JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של ד"ר מרינה צדקין תמיר | זמן ישראל
ד"ר מרינה צדקין תמיר
הזמן של
ד"ר מרינה צדקין תמיר

דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.

הזמן של
ד"ר מרינה צדקין תמיר

נפש חולה במערכת בריאות חולה

ייבוש התקציבים הממשלתיים לאורך השנים הוביל לפגיעה קשה בשירותי הרפואה הקהילתית. המתנה לתור לפסיכיאטר באמצעות קופות החולים אורכת חודשים, ובפריפריה מגיעה אף לשנת המתנה ויותר על מנת לזכות במרשם הנכסף. 

*  *  *

הממשלה החליטה על הגדלת תקציב סל הבריאות במאות מיליוני שקלים, כאשר התקציב צפוי לגדול ב־366 מיליון שקלים בשנת 2025 (הוחלט להגדילו בעקבות באמצע שנת התקציב) וב־175 מיליון שקלים נוספים בשנת 2026. זאת על מנת לממן את המהלכים החדשים ולחזק את המערכת כולה.

דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כמובן את כל הכסף גונבים לצרכים אישיים מה ישאר ללקוח זה אחד ושני הצפתם את מערכת הבריאות במוסלמים וערביי ישראל שבאמת באים לקבל תנאים ושכר ולא מתוך אמפטיה למקצוע ושלישית הם אונסים ואלימים... המשך קריאה

כמובן את כל הכסף גונבים לצרכים אישיים מה ישאר ללקוח זה אחד ושני הצפתם את מערכת הבריאות במוסלמים וערביי ישראל שבאמת באים לקבל תנאים ושכר ולא מתוך אמפטיה למקצוע ושלישית הם אונסים ואלימים כלפי המטופלים המשך דרך נאותה לשמאל שחלש לכל פינה בריאה והותיר אותה חולה רק כדי לשלוט

לפוסט המלא עוד 635 מילים ו-2 תגובות

העתיד ללא סרטן כבר כאן

העתיד מביא עמו תקווה גדולה. המחקרים והפיתוחים החדשים מצביעים על כך שהסרטן עשוי להפוך למחלה כרונית שניתן לחיות עמה, ואולי אף למגרה לחלוטין.

*  *  *

המהפכה הרפואית שאנו חווים כיום משנה את כללי המשחק. רק בימים האחרונים דווח על מחקר פורץ דרך שמבוסס על בינה מלאכותית ומאפשר לזהות סוגים שונים של סרטן בדיוק חסר תקדים, ובשלבים מוקדמים הרבה יותר משהיה אפשרי עד כה. היכולת של מערכות חכמות לנתח כמויות אדירות של מידע גנטי ורפואי ולזהות דפוסים ייחודיים לכל מטופל, מסמנת עידן חדש ברפואה האונקולוגית.

דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הפתרון כאן ועכשיו קראו את המאמר : https://survivewithcancer.wordpress.com/wp-content/uploads/2024/10/d79ed793d795d7a2-d79bd79ed7a2d798-d790d7a3-d797d795d79cd794-d791d7a1d7a8d798d79f-d7... המשך קריאה

הפתרון כאן ועכשיו קראו את המאמר :
https://survivewithcancer.wordpress.com/wp-content/uploads/2024/10/d79ed793d795d7a2-d79bd79ed7a2d798-d790d7a3-d797d795d79cd794-d791d7a1d7a8d798d79f-d792d795d7a9d799-d79cd790-d7a6d7a8d799d79a-d79cd79ed795d7aa-d79ed794d79ed797d79cd794–1.pdf

דר׳ מהחוג לסיעוד במכללת רמת גן מביאה מסר של נצחון על הסרטן. הכרזות בקנה מידה כזה יותר אמינות אם הן מגיעות מהניו אינגלד ג׳ורנל או מינימום ראש האונקולוגיה באיכילוב ’עלייה בשרידות 5 שנים... המשך קריאה

דר' מהחוג לסיעוד במכללת רמת גן מביאה מסר של נצחון על הסרטן.

הכרזות בקנה מידה כזה יותר אמינות אם הן מגיעות מהניו אינגלד ג'ורנל או מינימום ראש האונקולוגיה באיכילוב

'עלייה בשרידות 5 שנים של 84% בסרטן ריאות' זה מרשים. מאיפה המספר הזה? מה המשפט הזה אומר בכלל? שרידות 84% אחרי 5 שנים? או שעלייה מ 20% ל 37% שרידות? מה אומר המשפט הזה?

מה לוח הזמנים לחיסון סרטן ואיפה זה נמצא בניסויים. אבל אמיתי, עם סטטיסטיקות של מעקב, מוסדות, אוכלוסיות

ודרך אגב הסטטיסטיקה של שרידות הסרטן ריאות ב 5 שנים לא קשורה ל AI, כי AI עוד לא בן 3. וכנראה שגם לא הוכנס למחקרי סרטן מהיום הראשון. יקח לפחות שנתיים–שלוש עד שיתחילו להגיע מספרים על מעורבות ברפואה. ומחקרים אמינים יגיעו רק מספר שנים מאוחר יותר (אחרי מחקרים השוואתיים על התקדמות וטיפול עם ובלי AI)

בבקשה… זה נושא רציני מידי בשביל שטחיות כזו

לפוסט המלא עוד 612 מילים ו-3 תגובות

הנגיף שמאיים להתפשט ומעלה את מפלס העצבים במערב

הרשויות בסין מנסות להרגיע את הציבור ומדגישות כי מדובר בהתפרצות לוקאלית, הנובעת משילוב נגיפים עונתיים כמו שפעת וקורונה. אך מנגד, מדינות העולם מגיבות בחשדנות יתר, ויש להן על מה להסתמך.

*  *  *

בשבועות האחרונים הולכת וגוברת הדאגה בקרב ארגון הבריאות העולמי בשל הדיווחים על התפרצות נגיף ה-HMPV בסין. נגיף זה, שזוהה לראשונה בהולנד בשנת 2001, מוכר כמחולל מחלות בדרכי הנשימה ונחשב למסוכן בעיקר לתינוקות, ילדים קטנים, מדוכאי חיסון ואוכלוסייה מבוגרת.

דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 552 מילים

איידס - הנגיף שהפך מגזר דין מוות למחלה כרונית שגרתית

עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.

*  *  *

בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.

דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 589 מילים
כל הזמן // שבת, 15 באוגוסט 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אפילו בבית הלבן שמו לב השבוע להתפרעות המטורפת של המחבלים היהודים ● עיראק רוצה לאסוף את הנשק במדינה, אך צבאות איראן בתוכה מתנגדים ● למה מצרים נשארה מחוץ לברית מכה? ● והשבוע ב-1920: ההסכם שסיים את שליטת האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון הערבי  ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

הסיקריקים ממשיכים לשפוך שמן למדורה בגדה

אפילו בבית הלבן שמו לב השבוע להתפרעות המטורפת של המחבלים היהודים בגדה המערבית (כן, גם ממשל טראמפ מתחיל להשתמש שוב בטרמינולוגיה הזאת על מנת לבדל את עצמו מממשלת הטירוף הישראלית והלקסיקון המשיחי שלה).

בין איראן לבחירות האמצע אין יותר מדי תשומת לב בוושינגטון למשהו אחר, אך אירועי השבוע בקוסרה כנראה היו חריגים אפילו בנוף הכללי של הזוועות היומיומיות של המתנחלים נגד האוכלוסייה הפלסטינית.

אך מי שסומך על כך שהנשיא דונלד טראמפ יעצור את בצלאל סמוטריץ' ושותפיו מלהבעיר את הגדה רגע לפני הבחירות הגורליות לכנסת – טועה. הנזיפות של טראמפ, השקוע במשבר הורמוז שאין ממנו מוצא, יסייעו פה ושם נקודתית, אך לא יותר מכך.

מי שסומך על כך שטראמפ יעצור את סמוטריץ' ושותפיו מלהבעיר את הגדה רגע לפני הבחירות הגורליות לכנסת – טועה. הנזיפות של טראמפ, השקוע במשבר הורמוז שאין ממנו מוצא, יסייעו פה ושם נקודתית, אך לא יותר מכך

במקביל לאירועי קוסרה, בלילה שבין רביעי לחמישי התפרעו הקיצוניים בכפר הנוצרי טייבה שליד רמאללה: הם ניסו לפרוץ לבתי התושבים ולהצית אותם באש, בדיוק כפי שכבר עשו מאות פעמים במקומות אחרים בשטחים הפלסטיניים.

חיילים ישראלים לצד מתנחלים מול בתים פלסטיניים בכפר קוסרה, מדרום לשכם, 12 באוגוסט 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)
חיילים ישראלים לצד מתנחלים מול בתים פלסטיניים בכפר קוסרה, מדרום לשכם, 12 באוגוסט 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

הכל כבר נאמר על המצב המטורף הזה: המשיחיים הקיצוניים יצרו את המשבר הנוכחי בגדה; הם מנסים בכל כוחם להצית את האינתיפאדה, למרות שאין שום סימן לכך שהאוכלוסייה הפלסטינית נוטה לכיוון זה. והעם בציון? אדיש. מסומם על ידי תקשורת המיינסטרים, שממעטת לדווח את האמת על מה שקורה שם, מעבר לגבול.

מי שיכול להפוך את הקערה על פיה הן מפלגות האופוזיציה. הדמוקרטים כבר על זה מזמן, בעוד שאחרים מגמגמים משהו לא ברור או אף שומרים על זכות השתיקה. האמת היא שזהו קו פרשת המים, וכאן צריך להחליט לאן הולכים ולקבל החלטה – לראשונה מאז 1993, אז נחתמו הסכמי אוסלו, שהיו ניסיון אמיץ שלא צלח להיפרד מהפלסטינים ולהגדיר את גבולות ישראל.

המשיחיים הקיצוניים יצרו את המשבר הנוכחי בגדה ומנסים בכל כוחם להצית אינתיפאדה, למרות שאין שום סימן לכך שהאוכלוסייה הפלסטינית נוטה לכיוון זה. והעם בציון? אדיש, מסומם על ידי תקשורת המיינסטרים

אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו – גם לדבר בלהט על "התיישבות" וגם לשלוט במופרעים שתמיד ינסו לבזוז, להשתלט ולגרש. אין שום ברית אזורית באופק אם ישראל תמשיך עם הקו הנוכחי ותרחיב את "ההתיישבות" על אדמות שלא שייכות למדינת ישראל. אין גם שום עתיד דמוקרטי, כי לא ניתן לשמור על דמוקרטיה כאשר שולטים בכוח על מיליוני בני אדם ללא זכויות.

רק חשיפה של האמת הזאת, רק דלי מי קרח על הראש, יכולים להוציא את העם המסומם, הנמצא בטראומה עמוקה, מהתרדמת, ולגרום לו להבין שהוא עומד בפני תהום שאין לה תחתית.

חיילים ישראלים מאבטחים מתנחלים שהטילו מצור על בתים פלסטיניים בפאתי הכפר קוסרה, מדרום לשכם. 12 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Nidal Eshtayeh)
חיילים ישראלים מאבטחים מתנחלים מול בתים פלסטיניים שהטילו מצור על בתים בפאתי הכפר קוסרה, מדרום לשכם. 12 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Nidal Eshtayeh)

רוחות של שינוי בבגדד

ראש הממשלה העיראקי החדש, עלי א-זיידי, נחוש להחזיר למדינה את המונופול על השימוש בנשק, ובכך לסיים את האנרכיה של האלימות ברחבי עיראק וגם להפסיק את פעילות המיליציות הפרו-איראניות במדינה, שמזמן הפכו למיני-צבאות.

בשבועות האחרונים פשטו כוחות הביטחון העיראקיים על משרדים ובסיסים שלכאורה השתייכו לארגון העל "אל-חשד א-שעבי", שהוקם בזמן המלחמה נגד דאעש ומאז התמזג במנגנוני המדינה.

ראש הממשלה העיראקי החדש, עלי א-זיידי, נחוש להחזיר למדינה את המונופול על השימוש בנשק, ובכך לסיים את האנרכיה של האלימות ברחבי עיראק וגם להפסיק את פעילות המיליציות הפרו-איראניות במדינה

המבצע הזה מתרחש במסגרת ההסכמה הלאומית על איסוף הנשק והחזרת השליטה עליו לידי המדינה עד ה-30 בספטמבר. עד כה כוחות הביטחון הצליחו לאסוף עשרות אלפי כלי נשק, בתוכם גם כטב"מים שבהם עשו המיליציות הפרו-איראניות שימוש במהלך המלחמה באיראן.

רוחות שינוי מתחילות לנשוב בבגדד. הממשלה החדשה והפעלתנית כבר הספיקה להוציא לפועל מבצע נרחב נגד שחיתות, וכעת גם את המבצע לאיסוף הנשק. השאלה הגדולה היא האם הממשלה תוכל להתמודד לא רק עם איסוף הנשק מידי האזרחים הפרטיים, אלא גם מידי המיליציות הפרו-איראניות.

אנשי כוחות הביטחון מאבטחים את שער מעבר הגבול בין עיראק לאיראן בזורבאטיה, מדרום לבגדד, בעת שעולי רגל איראנים חוצים אותו כדי להשתתף בעלייה לרגל, 29 ביולי 2026 (צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP)
אנשי כוחות הביטחון מאבטחים את שער מעבר הגבול בין עיראק לאיראן בזורבאטיה, מדרום לבגדאד, בעת שעולי רגל איראנים חוצים אותו כדי להשתתף בעלייה לרגל, 29 ביולי 2026 (צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP)

מיליציות כגון חרכת א-נוג'בא וכתאיב חזבאללה כבר הודיעו בעבר שלא יתפרקו מנשקן, בדיוק כפי שעשה חזבאללה בלבנון.

המורכבות כאן כפולה: המיליציות הללו נהנות מחסות איראנית, אך בה בעת מהוות כוח חזק ומסוכן באופן עצמאי. הן עוסקות בהברחות של נפט, נשק וסמים, מעסיקות עשרות אלפי עיראקים, ומחזיקות במצבורים של נשק שלא היו מביישים צבא של מדינה קטנה או בינונית.

מיליציות כמו חרכת א-נוג'בא וכתאיב חזבאללה כבר הודיעו שלא יתפרקו מנשקן, בדיוק כפי שעשה חזבאללה בלבנון. המיליציות הללו נהנות מחסות איראנית, אך בה בעת מהוות כוח חזק ומסוכן באופן עצמאי

בינתיים הצבא העיראקי מתמודד גם עם איומים פיזיים: לפני מספר ימים כוח צבאי עלה על מטען בסמוך לעיר כירכוכ בצפון עיראק, ונרשמו אירועים נוספים של אלימות נגד החיילים שבאו לאסוף את הנשק. וזה עוד לפני שהממשלה והצבא החליטו כיצד הם מטפלים בתפוח האדמה הלוהט ששמו המיליציות הפרו-איראניות.

ועדיין, מדובר במהלך חשוב ומשמעותי ביותר: לראשונה מזה עשורים המדינה העיראקית מנסה להחזיר לעצמה את השליטה על המתרחש בשטחה. התהליך הזה לא יהיה קצר, אך אם יצליח – הוא עשוי לסמן את שחרו של עידן חדש, בטוח ומוצלח יותר, עבור עיראק.

תצלום שפרסמה לשכת ראש ממשלת עיראק מראה את ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי (מימין) מקבל את פני נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בנמל התעופה נג'ף, לקראת טקסי הלווייתו של מנהיג איראן שחוסל, האייתוללה עלי חמינאי. 7 ביולי 2026 (צילום: IRAQI PRIME MINISTER'S PRESS OFFICE / AFP)
תצלום שפרסמה לשכת ראש ממשלת עיראק מראה את ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי (מימין) מקבל את פני נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בנמל התעופה נג'ף, לקראת טקסי הלווייתו של מנהיג איראן שחוסל, האיאתוללה עלי חמינאי. 7 ביולי 2026 (צילום: IRAQI PRIME MINISTER'S PRESS OFFICE / AFP)

מצרים נשארה מחוץ לברית ההגנה האזורית

האם קהיר לא רצתה להצטרף לברית ההגנה שנחתמה בשבוע שעבר על ידי ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן? או שבקרב בעלות הברית היו גם מי שלא רצו את מצרים בפנים?

מצד אחד, הרתיעה של מצרים מכניסה לברית עם טורקיה – מדינה שתומכת במובהק באחים המוסלמים – ברורה לחלוטין. אמנם שתי המדינות יישרו הדורים והנמיכו את גובה הלהבות, אך מבחינה אידיאולוגית דבר לא השתנה: אנקרה עדיין תומכת בגורמים שנחשבים לתומכי טרור בקהיר, כלומר כל הקשת של הארגונים האסלאמיסטים הסונים.

האם קהיר לא רצתה להצטרף לברית ההגנה שנחתמה בשבוע שעבר על ידי ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן? או שבקרב בעלות הברית היו גם מי שלא רצו את מצרים בפנים?

מצד שני, כלי תקשורת המזוהים עם קטאר וטורקיה מספרים סיפור אחר: לפיהם, מי שלא רצה את קהיר בפנים הייתה דווקא ערב הסעודית. לדברי המקורות, בריאד התאכזבו מאוד מהמדיניות המצרית במהלך המלחמה באיראן.

כך, כלי התקשורת Middle East Eye מצטט גורמים סעודים שהתלוננו על כך שבמהלך המלחמה מצרים שיגרה מטוסים וחיילים לאיחוד האמירויות, אך לא לערב הסעודית, שהותקפה אף היא על ידי האיראנים.

משמאל לימין: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף חותמים על הסכם ביטחוני משולש, במכה שבערב הסעודית, 7 באוגוסט 2026. (צילום: Saudi Press Agency via AP)
משמאל לימין: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף חותמים על הסכם ביטחוני משולש, במכה שבערב הסעודית, 7 באוגוסט 2026. (צילום: Saudi Press Agency vía AP)

בחודש מאי, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ביקר באמירויות והפגין תיאום ותמיכה באמירתים. אך גם מכיוון אבו דאבי נשמעו אז קולות שהאשימו את מצרים בכך שאינה ממהרת לספק הגנה למדינות שמלוות לה כספים ביד נדיבה ומאפשרות למשטרו של א-סיסי ליהנות מיציבות כלכלית.

כעת הסעודים חוששים שהמיצרים נוטים יותר לכיוון האמירתי, למרות ששתי המדינות חלוקות במספר נושאים קריטיים בתחום מדיניות החוץ, כגון התמיכה האמירתית בסומלילנד (בעוד שמצרים, כמו גם הסעודים, תומכת בסומליה). ייתכן שהחשש מצד הסעודים קשור לכך שמצרים לא הצטרפה לברית ההגנה. 

הסכסוך בין ערב הסעודית לאמירויות שפרץ עוד לפני המלחמה באיראן שואב לתוכו מדינות ערביות נוספות. כעת הסעודים חוששים שהמצרים נוטים לכיוון האמירתי – ואולי זו הסיבה שמצרים נשארה מחוץ לברית ההגנה

כך, הסכסוך בין ערב הסעודית לאמירויות שפרץ עוד בטרם החלה המלחמה באיראן, שואב לתוכו בהדרגה מדינות ערביות נוספות. מי שינסה ללכת בשביל האמצע ולהישאר ביחסים טובים עם כולם, עלול בסוף לגלות שהוא מרגיז את כל הצדדים.

שרי החוץ של מצרים, סעודיה, טורקיה ופקיסטן דנים בסיום המלחמה בין איראן לישראל וארה"ב, באסלאמאבאד, פקיסטן, 29 במרץ 2026 (צילום: Pakistan Ministry of Foreign Affairs via AP)
שרי החוץ של מצרים, סעודיה, טורקיה ופקיסטן דנים בסיום המלחמה בין איראן לישראל וארה"ב, באסלאמאבאד, פקיסטן, 29 במרץ 2026 (צילום: Pakistan Ministry of Foreign Affairs via AP)

השבוע ב-1920: סיום שליטת האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון הערבי 

ב-10 באוגוסט 1920, בעיירה סוור הקרובה לפריז, נחתם הסכם היסטורי בין נציגי האימפריה העות'מאנית – המפסידה הגדולה במלחמת העולם הראשונה – לבין הנציגים של מדינות ההסכמה ("האנטנטה"): בריטניה, צרפת ומדינות נוספות.

ההסכם למעשה סיים באופן פורמלי את שליטתה של איסטנבול במחוזות הערביים שלה, מחצי האי ערב ועד הלבנט. בשלב הזה, המחוזות הללו כבר היו בפועל בשליטתן של בעלות הברית, אך ההסכם היווה מסמך רשמי שקיבע את ניתוקם מטורקיה.

ההסכם למעשה סיים באופן פורמלי את שליטתה של איסטנבול במחוזות הערביים שלה, מחצי האי ערב ועד הלבנט, שכבר היו בפועל בשליטתן של בעלות הברית. ההסכם היווה מסמך רשמי שקיבע את ניתוקם מטורקיה

לצרפת ניתן מנדט על סוריה ולבנון, ולבריטניה – על עיראק (מסופוטמיה), עבר הירדן וארץ ישראל (פלשתינה). כמו כן, ההסכם כלל הכרה בפרוטקטורט הבריטי על מצרים, ובפרוטקטורט הצרפתי על מרוקו ותוניסיה. בריטניה הייתה אמורה לספח את קפריסין, ומחוז סמירנה היה אמור לעבור לבעלותה של יוון.

לפי ההסכם, ארבע מדינות חדשות היו אמורות לזכות בעצמאות: מסופוטמיה (עיראק), סוריה, ארמניה וכורדיסטן, בעוד שבעלות המנדט היו אמורות לסייע להן בכך. המיצרים – בוספורוס ודרדנלים – היו אמורים להפוך לנתיבים ימיים בינלאומיים.

נציגי האימפריה העות'מאנית חתמו על מסמכי ההסכם, אך הפרלמנט והממשלה בטורקיה מעולם לא אשררו אותו. המנהיג הטורקי החדש, מוסטפא כמאל אטאטורק, דחה אותו מכל וכל. בסופו של דבר, ב-1923, נחתם בלוזאן הסכם חדש שהחליף את הסכם סוור והתבסס עליו רק באופן חלקי.

נציגי האימפריה העות'מאנית להסכם סוור
נציגי האימפריה העות'מאנית להסכם סוור
הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,261 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
שִׁרְיוּן 313

האם ייתכן שראש הממשלה ושריו מוטרדים משריון מקומות בפריימריז הרבה יותר מאשר מחיילי שריון שקורסים תחת הנטל ונהרגים בלבנון?

לכתבה המלאה עוד 694 מילים
אמיר בן-דוד

שירי געגועים למה שהיה כאן ואבד

הבחירות הקרבות, הגורליות כל כך, מעוררות רגשות סותרים. תקוות גדולות למיגור כוחות הרשע מתערבבות בפחדים גדולים. מה יהיה כאן אם חלילה גם הפעם בנימין נתניהו והביביזם לא יסולקו?

התקוות לחידוש פניה של ארצנו הדוויה מחזירות אותי אל שירי געגועים למה שהיה כאן פעם. לגעגועים מתלווה קינה על אשר אבד. "אל ארץ ישראל הישנה, האבודה והנשכחת אשר הושיטה את ידה כדי לתת ולא כדי לקחת", כמאמר נעמי שמר בשירה "בהיאחזות הנח"ל בסיני".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 613 מילים

העבדים הנשכחים של הנאצים

תערוכה חדשה שופכת אור על מנגנון הניצול העצום של גרמניה הנאצית, שהעביד בפרך 20 מיליון בני אדם - נושא שלרוב נותר בשולי הזיכרון וההנצחה המקובלים של השואה ● התיעודים המצמררים חושפים כיצד תאוות הבצע של תאגידי הענק הפכה אותם לשותפים פעילים במערכת האכזרית, שבה היהודים ניצבו בתחתית ההיררכיה

לכתבה המלאה עוד 2,388 מילים ו-1 תגובות
זירת הדמוקרטיה
כל מה שצריך לדעת כדי לשמור על ישראל ליברלית

המדינה בונה מגדלים. מי יבנה את הקהילה?

בכל מערכת בחירות אנחנו שומעים את אותן הבטחות. עוד דירות, עוד התחדשות עירונית, עוד שכונות חדשות. הממשלה סופרת יחידות דיור, ראשי ערים מתגאים במגדלים חדשים, ויזמים מציגים הדמיות מרשימות של מגדלי מגורים עם חדרי כושר, בריכות שחייה וחללי עבודה.

אבל יש שאלה אחת שכמעט אינה נשאלת: מי יבנה את הקהילה?

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הכתבה מעניינת ומעוררת מחשבה כרגיל. לא מכיר מספיק את המערכות התומכות, אבל כנראה שצריך דמויות יזמיות ואכפתיות כמו ד"ר יונית סטרולוב, שירימו פרויקט כזה. במקרה הזה מדובר על קהילה בעלת אמצעי... המשך קריאה

הכתבה מעניינת ומעוררת מחשבה כרגיל. לא מכיר מספיק את המערכות התומכות, אבל כנראה שצריך דמויות יזמיות ואכפתיות כמו ד"ר יונית סטרולוב, שירימו פרויקט כזה. במקרה הזה מדובר על קהילה בעלת אמצעים ואנחנו נחשפים להרבה פרויקטים שמיועדים לגיל השלישי, שתמורת סכום "סימלי", המתחם לבעלי היכולת ידאג לדיירים לכל צרכיהם.
אולי הרשויות סומכות על הדיירים בעלי היכולת שידאגו לעצמם? כי הרי הכסף הציבורי הולך לצרכים פוליטיים. כנראה שזאת המציאות, ובלי יזמויות מקומיות, כנראה שלא יקרה כלום.
אז המסקנה היא, אם אין אני לי מי לי. מצער כמו שזה נשמע. כנראה שהפתרונות של חיבור דיירים או תושבים לקהילות, יגיעו מיוזמות מקומיות כמו של ד"ר יונית ודומיה, ועל כך, מגיע לה כל הכבוד!

לפוסט המלא עוד 842 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

המחטף של לוין במח"ש מתבצע מתחת לאף של שופטי העליון

שר המשפטים גורר רגליים בתשובותיו לעליון אך בפועל מקדם בבהילות את ועדת האיתור לראשי מח"ש החדשה ● היועמ"שית מתריעה בפני בית המשפט על פוליטיזציה מסוכנת של מערכת אכיפת החוק דווקא בתקופת בחירות ● בזמן שלוין משחק מחבואים, בג"ץ חייב להתערב ולעצור את המינויים המוקדמים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 863 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כרוניקה של חיסול פוליטי ידוע מראש

שר הכלכלה, שתכנן להדיח את נתניהו אחרי מחדל השבעה באוקטובר, מוצא את עצמו עכשיו על כוונת הסיכול הממוקד של ראש הממשלה ● למרות מסע החנופה והניסיונות לרצות את "המנהיג העליון", משפחת נתניהו לא שוכחת ולא סולחת ● מהצד השני ברקת נקלע למערכת חיסול חשבונות ספק אתית מצד ערוץ הטלוויזיה המוביל ● ביום שני נדע אם ברקת בדרך להצטרף לרשימת המודחים הארוכה של הליכוד ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,085 מילים ו-4 תגובות
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איזנקוט ממשיך להתחזק ופותח פער בצמרת

מפלגת ישר! מטפסת ל-25 מנדטים בסקר חדש של יוסי טאטיקה, על חשבון מפלגת ביחד בראשות בנט ● הליכוד מדשדש במקום עם 21 מנדטים, ארבעה ימים לפני הפריימריז ● למרות השינויים בצמרת, המאזן הבין-גושי נשמר - אולם התחזקות רע"ם עשויה לשנות את המפה ● והמפלגה החדשה של ארדן ואדלשטיין מקבלת אחוז אחד בלבד

לאיזו מפלגה תצביע/י אם הבחירות היו היום: 13/08/2026
לאיזו מפלגה תצביע/י אם הבחירות היו היום
ישר בראשות איזנקוט הליכוד ביחד בראשות בנט ישראל ביתנו הדמוקרטים יהדות התורה ש″ס עוצמה יהודית חד″ש תע″ל בל″ד הציונות הדתית רע″ם בית ציוני - הנדל וטרופר כחול לבן - גנץ ושמחי אחדות - ארדן ואדלשטיין
25 21 13 11 9 8 8 7 6 6 6 0 (3%) 0 (2%) 0 (1%)
הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 271 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

השתלטות על בתי קבע פלסטיניים

אחרי שנים שבהן אלימות מתנחלים הובילה בעיקר לעקירת קהילות בדואיות, בשנה האחרונה מתרבים המקרים שבהם פלסטינים בכפרים מבוססים נאלצים לעזוב בתי קבע – ומתנחלים נכנסים אליהם אחריהם ● התיעודים מג'אלוד, קוסרה, עטארה, קבלאן וטייבה מצביעים על דפוס מתרחב – ועל אוזלת יד מתמשכת של רשויות האכיפה

לכתבה המלאה עוד 2,527 מילים

בפרשת הפצ"רית, מינץ הפך את השמרנות על ראשה

דעת המיעוט של דוד מינץ בפרשת הפצ"רית אינה רק חריגה בנוף פסיקותיו השמרני; היא מתעלמת מפסקי דין של העליון שניתנו בעת האחרונה, מבקשת לפסול חוות דעת המבוססת על תשתית עובדתית עדכנית, ומפקידה למעשה בידי שר המשפטים את המפתח להמשך המניעות של היועמ"שית ופרקליט המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,059 מילים ו-6 תגובות

סקרי זמן ישראל

בזמן שבוושינגטון שוקלים להכריז על "ניצחון" ולעצור, ההנהגה בטהרן מפולגת בשאלת פרויקט הגרעין ● מחקר חדש חושף קולות מפתיעים במשמרות המהפכה הטוענים כי נשק גרעיני אינו מספק הרתעה, אל מול גורמים הדורשים ניסוי גרעיני מיידי ● במקביל, איבוד הרלוונטיות המסתמן של מצר הורמוז עלול לדחוף את איראן להכרעה דרמטית ומהירה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 798 מילים ו-1 תגובות

"אחי ביקש עזרה, החיילים התחבקו עם המתנחלים"

בלעדי כבר ארבעה ימים שנערי גבעות מונעים ממשפחות פלסטיניות בקוסרה לצאת מבתיהן ומקשים על הכנסת מזון וסיוע רפואי ● בתיעודים שהגיעו לזמן ישראל נראים חיילי צה"ל לצד המתנחלים ● לואיי אבו רידי, פלסטיני־אמריקאי שחי באוהיו ועוקב דרך מצלמות האבטחה אחר אחיו ובנו הלכודים בבית: "במקום לשמור על אחי, החיילים הופכים להיות חלק מהסכנה"

לכתבה המלאה עוד 770 מילים ו-3 תגובות

מכרז ה־VIP של אשקלון

מעקב זמן ישראל הצעה שחרגה ב־34% מהאומדן, מכרז חדש שפורסם שנים לפני תום הקודם בנימוק ביטוחי שאינו מתיישב עם המסמכים, תנאי סף שהוצג למתמודדים אך לא הופיע במכרז – ומידע חלקי על בעלי החברה הזוכה ● פרוטוקולים ומסמכים שנחשפו בעקבות הליך משפטי מציגים שורה של כשלים ותמיהות בדרך שבה אישרה עיריית אשקלון את הפעלת האקו־פארק בעשרות מיליוני שקלים

לכתבה המלאה עוד 2,280 מילים

חוסר האמון במתפקדים וקמפיין מנותק מפילים את הליכוד בסקרים

הניסיון של נתניהו להשתלט על רשימת המפלגה באמצעות שריונים מציג חוסר אמון מוחלט בבוחרי הליכוד ופחד מפני הפסד ● במקביל, קמפיין הליכוד מתנהל ללא כיוון, תוך שיבוץ תמוה של מועמד מחו"ל, וסרטון המברך את קולומביה תוך התעלמות מוחלטת מרעידת האדמה הקטלנית שהכתה בה ● התוצאה: דשדוש ממושך בסקרי המנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 731 מילים ו-1 תגובות

ההחלטה לחלק שריונים לשרים סער, כ"ץ וכץ נובעת מהבוז העמוק שחש ראש הממשלה כלפי חברי מפלגתו ● במקום הליך דמוקרטי, נתניהו מנסה להרכיב רשימת יחיד ודוחק החוצה את נציגי השטח ● הזעם כלפיו במפלגה מתגבר ומעורר חשש כבד לאחוז הצבעה נמוך בפריימריז, כשעשרות מתמודדים נלחמים על קומץ מקומות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,122 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.