שתי ערסולות
שתי ערסולות
הזמרת ואגדת הקאנטרי דולי פרטון הלכה לעולמה בגיל 80, כך הודיעה משפחתה בסרטון שפרסם אחיינה ברשתות החברתיות.
A message from the family of Dolly Parton. pic.twitter.com/9DNRgRx0uH
— Dolly Parton (@DollyParton) August 25, 2026
פרטון כתבה מאות שירים, בהם קלאסיקות כמו "Jolene", "Coat of Many Colors" ו-"I Will Always Love You", שרשמו יחד יותר מ-100 מיליון מכירות ברחבי העולם ולמעלה ממיליארד השמעות בשירותי הסטרימינג.
פרטון הייתה גם פילנתרופית נדיבה ואשת עסקים מצליחה. אחד ממיזמיה הבולטים היה פארק שעשועים שהקימה למרגלות הרי הסמוקי, סמוך למקום הולדתה. הקריירה שלה הושפעה עמוקות מילדותה, כאחת מ-12 ילדים למשפחה בטנסי שאותה הגדירה כ"ענייה מרודה".
בהמשך חייה הקימה את עמותת החינוך "ספריית הדמיון", שחילקה ספרים בחינם לילדים. היא עשתה זאת כמחווה לאביה, שעזב את בית הספר כדי לעבוד בחווה והתקשה לרכוש את מיומנות הקריאה.
לפי הדיווחים, חברת הליכוד גילה גמליאל הגישה עתירה לבית הדין העליון של הליכוד בדרישה להוציא צו מניעה נגד פתיחת קלפי בבאר יעקב לספירה חוזרת, לאחר שבעקבות ספירה חוזרת של אחת הקלפיות מסתמן כי היא תידחק לעשירייה הרביעית ברשימת הליכוד לכנסת – ואתי עטיה תיכנס במקומה למקום ה-25.
בעתירה שהגישה גמליאל נטען כי החלטת ועדת הבחירות המרכזית של הליכוד לפתוח את קלפי מס' 101101 בבאר יעקב לספירה חוזרת עלולה לפגוע בה באופן ישיר ומיידי כמועמדת בפריימריז. גמליאל מבקשת מבית הדין לאסור על פתיחת הקלפי לספירה חוזרת עד להכרעה בעתירה לגופה. לחלופין, היא מבקשת כי אם תתקיים ספירה חוזרת – היא תיעשה באופן שוויוני ומקיף בכל הקלפיות ברחבי הארץ שבהן עלו חששות לאי-סדרים, ולא רק בבאר יעקב.
לטענת גמליאל, "הספירה זוהמה". בעתירה נטען כי הקלפיות מבאר יעקב שהו במשך שמונה ימים ברשות מנהלת הליכוד לאחר שכבר נספרו ותוצאותיהן הועלו למאגר, בזמן שתוצאות הבחירות היו ידועות וגלויות. לפי העתירה, שהייה זו "יוצרת חשש ממשי וקשה לשלמות הקלפיות".
שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אמר לעמיתיו ברחבי העולם כי וושינגטון אינה מתכננת כעת לבצע תקיפות מנע נוספות נגד איראן. שני מקורות המעורים בשיחות מסרו לחדשות 12 כי ממשל טראמפ ממקד את מאמציו בהפעלת לחץ כלכלי ובאבטחת מצר הורמוז.
המקורות ציינו כי רוביו לא שלל פעולה צבאית אמריקאית אם איראן תיזום פעולות איבה חדשות.
בעוד שוושינגטון מקדמת סנקציות חדשות נגד טהרן, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצהיר כי המצר נוקה ממוקשים שסיכנו ספינות, בדיווח נאמר כי רוביו הדגיש שארה"ב עוברת להתמקד בהגברת הלחץ הכלכלי על איראן ובנרמול תנועת האוניות בנתיבי המים החיוניים.
הגישה החדשה צפויה להישאר בתוקף לפחות עד לבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקאי בחודש נובמבר. המקורות הוסיפו כי לאחר מכן ייתכן שתיבחן מחדש האפשרות למערכה צבאית רחבה יותר.
בתוך כך, כתב חדשות 12 ברק רביד, המדווח גם עבור Axios, מסר כי גורמים אמריקאים המעורים בפרטים אישרו את הודעתו של טראמפ מוקדם יותר היום. לפי ההודעה, חיל הים האמריקאי פינה מוקשים ממערכת הפרדת התנועה במצר הורמוז, המהווה את מסדרון השיט המרכזי בין עומאן לאיראן.
איראן התחייבה להסיר עשרות מוקשים שהציבה בנתיב השיט במהלך המלחמה, במסגרת מזכר ההבנות מחודש יוני בינה לבין ארה"ב, שבינתיים קרס.
על פי הדיווח ב-Axios, בחודשים האחרונים סרקו כלים תת-מימיים בלתי מאוישים של חיל הים האמריקאי את האזור באופן שיטתי. הם זיהו יותר מ-100 עצמים החשודים כמוקשים, וקבלנים פרטיים הובאו כדי להסיר או לפוצץ אותם.
גורמים רשמיים בארה"ב אומרים כי המבצע הפך את מעבר כלי השיט במצר לבטוח בשני הכיוונים, תחת הגנה של חיל האוויר האמריקאי, מה שעשוי לאפשר עלייה משמעותית בתנועת המכליות.
הגורמים טוענים כי פינוי המוקשים מפחית בחדות את המנוף של איראן על שוקי האנרגיה העולמיים ובכל משא ומתן עתידי עם וושינגטון. במקביל, המהלך מקטין את הרלוונטיות של טיוטת ההסדר שאיראן ועומאן דנות בה מזה חודשים בנוגע למצר.
עם זאת, טענה זו עומדת לכאורה בסתירה למרבית הנתונים וההערכות, המצביעים על כך שהיקף השיט דרך מצר הורמוז נותר ברמה של כ-10 עד 15 אחוזים בלבד בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.
טראמפ גם השמיע כמה טענות סותרות בשאלה אם בכלל הונחו אי פעם מוקשים במצר.
בחדשות 12 דווח כי בירושלים מעריכים כי מאמציה של טורקיה לבסס נוכחות צבאית בבסיס בצפון סוריה, אשר הותקף על ידי ישראל בשבוע שעבר, סוכלו לעת עתה.
על פי הדיווח, הדבר נובע ממאמצים קדחתניים להרגעת המתיחות בעקבות תקיפת חיל האוויר, אשר כללו מגעים בדרגים גבוהים בין ישראל לסוריה ובין ישראל לטורקיה. בולטת במיוחד פגישתו של ראש המוסד רומן גופמן עם שר החוץ הסורי אסעד א-שייבאני, שנערכה בירדן ביום ראשון.
עוד צוטטו בדיווח גורמי ביטחון ישראלים, שהבהירו כי ישראל לא תהסס לתקוף את הבסיס פעם נוספת.
מוקדם יותר היום נפגש שר הביטחון ישראל כ"ץ עם כוחות צה"ל בדרום סוריה. בדבריו, התייחס כ"ץ לתקיפות בשבוע שעבר על בסיס חיל האוויר אבו א-דוחור באידליב, ואמר כי ישראל "פעלה נגד ניסיון התבססות טורקי בסוריה, תוך סיכון האינטרסים הביטחוניים של ישראל". הוא הוסיף והדגיש כי "הבהרנו זאת ונעמוד על כך גם בעתיד".
משרד החוץ הסורי גינה את ביקורו של כ"ץ בטענה כי אינו חוקי, ומסר כי חציית הגבול הבינלאומי מצידו מהווה "הפרה בוטה" של ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה.
בחדשות 12 דווח כי יו"ר יהדות התורה משה גפני רמז בכנס סגור כי ייתכן שימליץ על גדי איזנקוט לראשות הממשלה. בהקלטה ששודרה הוא נשמע אומר כי "הימין הוכיח שיש שם דברים יותר גרועים מהשמאל, יש מציאות ששם יהיה לנו יותר קל".
תיעוד: גפני רומז שימליץ על איזנקוט לראשות הממשלה@eli_hirschmann pic.twitter.com/yTmPqlDkaJ
— החדשות – N12 (@N12News) August 25, 2026
בשעות הראשונות של הטבח ב-7 באוקטובר 2023, כשכבר היה ברור לרבים מאזרחי ישראל ולכל ההנהגה שמתרחש אסון ענק, הדבר שהעסיק את לשכת השר לביטחון לאומי לא היה ניהול הקרבות, שבהם השתתפה גם משטרת ישראל, אלא ניסוח הכותרות.
מתחקיר ערוץ 13, שנחשף בו ארכיון ההתכתבויות הפנימיות של השר ויועציו, ומניתוח פרסומים, תחקירים ודוחות על הלחימה עולה שביום הטבח בן גביר לא עסק בהערכת מצב, לא במעקב אחרי התקדמות הכוחות והלחימה, לא בניסיון להשתתף בניהול האירוע – אלא רק בגיבוש המסר התקשורתי שיקדם את צרכיו.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

אחת הסתירות הגדולות בחברה הישראלית היא הפער בין המציאות לבין הפוליטיקה. במציאות, יהודים וערבים נפגשים מדי יום בבתי החולים, באוניברסיטאות, במקומות העבודה, בעסקים ובמרחב הציבורי. הם מנהלים יחד מערכות, מטפלים יחד בחולים, מלמדים ולומדים יחד, מפתחים יוזמות ומקבלים החלטות מקצועיות משותפות. אבל כאשר מגיעים לפוליטיקה, נדמה לפתע שהשותפות הזאת הופכת לבעיה.
כחמישית מאזרחי המדינה הם ערבים. קולותיהם נספרים בבחירות בדיוק כמו כל קול אחר, אך פעם אחר פעם, כאשר מגיע הרגע להרכיב ממשלה, מתחיל דיון אחר: האם מותר להסתמך על מפלגות ערביות? מי מהן "לגיטימית"? איזה פוליטיקאי ערבי עבר את מבחן הכשרות ומי עדיין נחשב מחוץ לגדר?
חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.

בצוהרי 10 באוגוסט הופתעתי פעמיים. פעם אחת נוכח הדיווח שלפיו "נתוני מערכת הביטחון שפורסמו מצביעים על עלייה חדה של 63% בפשיעה הלאומנית שמתבצעת על ידי יהודים ביהודה ושומרון במחצית הראשונה של 2026 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד". במחצית הראשונה של 2026 נרשמו 660 אירועים, לעומת 405 במחצית השנייה של 2025 ו־440 במחצית הראשונה של אותה שנה.
לפי הדיווח של כרמלה מנשה באתר "כאן": "העלייה באלימות ניכרת גם במספר הנפגעים הפלסטינים: במחצית הראשונה של השנה נפצעו 140 פלסטינים ושישה נהרגו, לעומת 82 פצועים וללא הרוגים במחצית שקדמה לה". וכן, כי "הנתונים לא כוללים את רישומי חודש יולי האחרון. על פי נתוני מערכת הביטחון, ביולי לבדו נרשמו כמאה אירועי פשיעה לאומנית נוספים, כך שמגמת העלייה נמשכה גם אל תוך המחצית השנייה של 2026".
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

הסוגיה הזו היא באחריות ישירה ובלעדית של צהל ובעיקר של אלוף הפיקוד שהוא הריבון בשטח על פי הדין.
אם הוא לא מסוגל לטפל בה (זה מה שנראה) שיניח את המפתחות וילך הביתה. אבל כשהוא אומר שירי על מחבלים יהודים היא "בעיה סוציולוגית" אז אפשר להבין הרבה לגבי הביזיון הזה.
וחוץ מזה הדרך לטפל בבעיה הזו עוברת כנראה דרך לחץ בינלאומי ובמיוחד לחץ טראמפיסטי.
עוד מכחישן 'בלי להשוות'. אם אנחנו עושים 'טיהור אתני' כבר 58 שנה, איך האוכלוסיה האתנית המטוהרת רק גדלה וגדלה? אולי לדעתו גם 5% הרוצחים הפולנים ו 95% עוצמי העיניים רק גרמו לאוכלוסיית יהודי פולין לגדול ולגדול? כמובן, בלי להשוות.
תתבייש.
ביחס לפורעים היהודים, לדעתי יש לנהוג בהם בדיוק כמו בכל מחבל. אם הם מסכנים חיים מיידית אז צריך לירות בהם מיידית ללא התרעה בכלל. אם הם מסלימים אירוע לכדי סכנת חיים פוטינציאלית אז להתריע לפני הירי ואם הם לא חודלים, לירות בהם. הם מחבלים לכל דבר ועניין.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו