הזמן של
tzahi jakubovitz
כל הזמן // שבת, 18 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עלייה במספר החולים שבמצב קשה; 67% מהם לא מחוסנים

מנכ"ל משרד הבריאות אש על החלטת ה-FDA שלא להמליץ לכלל האוכלוסייה הבוגרת להתחסן במנת החיסון השלישית נגד קורונה: "ההחלטות שהתקבלו כאן תואמות את המצב האפידמיולוגי כאן"; בנט: "אני מעריך שה-FDA יאשר בהדרגה את הרחבת החיסון לעוד קבוצות גיל" ● בר-לב: ועדת הבדיקה לבריחת מהכלא לא תסתפק בבדיקת האירוע עצמו, אלא תבדוק גם "מכלול היבטים מערכתיים"

עוד 15 עדכונים

מה זוכרים ילדים, מה רוצים לדעת מבוגרים

בארגון בו עבדתי בצעירותי חלקו עמי עמיתים ותיקים ממני תובנות על גידול ילדיהם. האחד סיפר, שכשנולד ילד כל שצריך הוא לתת לו לבכות לילה אחד ולא לגשת אליו, וכך ילמד לא לבכות בלילות. האחר אמר שבהתחלה כלל לא חשובים לתינוק כל אותם ציודים ממותגים מחנויות התינוקות, ופעם כשיצא עם משפחתו ותינוקו הקטן לאכול ב״מסעדה מזרחית״ אף הניחוֹ על גבי השולחן, מעל מצע פיתות רכות.

בארגון בו עבדתי בצעירותי חלקו עמי עמיתים ותיקים ממני תובנות על גידול ילדיהם. האחד סיפר, שכשנולד ילד כל שצריך הוא לתת לו לבכות לילה אחד ולא לגשת אליו, וכך ילמד לא לבכות בלילות

אינני בטוחה שכך אכן פעלו, אך אני כן בטוחה ששני התינוקות לא יזכרו את פרטי האירועים האמורים, לוּ אכן קרו. ברם גוונים מאיכותן הרגשית של החוויות נצברו ודאי בנפשם. התינוק ש״למד לא לבכות״ בעצם למד משהו על ״לבכות לאף אחד״, והתייאש. ואילו השני, בהנחה שהדברים שתוארו נעשו באחריות ובבטחה ובנוכחות שמחה, קלט ככל הנראה הֵמיה נעימה שאפפה אותו, בלוּלה בריחות טובים.

נזכרתי בדברים לנוכח החלטה תקדימית של שופטת לאחרונה במשפט מסעיר וחשוב במקרה של אלימות בבית, בו הורשע אב בניסיון ברצח אשתו ובהתעללות בבנם כבן השנתיים שנכח באירוע.

קטונתי מלתת את הדעת על משמעותה החוקית והמשפטית של ההחלטה, אך לנוכח תקדים משפטי זה, אולי חשוב להתייחס לנושא המוכַּר, השחוק אך הבלתי-מובן מאליו של משמעותה הרגשית של ההתנסות הילדית, והאחריותיות שנגזרת מכך על התנהלות המבוגרים בחיי הילד.

שני התינוקות לא יזכרו את פרטי האירועים האמורים, לוּ אכן קרו. ברם גוונים מאיכותן הרגשית של החוויות נצברו ודאי בנפשם. התינוק ש״למד לא לבכות״ בעצם למד משהו על ״לבכות לאף אחד״

איננו זוכרים את שנות חיינו הראשונות, כותבת הפסיכואנליטיקאית סלמה פרייברג: ״לכל היותר משתיירים בזיכרוננו הדים עמומים ומעורפלים, קומץ תמונות מטושטשות ומעוּותות, שזכו משום מה להיחרת בדמיוננו. תקופה ראשונה זו של הילדות, חמש השנים הראשונות בקירוב, דומָה לעיר ששקעה במעמקי האדמה, וכאשר אנו חוזרים בדמיוננו לזמנים אלה, אנו מתהלכים בה כזרים ובקושי מוצאים שם את ידינו ואת רגלינו״.

עוד לפניה דימה פרויד את הנפש לעיר היסטורית, כמו רומא. אך בניגוד לעיר בה טמונות שכבות קדומות מתחת לאלו שבאו אחריהן, בַּנפש דָרוֹת כל השכבות בכפיפה אחת, בו-זמנית בממשותה, מעֵבֵר לחוקי הזמן והמרחב. מאורעות טראומטיים הפורצים בעוצמה פתאומית את השכבה שמגינה על הנפש מפני עודף גירויים, ״מסתובבים בנפש״ באופן חווייתי חזרתי וחסר-פשר, מבלי שימצאו את מקומם כחוויה שניתן להבין, לזכור ולשאת, מוסיף פרויד.

פסיכואנליטיקאים רבים עסקו באופן בו נחוות ומקודדות חוויות טראומטיות. דונלד וויניקוט תיאר חוויה טראומטית בשנים הראשונות לחיים כדבר שהאני לא מסוגל לתפוס ולארגן, השולחת את האדם להיות רדוף תמידית בחרדה מפני התמוטטות עמומה שצפויה לקרות.

אך בעצם, לפיו, מדובר בהתמוטטות שכבר קרתה, רק שהאדם לא באמת היה שם עדיין כדי שזה יקרה לו. לדבריו, ביחסים טיפוליים מתבטאים ניואנסים חווייתיים שמאפשרים לגעת בחוויה הקשה ש״התרחשה אך לא קרתה לאדם עצמו״, וכך לארגן ולהכיל אותה בהדרגה.

וויניקוט תיאר חוויה טראומטית בשנים הראשונות לחיים כדבר שהאני לא מסוגל לתפוס ולארגן, השולחת את האדם להיות רדוף תמידית בחרדה מהתמוטטות עמומה הצפויה לקרות

אך אין צורך להמתין לטיפול פסיכולוגי עתידי כדי להשגיח בחותמם של אירועים מערערים וקשים בחיי תינוקות ופעוטות. מספיק להתבונן בהם: הם כבר יראו סימנים לַשֵבר שפקד אותם. הם יַראו אם קשה להם רגשית בזה הרגע, ויאותתו אם עברו חוויה קשה ומערערת.

למשל, מחקרי היקשרות (Attachment) מראים כיצד מגיבים פעוטות בני 12-20 חודשים למצב בו יוצאת אמם מהחדר והם נותרים לרגע במחיצת אישה זרה, למצב בו שבה האם לחדר: ילדים שסגנון ההיקשרות שלהם אינו בטוח אינם מתאוששים ומתנחמים עם שובה, אלא מפגינים כעס וחרדה או לחילופין נתק, התעלמות ואדישות יוצאי-דופן.

מחקרים אחרים מראים שפעוטות שאמם מתַקְשֵרֵת עמם ופתאום קופא מבטה מגיבים תחילה בהפתעה; אחר-כך הם מנסים לעורר את תשומת-ליבה וכשאינם מצליחים בכך הם מוחים, ולבסוף מתייאשים ונהיים אפאטיים. עוד מראים מחקרים שילדים משגיחים במבוגר שכועס על מישהו אחר לידם, ומשנים את התנהגותם כדי שלא לעורר עוד את חמתו.

מחקרים שעקבו אחר פעוטות שבעבר היו מתאשפזים בבתי-חולים לבדם, ללא השגחת הוריהם, כנהוג בשנות החמישים, הראו שתחילה מבטאים הילדים כאב ודרישה לנוכחות ההורה המוכר, אך במהירה הם מוותרים ונהיים אֲפאטיים.

פרייברג מתארת תינוקות נטולי-אהבה שגדלים במוסדות. הם אמנם מתפתחים מהבחינה המוטורית אך נותרים מעוכבים בתחומי ההתפתחות המנטליים, שתלויים בקשר עם סביבה מיטיבה. הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ׳ שחקר ילדי-מוסדות הזוכים למענה פיזי בלבד ולא לטיפול רגשי אוהב ועקבי מצא, שחלקם לקו אפילו בהתפתחותם המוטורית, וכמעט כולם הפכו למדוכאים, לנמנעים ולאפאטיים.

הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ׳ שחקר ילדי-מוסדות הזוכים למענה פיזי בלבד ולא לטיפול רגשי אוהב ועקבי מצא, שחלקם לקו אפילו בהתפתחותם המוטורית, וכמעט כולם הפכו למדוכאים, לנמנעים ולאפאטיים

מחקרים מראים גם שתינוקות ופעוטות אשר נחשפו לאירועים טראומטיים, שכללו סכנה להם או לאחרים קרובים, חוו הצפה במנגנוני ההתמודדות שלהם, שהובילה להתנהלות חסרת-אונים או לחילופין להתנהגות בלתי-מאורגנת ונסערת.

הזיכרון האוטוביוגרפי נחקק בעוצמה מיוחדת במצבים טעוני-רגש: זיכרונות ילדות-מוקדמת טראומטיים אינם מקודדים באופן נהיר וזמין, אלא כאוסף רשמי-חושים פוגעניים שצצים כהבזקי-זיכרון פולשניים. הניסיון להימנע מטריגרים שיעוררו את הפלאשבקים הקשים מגביל את חופש-התנועה הנפשי וההתנהגותי של מי שנחשף לחוויות רגשיות קשות.

כלומר, ידע מחקרי וקליני עשיר שקצה-קצהו תואר פה מלמד, שפעוטות ואפילו תינוקות קולטים ומרגישים מה קורה להם ומה קורה סביבם. הם אולי לא מבינים מה בדיוק אירע, ואף לא יֵידעו לספר על כך, אך כן יבטאו את רשמי החוויה בהתנהגותם, ולבטח יישאו אותה בנפשם.

תמיד מפתיע אם כן מחדש לגלות שמקבלי-ההחלטות לא מביאים בחשבון את המידע הקריטי הזה בתהליכי קבלת החלטות פרלמנטריות, תקציביות וממסדיות, למשל בדאגה למערך פסיכולוגי מבוסס שילווה מסגרות לגיל הרך.

לפי תיאוריית שלבי ההתפתחות הפסיכו-חברתית שתיאר הפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון, המשימה ההתפתחותית הבסיסית הראשונה והקריטית שניצבת בפני התינוק היא לכונן תחושת אמון בסיסי בעולם. התפתחות זו תלויה בקיומה של סביבה בטוחה ומהימנה בחיי התינוק.

זיכרונות ילדות-מוקדמת טראומטיים צצים כהבזקי-זיכרון פולשניים. הניסיון להימנע מטריגרים שיעוררו את הפלאשבקים הקשים מגביל את חופש-התנועה הנפשי וההתנהגותי של מי שנחשף לחוויות רגשיות קשות

ממשמעותה הרגשית הקריטית של ההתנסות היַלְדִית נגזרת אכן אחריותיוּת עצומה על התנהלות המבוגרים בחיי הילד. ההחלטה השיפוטית שהביאה בחשבון את הצורך הרגשי המובן-מאליו של פעוט לזכות בסביבה בטוחה ומוגנת, עשויה לתרום משהו לתחושת האמון-הבסיסי הציבורית במהימנותן של המערכות שמנהלות את חיינו.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 929 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

הכול ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן

השיר הפך בשנות התשעים לאחד המושמעים ביותר בימי זיכרון ואבל לאומי, אבל נתן יונתן כתב את "החול יזכור" ב-1962 דווקא כקינה על קץ הנעורים ● השיר הוא אחד מעשרות רבות משיריו של נתן יונתן שנחום היימן הלחין ● "אבא בעצם תרגם את נתן יונתן להמונים", אומרת סי היימן, בתו של נחום היימן, "הם היו שילוב מטורף"

עוד 1,213 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "מה שהתחיל כאגדה הסתיים בסרט אימה"

כל העולם אהב את הנסיכה דיאנה, אבל אף אחד לא ידע מה באמת עובר עליה ● הסרט החדש "ספנסר", עם קריסטן סטיוארט בתפקיד הנסיכה, מציג את הרגעים הקטנים והמורכבויות הלא פשוטות בחיי ליידי די, כולל אלה שיביכו קשות את בית המלוכה ● בפסטיבל ונציה, עמנואל לוי התיישב לשיחה עם השחקנית הראשית והבמאי - על האתגרים בסרט ועל מחיר התהילה

עוד 1,612 מילים

הביקור ההיסטורי של בנט במצרים הוא הישג משמעותי ליחסי החוץ של ישראל, אך לא במקרה הוא חפף ליום השנה להסכמי אברהם ● שש שנים להתערבות הרוסית בסוריה, אסד הפך לברירת מחדל ● איראן מנסה להציל את לבנון ממחסור בדלק ● ראפר איראני נעצר בגלל שיר שהביע ביקורת על משטר האייתוללות ● ובלבנון מציינים 39 שנה לרצח בשיר ג'ומאייל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,344 מילים

צינור הגז הערבי: מסדרון אנרגיה, עוקף איראן, לסיוע ללבנון?

המשבר המחריף בלבנון מטריד עד מאד את הזירה האזורית, כמו גם הבינלאומית, ומייצר ניסיונות מרתקים שנועדו לסייע ללבנון, ובה בעת למנוע את חיזוק ההשפעה האיראנית במדינה.

בשבוע שעבר התקיים ברבת-עמון מפגש, נדיר יש לומר, בין שרי האנרגיה של מצרים, ירדן, לבנון וסוריה. במסגרתו הוסכם על מפת-דרכים שאפתנית ויצירתית, שתכליתה לספק ללבנון גז על מנת לייצר 450 מגאווט חשמל. הגז אמור להגיע ממצרים, דרך צינור הגז הערבי, והמימון ככל הנראה באמצעות הבנק העולמי.

המשבר המחריף בלבנון מטריד עד מאד את הזירה האזורית, כמו גם הבינלאומית, ומייצר ניסיונות מרתקים לסייע ללבנון, ובה בעת למנוע את חיזוק ההשפעה האיראנית במדינה

ובכן, במה דברים אמורים?

הרציונל בבסיס המהלך הנדון מתמקד באינטרס הברור למנוע אספקת נפט איראני, באמצעות מיכליות שיגיעו לחופי סוריה, ובכך יקרינו הישגיות לאיראן והחזבאללה, בזירה הפנים-לבנונית והאזורית. המהלך ניזום ונתמך על ידי וושינגטון, במעורבותו של סעד חרירי, ראש הממשלה הלבנוני לשעבר, שלא הצליח כזכור בניסיונו להקים ממשלה בביירות בחודשים האחרונים.

הנתיב המסתמן: גז טבעי יוזרם ממצרים ללבנון (לטריפולי) דרך צינור הגז הערבי. צינור הגז המדובר הינו צינור יבשתי (חלקו הקטן תת-ימי), באורך כולל של 1200 ק"מ, שנועד ליצוא גז טבעי ממצרים לירדן, לסוריה ולבנון.

המגעים להנחת הצינור לעקבה בירדן החלו ב–1998 והושלמו ב–2003. מדובר במקטע שיוצא מאל עריש לטאבה, ומשם בצינור תת-ימי, באורך של 15 ק"מ, לעקבה. המקטע השני, מעקבה לאל רחאב, דרומית לגבול הסורי, הושלם ב–2005. המקטע השלישי חיבר את הצינור לתחנת חשמל ליד חומס בסוריה, וחלקו האחרון התחבר לטריפולי בצפון לבנון.

יש לומר, שהצינור לא פעל מעולם בתפוקה מלאה, הן מסיבות אנרגטיות (מגזר האנרגיה במצרים היה שרוי שנים לא מעטות במשבר חמור), והן מסיבות מדיניות-ביטחוניות, עקב פיגועים שבוצעו במקטעים שלו, בעיקר בסיני.

הנתיב המסתמן: גז טבעי יוזרם ממצרים ללבנון (לטריפולי) דרך צינור הגז הערבי. צינור הגז המדובר הינו צינור יבשתי (חלקו הקטן תת-ימי), באורך כולל של 1200 ק"מ, שנועד ליצוא גז טבעי ממצרים לירדן, לסוריה ולבנון

האתגרים העומדים בפני המתווה המסתמן לא מבוטלים:

  • מדינית: הזווית הסורית מהווה מכשול משמעותי. מהלך מעין זה יעניק, ככלות הכול, לגיטימציה למשטר הסורי, תהליך שאמנם כבר מתרחש בחודשים האחרונים. זאת ועוד, הסנקציות האמריקאיות לא מאפשרות לממן פרויקט בו המשטר הסורי מעורב.
  • כלכלית: עלות הפרויקט, יש להניח, לא תהא מבוטלת, כמו גם חוסר יכולתה של ממשלת לבנון לשלם על הסיוע המדובר. על כן מדובר באפשרות שהבנק העולמי יממן את המיזם. בכך ניתן יהיה גם לעקוף איכשהו את הסנקציות האמריקניות על משטר אסד (ככלות הכול, הזווית הסורית הכרחית לצורך הסיוע ללבנון במתכונת הנדונה).
  • טכנית: סביר, שצינור הנפט הערבי איננו כשיר בחלקים שונים שלו, ויהיה צורך לבצע עבודות ובדיקות מתאימות.
  • ביטחונית: יש להניח, שגורמים שונים ינסו לפגוע בצינור בניסיון לסכל את המיזם השאפתני, וחשוב מאד יהיה להבטיח את שלמותו של הצינור לאורך נתיב ארוך ומורכב.

למרות זאת, מדובר במתווה שמבחינות רבות הינו בגדר Win Win לכל המדינות המעורבות, ובראש ובראשונה לנוכח האינטרס המשותף לבלום את מדיניות החוץ האיראנית האסרטיבית באזור. זאת ועוד, לכול אחד מהשחקנים הנוגעים בדבר אינטרסים משלימים:

מצרים:

מצרים מקבעת את מעמדה כמרכז אנרגיה אזורי, מעמד שהתחזק עם הקמת פורום הגז האזורי, ויקבל כעת ביטוי מדיני-אסטרטגי-כלכלי מוחשי (אף אם לא מדובר בעסקה כלכלית מאד משמעותית), אם אכן ימומש.

ירדן:

המלך עבדאללה העלה את הרעיון בפני הנשיא ביידן, כך על-פי דיווחים שונים, בביקורו האחרון בוושינגטון. מיקומה האסטרטגי של ירדן בהקשר זה ימחיש את מרכזיותה, בנסיבות נחוצות מתמיד לבית המלוכה ההאשמי.

סוריה:

סוריה רואה בכך הזדמנות פז לחזק את הלגיטימיות של משטר אסד מבחינת הזירה האזורית והבינלאומית. כך גם מול הזירה הלבנונית. זה עלול אמנם ליצור לדמשק מבוכה מסוימת מול טהראן, אולם לא מדובר באתגר שלא תוכל לעמוד בו.

לבנון:

מבלי להיכנס מדי לשלל השחקנים הלבנוניים (למרות שמדובר בזווית בהחלט רלוונטית) מדובר במהלך אזורי–בינלאומי, שנועד לסייע למדינה, וממחיש את עניינה של הקהילה הבינלאומית בנעשה בלבנון. השחקנים החיצוניים המעורבים, כמפורט לעיל, אמורים לסייע לממשלה לצלוח את מגוון הקשיים והמכשולים.

ארה"ב:

מאליו ברור עניינה למנוע הישג איראני, כמו גם של חזבאללה, כולל האפשרות לרתום שורה של מדינות ערביות למהלך מדיני-כלכלי, שיכולות להיות לו השלכות חשובות גם בהמשך הדרך.

רוסיה:

אמנם סביר שלא תתלהב מהצלחתו של מהלך ביוזמה אמריקאית, אולם המסר הטמון בכך לחיזוק משטר אסד מפצה על כך. יש להניח, שגם מבחינתה בלימה מסוימת של מדיניות החוץ האיראנית באזור רצויה.

ומה מבחינת ישראל?

מדובר ביוזמה מדינית-אנרגטית מרתקת, שראוי לבחון אותה משתי זוויות עיקריות:

  • המאבק מול איראן: מפגש אינטרסים, שמקבץ שורה של שחקנים כפי שמנינו לעיל, מהווה חדשות טובות מבחינת ישראל, ובמיוחד אם יתרום לבלימה, אף אם מוגבלת, של השפעתה בלבנון. מהלך מעין זה ימנע מן החזבאללה לחזק דימוי של "המושיע הלבנוני" וגם זה איננו מבוטל.
  • הזווית האנרגטית: מוקדם (מאד) להעריך אמנם את ההשלכות של הפעלתו, או השימוש שייעשה בצינור הגז הערבי, על ישראל והאזור. אולם, יכול להיות בכך פוטנציאל מרתק לחלופות אפשריות נוספות של "מפת האנרגיה האזורית". אין להיחפז בהסקת מסקנות, אולם פוטנציאל יצירתי לכשעצמו איננו דבר של מה בכך.

לסיכום, מדובר בראשיתו של ניסיון שאפתני ויצירתי, בעל השלכות מדיניות וגם אנרגטיות לא מבוטלות. הקשיים והמכשולים מרובים, וסיכויי ההצלחה אינם ברורים כלל ועיקר. אולם כדאי "להתרווח במושב" ולצפות בהתפתחויות האפשריות. נשוב ונעדכן.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
עודכן לפני 33 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

שכר שכר אשתה היום ומחר יאכלוני הדגים

"סורו מני" לא היה מפסגת יצירתו של אלכסנדר פן, אבל השיר הפך ללהיט הגדול ביותר והמוכר ביותר שכתב ● בין אלו שהקליטו אותו היו "צלילי הכרם", של דקלון ובן מוש, ו"צלילי העוד" של רמי דנוך ● "בשכונות הבינו שכשמגיע שיר משוררים זה 'ממלכתי'. ו'צלילי העוד' ו'צלילי הכרם' ניסו להיות מאוד ממלכתיים", אומר רון כחלילי, שגם מסביר למה המוזיקה המזרחית לא התחברה מאז לשירי משוררים

עוד 1,539 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האקליפטוסים העתיקים ניצלו

הגלובוס הירוק מוענק השבוע לפקיד היערות הראשי, שהכריע כי שדרת האקליפטוסים העתיקים בכביש בין עכו לבוסתן הגליל לא תיכרת, וחברת נתיבי ישראל תיאלץ למצוא חלופה אחרת למסלול המטרונית ● הגלובוס הרע הולך לישראלי המזהם, שהותיר פי אלף (!) יותר פריטי פסולת בקרקעית מפרץ אילת מאשר בים התיכון ● והטיפ: לכו לטייל ב"שביל יונתן" החדש, בצד הרמת גני של נחל הירקון

עוד 892 מילים

חשיפה שראפובה של הקטמונים

רק בת תשע, סימונה שומסקי כבר מציתה את הדמיון של באי מרכז הטניס בירושלים ● בת למשפחה עם שמונה ילדים, וכשמאחוריה יוסי (ז'וז'ו) ליזמי - חתיכת טיפוס עם סיפור חיים, שאימן גם את אנדי רם - היא לא עוצרת ● "אנשים ישתגעו בגללה, ישפשפו את העיניים. אחרי 40 שנה אני יודע מי אלוף ומי לא", משוכנע המאמן הוותיק ● ווימבלדון 2030, סימונה וז'וז'ו כבר בדרך

עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

דיווח: נתניהו נפגש עם גנץ והציע לו להתמנות לרה״מ מיד

מעל שלושה מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית ● בנט: בזכותכם כולנו בטוחים ובריאים, והמדינה פתוחה בחגים ● הורוביץ: כבוד לצוותים שלנו שעושים עבודה מדהימה ● בלינקן: יש להשתמש בהסכמי אברהם לקידום שלום בין ישראל לפלסטינים ● מיקי זוהר: "אנחנו באופוזיציה כי עשינו כל טעות אפשרית" ● אביר קארה: אתם באופוזיציה כי דאגתם לאדם במקום למדינה

עוד 32 עדכונים

גורם פלסטיני: "תוכנית לפיד - זה אוסלו חדש"

"כלכלה תמורת ביטחון" אולי נשמעת כמו סיסמה שחוקה שנתקלת בהתנגדות אוטומטית אצל הפלסטינים, אך יש מי שלא ממהרים לדחות את תוכנית לפיד ואפילו רואים בה התחלה של משהו חדש ● בישראל מקווים לגרום לציבור העזתי להבין את מחיר ההפסד ולהתעמת עם חמאס ● אבל אסור לשכוח שחמאס לא ימהר לשחרר את תושבי הרצועה ממחסום הפחד ● פרשנות

עוד 837 מילים ו-1 תגובות

ראיון "נדדנו מכפר לכפר, וזה לא היה רומנטי. היינו שתי שורדות"

הן הוציאו אחת את השנייה מהכלים, התווכחו ללא הפסקה, אבל היו "להקת צועניות" מגובשת ואוהבת ● 17 שנים אחרי מותה של נעמי שמר, מספרת בתה ללי איך זה להיות "הבת של", למה שופט קנס את אמה בעוון טיפשות, על היחס של נעמי לכסף, ההומור בשיריה, המשברים הפוליטיים, ועל מה דיברו רגע לפני הסוף ● וגם, איך לא, היא סוגרת מעגל עם אבנר הופשטיין על סאגת "ירושלים של זהב"

עוד 5,339 מילים ו-1 תגובות

חודש אחרי השרפה הגדולה בהרי ירושלים, נציב שירותי הכבאות הכריז שהיא פרצה כתוצאה מהצתה מכוונת ● התיק עבר למשטרה, אבל בכלל לא בטוח שהיא תצליח לשים יד על האשמים ● ובינתיים יימשך הוויכוח בין אלו שמייחסים הכל למשבר האקלים ואלו שמשוכנעים כי מדובר בפיגוע ● אבל זהו ויכוח מטופש ומיותר, כי האיום הבטחוני והאיום האקלימי כלל לא סותרים זה את זה ● פרשנות

עוד 846 מילים ו-3 תגובות

"שלם עם ההחלטה שקיבלתי. המדינה חוזרת לעצמה"

גנץ ל"פורן פוליסי": ישראל יכולה לחיות עם הסכם גרעין חדש ● האסירים הביטחוניים הקפיאו את שביתת הרעב שתוכננה להתחיל ביום שישי ● מנכ"ל משרד הבריאות: מעריך שלא יהיה גל חמישי ● ליברמן: "לא ניתן להגיע להסדר עם אבו מאזן" ● לפיד: המרחק של איראן ממדינת סף גרעינית – יותר מחודשים ● הורוביץ: סיכמנו עם אירופה על הכרה הדדית בתעודות החיסון

עוד 19 עדכונים

הממשלה החדשה מבלבלת את הקהילה הבינלאומית

פרשנות האמריקאים, המצרים וגם הפלסטינים רק מתחילים לפענח את מורכבות הממשלה ● לזמן ישראל נודע כי ארה"ב בחנה לעומק מי בממשלה תמך בפגישת גנץ–עבאס ● בזמן שבישראל הוטלה צנזורה על מועד הפגישה עם הנשיא א־סיסי, במצרים הופתעו כי לא התפרסמו דיווחים בנושא ● וגם: באיזה נושא הבטיח להתמקד שגריר ישראל בוושינגטון החדש?

עוד 1,236 מילים ו-3 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ישוב טלה אל חיק האם - ישכב בדיר וירדם

לאה גולדברג הקדישה את השיר, שפורסם לראשונה ב-1938, לילדי קיבוץ אפיקים, ומאז ניטש ויכוח האם עשתה זאת כביקורת על הלינה המשותפת בקיבוצים ● מיקי גבריאלוב, שהלחין את השיר עבור אריק אינשטיין ב-1975, מספר איך "ערב מול הגלעד", למרות השפעות מבאך והביטלס, הוא השיר שבו פיצח את מהות הצליל הישראלי

עוד 1,200 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה