שבועות ספורים לפני בחירות אמצע הקדנציה הגורליות, אמריקאים רבים יוצאים למאבק נגד הקמתן של חוות שרתים בקהילותיהם – אותם מתקנים עצומים שנועדו לתדלק את שאיפותיו של הנשיא דונלד טראמפ בתחום הבינה המלאכותית.

על פי סקרי דעת קהל, כשני שלישים מאזרחי ארצות הברית מתנגדים להקמת חוות שרתים באזורי מגוריהם, והתנגדות זו כבר מתורגמת לגל של מחאות נרחבות.

מעבר לחשש מפני השפעתם של המתקנים החדשים על שוק העבודה המקומי, התושבים מודאגים בעיקר מצריכת המים, החשמל והקרקע האדירה שהם דורשים, ומהשלכותיה הבלתי נמנעות על חשבונות החשמל הפרטיים ועל איכות הסביבה.

לצד החשש מפני השפעת חוות השרתים הענקיות על שוק העבודה המקומי, האמריקאים מודאגים מצריכת המים, החשמל והקרקע האדירה ומההשלכות הבלתי נמנעות על חשבונות החשמל הפרטיים ואיכות הסביבה

בלב המחלוקת ניצבות חוות השרתים הענקיות – מתקני ה"הייפרסקייל" (Hyperscale) – המשמשים ענקיות טכנולוגיה דוגמת אמזון, מיקרוסופט וגוגל. ממדיהם של מתקנים אלה מגמדים בקלות כל חוות שרתים רגילה, וקצב הקמתם הואץ דרמטית בעקבות הפריחה המטאורית של תעשיית הבינה המלאכותית.

ההתנגדות הציבורית הפכה כה עזה, עד שלפחות 15 מדינות בארצות הברית שוקלות להטיל הקפאה מנהלית על אישורי בנייה לחוות חדשות.

במקביל, מחוקקים משני צידי המתרס הפוליטי מיהרו להתייצב לצד התושבים הזועמים. "סוף-סוף מצאנו סוגיה שמצליחה לאחד את השמאל והימין", התלוצץ ג'ושוע רודס, חוקר באוניברסיטת טקסס באוסטין.

מפגינים נגד חוות שרתים מוחים בבניין הקפיטול של פנסילבניה בהאריסברג. 6 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Marc Levy)

אולם, תגובת הנגד הזו כמעט ולא הרתיעה את ממשל טראמפ. הממשל ממשיך להציב את הקמת חוות השרתים בראש סדר העדיפויות שלו, כחלק ממאמץ אסטרטגי להבטיח עליונות עולמית בבינה מלאכותית.

תגובת הנגד הזו כמעט ולא הרתיעה את טראמפ, שממשיך להציב את הקמת חוות השרתים בראש סדר העדיפויות שלו. על פי מכון המחקר Pew, למעלה מ-1,500 חוות שרתים חדשות נמצאות כיום בשלבי פיתוח

על פי נתוני מכון המחקר "פיו" (Pew), למעלה מ-1,500 חוות שרתים חדשות נמצאות כיום בשלבי פיתוח, והן יתווספו לכ-3,000 מתקנים שכבר פועלים ברחבי המדינה.

"הסיבה היחידה שקהילות ברחבי אמריקה יסרבו להקמת חוות שרתים, היא הרצון שלהן להישאר עניות ונחשלות", הצהיר טראמפ בחודש אוגוסט האחרון בפוסט שפרסם ברשת החברתית Truth Social. "אם הן רוצות להיות עשירות ומשגשגות, ליהנות ממיסים נמוכים בהרבה וממקומות עבודה בכל פינה – שייתנו לדאטה למשול".

כעת, כשהמתיחות מאיימת להגיע לנקודת רתיחה לקראת בחירות האמצע, זה מה שידוע לנו על טביעת הרגל האמיתית ועל היקף המשאבים שחוות השרתים הללו צורכות בפועל.

צילום אוויר של הכניסה למתחם מרכז הנתונים לבינה מלאכותית סטארגייט באבילין, טקסס. 22 בספטמבר 2025 (צילום: AP Photo/Matt O'Brien)

חשמל

בתקופה שבה מחירי האנרגיה ממילא מטפסים מעלה, תשומת הלב הציבורית בארצות הברית מתמקדת בצריכת החשמל המפלצתית של חוות השרתים. נתוני מכון "פיו" מגלים כי מחצית מהאמריקאים סבורים שהמתקנים הללו יגרמו לעלייה ישירה בחשבונות החשמל שלהם.

מנתוני המעבדה הלאומית לורנס ברקלי עולה כי בשנת 2024 היו חוות השרתים לבדן אחראיות ל-4.7% מכלל צריכת החשמל בארצות הברית – עלייה מ-4.4% בשנה שקדמה לה.

תשומת הלב הציבורית בארה"ב מתמקדת בצריכת החשמל המפלצתית של חוות השרתים: הן לבדן היו אחראיות ל-4.7% מכלל צריכת החשמל בארצות הברית בשנת 2024 – עלייה מ-4.4% בשנה שקדמה לה

הנתח הזה צפוי לזנק בחדות בשנים הקרובות, אם כי התחזיות הכלכליות חלוקות באשר להיקפו המדויק. על פי המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, עד שנת 2030 עשויות חוות השרתים לשאוב כמעט 12% מכלל החשמל בארצות הברית. סוכנות בלומברג NEF מחמירה אף יותר, ומעריכה כי עד 2035 הן עלולות לצרוך כמות אדירה כל כך של אנרגיה, עד שיהוו כחמישית מסך צריכת החשמל הלאומית.

עד כה, טירוף הבנייה של חוות השרתים התרכז בעיקר בקומץ מוקדים בולטים, ובראשם מדינות וירג'יניה, טקסס וקליפורניה. אולם המגמה עתידה להתפשט במהירות, שכן מתוכננים לקום מתקנים נוספים במדינות רבות, בהן אילינוי, ג'ורג'יה, אוהיו ואריזונה.

פועל מכשיר שטח לקראת הקמת מרכז נתונים לבינה מלאכותית, כשברקע נראית תחנת כוח שהושבתה ועוברת שיפוץ כדי לספק חשמל למתקן, באינדפנדנס, מיזורי. 24 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)

כל התחזיות הללו מצביעות על התרחבות תעשייתית בקצב ובהיקף שמדינות ארצות הברית פשוט אינן ערוכות להתמודד עמם. "אנו עדים לצמיחה מואצת מאוד, בניגוד מוחלט לקיפאון היחסי שאפיין את הביקוש לחשמל בשנים האחרונות", מסבירה לורי בירד, מומחית לאנרגיה במכון המשאבים העולמי. "כך שמדובר בהיפוך מגמה משמעותי ביותר".

טירוף חוות השירותים גורם להתרחבות תעשייתית בקצב ובהיקף שמדינות ארה"ב פשוט אינן ערוכות להתמודד עמם. המצב בטקסס מספק הצצה לאופן שבו ההתרחבות האגרסיבית מעמיסה על התשתיות המקומיות

המצב בטקסס מספק הצצה מטרידה לאופן שבו התרחבות אגרסיבית כזאת עלולה להעמיס על התשתיות המקומיות ולהצית סערה פוליטית של ממש. מושל טקסס, גרג אבוט, הבטיח בעבר בגאווה להפוך את מדינתו ל"מוקד העולמי של פיתוח הבינה המלאכותית". כיום מתוכננים בה לפחות 248 פרויקטים חדשים של חוות שרתים, שיתווספו ל-335 המתקנים שכבר קיימים בשטחה.

"למערכת פשוט אין את 'זיכרון השריר' הנדרש כדי להתמודד עם שיעורי צמיחה שכאלה", מציין אשיש סתיה, ראש תחום הסחורות העולמי בבלומברג NEF, תוך שהוא מצביע על מחסור חמור בטכנאים, בשנאים ובקווי הולכת חשמל. "זו בדיוק הסיבה שאנו רואים כעת מרוץ נואש בניסיון להניח יד על כל קיבולת חשמל פנויה שתתמוך בחוות השרתים הללו".

מבט מהאוויר על תחנת הכוח דקר קריק באוסטין, טקסס. 28 ביולי 2026 (צילום: Brandon Bell / Getty Images via AFP)

והביקוש אינו יודע שובע. במהלך הקיץ הודיעה מועצת אמינות החשמל של טקסס (ERCOT), הגוף המפעיל את רשת החשמל במדינה, כי היא בוחנת בקשות לחיבור לרשת בהספק כולל ובלתי נתפס של כ-474 ג'יגה-ואט (GW). לשם השוואה, מדובר בהספק הגדול פי חמישה משיא הביקוש ההיסטורי לחשמל שנרשם אי פעם ברשת.

לפי נתוני ERCOT, לא פחות מ-90% מכלל הבקשות החדשות לחיבור לחשמל מגיעות ישירות מחוות שרתים. באוגוסט האחרון נאלץ המושל אבוט להורות לרגולטורים במדינה להקפיא לחלוטין חיבורים חדשים של חוות שרתים לרשת, ולפתוח בביקורת מעמיקה.

הביקוש אינו יודע שובע: מועצת אמינות החשמל של טקסס בוחנת בקשות לחיבור לחשמל בהספק כולל ובלתי נתפס של כ-474 ג'יגה-ואט. לא פחות מ-90% מכלל הבקשות החדשות מגיעות ישירות מחוות שרתים

"זה פשוט מטורף", קובע רודס. הוא מציין כי הביקוש לחשמל בכל מטרופולין יוסטון העצום מגיע בשעות השיא לכ-17 ג'יגה-ואט בלבד.

"יוסטון כולה צורכת בשיא 17 ג'יגה-ואט, ואנחנו רואים כאן צבר של חוות שרתים שכל אחת מהן שקולה ליוסטון שלמה, המנסות להתחבר בו-זמנית לרשת החשמל של ERCOT".

מבט מהאוויר על קמפוס מרכז הנתונים לבינה מלאכותית סטארגייט של אורקל באבילין, טקסס. 26 באוגוסט 2026 (צילום: Brandon Bell / Getty Images via AFP)

השאלה הגדולה והטורדנית שמרחפת מעל תנופת הבנייה הזו, בטקסס ומחוצה לה, היא כמובן כיצד כל זה ישפיע בפועל על חשבונות החשמל של הצרכן הפשוט. התשובה, באופן לא מפתיע, מורכבת למדי.

"זה תלוי מאוד בהיקף הפיתוח ובשאלה האם למערכת הספציפית יש בכלל יכולת קיבולת להתמודד איתו", מסבירה בירד. לדבריה, הקמת חוות שרתים עשויה אף להועיל מקומית כאשר למערכת החשמל יש ממילא עודף כושר ייצור זמין.

"אך מה שאנו רואים בשטח הוא שבאזורים רבים אין די קיבולת, והחברות פשוט מנסות להתקדם מהר מדי". כתוצאה מהבהלה הזו, מחירי טורבינות הגז, למשל, כבר זינקו בכמעט 200%.

השאלה הגדולה והטורדנית היא כיצד כל זה ישפיע בפועל על חשבונות החשמל של הצרכן הפשוט. "באזורים רבים אין די קיבולת במערכת החשמל, והחברות פשוט מנסות להתקדם מהר מדי". מחירי טורבינות הגז כבר זינקו ב-200%

ככל שחמת הזעם הציבורית גברה, הצהיר הנשיא טראמפ כי התאגידים, ולא הצרכנים הפרטיים, הם אלו שצריכים לשאת בעלויות השדרוג של תנופת הפיתוח הזו.

במקביל, גם הרגולטורים מנסים בכל כוחם להרגיע ולהפחית את המתיחות בקהילות המקומיות. לדברי סתיה, הרגולטורים ומפעילי רשתות החשמל פועלים במרץ כדי להבטיח שהעלויות הנוספות לא יגולגלו בשום צורה על צרכני הקצה.

הנשיא דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים לצד אילון מאסק בבית הלבן בוושינגטון, לאחר פגישה עם בכירי חברות בינה מלאכותית. 29 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

מפתחי חוות השרתים, הזקוקים בדחיפות לעוד ועוד אנרגיה זמינה, מחפשים יותר ויותר פתרונות יצירתיים מחוץ לרשת החשמל הציבורית הקיימת. ענקיות טכנולוגיה רבות מקימות כיום תחנות כוח עצמאיות המופעלות בגז טבעי ממש בשטחי המתקנים שלהן, וזאת אך ורק כדי לספק את צורכי החשמל העצומים של החוות.

ענקיות טכנולוגיה רבות מקימות כיום תחנות כוח עצמאיות המופעלות בגז טבעי בשטחי המתקנים שלהן כדי לספק את צורכי החשמל העצומים של החוות. יותר מ-80 תחנות כוח כאלו נמצאות בשלבי בנייה או תכנון בארה"ב

לפי הערכות של "פרויקט היושרה הסביבתית" (Environmental Integrity Project), ארגון ללא מטרות רווח הפועל לקידום אכיפת חוקי הסביבה, יותר מ-80 תחנות כוח המופעלות בגז נמצאות כיום בשלבי בנייה או תכנון ברחבי ארצות הברית, במיוחד עבור מתקנים אלו. בנוסף, חברות ענק, ובהן גוגל, מאמצות יותר ויותר את האנרגיה הגרעינית כמקור חלופי לחשמל שאינו כרוך בפליטת גזי חממה.

אולם, התפקיד המרכזי והמופרז שעדיין ממלא הגז הטבעי בהתרחבות חוות השרתים הארצית, לפחות בטווח הקצר, טומן בחובו השלכות סביבתיות הרסניות על פליטות גזי החממה ועל זיהום האוויר במדינה. "זה צפוי להגדיל בחדות את הפליטות ממשק החשמל, והדבר יאיץ באופן ישיר את ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים", מתריע רודס.

מרכז נתונים של אמזון ווב סרוויסז (מימין בחזית) בבנייה לצד תחנת הכוח הגרעינית סוסקהאנה בברוויק, פנסילבניה. 14 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Ted Shaffrey)

מים

כדי למנוע התחממות יתר והרס של ציוד השרתים, מתקנים בכל הגדלים זקוקים למערכות קירור תעשייתיות רבות-עוצמה, שלעיתים קרובות צורכות כמויות אדירות של מים.

עובדה זו מעוררת דאגה גוברת בקהילות המקומיות: סקר אחרון של מכון "גאלופ" (Gallup) מצא כי צריכת מים מופרזת היא אחת הסיבות העיקריות להתנגדותם של האמריקאים להקמת חוות שרתים בחצר האחורית שלהם.

צריכת מים מופרזת היא מהסיבות העיקריות להתנגדות האמריקאים להקמת חוות שרתים בחצר האחורית שלהם, אך קשה מאוד למדוד במדויק את "טביעת הרגל המימית" של החוות, בעיקר בשל היעדר נתונים עקביים ושקופים

אלא שקשה מאוד למדוד במדויק את "טביעת הרגל המימית" של חוות השרתים, בעיקר בשל היעדר נתונים עקביים ושקופים מצד החברות, מסביר ג'ו קיין, חוקר תשתיות ועמית מחקר לשעבר במכון "ברוקינגס" שבוושינגטון. לדבריו, חלק ניכר מהמידע הקריטי הזה מוחזק בבלעדיות בידי חברות הטכנולוגיה, שמסרבות לחשוף אותו.

כמו כן, אי אפשר להחיל נוסחה אחת אחידה על צריכת המים של כלל חוות השרתים. "אם בוחנים לעומק את מגוון העיצובים והתכנונים של חוות שרתים באזורי אקלים שונים, את שיטות ההפעלה השונות שלהן וכן הלאה, מגלים שהפער בעוצמת צריכת המים באתרים השונים עשוי להגיע עד פי 10,000", מבהיר ג'ונתן קומי, אנליסט אנרגיה עצמאי.

מפגינים מניפים שלטים נגד מרכז הנתונים "פרויקט יופיטר" במהלך הפגנה מחוץ למשרד ממשלתי בסנטה פה, ניו מקסיקו. 21 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Susan Montoya Bryan)

על פי דוח מקיף שפרסמה המעבדה הלאומית לורנס ברקלי ב-2024, צריכת המים הישירה של חוות השרתים בארה"ב הגיעה בשנת 2023 לכ-66 מיליארד ליטרים. והנתון המבהיל הזה צפוי רק לגדול: עד 2028, חוות השרתים הענקיות (מסוג הייפרסקייל) לבדן צפויות לשאוב ולכלות בין 60 ל-124 מיליארד ליטרים של מים מתוקים.

והמספרים הללו אפילו אינם כוללים את טביעת הרגל המימית העקיפה של חוות השרתים. נתוני לורנס ברקלי חושפים כי בשנת 2023 צריכת החשמל האדירה של חוות השרתים ברחבי ארצות הברית הייתה כרוכה, כשלעצמה, בצריכה עקיפה של כמעט 800 מיליארד ליטרים של מים נוספים (מים שנדרשו לקירור תחנות הכוח שייצרו את החשמל).

צריכת המים הישירה של חוות השרתים בארה"ב הגיעה בשנת 2023 לכ-66 מיליארד ליטרים. הנתון המבהיל הזה צפוי רק לגדול ואף להכפיל את עצמו, והוא אינו כולל את טביעת הרגל המימית העקיפה של חוות השרתים

עם זאת, יש לציין כי הכמויות הללו עדיין מחווירות בהשוואה לפעילויות ולענפי חקלאות אחרים שצורכים מים בנפחים מפלצתיים, כמו למשל השקיית מדשאות בבתי מגורים או תעשיית ייצור בשר הבקר בארצות הברית, השואבות כמויות מים הגדולות פי אלפים.

ובכל זאת, הצימאון האדיר של חוות השרתים הפך למוקד מחלוקת מרכזי ואמוציונלי. הסיבה לכך היא שהמתקנים מוקמים דווקא במדינות הסובלות ממצוקת מים כרונית, דוגמת קליפורניה, ניו מקסיקו, אריזונה, נבדה ויוטה".

שטח המיועד להקמת מרכז נתונים מתוכנן נראה בסמוך ללוחות סולאריים ליד בולדר סיטי, נבדה. 2 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/John Locher)

כבר בשנת 2021 העריכו חוקרים כי חמישית מצריכת המים הישירה של חוות השרתים, מתבצעת באזורים המוגדרים כסובלים מרמות מצוקת מים בינוניות עד גבוהות.

"אנחנו יכולים להעביר חשמל בקלות למרחק של אלפי קילומטרים, אבל אנחנו כמעט אף פעם לא מעבירים מים למרחקים כאלה. לכן, סוגיית המים היא בסופו של דבר בעיה מקומית ורגישה הרבה יותר", מסביר רודס.

כבר בשנת 2021 העריכו חוקרים כי חמישית מצריכת המים הישירה של חוות השרתים, מתבצעת באזורים המוגדרים כסובלים מרמות מצוקת מים בינוניות עד גבוהות. לכן, סוגיית המים היא בסופו של דבר בעיה מקומית

ואכן, ההתנגדות בשטח נחרצת ובלתי מתפשרת. ביוטה מוכת הבצורת, למשל, יצאו אלפי תושבים למאבק חריף נגד פרויקט מוצע להקמת חוות שרתים על שטח עצום של כ-40 אלף אקרים, בין היתר בשל הסכנה הברורה שהמתקן הציב לאגם המקומי שמפלס מימיו ממילא הולך ויורד.

גלי התנגדות דומים שטפו גם את קליפורניה, מדינה המתמודדת זה שנים עם אתגרי מים חמורים, והעיר סן פרנסיסקו אף אישרה לאחרונה הקפאה מנהלית של 45 יום על מתן אישורים להקמת חוות שרתים בשטחה.

מפגינים חולפים על פני אצטדיון AT&T פארק במהלך צעדת המחאה "לעצור את מרוץ הבינה המלאכותית" בסן פרנסיסקו, קליפורניה. 11 ביולי 2026 (צילום: Karl Mondon / AFP)

ככל שהביקורת הציבורית והתקשורתית גברה, חברות טכנולוגיה רבות המפעילות מתקני הייפרסקייל מיהרו להציג צעדי "התייעלות ירוקה" שנועדו להוכיח כי הן מתייחסות לנושא במלוא הרצינות. הן הציגו שלל התחייבויות פומביות לצמצום צריכת המים הישירה שלהן.

אולם, בפועל, עבור חברות אלו מדובר בדילמה כלכלית סבוכה: קיים מחיר פיננסי משמעותי בפשרה שבין חיסכון במים לבין צריכת אנרגיה מוגברת.

חברות טכנולוגיה רבות מיהרו להציג צעדי "התייעלות ירוקה" והתחייבו פומבית לצמצם את צריכת המים הישירה שלהן, למרות שקיים מחיר פיננסי משמעותי בפשרה שבין חיסכון במים לבין צריכת אנרגיה מוגברת

"זהו מלכוד 22 קלאסי בכל הנוגע לצריכת המים של החוות", מסביר רודס. אומנם קיימות טכנולוגיות מתקדמות לצמצום השימוש במים לצורכי קירור, אך בדרך כלל הן דורשות אנרגיה חשמלית חלופית רבה יותר – ולחברות יש תמריץ כלכלי מובהק להפנות את החשמל היקר הזה ישירות לצרכי העיבוד והמחשוב, ולא לקירור.

"הערך הכלכלי של כוח המחשוב הוא כה גבוה, שהן פשוט רוצות להזרים כמה שיותר חשמל לשרתים, ולהשקיע את המינימום האפשרי במערכות הקירור הסביבתי", הוא מסכם.

מבט מהאוויר על קמפוס מרכז הנתונים לבינה מלאכותית סטארגייט של אורקל באבילין, טקסס. 26 באוגוסט 2026 (צילום: Brandon Bell / Getty Images via AFP)

קרקע וזיהום אוויר

ההתרחבות המהירה של חוות השרתים הגבירה מטבע הדברים גם את הביקורת הציבורית על השטח הפיזי העצום שהן תופסות, ועל השפעתן החזותית והסביבתית על הקהילות הסמוכות.

לפי נתוני מכון "פיו", למעלה מ-40% מהאמריקאים מתגוררים כיום ברדיוס של עד חמישה מיילים (כשמונה קילומטרים) מחוות שרתים אחת לפחות – קיימת או מתוכננת.

חוות השרתים בעייתיות גם מבחינת השטח הפיזי העצום שהן תופסות. למעלה מ-40% מהאמריקאים מתגוררים כיום ברדיוס של עד חמישה מיילים (כשמונה קילומטרים) מחוות שרתים אחת לפחות – קיימת או מתוכננת

כל חוות השרתים, ללא יוצא מן הכלל, הן מבנים תעשייתיים גדולים, מאסיביים ובולטים בנוף, אך גודלן עשוי להשתנות דרמטית. חוות שרתים גדולה טיפוסית עשויה להשתרע על שטח בנוי של כ-250 אלף רגל רבועה (כ-23 אלף מטרים רבועים) – שטח המגמד פי כמה וכמה את גודלו של מגרש פוטבול אמריקאי תקני.

חלק מהמגה-פרויקטים שהוצעו לאחרונה, כמו זה שהוזכר קודם לכן ביוטה, צפויים להשתרע על שטח מפלצתי של כמעט 20 אלף אקרים (כ-81 קילומטרים רבועים) – שטח השווה בגודלו כמעט לאי מנהטן כולו. (למעשה, המשקיע שעומד מאחורי הפרויקט ביוטה תכנן במקור להקים אותו על שטח כפול מכך, אך התנגדות ציבורית עזה ובלתי מתפשרת אילצה אותו בסופו של דבר לקצץ בתוכניותיו השאפתניות).

מבט מהאוויר על מרכז הנתונים של מטא באל פאסו, טקסס. 13 באוגוסט 2026 (צילום: Brandon Bell / Getty Images via AFP)

בעוד שכמעט 90% מחוות השרתים הקיימות והוותיקות בארצות הברית נבנו בתוך או בסמוך לאזורים עירוניים, היזמים לוטשים כיום עיניים לעבר שטחים זולים ופתוחים יותר במקומות אחרים.

לפי מכון "פיו", כשני שלישים מחוות השרתים המתוכננות כיום מיועדות לקום באזורים כפריים מובהקים, וכשלושה רבעים מהבנייה העתידית המתוכננת תתרכז במדינות הדרום ובמערב התיכון. כמעט 40% מהמתקנים העתידיים הללו יהיו חוות השרתים הראשונות במחוזות שבהם יוקמו, דבר שעתיד לשנות לחלוטין את אופיים השליו.

היזמים לוטשים כיום עיניים לעבר שטחים זולים ופתוחים יותר במקומות אחרים. כשני שלישים מחוות השרתים המתוכננות כיום מיועדות לקום באזורים כפריים מובהקים במדינות הדרום ובמערב התיכון

ככל שתנופת הבנייה מתפשטת כאש בשדה קוצים ברחבי ארצות הברית, דיווחים שונים מתחילים לחשוף את ההשלכות הסביבתיות ההרסניות שסופגות הקהילות המקומיות, במיוחד בכל הנוגע לזיהום ישיר.

רק בחודש שעבר, למשל, דלפו מחוות שרתים גדולה בניו ג'רזי כ-5,000 גלונים של סולר (כ-19 אלף ליטרים) ישירות לתוך נהר סמוך. התקרית החמורה עוררה מיד חששות כבדים מפני נזקים סביבתיים ארוכי טווח למי התהום ולחי, וזאת חרף מאמצי הניקוי הקדחתניים שבוצעו במקום.

פאנלים סולאריים משתרעים על פני המדבר בצפון לאס וגאס. 2 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Ty ONeil)

וישנו גם הזיהום שאינו נראה בהכרח לעין, אך מורגש היטב בשטח. תושבים המתגוררים בסמוך לחוות שרתים מתלוננים חדשות לבקרים על מטרדי רעש איומים ובלתי פוסקים שמפיקות מערכות הקירור העצומות של המתקנים.

התרחבות שוק חוות השרתים, לצד הקמת תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי שנועדו להזין אותן, מהוות מטרדי רעש איומים ובלתי פוסקים, ומאיימות במקביל גם להגביר משמעותית את פליטת המזהמים לאוויר

התרחבות שוק חוות השרתים, לצד הקמת תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי שנועדו להזין אותן, מאיימות במקביל גם להגביר משמעותית את פליטת המזהמים לאוויר – מה שפוגע ישירות באיכות האוויר ומסכן את בריאות התושבים.

חוקרים בתחום הסביבה מעריכים כיום כי עד שנת 2028, זיהום האוויר הישיר שמקורו בחוות השרתים לבדן, עלול להוביל לעלויות עודפות במערכת הבריאות הציבורית בסך של יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה.

כריסטינה לו היא כתבת במגזין "פוריין פוליסי" (Foreign Policy)