ד"ר יעל אוהד-קרני
הזמן של
ד"ר יעל אוהד-קרני

ד"ר יעל אוהד-קרני היא חברה וחברת הנהלה בארגון מורי היוגה בישראל, אשר מקדם את תחום היוגה בחינוך וקובע קריטריונים להכרה בקורסי מורים המכשירים מורים ליוגה לילדים.

שילוב יוגה בבתי הספר

השעה מוקדמת בבוקר, קומה שלישית של בית ספר תיכון בו אני מלמדת היסטוריה ואזרחות שנים רבות, בוקר של בחינת בגרות בספרות. יואב (שם בדוי), תלמיד כיתה י"ב, יושב ליד דלת הכיתה בה תיערך הבחינה ובוחן כמה עיגולים ששירטט על דף לבן. לשאלתי מה שלומו ומה הוא עושה, יואב מזכיר לי, שתרגלנו באחד השיעורים תרגילים לשיפור הריכוז והמיקוד כדי ללמוד טוב יותר. יואב מוסיף שכדי להימנע מבלאק אאוט ולענות כמו שצריך במבחן שכולל המון יצירות הוא מתרגל את הריכוז.

השעה מוקדמת בבוקר, קומה שלישית בתיכון בו אני מלמדת היסטוריה ואזרחות שנים רבות, בוקר של בחינת בגרות בספרות. יואב, תלמיד כיתה י"ב, יושב ליד דלת הכיתה בה תיערך הבחינה ובוחן עיגולים ששירטט על דף לבן

נשמתי רגע, זה היה רגע מכונן מבחינתי. תלמיד שאימץ לעצמו תרגילים מאוד פשוטים כדי לשפר את יכולות הלמידה שלו ויישם את השיטה בחיי היומיום, מעבר לשיעור.

היום חל יום היוגה הבינלאומי. כמורה, כבר לפני כעשרים שנה ראיתי את הפוטנציאל הרב בשילוב של עקרונות, תרגילים וכלים מעולם היוגה בין קירות בית הספר, בכיתות חטיבות הביניים והתיכון בו לימדתי. כך התוודעתי לשיטת RYE, המשלבת בין עקרונות היוגה לבין שלבי ורמות למידה שונות בהתאם לצרכי הכתה. השיטה מועילה גם לשילוב ילדי חינוך מיוחד במהלך הלמידה ומתאימה ליישום בכל מקצועות ההוראה כולל "כישורי חיים". השיטה, שהתעצבה והתגבשה בצרפת בסוף שנות השבעים, ניתנת כיום כהשתלמות למורי ביה"ס ופרוסה על פני יותר מעשר מדינות בעולם. בחלק מהמדינות הללו משרד החינוך מאפשר למורים, שהוכשרו בשיטה, ללמד בעזרתה מקצועות שונים מהקוריקולום המוכר.

מקובל להניח שיוגה היא תרגול פיזי, אימון של הגוף לשיפור הגמישות, שיווי משקל, חיזוק שרירים ויכולות אתלטיות כמו עמידת כתפיים או תנוחת העץ. על הרצף של הדימוי הנפוץ בציבור, מהצד השני יש הרואים ביוגה משחק ילדים, המתאים לקטנטנים בגן או בבית ספר יסודי. אבל מורים ומתרגלי יוגה מכירים את ההתייחסות המורכבת של יוגה לסביבה, לאדם, למעגלי החיים. היוגה כוללת שלושה היבטים עיקריים: ההיבט הפיזי, המנטלי והנפשי – של כל אדם בכל גיל ומצב בריאותי, כאשר המודעות נמצאת במרכז.

כמורה בתיכון וכמורה ליוגה יותר משני עשורים, שמכשירה מורים בהשתלמויות, אני רואה שהיום ישנה קצת יותר פתיחות לשילוב יוגה והיכרות עם עקרונותיה בכל גיל. אני ממליצה לשלב עקרונות מהיוגה בשיעורים רגילים, כמו גם בשיעורי יוגה ייעודיים לתלמידים המעוניינים בכך. כך תלמידות ותלמידים יכירו, יתרגלו ויוכלו ליישם את השיטות והתרגילים שהועילו להם בחיי היומיום שלהם.

אורח החיים של ילדים ונוער כיום הינו "אורח חיים ישבני", הכולל צריכה תמידית של צפייה במסכים. דבר הפוגע ביצירת קשרים חברתיים, מונע מגע ישיר קרוב ומציאותי עם החברה והעולם הסובבים  אותם, ובעיקר מרחיק אותם ממגע והקשבה לעצמם. מערכת הדרישות וההתמודדויות שהחיים ובית הספר מציבים בפניהם מחייבת גיוס משאבים מנטליים ונפשיים. לשילוב היוגה בבתי הספר ובגנים יתרונות רבים בהיבט המנטלי, הנפשי והחברתי.

אורח החיים של ילדים ונוער כיום הוא "אורח חיים ישבני" עם צריכה תמידית של מסכים. זה פוגע ביצירת קשרים חברתיים, מונע מגע ישיר ומציאותי עם העולם הסובב אותם, ובעיקר מרחיק אותם ממגע והקשבה לעצמם

מחקרים על יוגה ומיינדפולנס מצביעים על שיפור מובהק בתחומים הבאים:

ויסות רגשות – פיתוח יכולת ויסות עצמי באמצעות זיהוי הרגשות, למידה על טבעם, בניית כלים פיזיים ומנטליים לפירוקם ובניית גמישות לעבודה עם רגשות שונים.

אמפתיה – מודעות גבוהה יותר לעולמנו הפנימי (מחשבות, רגשות, תחושות גוף) ומכאן התפתחות יכולת ראיית והבנת האחר.

יכולת קשב – חיזוק יכולות של ריכוז ותשומת לב לכדי ניהול הקשב בתוך שגרת חיים עמוסה בגירויים.

חוסן – ייעול יכולת פיסית, מנטלית ונפשית להתאוששות ממשברים פיזיים ונפשיים בחיי היום יום.

כיום משולבת היוגה בתוך  גנים ובבתי ספר במקומות רבים בארץ.  מנהלים הורים ומורים מכירים ביוגה כאפשרות ופוטנציאל נהדר לשיפור האוירה בבתי הספר. בתי ספר בהם יש תכניות פעילות מדווחים על שינוי חיובי באקלים הבית ספרי, ירידה משמעותית ברמת האלימות ואף שיפור בציונים.

עם סיום ההפסקה הארוכה, אחרי משחקי כדור או ריצה, נכנסים תלמידים רבים לכיתה קטנה, מלאי אנרגיה חלקם מזיעים. רובם מתקשים לשבת בבת אחת על הכיסא ולחכות לתחילת השיעור. הם רועשים ולעיתים מרימים את קולם. כדי להתחיל את השיעור רצוי לבקש תחילה להירגע, להניח רגליים על הרצפה, לנשום.

כיום משולבת היוגה בגנים ובתיה"ס במקומות רבים בארץ. בבתיה"ס שיש בהם תכניות פעילות מדווחים על שינוי חיובי באקלים הבית-ספרי, ירידה משמעותית ברמת האלימות ואף שיפור בציונים

לחילופין, אפשר לבקש מכולם להרים ידיים, לנער אותן, לקפוץ במקום ולשיר שיר קצר. בדרכים שונות ובהתאמה לכיתה ולמצבה, המורה יכול להתקרב לתלמידים למשך חמש הדקות הראשונות של השיעור, ולאחר מכן להרגיע את כולם ולהתחיל את השיעור ברוגע.

ד"ר יעל אוהד-קרני היא חברה וחברת הנהלה בארגון מורי היוגה בישראל, אשר מקדם את תחום היוגה בחינוך וקובע קריטריונים להכרה בקורסי מורים המכשירים מורים ליוגה לילדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 682 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 24 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פרשת NSO: ראש ממשלת צרפת דרש מבנט הבהרות

שקד: אם נחסן עוד חצי מיליון אנשים המגפה תדעך ● מיכאלי על הארד בטאקוונדו: השראה לילדות ולנערות ● השר פריג': "נפגשתי עם שרים פלסטינים, ליציבות שם יש השלכות אצלנו" ● בדיקת משרד הבריאות: 80% מהמחוסנים המאומתים – לא הדביקו אף אדם ● קורונה בישראל: 1,430 מאומתים חדשים, 89 במצב קשה ● בר־לב: האיסור על תפילה בהר הבית – משיקולים ביטחוניים

עוד 20 עדכונים

חולמים להחזיר אותנו 2000 שנה אחורה

בשבוע הבא תדון הכנסת במצב על הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, לא שום אירגון אסלאמי ולא שום גוף בינלאומי דן או ידון בנעשה על ההר, הרי אין מנוס מן המסקנה שעניין הר הבית הפך להיות עניין פנים ישראלי, עניין פנים פלסטיני ועניין שבין הישראלים לפלסטינים. מכל העולם הערבי, רק מלך ירדן עסק בכך, ומכאן שירדן די לבדה מכל העולם הערבי בכך שהנעשה על הר הבית מעניין אותה.

בשבוע הבא תדון הכנסת במצב הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, אירגון אסלאמי או גוף בינלאומי דן בנעשה על ההר, המסקנה היא שהר הבית הפך לעניין פנים ישראלי, פנים פלסטיני ובין הישראלים לפלסטינים

כדי לקבל קצת פרופורציה על ביטחונם של מקומות קדושים לאסלאם במזרח התיכון, הרי התקפות של הסונה נגד המקומות הקדושים לשיעה בעיראק הם  כבר עניין שבשגרה. רק לפני שבוע הייתה התקפה על בית תפילה שיעי בבגדאד וקודם לכן היו התקפות רצחניות גם במקומות הקדושים ביותר לשיעה בנג'ף ובכרבלא.

השיעים לא טומנים ידם בצלחת. הם ייסדו בתוך המסגד הגדול בדמשק, מסגד אומייה, בית תפילה שיעי. אתרי פולחן סוניים נחרבו עד היסוד ובכלל זה קברו של חאלד בן אל-וליד, כובש ירושלים לאסלאם.

אם כך, הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי.

הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי

אז על מה הוויכוחים על הר הבית? על שמירת הסטטוס קוו. ירדן רוצה לשמור על הסטטוס קוו עם ישראל. על פיה יש לה מעמד מועדף על ההר ולשיטתה היא שומר המקומות הקדושים. טורקיה, באמצעות חמאס והתנועה האסלאמית הצפונית רוצה לערער את מעמדה של ירדן, רע"ם של מנסור עבאס תומכת במעמדה של ירדן, ובישראל מתווכחים מה יותר קדוש – הר הבית או הכותל המערבי.

על מנת  להבין על מה מתווכחים היהודים, מומלץ לצפות בסרט הקצר "אלוהים רוצה בית" העוקב אחר היהודים שעולים על ההר.

במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות לנו על מה מדובר. ומדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא שינוי כל שיטת המשטר.  ביטול הדמוקרטיה, ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה.

לנשים הנחמדות הללו לא אכפת אם מימוש הקמת המקדש יחייב מלחמת גוג ומגוג. הן רוצות לבטל את פולחן הכותל, כי הכותל חוסם את הכניסה למקום הקדוש האמיתי – בית המקדש.

מה שמתחייב מן הדברים האלה, והם לא נאמרו במפורש, זה שהיהדות החדשה שמנסים להקים על הר הבית שוללת לא רק את הכותל אלא גם את בית הכנסת. יש כאן חזרה אלפיים שנה אחורה, לוויכוח בין הקנאים הסיקריקים ליוחנן בן זכאי, שבנה את היסודות ליהדות של בית הכנסת שהיא היהדות של ימינו.

במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות שמדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא בשינוי כל שיטת המשטר. ביטול הדמוקרטיה ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה

עם כל הכבוד לאחמד טיבי ולעמיחי שיקלי – מה שמונח על כף המאזנים הוא הרבה מעבר לדגל ולהמנון על הר הבית, אלא בטחונה של ישראל ושלמותה של היהדות.

אחרי שיהודים הרסו לאלוהים שני בתים, מי אומר שהוא רוצה שהם יבנו לו בית שלישי?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים

ראיון אוליבר סטון פותח מחדש את תיק קנדי

שלושים שנה אחרי סרטו העלילתי שעסק בהתנקשות בנשיא קנדי, חוזר הבמאי אוליבר סטון אל זירת הפשע עם סרט תיעודי עתיר ראיונות חדשים וראיות שטרם נחשפו ● "ועדת החקירה הייתה אפילו יותר מושחתת ממה שחשבנו", אומר הבמאי בראיון לזמן ישראל, "זו הייתה הוצאה להורג שבוימה בחוכמה"

עוד 1,434 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון ילד הפלא החרדי של הבייסבול האמריקאי

כדי לא לחלל שבת, הוא ישן במלון קרוב מספיק למגרש, כך שיוכל להגיע אליו ברגל ● סוגיית האוכל הכשר לא מטרידה אותו: הוא מתכנן לעשות משלוחים או להביא אוכל יחד עימו ● ג'ייקוב שטיינמץ עשה החודש היסטוריה, כשהיה לשחקן הבייסבול החרדי הראשון שנבחר בדראפט על ידי קבוצה מהליגה הבכירה

עוד 1,332 מילים

המלך עבדאללה נפגש השבוע עם הנשיא האמריקאי, ובכך הפך למנהיג הערבי הראשון שנפגש עם ביידן מאז נכנס לתפקידו - דבר המלמד על חשיבות ירדן בעיני הממשל ● פרשת NSO פוגעת בישראל לא רק במערב, אלא גם במזרח התיכון ● במצרים מציינים 69 שנים למהפכה ששינתה את המדינה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 973 מילים

הטרור כמסחטת לייקים

אשים את נפשי בכפי ואגע בציפור הנפש הישראלית: "הטרור". הרעיון לקחת את הסיכון הזה נולד מתגובה למאמר דעה של בן דרור ימיני על המימון לסרט "הברך" (שלדבריו לא צפה בו). בתגובה שאלתי אותו אם תמימי הורשעה בתמיכה בטרור. התגובה זכתה לתגובות רבות. ימיני מיהר לצרף סרטון שבו תמימי מדברת על כך שצריך לעזור לפלסטינים בכל דרך, תוך שהיא מציינת שזה כולל גם פיגועי התאבדות.

ישראל בעד הטרור!לגמרי כצפוי, הסרט הישראלי, כלומר אנטי-ישראלי, שמוקדש לעהד תמימי, תומכת הטרור וחיסול ישראל, זכה בפרס…

Posted by ‎בן-דרור ימיני BEN-DROR YEMINI‎ on Saturday, July 17, 2021

המונח טרור נכנס ללקסיקון הפוליטי המערבי במהפכה הצרפתית, לתיאור מהלכי הדיכוי של המהפכנים נגד יריביהם הפוליטיים בשנים 1793-4. כ-17000 הוצאות להורג חוקיות ועוד משהו כמו 23000 לא חוקיות בוצעו בשנים אלה במשטר הטרור של המהפכנים. יש חוקרים שמכלילים גם 200000 נוספים שנהרגו בתקופה הזאת כחלק ממשטר הטרור.

זו לא תהיה סקירה היסטורית על המונח טרור. יש מגוון אפשרויות לקרוא על זה, מוזמנים לקרוא את הספר Political Terrorism של Alex Schmidt & Albert Jongman. הספר מצא שהיו 109 הגדרות שונות בספרות לטרור (ב-1988).

כאשר ניסו למצוא מכנה משותף גילו שממש קשה לעשות זאת. הפעלת אלימות הופיעה רק ב-83% מהמקרים; פוליטית הופיעה ב-65%; איום ב-47%; ועוד. מכאן, שניתן לראות שהספרות התקשתה להגיע להסכמה על הגדרה של טרור. הסיבה הכי חשובה לחוסר ההסכמה היא פוליטיקה ואינטרסים. יש אינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, כיוון שיש קונצנזוס שטרור זה רע.

הספר מצא 109 הגדרות בספרות לטרור. "הפעלת אלימות" הופיעה ב-83% מהמקרים; "פוליטית" ב-65%; "איום" ב-47%. המחלוקת נובעת מהאינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, לנוכח הקונצנזוס שטרור זה רע

המבוכה הזאת מעלה שאלות שהגדרה של טרור צריכה להצליח לאפשר להבדיל ביניהן:

  1. בהנחה שמסכימים שטרור נועד למטרות פוליטיות, מה ההבדל בין טרור לבין צורות אחרות של אלימות פוליטית?
  2. האם קיים טרור ממשלתי? והאם טרור ממשלתי וטרור שמהווה התנגדות הם חלקים אותה תופעה?
  3. איך מבדילים בין טרור לפשעים פליליים, ואיך מבדילים אותו ממלחמה?
  4. האם טרור זאת קטגוריה תחת אלימות / כוח / השפעה / כפייה?
  5. האם יש טרור לגיטימי וכיצד ניתן להצדיק טרור?
  6. מה הקשר ומה ההבדל בין טרור לבין לוחמת גרילה?

מדינות ערב ואש"ף טענו לאורך שנים רבות שלוחמי חופש אינם טרוריסטים, כדי לאפשר לגיטימציה לפעולות טרור נגד ישראל. חאפז אסד אמר ב-86:

"אנחנו תמיד התנגדנו לטרור. אבל טרור זה משהו אחד, ומאבק לאומי נגד כיבוש זה משהו אחר. אנחנו מתנגדים לטרור, ועל כל פנים אנחנו תומכים במאבק נגד כיבוש ע"י תנועות לשחרור לאומי".

הרעיון הוא להצדיק את האמצעי (טרור) ע"י המטרה (שחרור לאומי). באופן מפתיע, דווקא במערב קיבלו את החיבור הזה, ואת הטיעון שאלו שתי תופעות קיצוניות של אלימות, ובעוד ששחרור לאומי הוא לגיטימי, טרור הוא רע. בזה למעשה נפסלה האפשרות הלוגית שתנועות לשחרור לאומי יכולות להיות במקביל טרוריסטיות.

נתניהו כתב בסיפרו "הטרור: כיצד המערב יכול לנצח?":

"לוחמי חופש לא מפוצצים אוטובוסים, טרוריסטים כן. לוחמי חופש לא שובים וטובחים תלמידים, טרוריסטים כן. זאת חרפה שדמוקרטיות מחברות את המילה חופש עם טרוריסטים".

באותו ספר נתניהו הגדיר טרור כך:

"פעילות מכוונות ועקבית של רצח, פציעה, ואיום על חפים מפשע לשם הפצת פחד למטרות פוליטיות".

אבל ההגדרה של חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית, והרי הפלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו פלסטינים שנפגעים מפעולות צה"ל בשטחים הם חפים מפשע, ומכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור, ואילו הפלסטינים לא. בספר הבא שלו "המאבק בטרור" החליף נתניהו את המונח חפים מפשע באזרחים.

הגדרת חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית. הרי פלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו נפגעי פעולות צה"ל בשטחים כן. מכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור והפלסטינים לא

הארכתי די, וכעת הגיע הזמן לדבר על מה כן, כמובן שזאת לא הגדרה מוסכמת לחלוטין אבל זאת הגדרה מקובלת יחסית במחקר של ימינו:

הפעלה מאורגנת ומכוונת של אלימות או איום בהפעלת אלימות נגד אזרחים או מטרות אזרחיות במטרה להשיג מטרות פוליטיות.

מה חשוב בהגדרה הזאת? היא מאפשרת להבחין בין פעולות שונות – מחאות, שביתות, צעדות, חרם וכדומה – אינן פעולות טרור. המטרה של הפעולה היא פוליטית (שינוי משטר, השגת כוח פוליטי, השגת תקציב). ללא כוונה כזאת זוהי אינה פעולת טרור וכך ניתן להבחין בינה לבין פעולות פליליות אחרות.

מנגד, פעולות דתיות או אידיאולוגיות נכללות תחת טרור בהגדרה הזאת. זה מנטרל את המטרה של הפעולה מהמשוואה ומשאיר רק את דרך הפעולה. לבסוף הפגיעה היא באזרחים ובמכוון. קרי, פגיעה באזרחים כנזק אגבי אינה פעולת טרור, והאפשרות להשתמש באזרחים כמגן אנושי כדי לכפות על היריב להיות טרוריסט יורדת מעל הפרק.

פעולות כאלה אם יבוצעו ע"י חיילים מוגדרות היום פשעי מלחמה לפי הדין הבינ"ל, בעוד שלגבי גורמים אחרים אין לזה הגדרה משפטית מתאימה ובעזרת ההגדרה הזאת ניתן לקיים מסגרת חוקית לגבי טרור.

ההגדרה גם מאפשרת להבחין בין פעולות גרילה לפעולות טרור. פעולות חיזבאללה נגד חיילי צה"ל ברצועת הבטחון היו פעולות גרילה ולא פעולות טרור, וכן "המחבל" שאלאור אזריה חיסל ביצע פעולה פלילית של הפרת סדר, אבל הוא לא ביצע פעולת טרור והוא גם לא לוחם גרילה.

ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, כיוון ש"לוחמת גרילה" זה מונח שנשמע לגיטימי וחיובי ואילו "טרור" זה מונח שמקובל כשלילי.

ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, שנשמע לגיטימי יותר

לא בכדי אסד מקפיד לציין שהוא נלחם בטרוריסטים גם כאשר הוא תוקף אותם בנשק כימי, וכמוהו פוטין וארדואן, ואפילו דוטרטה הגדיר כך ארגוני סמים.

את הדיון הארוך על מה זאת לוחמת גרילה אחסוך הפעם. אבל ההגדרה הזאת חשובה מאוד, כי היא מאפשרת, כאמור, להפריד בין המטרה לאמצעים – לוחמי חופש, אנרכיסטים ומהפכנים יכולים לבצע פעולות טרור ופעולות גרילה. כאשר הם מפעילים טרור הם טרוריסטים, גם אם הם לוחמים למען שחרור מכיבוש.

השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות כל פלסטיני "מחבל" וכל חבר כנסת ערבי ״תומך טרור״ – נובעים ממניעים פוליטיים. זה מאפשר לנו להצדיק הפעלת אלימות כלפי פלסטינים בקלות רבה יותר, מייצר לכידות, ומנחיל נרטיב שכל מאבק של הפלסטינים בישראל אינו לגיטימי.

כך בדיוק נהג נשיא המדינה יצחק הרצוג, כאשר כינה את הודעת בן אנד ג'ריס למנוע מכירת הגלידה שלהם בשטחים כסוג חדש של טרור. גם חרם כלכלי אינו פעולת טרור, שאם כך הדבר אזי הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן הן כאלה, כי הן פוגעות בצורה שרירותית באזרחי איראן.

שאלה כמו ששאלתי את ימיני הופכת מיד למצב שבו אני מגן על עהד תמימי. אבל תמימי אינה תומכת טרור, גם אם היא מעצבנת נורא ומציקה לחיילי צה"ל. אמירה כללית שקוראת לפיגועי התאבדות, אינה תמיכה בטרור, וגם פגיעה בחיילים אינה מוגדרת ככזו. הגדרה זו שמורה למי שמסייע באופן אקטיבי לפעולת טרור.

השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות פלסטינים "מחבלים" וח"כים ערבים ״תומכי טרור״ – מאפשר הצדקת אלימות כלפי פלסטינים, ונרטיב לפיו מאבק פלסטיני בישראל אינו לגיטימי

לדוגמה, מימון פעולות טרור, הסעה של מחבלים במודע וכן הלאה. הרי לא היינו מכנים תומכי טרור את אוהדי לה פמיליה על קריאות "מוות לערבים" וגם לא את הצועדים במצעד הדגלים שעשו זאת. אלה שענו לי שצבא אחר היה יורה בה, צריכים להביא בחשבון שאותו צבא היה מבצע פשעי מלחמה. בן דרור ימיני עשה שימוש בטרור במאמר הדעה שלו, כי זה מייתר אותו מלהביא טיעונים רציניים וזה קונה לייקים ותומכים.

עמר דנק הוא סא\"ל במיל\', שירת בבחטיבה האסטרטגית באג\"ת ובמחלקת תכנון המערכה חיל האוויר. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ\"ל בניהול מו\"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר, \'עמר אסטרטגיה\' עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל. http://www.omerdank-strategy.com/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,097 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המזהם לא משלם

החדשות כי ישראל תקבל מהקרן הבינלאומית פיצוי על זיהום הזפת הגדול משמחות, אבל חשוב לזכור שבעלי האונייה המזהמת הצליחו לחמוק ולא ישלמו אפילו דולר ● החדשות הטובות של השבוע הגיעו מאשדוד, שם הוועדה לשמירה על הסביבה החופית הצדיקה את שמה בהחלטה עקרונית ● והטיפ: מתקן אופניים שיגיע עד אליכם, גם כשתתקעו עם פנצ'ר בשיא החום

עוד 800 מילים

ראיון המשפט שטלטל את אמריקה

האישומים נגדה היו חלשים ● אחיה בגד בה ושיקר כדי להציל את עצמו ואת משפחתו ● האפיפיור, איינשטיין ופיקאסו ביקשו מנשיא ארה"ב לחון אותה ● אבל גם הלחץ הבינלאומי לא עזר, ואתל רוזנברג הייתה לאישה האמריקאית הראשונה שהוצאה להורג על עבירה שאינה רצח ● הסופרת הבריטית אן סבה צללה עמוק לתוך המקרה הטרגי - וחזרה עם ספר סוחף והרבה מאוד ספקות

עוד 2,785 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִימְפִּיָּאדָה 95

כל אחד זוכר את האולימפיאדה הראשונה שהוא זכה לראות. אף אחד לא יודע מתי תהיה האולימפיאדה האחרונה בחייו

עוד 982 מילים

דיווח: מנדלבליט הזהיר שאין להציג את התו הירוק כסנקציה המופעלת על מי שלא התחסנו

שר המשפטים סער הודיע שהוא מקדם הצעת חוק, שלפיה, לא ניתן יהיה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; דיווח: שקד מתנגדת ליוזמה ● אלי אבידר, שהביע יחס ספקני לחיסונים, הודיע, לקראת מינויו לשר בממשלה - שהתחסן נגד קורונה ● לראשונה מאז כניסתו לתפקיד שוחח בנט עם יורש העצר של איחוד האמירויות ● בר-לב שוקל להקשיח את הקריטריונים להחזקת נשק

עוד 40 עדכונים

האקזיט הפוליטי של אלי אבידר

בקואליציה המתקיימת על חודו של קול, כל ח"כ מלך ● מחשש שאבידר יצביע נגד התקציב ויפרק את הממשלה, בנט הצמיד לו את מזכיר הממשלה שלום שלמה ● שלמה תפר דיל, לפיד לחץ, אבידר קיבל ג'וב, וליברמן יקבל עוד ח"כ נורווגי ● העיקר שאבידר יהיה שר לענייני כלום, אחרי שתקף את הממשלה הקודמת על התיקים המיותרים ● פרשנות

עוד 479 מילים

קואליציות חמדניות יוצרות דמוקרטיות חלשות

אין כל היגיון במדיניות של החלשת האופוזיציה, בוודאי לא של ממשלה שבאה לתקן קלקולי ממשל מתמשכים ● החלשת האופוזיציה באופן מכוון חותרת באופן ישיר תחת היסודות הדמוקרטיים המעורערים ממילא של ישראל - ותחת סיבת קיומה של הקואליציה החדשה: להוכיח שניתן לנהל את ענייני המדינה בצורה אחרת ● דעה

עוד 1,200 מילים

מזרח תיכון חדש זיכרון השואה מתחיל לחלחל במדינות ערב

בדובאי עלתה תערוכה מושקעת המוקדשת לשואה, בעיראק מתגעגעים ליהודים, מרוקו משתתפת בתכנית מיוחדת להפצת זיכרון השואה, ואנשי דת מוסלמים ביקרו באושוויץ ● דיפלומטים, מומחים ואנשי דת משוכנעים: רוח חדשה נושבת במזרח התיכון, והגישה המכילה והסובלנית צפויה רק להתעצם

עוד 1,692 מילים

בנט: "סרבני החיסונים מסכנים את כולנו. לכו להתחסן!"

הקבינט אישר את התו הירוק והמליץ לאסור טיסה גם לבריטניה, גיאורגיה, קפריסין וטורקיה ● מכה לגלנט: מנדלבליט קבע שיש להעניק פרס ישראל לפרופ' גולדרייך ● בג"ץ דחה עתירות לחקירה נגד נתניהו בפרשת הצוללות ● ועדת המחירים ממליצה לבטל פיקוח על מחיר הלחם ● בג"ץ ליועמ"ש: להסביר מדוע נתניהו לא מחזיר את הכסף למיליקובסקי ● אש נגד נתניהו: "יש לנו קשר עם חברות החיסונים, לא זקוקים לעזרה"

עוד 57 עדכונים

מעל עשרה פסקי דין ניתנו בחודשים האחרונים בהרכבים מורחבים בעליון, חלקם על חודו של קול ● אפשר שהסיבה לריבוי התיקים הללו הוא תמהיל השופטים הנוכחי, עם נטייה ליברלית בקרב הוותיקים ● אלא שהתמהיל הזה עשוי להשתנות כבר בסבב בחירת השופטים הבא ● אולי זו הסיבה לנדיבותה של הנשיאה חיות ביחס למינוי הרכבים מורחבים: זמנם של פסקי הדין העקרוניים הוא עכשיו ● פרשנות

עוד 823 מילים ו-1 תגובות

114 אלף עצים כבר יועדו לכריתה רק מתחילת השנה

בבאר שבע נערכה השבוע הלווייה ל-14 עצים, ותושבי עכו ומטה אשר יפגינו ביום ראשון נגד כריתת שדרה של 50 אקליפטוסים ● רישיונות הכריתה מוחבאים באתרי הרשויות ופקידי היערות ניגפים בפני תנופת הבנייה והתשתיות ● הטמפרטורה מזנקת, התושבים מיואשים ובממשלה גוררים רגליים ● אל מול מגיפת הכריתה, עמותה אחת רוצה לשטוף את הארץ בגני עיר-יער

עוד 2,841 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה