן ממחיש כי גם הכלכלות המשגשגות ביותר במפרץ אינן חסינות מפני השלכות העימות הצבאי המתמשך.
שייח' חאלד בן מוחמד בן זאיד א-נהיאן, במרכז, יורש העצר של אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות, מגיע לפגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג בהיכל העם הגדול בבייג'ינג, 14 באפריל 2026 (צילום: Haruna Furuhashi/Pool Photo via AP)
א-שרע פונה למפרץ
הנשיא הסורי אחמד א-שרע ביקר בימים האחרונים באבו-דאבי, דוחה וריאד בניסיון לקדם את היחסים עם המפרציות שאמנם החלו ברגל ימין, אך נתקעו בעקבות האירועים הדרמטיים שטלטלו את סוריה במהלך השנה החולפת ובעקבות המלחמה באיראן שפרצה בתחילת השנה.
א-שרע יודע שהוא חי על זמן שאול: הוא חייב להביא לארצו השקעות משמעותיות, ואלו יצאו לפועל אך ורק אם יהיו כדאיות למדינות המפרץ, שחוות כרגע משבר לא קטן משלהן.
א-שרע יודע שהוא חי על זמן שאול: הוא חייב להביא לארצו השקעות משמעותיות, ואלו יצאו לפועל אך ורק אם יהיו כדאיות למדינות המפרץ, שחוות כרגע משבר לא קטן משלהן
בסעודיה, א-שרע דן בפרויקט שאפתני במיוחד: רכבת שתחבר בין סעודיה וטורקיה, דרך ירדן וסוריה (ללא עצירה בחיפה, כמו בימי הרכבת החיג'אזית).
שר התחבורה והלוגיסטיקה הסעודי סאלח אל-ג'אסר אמר כי המחקר בנושא הזה יסתיים בסוף 2026, וציין כי הפרויקט יקדם מאוד את שינוע הסחורות באזור.
שייח' תמים בן חמד אאל-ת'אני, אמיר קטאר, מימין, נפגש עם נשיא סוריה אחמד א-שרע בדוחה, 22 באפריל 2026 (צילום: Qatar Amiri Diwan / AFP)
בעבר הלא רחוק, היחסים בין סעודיה לטורקיה – התומכת הגדולה באחים המוסלמים – היו עכורים, ובריאד התמקדו בפרויקט אחר, שהיה מחבר בין הודו למפרציות וישראל.
כעת סוריה, שמצד אחד חווה היום חולשה אדירה, יותר מאשר אי פעם בתולדותיה, ומצד שני יכולה להציע למדינות המפרץ את החיבורים הדרושים לפרויקטים תחבורתיים משתלמים – תנסה לתפוס את המשבצת.
סוריה, שמצד אחד חווה היום חולשה אדירה, יותר מאשר אי פעם בתולדותיה, יכולה להציע למדינות המפרץ את החיבורים הדרושים לפרויקטים תחבורתיים משתלמים – ותנסה לתפוס את המשבצת של ישראל בנושא
לפני שיצא לסיבוב במפרץ, א-שרע עשה כותרות כאשר נכח במשחק כדורסל בין סוריה ללבנון שהתקיים בדמשק, עוד סימן של הנורמליות שחוזרת לבירה הסורית.
א-שרע, חובב כדורסל, ירד למגרש והפגין את הכישורים הספורטיביים שלו. הוא לא הצליח לקלוע בפעם הראשונה או השניה, אך לקח זאת ברוח טובה: דבר שככל הנראה לא היה אפשרי תחת שני הנשיאים הקודמים – בשאר וחאפז אל-אסד.
נשיא סוריה אחמד א-שרע זורק לסל לפני משחק ידידות בין נבחרות סוריה ולבנון בדמשק, 20 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Omar Sanadiki)
יחד עם זאת, הגולשים הסוריים שמו לב לפרט שולי אך מעניין: נעלי הספורט היקרות של א-שרע של חברת ZEGNA האיטלקית. באתר החברה הן נמכרות ב-1,588 דולר.
הגולשים הסוריים שמו לב לפרט שולי אך מעניין: נעלי הספורט היקרות של א-שרע של חברת ZEGNA האיטלקית. באתר החברה הן נמכרות ב-1,588 דולר
העוני העמוק בסוריה, המדינה ההרוסה אחרי מלחמת אזרחים ארוכה ומדממת וההבטחות של א-שרע להיאבק בשחיתות ונהנתנות של שושלת אסד הם הרקע לביקורת החברתית שנשמעת כעת ברשתות החברתיות.
From caves of terrorim and car bombs to high fashion shoes and watches worth hundreds of thousands, the contrast reveals a deep sense of repression and a compulsive drive to compensate for it at the expense of a population whose resources and basic services, from electricity and… pic.twitter.com/gPv7qFS1fs
— Marwa Osman || مروة عثمان (@Marwa__Osman) April 21, 2026
השבוע ב-1982: נסיגת צה"ל מחצי האי סיני
ב-25 באפריל 1982 השלימה ישראל את נסיגתה מחצי האי סיני, מהלך היסטורי שחתם את יישומו המלא של הסכם השלום עם מצרים וסיים 15 שנות שליטה ישראלית בחצי האי.
הנסיגה, שבוצעה כחלק מהתחייבויות ישראל בחוזה השלום שנחתם שלוש שנים קודם לכן, הגיעה לשיאה עם העברת השליש האחרון של סיני לידי ריבונות מצרית.
האווירה בישראל הייתה קודרת וטעונה; בסיס חיל הים בשארם א-שייח' פונה בשעות השחר ללא טקסים חגיגיים, כשחיילי צה"ל דומעים ושרים את "התקווה"
האווירה בישראל הייתה קודרת וטעונה; בסיס חיל הים בשארם א-שייח' פונה בשעות השחר ללא טקסים חגיגיים, כשחיילי צה"ל דומעים ושרים את "התקווה" לפני עזיבתם.
במקביל, נרשמו רגעי כאב קשים בעיר ימית, שם פונו בכוח מתיישבים שהתבצרו על הגגות, ולאחר מכן הוחרבה העיר עד היסוד כדי למנוע חזרה אליה.
שר הביטחון אריאל שרון, שליווה את הפינוי, הצהיר כי זהו הוויתור הטריטוריאלי האחרון למען השלום והבטיח לחזק את ההתיישבות בגולן וביהודה ושומרון.
חיילי צה"ל מפנים את מתנגדי הפינוי בעיר ימית בצפון סיני, 22 באפריל 1982 (צילום: בני טל-אור/לע"מ)
באותו יום התקשר נשיא מצרים חוסני מובארק לראש הממשלה מנחם בגין. השניים שוחחו על חשיבות המהלך והתחייבו להפוך את השלום לנצחי ויציב. בגין שלח באותו בוקר מברק תנחומים לג'יהאן סאדאת, אלמנתו של הנשיא שנרצח, והביע צער על כך שבעלה לא זכה לראות את פרי עמלו מושלם.
הנסיגה גבתה מחיר אסטרטגי וכלכלי אדיר: ישראל ויתרה על עומק טריטוריאלי, שדות נפט, שמונה שדות תעופה ובסיסי מודיעין. עם זאת, המשמעות ההיסטורית הייתה חסרת תקדים
הנסיגה גבתה מחיר אסטרטגי וכלכלי אדיר: ישראל ויתרה על עומק טריטוריאלי, שדות נפט, שמונה שדות תעופה ובסיסי מודיעין.
עם זאת, המשמעות ההיסטורית הייתה חסרת תקדים: המדינה הערבית החזקה ביותר הכירה בישראל באופן רשמי. האירוע סימל את המעבר מעימות צבאי מתמשך להסדר מדיני יציב.
לאחר פינוי סיני נותרה רק נקודה אחת שבמחלוקת – העיירה טאבה. לאחר שבע שנות בוררות בינלאומית שקבעה כי על ישראל להחזיר למצרים גם את השטח הזה, הנסיגה הישראלית מחצי האי סיני הושלמה באופן סופי.
בארבע השנים האחרונות אני מוצא את עצמי ער בשעות שלא ידעתי שקיימות בשעון שלי בכלל. תמיד הייתי משוכנע שבמקום שהשעות הללו אמורות להיות, אצלי בשעון יש כתם לבן וערפילי, ושהשעות האמיתיות מתחילות הרבה אחרי הכתם הזה.
אמנם הכרתי את השעות שעליהן אני מדבר כאן היכרות אישית מקרוב פעם, לפני הרבה שנים, בתורנויות שמירה בטירונות ואחר כך בתורנויות שמירה בקורסים בבה"דים צבאיים שונים, ובתחילת שנות השמונים אפילו נפגשתי איתן שוב בעונת החריש, בעת הכנת השדות לגידול חוזר של כותנה – אבל מאז הייתי משוכנע שאיכשהו הן התפוגגו אל אפלת הלילה ונעלמו, ולא נשאר מהן אלא זיכרון עמום.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.
כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובתור ילד, בטוח שעברתי חיים לא פחות דרמטיים מכל ילדי הפליטים. בקיצור, העובדים הזרים, השחורים (וגם הלא שחורים), הם הם בני ישראל האמיתיים של העת הזאת. "עבדים היינו במצרים" זה מטאפורה מעל זמן, תנועה ומקום