בסבב ההקרנות של סרטה "מבצע חתונה", המתאר את ניסיונם של הוריה לחטוף מטוס כדי להימלט מברית המועצות לישראל, הבחינה ענת זלמנסון-קוזנצוב כי בני נוער ניגשים אליה באופן קבוע בתום הסרט. לדברי הקולנוענית הישראלית, הם אמרו לה שהם מעולם לא שמעו על מאבקם של יהודי ברית המועצות.
המאבק הזה היה אירוע מכונן בהיסטוריה היהודית של המאה ה-20, ואחד הניצחונות המרשימים אי פעם עבור זכויות אדם.
במשך שני עשורים, משנות ה-60 ועד ראשית שנות ה-90, דור של יהודים – אמריקאים בעיקר – פעל לשחרור בני עמו מלפיתת הברזל של ברית המועצות.
ועדיין, אם תשאלו היום צעירים יהודים על הצלחת המאבק הקשה הזה לפתיחת השערים עבור 2 מיליון יהודים סובייטים, הם ודאי יבהו בכם חסרי מושג.
"הבנתי שגם אם סיימתי את הסרט, מלאכתי עדיין לא הושלמה", אומרת זלמנסון-קוזנצוב.
בעשורים האחרונים, המאבק למען יהודי ברית המועצות נשכח במידה רבה, והוא נכלל רק לעתים רחוקות בתכניות הלימוד בישראל ובארצות הברית. "צריך להחזיר את זה לסדר היום החינוכי", אומר דיוויד וקסברג, שהיה פעיל במאבק.
רוב יהודי ברית המועצות עזבו את ארץ מולדתם והיגרו לישראל (יותר ממיליון יהודים עלו לארץ בין השנים 1990 ו-2015), לארצות הברית ולגרמניה, אך וקסברג מאמין שסיפור המאבק למענם חייב להימסר הלאה לדורות הבאים.
בנוסף, הוא חושב שיש הרבה מה ללמוד מהחוזק הרוחני, המנטלי והמורלי של אסירי ציון – היהודים הסובייטים מסורבי העלייה, שעמדו בחזית המאמץ המסוכן לעזוב את ברית המועצות ואת מדינות הגוש המזרחי.
למרות שרבים מהם רצו לעזוב, מסורבי עלייה כמו סילווה זלמנסון ואדוארד קוזנצוב הם אלה שהגישו בפועל בקשות לאשרת יציאה, ולפיכך סבלו מההשלכות הקשות של עצם הגשת הבקשה ורצונם לחיות בחופשיות כיהודים.
התגובות לסרטה של זלמנסון-קוזנצוב עודדו אותה ליזום שיתוף פעולה בין קבוצה של אנשים ומוסדות בישראל ובארצות הברית – "פרויקט הרפיוזניק", יוזמה חדשה שמבקשת ללמד את סיפור המאבק למען יהודי ברית המועצות.
הפרויקט, שמופיע באתר של מרכז לוקשטיין לחינוך יהודי בתפוצות באוניברסיטת בר-אילן, מציע מערכי שיעור וכלים חינוכיים למורים ולמדריכים. השיעורים האינטראקטיביים (שקיימים כרגע רק באנגלית) מכסים טווח רחב של נושאים, בהם זהות יהודית, אקטיביזם, והיסטוריה של יהדות ברית המועצות.
"זה ממש הטריד אותי שלא קיים שום חומר חינוכי על המאבק. יש גם מעט מאוד, אם בכלל, יצירות תרבותיות בנושא", אומרת מנהלת מרכז לוקשטיין, חנה גרמן.
מורי שפירא, לשעבר מנהל חברת הייטק בעמק הסיליקון, נרתם לעזור בגיוס תרומות ויחסי ציבור כדי להמשיך בפרויקט ולתמוך ביוזמות עתידיות בנושא. בצעירותו, שפירא השתתף במאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות.
"בשנים ההן אפשרו רק ל-1,000 אנשים לעזוב. כבלנו את עצמנו לגדרות של הקונסוליות והשגרירויות של ברית המועצות. רבנים נעצרו", נזכר שפירא. "יהודים מכל הזרמים פעלו יחד, הייתה תמיכה מצד פוליטיקאים אמריקאים, והיו גויים צדיקים שראו בזה עניין של זכויות אדם וסייעו לנו", הוא אומר.
"זו הייתה פסגת תחושת ההעצמה של יהודים אמריקאים", אומר ד"ר שאול קלנר, פרופסור חבר לסוציולוגיה ולימודי יהדות באוניברסיטת ואנדרבילט.
קלנר, שכותב ספר על האופן שבו הפעילות למען יהדות ברית המועצות עיצבה את התרבות היהודית האמריקאית בשנים ההן, אומר שהתנועה לשחרור יהודי ברית המועצות לימדה את היהודים האמריקאים לפעול יחד בצורה אפקטיבית.
לדבריו, "הם ניהלו מאבק מול ממשלות ברית המועצות, ישראל וארצות הברית, והם השתמשו באסטרטגיות שיכולות לשמש השראה לאקטיביסטים של היום".
בסופו של דבר, סבור קלנר, המאבק למען יהדות ברית המועצות היה קורבן להצלחתו שלו: ברגע שהמאבק הסתיים בניצחון, היתרונות שצמחו ממנו התפוגגו.
"אני חושש שהיהודים האמריקאים לא לוקחים את עצמם מספיק ברצינות ככוח פוליטי והיסטורי. זו יכולה להיות הסיבה לכך שהמאבק והשחקנים העיקריים שלו – היהודים האמריקאים עצמם – נשכחו", אומר קלנר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ב 2020 האתר החינוכי על מאבק יהדות בריה"מ יהיה זמין גם בעברית! כ 30 שיעורים ופעילויות מוכנים להדפסה, ללא עלות. בקרו באתר באנגלית https://www.refusenikproject.org/
אפשר להרשם לקבלת עדכון כאשר האתר בעברית יהיה זמין
https://sovietjewry.wixsite.com/education