בחרתי בקהילה שוויונית לא כי אני פמיניסט, אלא כי אני רוצה שהיהדות שלי תהיה חלק מהחיים שלי ולא פולקלור או מוצר מוזיאוני. תפילה שוויונית היא המקום בו אני יכול להרגיש שאין זיוף וחוסר התאמה בין החיים לבין היהדות, אלא דווקא רלוונטיות ורצף.
אז למה אני בוחר להיות חלק מקהילה שוויונית, להתפלל לצד פייטניות ובבית כנסת ללא מחיצה? אולי זו הזדמנות קצת להסביר.
נריה רפאל כנפו גדל והתחנך במוסדות הציונות הדתית באשדוד, בוגר ישיבת ההסדר אור עציון ולימודי פוליטיקה וממשל. ממייסדי ארגון צעירי הבית היהודי ומהעומדים בראשו, ייעץ לחברי כנסת ושימש כמנהל מטות בחירות של מועמדים לכנסת. ייסד את פורום צעירי המפלגות, כתב וערך בכלי תקשורת שונים. בוגר תכנית 120 למנהיגות פוליטית מטעם 'מכון שחרית' ותכנית 'גוונים' – לקידום פלורליזם יהודי בישראל מטעם פדרציית סן פרנסיסקו בישראל. חבר בקהילת ROI של קרן משפחת שוסטרמן. פעיל חברתי וחינוכי בנושא הנחלת ערכי המסורתיות, הרב-תרבותיות ויהדות ספרד בישראל. פייטן ומנהל מוזיקלי בקהילה המסורתית הארצישראלית ציון בירושלים.

































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו