אישיות
שון טי

חיפש קשר בין ספורט להצלחה בלימודים - ועלה על משהו אחר

פרופסור ג'פרי גרוסמן מ-MIT גילה שסטודנטים שישנים יותר מקבלים ציונים טובים יותר ● בראיון לזמן ישראל הוא מספר כיצד המסקנות שלו התקבלו לגמרי בטעות, מגלה מה השעה המומלצת ללכת לישון כדי להצליח בלימודים, ומסביר למה הוא לא נותן דוגמה אישית לתלמידיו

עוד 624 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 18 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

השרים אלקין ושטייניץ נפגשו הבוקר והחליטו: ישראל לא תיתן יותר רשיונות לחיפוש והפקת נפט מבטן האדמה ● המדובר בהישג לאחד המאבקים הסביבתיים המשמעותיים שהתנהלו בעשור האחרון, נגד הליך אגרסיבי שפוגע בסביבה וכרוך בפליטות של גזים מזהמים ● מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אין הגיון שמדינה שיש לה גז, שנפרדת מהפחם ושהולכת לכיוון אנרגיות מתחדשות, תמשיך להפיק פצלי שמן" ● ועדיין, בימים אלה מקודם בדרום מפעל פצלי שמן שקיבל רשיון לא מזמן

עוד 550 מילים

להחתים את חברי ועדות הקלפי על "תצהיר אמונים" שהכין דן אריאלי

פרסום ראשון התנועה לטוהר המידות פנתה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את בעלי התפקידים בקלפיות על התחיייבות אישית לדווח על הפרת נהלי הבחירות ● בתצהיר שהכין פרופסור דן אריאלי נכתב: ״אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות״

התנועה לטוהר המידות פנתה אתמול (יום שני) לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את המזכירים וחברי ועדת הקלפי וכן את המשקיפים בקלפיות על מסמך שבו יתחייבו ויצהירו באופן אישי על מחויבותם לשמור על טוהר הבחירות ולדווח על זיופים ואי-סדרים בקלפי.

הבקשה הגיעה על רקע מידע המעלה חשש לזיופים נרחבים בבחירות הקרובות במרץ, כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל.

"מהתנהלות ועדת הבחירות עולה שהיא לא ממהרת לחייב באופן אישי את בעלי התפקידים בקלפיות באחריות על הנעשה שם", אמר לזמן ישראל אמיר חרמוני, פעיל התנועה לטוהר המידות שיזם את המהלך.

"גם התלונה שהגשנו למשטרה על עבירות פליליות בבחירות קודמות לא טופלה. לכן פניתי לפרופסור דן אריאלי, שהכין את 'הצהרת האמונים' הזאת, שאם תתקבל תחייב אישית את בעלי התפקידים בקלפיות. אם היוזמה לא תתקבל אנחנו נשקול לעתור לבג״ץ״.

יו״ר ועדת הבחירות ניל הנדל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
יו״ר ועדת הבחירות ניל הנדל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

במסמך שנשלח ליו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל ולמנכ"לית הוועדה אורלי עדס נכתב:

"ידוע לי כי טוהר הבחירות הינו אבן יסוד של הדמוקרטיה וכי עבירה על טוהר הבחירות מנוגדת לחוק. אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות.

"אני מתחייב כי אדווח לממונים עלי על כל הפרה של החוק או כוונה להפר את החוק על ידי אחרים, בכל הקשור לתפקידי במערכת הבחירות. ידוע לי כי במידה ולא אבצע את תפקידי כיאות ואם אפר את החוק או לא אדווח על הפרת החוק או אפגע בטוהר הבחירות, אהיה צפוי לעד חמש שנות מאסר וקנס כספי".

לכל הסעיפים הללו אמורים בעלי התפקידים לצרף את שמם המלא וחתימתם.

קלפי (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
קלפי (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל בבחירות הקרובות צפויות להיות מאות קלפיות שבהן לא תהיה נציגות לאופוזיציה. יצוין כי בבחירות הקודמות התגלתה בקלפיות שבהן לא היתה נציגות לאופוזיציה אי-התאמה חריגה בין נתונים שונים.

עוד נחשף כי המשטרה סגרה אחרי ארבעה ימים בלבד תלונה על זיופי בחירות במאות קלפיות, וכי בוועדת הבחירות מסרבים לאפשר לפעילי "משמר הבחירות" לצלם את ספירת הקולות ואת הפרוטוקולים של הוועדות, ומתעלמים משורת דרישות לתיקון ליקויים שהתגלו בבחירות קודמות.

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "הפונים יקבלו תשובה כמקובל ללא מתווכים".

עוד 306 מילים

כשאתה אומר "Electability", למה אתה מתכוון?

כל מי שעוקב אחרי הפריימריז הדמוקרטיים שמע את המושג הזה – "Electability" – שוב ושוב. תרגום מסוגנן לעברית יהיה אולי "בחירות", אבל המשמעות היא אותה משמעות – "האם המועמד יכול להיבחר?"

בוחרים דמוקרטיים רבים אומרים באופן מפורש שהתכונה הכי חשובה להם בקרב המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות היא היכולת להביס את הנשיא טראמפ. כיוון שהם רואים בנשיא ה-45 של ארה"ב לא רק מדינאי גרוע אלא אדם מסוכן ממש, שיכול לפרק את היסודות הדמוקרטיים של ארצות הברית, רבים מוכנים להתפשר בבואם לבחור את האיש או האישה שיתמודדו מולו בנובמבר.

בוחרים דמוקרטיים רבים אומרים במפורש שהתכונה הכי חשובה להם בקרב המועמדים הדמוקרטים לנשיאות היא היכולת להביס את טראמפ. כיוון שהם רואים בו לא רק מדינאי גרוע אלא אדם מסוכן ממש, הם מוכנים להתפשר בבחירת המתמודד מולו

כמובן, כמו פוליטיקאים טובים, המועמדים קוראים את המפה ואת השטח, וכל אחד מהם מנסה לבסס תזה שתסביר מדוע דווקא הוא יכול לנצח את הנשיא. בפוסט הזה אני מנסה לקחת את התזות המובילות, לסדר אותן מבחינה לוגית על החוזקות והחולשות של כל אחת, ו"להצמיד" כל תזה למועמד שמקדם אותה.

1

היונים מול הנצים
בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב התמודד מועמד אחד נצי – תקיף בזירה הבינלאומית ותומך התערבות ברחבי העולם – ומועמד אחד יוני – סקפטי יותר לגבי התוחלת שבפעלתנות בינלאומית ומעדיף להטות את המשאבים האמריקניים לזירה הפנימית.

Embed from Getty Images

בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, המועמד היוני ניצח: אובאמה וטראמפ אולי שונים זה מזה בסגנונם ובאישיותם, אבל הם קראו היטב את הרתיעה הבסיסית בארה"ב מהקזת דם ברחבי העולם. בהתאם, שניהם אימצו מדיניות חוץ שבה יש להם הרבה יותר במשותף ממה שנראה לעין (כמובן שיש ביניהם גם מחלוקות: אובאמה האמין בחשיבות של בריתות וטראמפ הוא חסיד של פעולות חד-צדדיות, למשל).

בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, המועמד היוני ניצח: אובאמה וטראמפ אולי שונים זה מזה בסגנונם ובאישיותם, אבל הם קראו היטב את הרתיעה הבסיסית בארה"ב מהקזת דם ברחבי העולם

התזה הזו גורסת שעל מנת לנצח, על הדמוקרטים להעמיד בראש מועמד שיבטיח שלא יגרור את ארה"ב למלחמות מיותרות. הבעיה של הדמוקרטים בהקשר זה היא שטראמפ הוא בעצמו יונה (התבטאויות כמו "בסוריה אין כלום חוץ מחול ומוות", או הנכונות המופלגת שלו להיכנס למו"מ עם אויבים כמו מנהיג צפון קוריאה קים, משקפות זאת היטב), וגם הסמנים השמאליים ביותר במפלגה כמו הסנאטור ברני סנדרס יתקשו לעקוף אותו בנושא זה.

2

"הראויים" מול "המתאימים"
מאז סוף המלחמה הקרה, העמידה המפלגה הדמוקרטית חמישה מועמדים לנשיאות. לאל גור, ג'ון קרי והילארי קלינטון היה הרבה במשותף – וותיקים, יקירי הממסד, בעלי שנים רבות של "ניסיון וושינגטון" שנתפסו כבחירה ה"ראויה", כמעט במובן הנורמטיבי של המילה, למועמדות לנשיאות ולתפקיד הנשיא. הדבר הנוסף שיש להם במשותף הוא ששלושתם הפסידו.

לאל גור, ג'ון קרי והילארי קלינטון היה הרבה במשותף – וותיקים, יקירי הממסד, בעלי שנים רבות של "ניסיון וושינגטון" שנתפסו כבחירה ה"ראויה" לתפקיד הנשיא. הדבר הנוסף שיש להם במשותף הוא ששלושתם הפסידו

זו התזה האהובה על פיט בוטג'ג': ראש עיריית סאות' בנד לשעבר בן ה-38 רואה עצמו – וטורח להציג את עצמו – כבן דמותם של שני המועמדים האחרים שהעמידה המפלגה, ביל קלינטון וברק אובאמה. כמוהו, הם היו אנונימיים למדי טרם הפריימריז; הם היו צעירים (קלינטון נבחר בגיל 46, אובאמה בגיל 47); והיה להם ניסיון מועט. בכל זאת הם ניצחו מועמדים וותיקים ורבי ניסיון. לא משום שנתפסו כ"ראויים" לתפקיד – ואולי בגלל זאת.

במקום, הם בנו את עצמם כמי שהפרספקטיבה החדשה, החוץ ממסדית, שהם מביאים הופכת אותם ל"מתאימים" לרגע המדויק בהיסטוריה האמריקנית: כך, קלינטון מיצב עצמו כמי שיוביל את אמריקה לקראת האלף החדש והעידן החד-קוטבי ואובאמה הבטיח לשקם את הכלכלה האמריקאית שנפגעה במשבר. בוטג'ג', בתורו, טוען שיוכל לאחות את הקרעים של עידן טראמפ ולהוביל את אמריקה להתמודד עם האתגרים המחכים לה, מאוטומציה ועד שינויי אקלים.

3

"הממקסמים"
איך מנצחים בחירות? התשובה פשוטה – מקבלים יותר קולות (או, במקרה האמריקאי, יותר אלקטורים). השאלה האמתית היא איך מקבלים יותר קולות?

כאן, בגדול, יש שתי אסטרטגיות – הראשונה מדברת על "מקסום פוטנציאל הצבעה", במסגרתה המועמד פועל להגדיל את אחוזי ההצבעה בקרב תומכיו, לרוב ע"י פנייה לאיזשהו "בייס" מיתולוגי (בהקשר הישראלי, זו האסטרטגיה האהובה על נתניהו).

במסגרת אסטרטגיית "מקסום פוטנציאל הצבעה" – המועמד פועל להגדיל את אחוזי ההצבעה בקרב תומכיו, לרוב ע"י פנייה לאיזשהו "בייס" מיתולוגי (בהקשר הישראלי, זו האסטרטגיה האהובה על נתניהו)

ביסוד האסטרטגיה הממקסמת עומדת התפיסה שלפיה לגרום לבוחרים לשנות את דעתם זה קשה ומורכב, ולכן עדיף לגרום לבייס לנהור לקלפיות. בארה"ב, הצד הפרוגרסיבי של המפלגה – בהובלת סנדרס, ועם הסנאטורית אליזבת וורן ככינור שני – הוא הדוגל המרכזי באסטרטגיה זו, בטענה ש"הרעיונות הנועזים" של הפרוגרסיביים יגרמו למספיק אנשים לצאת להצביע.

הקושי באסטרטגיה הזו, שעם ההתחזקות של סנדרס הולך ונראה כקושי מציאותי יותר ויותר, הוא שרעיונות נועזים לרוב מעוררים התנגדות בצד השני, וטראמפ יוכל בקלות יחסית להניע את בוחריו ללכת להצביע (ואליהם עשויים להצטרף בוחרי מרכז שחוששים מהמדיניות הפרוגרסיבית של סנדרס).

4

"הממירים"
האסטרטגיה השנייה פועלת בדיוק בכיוון ההפוך – למרות הקושי, היא מבוססת על "המרת" קולות מהמחנה השני. התפיסה הבסיסית מאחוריה היא שיש דבר כזה "בוחר מתנדנד" ושקיימים אנשים שמשנים את דפוסי ההצבעה שלהם בין סבב בחירות אחד למשנהו.

האסטרטגיה השנייה פועלת הפוך – למרות הקושי, היא מבוססת על "המרת" קולות מהמחנה השני. התפיסה מאחוריה היא שיש דבר כזה "בוחר מתנדנד" ושקיימים אנשים שמשנים את דפוסי הצבעתם בין סבבי בחירות

כיוון שבארה"ב "המנצח לוקח הכל" ומספיק לנצח מספר קטן של מדינות מפתח גם בהפרש זעום, אם יצליח המועמד הדמוקרטי "להמיר" מספיק "מאוכזבי טראמפ" באוהיו, מישיגן, פנסילבניה, ויסקונסין ופלורידה – זה יהיה מספיק כדי להגיע ל-270 האלקטורים הנכספים.

סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן והכוכבת העולה הסנאטורית איימי קלובאשר הם חסידיה של אסטרטגיית ההמרה. הם שמרנים למדי מבחינה כלכלית ובעלי רקורד עשיר בעבודה עם רפובליקנים, ובהתאם משוכנעים שיוכלו לגנוב מצביעים שנתנו את קולם לטראמפ ב-2016.

את החשש המובנה באסטרטגיית הטריפה – לפיו מדיניות מרכזית מדי תגרום להם לאבד קולות שמאליים – הם מפיגים לאור הססמא הפושטת בקרב דמוקרטים ברשתות החברתיות: Vote Blue, No Matter Who.

ג'ו ביידן והסנאטורית איימי קלובאשר הם חסידי אסטרטגיית ההמרה. הם שמרנים למדי מבחינה כלכלית ובעלי רקורד עשיר בעבודה עם רפובליקנים, ובהתאם משוכנעים שיוכלו לגנוב מצביעים שנתנו את קולם לטראמפ

ביידן וקלובאשר בטוחים שגם מצביעים פרוגרסיביים שהיו מעדיפים את "הנשיא סנדרס" או "הנשיאה וורן" יצאו להצביע להם במטרה להביס את טראמפ, ולא יסתכנו בלהישאר בבית או בלהצביע למפלגה שלישית.

5

להביס את טראמפ במגרשו
הקלף החזק של טראמפ הוא הכלכלה – ב-2016 הוא מיתג את עצמו כאיש עסקים מצליח שבהתאם יוכל להצעיד את הכלכלה האמריקאית קדימה, ובארבע השנים שחלפו מאז הקמפיין הכלכלה האמריקאית אכן חזקה ויציבה (אמנם כרגע סימני מיתון הולכים ומתקדרים כמו עננים באופק, וכן ישנה גם השאלה עד כמה תרמה מדיניות טראמפ לצמיחה הכלכלית – שני נושאים שלא אגע בהם הפעם).

בהתאם, קיימת התפיסה שעל מנת לנצח את טראמפ יש להתעמת איתו דווקא על הנושא שנחשב למגרשו הביתי, ולהציג איך הכלכלה האמריקאית רחוקה מלהיטיב עם האזרחים האמריקאיים.

קיימת התפיסה, שעל מנת לנצח את טראמפ יש להתעמת איתו דווקא על הנושא שנחשב למגרשו הביתי, ולהציג איך הכלכלה האמריקאית רחוקה מלהיטיב עם האזרחים האמריקאיים

המיליארדר טום סטאייר, שנחשב מועמד חסר סיכוי, הוא ממייסדיה של התזה הזו – בניגוד לטראמפ הוא לא ירש דולר מהוריו אלא בנה את עצמו במו ידיו, ובהתאם טוען שיוכל להתעמת איתו בנושא הכלכלי.

מייקל בלומברג בתורו, שהולך וצובר תאוצה כמועמד מרכזי, לקח את התזה של סטאייר והעלה אותה הילוך: הוא לא רק עשיר בהרבה מטראמפ (הונו של בלומברג מוערך ב-60 מיליארד דולר) ובעל ניסיון פוליטי רב כראש עיר, אלא גם בעל סגנון רטורי תקיף כמו של טראמפ, כולל נכונות להיכנס לעימותים חריפים בטוויטר. בלומברג מקווה שהבוחרים יתרשמו, שבשביל להביס את הניו-יורקי העשיר והתקיף על במת העימות הנשיאותי – ובקלפיות – צריך להציב מולו ניו-יורקי עשיר ממנו ותקיף לפחות כמוהו.

רותם אורג הוא חוקר פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית, יוצא אגף המודיעין בצה"ל, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "לב ארי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,169 מילים

נדחתה העתירה נגד השימוש באפליקציית "אלקטור", שממנה דלף מידע על ציבור הבוחרים

יושב ראש ועדת הבחירות ניל הנדל קבע שאיסור שימוש ביישומון אינו בסמכותו ● נתניהו: יש לחשוף לפני הבחירות את כל המידע שיש על גבי אשכנזי ● אולמרט הגיש לנשיא בקשה למחיקת רישום פלילי ● עובדת ההוראה, שהשליכה תפוח לעבר נתניהו בכנס פוליטי, זומנה, בהנחיית רפי פרץ, לבירור במשרד החינוך ● מחר - ההצבעה בנציגויות ישראל ברחבי העולם

14:03 עריכה

התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ בדרישה להוציא צו מניעה שיקפיא את החסינות שניתנה אתמול לחבר הכנסת חיים כץ – כך מדווח כתב זמן ישראל תני גולדשטיין.

"החסינות שהוענקה לכץ אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק החסינות ומרוקנת מכל תוכן את עבירות המרמה והפרת האמונים", נכתב בעתירה שהוגשה נגד ועדת הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט וכץ עצמו.

חיים כץ בדיון בכנסת בבקשתו לקבלת חסינות, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
חיים כץ בדיון במליאת הכנסת בבקשתו לקבלת חסינות, אתמול (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עוד כתבו העותרים ש"מקריאת כתב האישום ברור שכץ הסתיר באופן שיטתי וביודעין את ניגוד האינטרסים שלו ואת האינטרס הכלכלי שהיה לו בקידום החוק. הוא אינו יכול לטעון שמדובר ב'סיכון טבעי', שיכול להעניק חסינות".

עתירה זו מצטרפת לעתירה של משמר הדמוקרטיה הישראלית, שהופנתה גם כן נגד הענקת החסינות לכץ.

13:36 עריכה

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט פנה בשבוע שעבר לנשיא ראובן (רובי) ריבלין בבקשה למחוק את הרישום הפלילי שלו. הבקשה נומקה, בין היתר, בתרומתו של אולמרט למדינה. כך חשף היום גידי וייץ ב"הארץ".

אולמרט, ששוחרר מהכלא ב-2018, ביקש ב-2018 למחוק את הרישום הפלילי שלו, אך משהבין שבקשתו עתידה להידחות – הוא משך אותה.

13:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו קרא לפרסם לפני הבחירות את כל החומרים שיש בעניינו של גבי אשכנזי. "מה יש שם להסתיר? אם לא נפל רבב במעשיו של אשכנזי ושל אף אחד אחר – יואילו עכשיו לפרסם את כל החומרים הללו", אמר בראיון לאמיר איבגי בגלי צה"ל. נתניהו התייחס בדבריו לפרסומים של ברוך קרא אתמול ושלשום בחדשות 13.

"אם יש בעיות של דברים צבאיים או צנעת הפרט או דברים משפחתיים – שיסירו אותם. אבל הציבור רשאי לקבל את הכל. זה נכון ביחס לכולם, לכל מי שמוקלט שם – אשכנזי, מנדלבליט, כולם. אם אין להם מה להסתיר, שיפרסמו. צריך להסיר את צווי איסור הפרסום לפני הבחירות. אומרים שהכל נבדק ופורסם – מבחינה ציבורית זה לא משנה. לא הכל נבדק. יש דברים חדשים שאני לא נחשפתי אליהם. הדברים האלו צריכים להיחשף".

12:26 עריכה

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ניל הנדל, דחה את העתירה של עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם להוציא צו מניעה לשימוש של הליכוד וש"ס באפליקציית "אלקטור". בעתירה נטען שהמפלגות פעלו להעלות פרטים אישיים של ציבור המצביעים ליישומון.

בהחלטתו כתב הנדל שדין העתירה להידחות על הסף בהיעדר סמכות עניינית. העותרים חויבו בהוצאות בסך 1,500 שקלים. יושב ראש ועדת הבחירות כתב שישקול להקים, אחרי הבחירות, ועדה ציבורית שתבחן "נושאים בדיני הבחירות המקיימים ממשק עם דיני הגנת הפרטיות".

12:21 עריכה

בריניש זהבה בק, שהשליכה תפוח לעבר ראש הממשלה נתניהו בכנס בנתניה, תזומן, בהנחיית שר החינוך רפי פרץ, לבירור במשרד החינוך. בק, עובדת הוראה, השוותה בראיון בין נתניהו להיטלר.

פרץ אמר שלא יקבל התנהגות אלימה של מורים, המהווים דוגמה אישית. "המורה שזרקה תפוח לעבר ראש הממשלה והשוותה אותו בשידור חי להיטלר – חצתה קו אדום, גם מילולי וגם פיזי. יש גבול, והוא עובר בדיוק כאן".

11:45 עריכה

תיעוד: מעצרו של חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק בהר הבית.

11:22 עריכה

במשרד החוץ תכננו שהקלפיות באסיה, שבהן יצביעו נציגי ישראל בחו"ל, יגיעו לתאילנד ומשם לישראל, אולם התפשטות הקורונה עשויה לשנות זאת, ואפשר שהמעטפות יגיעו לישראל אחרי הזמן הקבוע בחוק – כך אמר הבוקר בכאן ב' הממונה מטעם משרד החוץ על הבחירות, יצחק בחמן. המועד הקבוע בחוק הוא יום הבחירות – 2 במרץ 2020. לדברי בחמן, נמצא פתרון שיאפשר את הגעת הקלפיות בזמן, אך המציאות כעת מאוד דינמית.

10:46 עריכה

יושב ראש סיעת ישראל ביתנו, עודד פורר, הגיש תלונה במשטרה בשל הפצת תעמולה שקרית נגד מפלגתו. לדבריו, חברת סייבר ששכרה המפלגה קבעה שמדובר בעבודה מקצועית.

09:59 עריכה

חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק נעצר בהר הבית. לדבריו, הוא נעצר כי "הלך לאט מדי". גליק פועל למען הרחבת זכותם של יהודים להתפלל בהר הבית. הוא פונה בכוח מהמקום מאחר שלדברי המשטרה, פעל בניגוד לנהלים.

יהודה גליק (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
גליק בתל אביב ב-2018 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
09:14 עריכה

הליכוד פרסם מודעות נגד עוצמה יהודית ללא הזדהות שהוא זה שעומד מאחוריהן – כך טוענים במפלגתו של איתמר בן גביר. אחרי שבעוצמה יהודית פנו לליכוד בעניין – נוסף שמו של הליכוד למודעות, שפורסמו באתר של ערוץ 20 וב"ניוז 1".

08:39 עריכה

השר בצלאל סמוטריץ' התעמת אתמול עם חבר הכנסת משה גפני על רקע פתיחת מטה הפונה לציונות הדתית ביהדות התורה. "כל היום אתם תוקפים אותנו. אתה רוצה עימות? גם אנחנו יודעים. יש לנו מספיק חומרים לגביך", אמר יושב ראש האיחוד הלאומי. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

בראיון לקלמן ליבסקינד ולאסף ליבסקינד בכאן ב' תקף סמוטריץ' את המטה שנפתח ביהדות התורה וכינה אותו "מטורלל".

07:30 עריכה

יושב ראש כחול לבן בני גנץ, אתמול: אם לא תהיה הכרעה ברורה, נלך לבחירות רביעיות – כך דיווח הבוקר מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן. מהדברים השתמע ששיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת לא עומד על הפרק.

07:23 עריכה

מחרתיים – המועד האחרון לחתימה על הסכמי עודפים. בשבוע שעבר חתמו כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ על הסכם עודפים. קודם לכן חתמו הליכוד וימינה על הסכם עודפים. במערכות הבחירות הקודמות חתמו ש"ס ויהדות התורה על הסכם עודפים, וההערכה היא שכך יהיה פעם הפעם.

מי שלא צפויות לחתום על הסכם עודפים כלשהו הן הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ועוצמה יהודית.

07:15 עריכה

מס' 2 בכחול לבן יאיר לפיד ייפגש היום עם יושב ראש ארגון נהגי המוניות שי דיין ממפלגת צומת וישוחח עימו על המשבר בענף. השבוע הודיע יושב ראש צומת משה גרין על פרישת הרשימה ותמיכה בליכוד. הצעדים נעשו ללא הסכמתו של דיין, המשובץ במקום השני ברשימת צומת לכנסת.

יאיר לפיד (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
לפיד בתל אביב, אתמול (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
07:09 עריכה

מחר ייערכו הבחירות בנציגויות ישראל בעולם. רשאים להצביע בחו"ל עובדי מדינה, עובדי הסוכנות היהודית, עובדי הקרן הקיימת לישראל, עובדי קרן היסוד ועובדי ההסתדרות הציונית העולמית – בתנאי שהם נמצאים במדינת חוץ מתוקף עבודתם. גם בני הזוג של העובדים וילדיהם – עד גיל 20 – רשאים להצביע בחו"ל.

ההצבעה תיערך ב-96 נציגויות, בהן וושינגטון, אדיס אבבה, לונדון, אטלנטה, ורשה, קהיר, שיקגו, איסטנבול ולימה. שתי הערים היחידות שבהן יש שני מוקדי הצבעה הן ניו יורק וברלין. ראשונה לבחור תהיה ניו זילנד, שההצבעה בה תחל  היום בשעה 22:00 (שעון ישראל). כעבור שעתיים, בחצות, תחל ההצבעה באוסטרליה.

עוד 15 עדכונים

למקרה שפיספסת

תצילו אותי!

בלעדי במשך תשע שנים, "בנימין פיליפ" עבד, לדבריו, עבור המוסד וסייע לו במלחמה נגד חיזבאללה ● לטענתו, הוא אף גייס עבור המוסד לוחם לשעבר ב"כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, אשר סיפק מידע מודיעיני מכריע ● עכשיו פיליפ ניצב בפני גירוש ללבנון, וישראל אינה עונה ● גורם ביטחוני: "זה עולם קר שם בחוץ" ● במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב

עוד 3,520 מילים

תגובות אחרונות

שקד: סבבי הבחירות החוזרים - בגלל כתבי האישום של נתניהו

בחוג בית באורנית, הדפה שקד טענות נגד שיטת הבחירות והצהירה: "אנחנו נמצאים במצב אנומלי בגלל כתבי האישום של ראש הממשלה. אם לנתניהו לא היו כתבי אישום, הוא היה מרכיב בשנייה קואליציה" ● היא האשימה את ליברמן בתיקו הפוליטי אבל לא פסלה ממשלת אחדות בהשתתפות ימינה ● ובעיקר נראתה מודאגת כשכמה ממשתתפי הערב העידו כי הם מתלבטים דווקא בין כחול-לבן לימינה

עוד 1,182 מילים ו-1 תגובות

נכון, האובססיה התקשורתית של נתניהו הכשירה את השרדותו בשלטון

בעקבות ההשתתפות של אראל סגל בתעמולת הבחירות של נתניהו והליכוד, כתב דרוקר מאמר בהארץ. כותרתו: "לא סתם 'תומכים' יש עיתונאים שחייבים לנתניהו את פרנסתם".

כותרת המאמר הזה היתה צריכה להיות משפט אחר, שכתב דרוקר בסופו, בו הוא מודה: "מי שזילזל (כמוני) באובססיה התקשורתית של ראש הממשלה, נאלץ כיום להודות שהיא מכשיר קריטי לשרידותו בשלטון."

כותרת המאמר היתה צריכה להיות משפט אחר, שכתב דרוקר בסופו, בו הוא מודה: "מי שזילזל (כמוני) באובססיה התקשורתית של ראש הממשלה, נאלץ כיום להודות שהיא מכשיר קריטי לשרידותו בשלטון"

התובנה הזו, שמחברת בפשטות כמו קו ישר שתי נקודות, בין התשתית התקשורתית לזירה הפוליטית בישראל, היא הבסיס לשיעורי האזרחות שצריכים לעבור מחדש כל אזרחי ישראל.

מאז נכנס לפוליטיקה, ועל ניטריק-אוקסיד מאז הפסיד בבחירות לאהוד ברק, נתניהו עבד בדבר אחד – לדאוג שלשמאל – מרעיונותיו עד אנשיו – לא תהיינה פלטפורמות הוגנות באמצעותן יתאפשר לו להגיע לציבור, כלומר להעביר מסרים קוהרנטיים מעוררי השראה, שתתבטא בהצבעה.

אנחנו ב2020, וסוף סוף נשמע עיתונאי בישראל מודה שהתשתית התקשורתית שנתניהו החדיר אליה את אנשיו, היא הסיבה שהימין בשלטון. ככה פשוט.
הזלזול באובססיה של נתניהו לכבוש את התשתית התקשורתית שדרוקר מודה שהיה טעות, הפכה ברורה כשמש מאז 2015, אבל התהליך החל הרבה לפני.

התובנה הזו, שמחברת בפשטות כמו קו ישר שתי נקודות, בין התשתית התקשורתית לזירה הפוליטית בישראל, היא הבסיס לשיעורי האזרחות שצריכים לעבור מחדש כל אזרחי ישראל

הזלזול בשנים האחרונות הוא אותו זלזול שהיה כלפי השלכות החדרת לישראל "ישראל-היום" ב-2006. הקמתו בישראל של גוף תקשורת פרטי, בשירות מפלגתי, שלא רק מוצע בחינם, אף מעסיק קשי-יום שידחפו אותו בכוח לידיים במדרכות ובכבישים זו נקודה שמנמנה ובולטת שעוברת בתוך הקו הישר שמתחנו בין התקשורת לפוליטיקה.

"ישראל היום" לא היה האקדח שמביאים לקרב סכינים בקלישאה החבוטה, אלא יותר כמו לטמון חומר-נפץ בעמודים התומכים של האיצטדיון כולו, עם טיימר שסופר לאחור.

"ישראל היום" לא היה האקדח שמביאים לקרב סכינים בקלישאה החבוטה, אלא יותר כמו לטמון חומר-נפץ בעמודים התומכים של האיצטדיון כולו, עם טיימר שסופר לאחור

לא עברו ארבע שנים מהקמת "ישראל היום" והליכוד זכה בבחירות, אבל מה שמעניין יותר הוא מה שקרה ליריבה דאז "קדימה" שנכחדה. איך מפלגה של 30 מנדטים נכחדת? באותו אופן בו חיות נכחדות כשסביבות המחיה שלהן נהרסות, ו"ישראל-היום" הוא שהדליק את השריפה ששינתה לבלי הכר את היער.

למי שטלטלות היום יום מונעות מהם את הבקיאות החיונית להבין מדוע גוף תקשורת אחד שהתווסף היה יום הדין עבור השמאל, צריך לזכור שעד "ישראל-היום" עיתונים ישראלים היו עצמאיים, עם מודל כלכלי רווחי, על בסיס שני מקורות הכנסה:

  1. עיתון עלה לצרכן כסף.
    כש"ישראל היום" מוצע בחינם הוא מעביר אליו אחוזים מהקוראים הקונים של שאר העיתונים, אבל כשהוא שולח צי עובדים, דבר ראשון בבוקר, לדחוף אותו לידיים של העוברים ושבים, הוא מנסה לגנוב מהאזרחים את שיקול הדעת וחופש הבחירה, כי כמה עיתונים אנשים קוראים ביום? מרגע שקיבלו אחד השאר מיותרים.
  2. פרסומות.
    בהקמתו לא רק נגס "ישראל-היום" בעוגת הפרסום הקבועה, גם חתך את מחירי הפרסומות, דבר שאילץ שאר העיתונים להוריד מחירי הפרסום בהם. פחות פרסומות ובמחיר נמוך = מודל כלכלי מפסיד.

לא עברו 4 שנים מהקמת "ישראל היום" והליכוד זכה בבחירות, אבל מה שמעניין יותר הוא מה שקרה ליריבה דאז "קדימה" שנכחדה. איך מפלגת 30 מנדטים נכחדת? כפי שחיות נכחדות כשסביבת המחיה שלהן נהרסת

אבל לאדלסון הכנסות של מיליארדים מהקזינואים בארה"ב. הוא לחלוטין אינו תלוי לא בעיתון, ולא במצב של כלכלת ישראל (אותה הוא הורס עבור מעמד הביניים). מאה מיליון ש"ח מפסיד אדלסון בשנה על "ישראל היום". כל שנה.

אלו מאה מיליון ש"ח שנלקחו בכל שנה משאר המערכות. כך הורידו אדלסון ונתניהו את המו"לים על הברכיים, וזה היה מספיק כדי שפוליטיקאי חבוט כמוהו בשעתו (הליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד) יגיע שוב לסמכויות המדינה כראש ממשלה, ויישם את שלב ב' – עיצוב תשתיות תקשורתיות אחרות.

את התשתית הטלויזיונית – הוכיח נתניהו – המחזיק בסמכויות המדינה יכול לעצב כרצונו. ברצונו יסגור את "רשות השידור", וברצונו ישלול מ"ערוץ 10" זכיונו החוקי. ברצונו יקח מעיתונאי הגון ברשת ב' זמן אויר ויפתח בו מיקרופון לחבר רשימה ממפלגתו וכו'. נתניהו גם השקיע אנרגיה רבה בהעברת השליטה על הערוצים המסחריים לידי שליטי הון מקורבים אליו, כפי שפירט דרוקר במאמר שלו.

את התשתית הטלויזיונית – הוכיח נתניהו -המחזיק בסמכויות יכול לעצב כרצונו. ברצונו יסגור את רשות השידור, וברצונו ישלול מערוץ-10 את זכיונו החוקי. ברצונו יקח מעיתונאי הגון ברשת ב' זמן אויר ויפתח בו מיקרופון לחבר רשימה ממפלגתו

אז כבר עשור שכל הפלטפורמות התקשורתיות בישראל מקדמות את האינטרסים של הימין. אבל מה הם?

לאינטרסים של הימין מכנה משותף אנטי-שוויוני ושאיפה לחלוקת החברה למעמדות:

  1. התפיסה הקפיטליסטית תחלק את החברה למעמדות כלכליים, היררכיה שתאפשר לעשירים ומקורביהם החזקים לנצל את מעמד העובדים.
  2. התפיסה הלאומנית תחלק את העם על בסיס אתני. חיזוק של הדת ע"ח החילוניות תביא לחלוקה מגדרית ברורה הן בבית והן ברחוב. לחלק לחלק לחלק, זה מה שימין באשר הוא מבקש.

מנגד, אלו תפיסות העולם עליהן לא נשמע בתקשורת, ואם נשמע זה לא יהיה עם חיבור למפלגות השמאל של היום כדי שלא תתפסנה כחלופה:

  1. סוציאליזם – שואף לשוויון הזדמנויות בין כולם, בניגוד לממסד קפיטליסטי שמעודד יתרונות אינהרנטים לעשירים.
  2. מדינה חילונית – מעניקה יחס שוויוני לדתות וזרמים שונים, בניגוד לחוק הלאום שמתיר יחס סוג ב' לקבוצות שאינן הקבוצה השלטת.
    היחס העוין של התקשורת כלפי ערכי שמאל בסיסיים משתקף בכנסת, כשהמפלגות השמאל שהקימו, בנו והובילו את המדינה, לא מצליחות לגרד את פוטנציאל ההשראה שבהן, והאחרונות שנותרו היום הן שביעית(!) מגודלן בעבר.

היחס העוין של התקשורת כלפי ערכי שמאל בסיסיים משתקף בכנסת, כשהמפלגות השמאל שהקימו, בנו והובילו את המדינה, לא מצליחות לגרד את פוטנציאל ההשראה בהן, והאחרונות שנותרו היום הן שביעית(!) מגודלן בעבר

שליטת הימין בתקשורת מאפשרת לימין להכחיד יריבויות אידאולוגיות – כך עשה עם "קדימה" וכך עודו מנסה לעשות עם "העבודה" (קדימה הקפיטליסטית שונה מהימין רק מדינית, העבודה גם מדינית וגם חברתית-כלכלית) – ולעצב מחדש את זהותה של מדינת ישראל בעיני הדורות הצעירים. אלו שלא ידעו אחרת וחושבים שאי-שוויון זה נורמלי. כך הפכה ישראל ממדינה סוציאליסטית שוויונית חילונית שוחרת שלום, למדינה קפיטליסטית מעמדית, דתית, מחרחרת מלחמות.

נשים לב שאת "כחול לבן" הליכוד לא מצליח "למחוק", מדוע? כי זו מפלגה שמתאמצת לא להיות שונה אידאולוגית בשום אספקט. ההבדל היחיד בין "כחול-לבן" לליכוד הוא היחס לשחיתות. כחול לבן מציעים ימין שאיננו מושחת (עדין).

כל זה מקופל בתוך ההודאה הזו של דרוקר. לתנועת השמאל בכללותה אין תשתית תקשורתית ממנה מנהיגיו יכולים לקבל יחס הראוי לחלופה השלטונית היחידה הקיימת (אם לא מספיק בשביל יחס מכבד להחזיק במגילת העצמאות שלנו כדגל וגם להיות ממשיכיהם הרעיוניים של מייסדי ובוני המדינה), ואין תשתית תקשורתית להעביר מסרים קוהרנטיים ולעורר השראה.

נשים לב שאת כחול לבן הליכוד לא מצליח למחוק, מדוע? כי זו מפלגה שמתאמצת לא להיות שונה אידאולוגית בשום אספקט. ההבדל היחיד בינה לליכוד הוא היחס לשחיתות. כחול לבן מציעים ימין שאיננו מושחת (עדיין)

הודאה של עיתונאי בכך שבגלל התקשורת הימין בשלטון מתמשך, לא תעזור לשנות את המצב העגום הזה, כי היא רק מאמר אחד בעיתון "הארץ", ובלוג אחד ב"זמן ישראל".

הדבר היחיד שיכול להביא בישראל מנהיג/ה שמאל אמיתי/ת הוא אם יקרה פה מה שקורה בארה"ב – התארגנות עממית שתקים חלופה תקשורתית-אזרחית לתשתית הממסדית השבויה בידי האוטוריטרים מקבוצת ההון-שלטון.

(כל עוד העינים הרואות והאזניים השומעות של אזרחים רבים תקועות עם עורכי חדשות שעובדים עבור שליטי הון בתקשורת המסחרית (עם דירקטוריון שיושבים בו טייקונים), ועבור פוליטיקאים בחורבות-רשות-השידור-המכונה-"תאגיד" (מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? שאלה מירי רגב), השמאל הפוליטי לא יגיע לרוב בכנסת.

הדבר היחיד שיכול להביא בישראל מנהיג/ה שמאל אמיתי/ת הוא אם יקרה פה מה שקורה בארה"ב – התארגנות עממית שתקים חלופה תקשורתית-אזרחית לתשתית הממסדית השבויה בידי האוטוריטרים מקבוצת ההון-שלטון

מנהיגי שמאל יכולים לנסות לומר את הדברים הכי מעוררי השראה בעולם – וגם אם באורח פלא יצא להם להשתתף באולפן נדיר שמאפשר להם להשלים משפט – בסוף הווליום שיזכו לו מוקיונים כאורן חזנים והמירי רגבים יבלע את החזון המכונן לעתיד טוב יותר.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,192 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו מציג: אריזה חדשה להבטחות בחירות מ-2015

ברקת הציג את החזון הכלכלי שלו ליום אחרי הבחירות שכלל הוזלה דרסטית במחירי המזון, השקעות ענק בנגב, מתן תמריצים לעסקים קטנים, וכמובן שחרור סיטונאי של אדמות מדינה כדי להוריד את מחיר הדיור ● ומאיפה יגיעו עשרות המיליארדים שיממנו את כל הטוב הזה, במדינה שבה הגירעון בשמיים? ● בשלב הזה עלה נתניהו לבמה והסביר שהכסף יגיע מ״צמיחה צמיחה וצמיחה״ ● מה שהוא לא סיפר זה שהכלכלה הישראלית חיה על חובות שלקחו על עצמם משקי בית, ואלה תורגמו לצריכה, שיצרו גרפים של צמיחה ● פרשנות

עוד 631 מילים

תלונות טויוחו, חשש לזיופי ענק בבחירות הקרובות

בדיקת זמן ישראל תלונה שארגון "משמר הבחירות" והתנועה לטוהר המידות הגישו למשטרה על מאות זיופי בחירות נסגרה אחרי ארבעה ימים ● מכתב שנשלח לפני שבוע לוועדת הבחירות המרכזית עם התראות ממוקדות על פוטנציאל לזיופים לא נענה ● ב-333 קלפיות לא יהיו נציגים של מפלגות המרכז והשמאל ● פעילים למען טוהר הבחירות: "הזייפנים יודעים שלא יעשו להם כלום, למה שלא יזייפו?"

עוד 1,851 מילים

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

עוד 1,044 מילים

בוועדת הבחירות בוחנים כיצד יצביעו אזרחים שיהיו בבידוד עם שובם ממזרח אסיה

ברוב של 62 תומכים מול 43 מתנגדים אישרה הכנסת את בקשת החסינות של חיים כץ; עתירה נגד ההחלטה הוגשה לבג"ץ ● נתניהו הפר את התחייבותו להתקזז עם תמר זנדברג והצביע במליאה ● הוועדה לבדיקת מח"ש תתכנס רק לאחר הבחירות ● גבי אשכנזי על חשיפת שיחותיו כרמטכ"ל: "אין בהקלטות האלה שום דבר חדש" ● הסתיימה השעייתו של אראל סג"ל מתאגיד השידור כאן

עוד 61 עדכונים

ליברמן דורש להדיח את הראשון לציון, ויש לזה תקדים

יו״ר ישראל ביתנו הגיש אתמול עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את שר המשפטים לפתוח בהליך הדחה נגד הרב הראשי יצחק יוסף, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות נגד יוצאי בריה״מ לשעבר ● אפשר לחשוד בעתירה שהיא נגועה במניעים פוליטיים, אבל זה לא אומר שאין לדרישה שליברמן מעלה בסיס משפטי מוצק ● פרשנות

עוד 916 מילים

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

עוד 1,751 מילים

"ללא תכנית המאה, ישראל תשגשג והפלסטינים יסבלו"

ראיון ג'ייסון גרינבלט נחלץ להגנת תכנית המאה - שלא התקבלה בהתלהבות בעולם ● בראיון מיוחד לזמן ישראל הוא מדגיש את יתרונותיה עבור הפלסטינים אך קובע כי הסכסוך יוכל להיפתר רק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ● הוא גם נערך לאפשרות שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן, וימהרו להיפטר מהחזון המדיני שהיה שותף מרכזי לניסוחו

עוד 1,325 מילים

ניכור הורי מעל 30 אלף ילדים לא בקשר עם אבא או אמא

זו אחת מתופעות הלוואי הכואבות והמושתקות של סכסוכי גירושים ● עשרות אלפי ילדים בוחרים לנתק קשר עם אחד ההורים, לעתים בלחץ ההורה האחר ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, וחלק מההורים המוחרמים נקלעים למשברים קשים ● עמותה הנאבקת בתופעה: "הניכור ההורי פוגע בכולם: גברים, נשים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים. אף אחד לא חסין"

עוד 1,763 מילים

גנץ: בלוק הימין הוא בלוק הקרח, אחרי הבחירות הוא ימס

ראשי בלוק הימין חידשו את הצהרת הנאמנות לנתניהו ● ברקת תקף את הכלכלה הפקידותית של ניסנקורן, ויו"ר ההסתדרות לשעבר טען שחילץ אותו ממצוקות תקציביות בעיריית ירושלים ● יו"ר צומת פרש מהבחירות ויתמוך בליכוד ● מס' 2 במפלגה, שמייצג את נהגי המוניות, אמר שהדבר לא נעשה על דעתו ● גפני וליצמן תוקפים את גנץ: נגרר להסתה נגדנו

עוד 38 עדכונים

עוקף בסיבוב ברקת הציג סקרים, ונתניהו הבטיח לו את האוצר

בכירי הליכוד זועפים על הבטחתו של ראש הממשלה לתת לניר ברקת את תיק האוצר ● "הם אכולי קנאה", אומרים בסביבת ברקת, "בסקרים שברקת הציג לנתניהו הוא הראה שמינוי שלו לשר האוצר שווה לגוש הימין ארבעה מנדטים" ● למודאגים, ישראל כ"ץ יכול להראות מכתב בחתימת עורכי דין מבחירות 2015, אז הבטיח גם לו ראש הממשלה להתמנות לשר האוצר ● פרשנות

עוד 646 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה