לפני כשבועיים אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – כלומר, סופית – את חוק התקשורת – שידורים, שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. השר הציג את החוק כ"רפורמה שתפתח את שוק התקשורת לתחרות ותשבור את שליטתם של הגופים הגדולים", כביכול.
אבל כל הראיות מצביעות על כיוון הפוך: הפער בתקציבי הפרסום הממשלתי חושף הקצאה פוליטית של כסף ציבורי; רשות האסדרה ומכוני מחקר עצמאיים קבעו שהחוק יגביר עוד יותר את הריכוזיות; המנגנון שבחר המחוקק מסיר את החסם שנועד למנוע ריכוז בעלות בידי מעטים; הנהנים הם אילי תקשורת קיימים.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו