מאת שלום ירושלמי
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.

טולסי גבארד, לשעבר ראשת המודיעין הלאומי של ארצות הברית, הזהירה את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ימים לפני פרוץ המלחמה עם איראן ב־28 בפברואר כי ההתנקשות בחיי המנהיג העליון עלי חמינאי עלולה להביא לעליית משטר נוקשה יותר, שייטה יותר לחתור להשגת נשק גרעיני, כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל".
לפי הדיווח, גבארד גם חזתה כי טהרן תסגור את מצר הורמוז ותתקוף כוחות ובעלות ברית של ארצות הברית באזור.
כלי התקשורת דיווח שכמה בכירים, ובהם סגן הנשיא, הזהירו את טראמפ מפני הסיכונים שבמלחמה, אך בסופו של דבר שכנעו אותו בכירים בפנטגון שהעוצמה הצבאית של ארצות הברית תגבר.
בשלב מסוים, באפריל, שאל טראמפ חבר אם עליו להסלים את הלחימה ו"להפציץ לאיראן את הצורה", לפי הפרסום, אך אותו חבר המליץ לו שלא לעשות זאת ודחק בו לסיים את העימות.
ה"ג'ורנל" ציין את התסכול החוזר של טראמפ לאורך המלחמה מעמידותו של המשטר, ואת ניסיונותיו, שעד כה הניבו תוצאות מועטות, למצוא מוצא באמצעות דיפלומטיה.
גבארד התפטרה מתפקידה במאי, כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, בנימוק שמצבו הבריאותי של בעלה הידרדר. גורם המעורה בפרטים טען בפני רויטרס שהבית הלבן אילץ את גבארד לעזוב בשל התנגדותה המתמשכת למלחמה.

על רקע הפסקת האש השברירית, גורמי צבא מאוגנדה ומבורונדי ביקרו בשבוע שעבר בישראל כדי לדון בהצבת כוחות ברצועת עזה כחלק מכוח ביטחון בינלאומי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מבקש להקים במסגרת מועצת השלום, כך לדברי גורמים רשמיים.
גורם במועצת השלום אמר לסוכנות הידיעות AP שגורמים מאוגנדה הצטרפו למשלחת צבאית מבורונדי, וכי אוגנדה משלימה את פרטי השתתפותה לאחר שהפרלמנט שלה אישר החודש את שליחת הכוחות.
עדיין לא סוכם דבר עם בורונדי, אך אותו גורם אמר כי הם מצפים להתחיל בתהליך.
"שיתפנו זה את זה בידע משמעותי, ונציגי בורונדי הביעו עניין במשימה שלנו", אמר אותו גורם, שדיבר בעילום שם משום שלא היה מוסמך לדון בשיחות עם מדינות שעשויות לשגר כוחות לפני שיושג עימן הסכם.
גורם צבאי מבורונדי אמר ל־AP שבראש המשלחת לישראל עמדו שלושה קציני צבא בכירים נוספים, וכי נראה שבורונדי נחושה להצטרף. אותו גורם דיבר בעילום שם משום שלא היה מוסמך לדבר עם התקשורת.
לא היה ברור מה אוגנדה או בורונדי עשויות להציע, או מה הן עשויות לקבל בתמורה. דוברי הצבאות שלהן לא השיבו לבקשות למסור תגובה.
אם בורונדי תתקדם במהלך, המדינות האפריקאיות יהיו האחרונות להצטרף לכוח הבינלאומי, לאחר שמרוקו, קוסובו, קזחסטן ואלבניה התחייבו לשגר כוחות. אוגנדה התחייבה לכ־1,200 אנשי צוות, ומרוקו לעד 500. קוסובו, קזחסטן ואלבניה התחייבו יחד לכ־80.
אינדונזיה הודיעה קודם לכן שהיא נערכת לשלוח 8,000 חיילים – ההתחייבות הגדולה ביותר בפער ניכר – אך היא הקפיאה את המהלך לאחר שארצות הברית וישראל תקפו את איראן.
הכוח, שאמור למנות 20 אלף אנשי צוות, יעמוד בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ספר ג'פרס מארצות הברית. מספר הכוחות שהמדינות התחייבו לשלוח עדיין רחוק מאוד מהיעד.
בחודש שעבר הודיע טראמפ על הסכם שלפיו חמאס יתפרק מנשקו וישראל תסיג את כוחותיה מהרצועה. לפי ההסכם, כוח הייצוב הבינלאומי יוצב באזורים ברצועה שיועברו לניהולה של ועדה טכנוקרטית חדשה, ובמקביל כוחות ישראליים ייסוגו.

עופר וינטר צפוי להכריז הערב על התמודדותו בבחירות לכנסת.
לפי הדיווחים בכלי התקשורת, במפלגה החדשה יהיו חברים העיתונאית נטעלי שם טוב, פעיל ההסברה יוסף חדאד, ללי דרעי, שבנה, סעדיה דרעי, נהרג במלחמה ברצועת עזה ויושב ראש תנועת דור הניצחון אביב עזרא.
אתמול פרסם ראש הממשלה ויושב ראש הליכוד בנימין נתניהו סרטון שבו קרא שלא להצביע למפלגות ימין קטנות. על פי ההערכה, דבריו כוונו לרשימתו של וינטר.
פקיסטן ואיראן רשמו "התקדמות משמעותית" בשיחות שהתמקדו במלחמה של ארצות הברית וישראל נגד איראן ובדרך לשלום, כך אמר היום שר הפנים של פקיסטן, בתום ביקור בטהרן.
השיחות בין הצדדים התמקדו בצעדים למניעת הסלמה נוספת, בפתיחתו מחדש של מצר הורמוז ובהבאה מהירה לסיום העימות, כך נמסר בהודעת צבא פקיסטן על הפגישה בין רמטכ"ל הצבא עאסם מוניר להנהגה האיראנית.
שני הצדדים החליפו דעות גם בנוגע לשלום האזורי ולדרך להגיע להסדר מוסכם למחלוקת, נמסר בהודעה.
"נשיא איראן הציג בכנות את עמדת ממשלתו, וקיימנו חילופי דברים מועילים מאוד בנושאים שעל הפרק", כתב שר הפנים מוחסין נקווי, שהתלווה למוניר לטהרן, בפוסט ברשת X.
אתמול דיווחה רויטרס שמוניר שוחח עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקראת ביקורו בטהרן.
בשבוע שעבר הזהיר טראמפ מפני השלכות כלכליות על כל מדינה שתספק "כל סוג של חבל הצלה לאיראן", במסגרת מאמציו לבודד את המדינה. איראן, מצידה, איימה לעצור את כל יצוא הנפט מהמפרץ.
בעוד שחברי הכנסת של הליכוד והמתמודדים האחרים בפריימריז עסקו בהפקת סרטונים מגוחכים והתרוצצו משמחה לשמחה, בעיקר של הפוקדים הגדולים, בנימין נתניהו כבר הפעיל את מכונת התעמולה שלו. הן כלפי פנים בהשפעה על רשימת הנבחרים, והן כלפי המפלגות האחרות והעומדים בראשיהן. ובעיקר כלפי גדי איזנקוט, שאותו מזהה נתניהו כסיכון העיקרי להמשך שלטונו.
גם המפלגות האחרות כבר התניעו את מערכות הבחירות שלהן ויעידו על כך הראיונות בכל כלי תקשורת אפשרי עם כל המועמדים האפשריים, גם אלה שעל פי הסקרים אינם עוברים את אחוז החסימה.
ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

לקראת העשור האחרון של האלף הקודם נכנסתי לראשונה למעבדת הוראה בכימיה אורגנית. שש שעות ארוכות כל שבוע בסמסטר א' של שנה ב' של לימודי הכימיה. באחת המעבדות הראשונות הראה לנו פרופסור ארנון שני איך לבנות מערכת זיקוק. זה די פשוט, אבל עד היום אני לא חובב גדול של כימיה אורגנית.
בתחתית כלי מבעבע התוצר של ריאקציה, נוזל חום ועכור שיש בו הכול, מגיבים שלא הגיבו, תוצרי לוואי, זפת, ואיפשהו בפנים גם מולקולת המטרה. מחממים בעדינות. האדים מטפסים במעלה הזכוכית, פוגשים שרוול כפול שבו זורמים מים קרים, מתעבים, ובצד השני נאספות טיפות שקופות של חומר נקי. זיקוק לא ממציא דבר, הוא רק מפריד. מה שלא היה בכלי לא יופיע בבקבוק האיסוף.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בימים אלה מתברר כי מספר לא ידוע של אזרחים ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל אינם מופיעים בפנקס הבוחרים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. חלקם גילו זאת רק כאשר ניסו לבדוק את זכאותם להצביע.
הסיבה, לפחות בחלק מהמקרים, קשורה למה שמכונה במערכות המדינה "קוד 51", סימון שמשמעותו כי האזרח אינו רשום עוד כתושב ישראל במרשם האוכלוסין.
יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"

הזכות לבחור לכנסת מעוגנת בחוק יסוד: הכנסת. סעיף 5 לחוק היסוד קובע כי כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה ומעלה זכאי לבחור לכנסת. חוק הבחירות לכנסת מתנה את האפשרות לבחור תוך שימוש במושג תושבות.
חוק יסוד גובר על חוק רגיל. יש להחזיר את הזכות לבחור על פי חוק היסוד.
את הבעיה איך בוחרים בחו"ל אפשר לפתור, כבר מזה זמן, באמצעות מערכת בחירות דיגיטלית. באמצעות מערכת כזו ניתן להצביע מכל מחשב המחובר לאינטרנט, גם כאשר האזרח שוהה מחוץ למדינה, באמצעות תעודת זהות דיגיטלית או אמצעי זיהוי מאובטח אחר.
אסטוניה מפעילה הצבעה מקוונת ארצית כזו – i Voting, מאז 2005. אזרח אסטוני יכול להצביע בתקופת ההצבעה המוקדמת מכל מחשב המחובר לאינטרנט, מכל מקום במדינה ולאו דווקא בקלפי שבמקום מגוריו, וגם כאשר הוא שוהה מחוץ למדינה.
לא הבנתי את המאמר. סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת קובע כך " 5. כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת." הזכות מוקנת לאזרח, נקודה. הדיון על תושבות אינו מוזכר בחוק היסוד. אין צורך לחפש סתירות כי אם ישנם כאלה חוק היסוד יגבר
להורים שלנו היה מספר על יד במדינת ישראל עכשיו היא הדביקה לנו מספר על הגב. זה עלבון צורב וכואב לאזרח ישראלי. ההורים שלי ברחו מהשואה והיו בין מקימי המדינה ישראל היא המדינה שלי הבית שלי ולא חשוב איפה שאני גרה אני גיליתי רק לפני מספר שבועות שיש לי קוד 51 אף אחד לא הודיע לי מראש ואני לא יכולה להצביע. אני אלחם על על זכותי האזרחית כי כבת המדינה להצביע בבחירות
בקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבאות ושליש מזהמים, וזה אותו שליש.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכנראה שסמוטריץ ודניאלה כבר לא מייצגים את הימין הדתי לאומי. וטוב שכך. אבל הם המדד לשפיות הרוב הציוני דתי הזה. ממשלת ימין על מלא כושלת בביצוע האידיאולוגיה שבגללה נבחרו. המסקנה המתבקשת: כל ממשלה שתקום בעתיד ממש לא מחוייבת להזיות המשיחיות שהגו סמוטריץ ודניאלה. הם לא סמן ימני. הם סמן הזוי. צריך לזכור זאת לעשורים הבאים.
דניאלה וייס היא אשה משובשת שמייצגת פירורים של משיחיים הארד-קור
לדעות שלה יש אפס משמעות משקל או הגיון
אם יש כותרת זועקת לבעיות של סמוטריץ' זה לא התיישבות בעזה
זה התמיכה שלו בחוק ההשתמטות הארור
דניאלה שמליאלה
נקסט