בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.
לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואבקש להוסיף עניין קרוב:
במשך שנים, נתניהו, בעניינים צבאיים, היה ידוע בזהירותו הרבה בפתיחת מבצעים צבאיים ומלחמות. זהירות זו נהפכה עם הזמן לרצון לקנות שקט בכל מחיר, למרות דרישות מצד גורמי צבא ושב"כ לפעול נגד התעצמות חמאס.
ב 07/10 ישראל הופתעה במכה כואבת מצד החמאס. אך נראה שהמבצע הצבאי להדברת החמאס ואיומים נוספים, הפך גם למסע נקמה של חיה פצועה, של מדינת ישראל, אך בעיקר של נתניהו. נתניהו שהציג עצמו כ"מגן ביטחון ישראל" הושפל עד עמקי נשמתו מכך שהוא, נקשר יותר מכולם לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל. וכעת, במקום רצון לקנות שקט בכל מחיר, אנו עדים למדיניות של פתיחת מבצעים ומלחמות בכל מחיר. עודף שימוש כוח צבאי מייצר בעיות, מבזבז משאבים, ומתיש את הצבא. המלחמה האחרונה באיראן, היא עוד הימור כושל על ביטחוננו, שכולנו נשלם עליו את המחיר אחרי שנתניהו יסתלק מהחיים הפוליטיים.