ברבעון השלישי של 2026 שבה הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום המצרי. לאחר שברבעון הקודם בלטו החשש מהסלמה אזורית והמתיחות במפרץ, קהיר חזרה להתמקד בעזה, ובמקביל הרחיבה במידה ניכרת את עיסוקה בגדה המערבית ובירושלים.

הדוח של תמרור-פוליטוגרפיה מלמד כי אין מדובר רק בריבוי גינויים: מצרים מבקשת לחבר בין סיוע ושיקום, מניעת עקירה, איחוד ההנהגה הפלסטינית ואופק מדיני. מבחינתה, אלה רכיבים של אותה בעיית ביטחון ויציבות.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

ישראל היא מדינה שרגילה למצבי חירום. חברות נערכות למלחמות, למתקפות סייבר, להשבתת מערכות ולשיבושים בשרשראות האספקה. הן משקיעות במערכות גיבוי ובתוכניות המשכיות עסקית כדי להבטיח שהפעילות לא תיעצר גם כשהמציאות משתבשת.

אבל יש איום אחד שעדיין אינו זוכה לתשומת הלב הראויה בחדרי ההנהלה: מזג האוויר.

פז נקש עזרא היא ראש המחלקה הסביבתית ומומחית לקיימות, בחברת Good Vision מקבוצת פאהן-קנה. בוגרת תואר ראשון דו חוגי בביולוגיה (B.Sc) וגיאוגרפיה וסביבת האדם (B.A) מאוניברסיטת תל אביב. שירתה כקצינת משאבי אנוש בחיל האוויר כ-5 שנים ועבדה באגף הביקורת במשרד מבקר המדינה על המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות.

תוצאות הבחירות האחרונות בישראל אינן סתם עוד תזכורת למבוי הסתום ולשיתוק הפוליטי המתמשך; הן מהוות כתב אישום חריף ומהדהד נגד תפיסת הדמוקרטיה הישראלית עצמה.

מעבר לחישובים הקואליציוניים הצרים של הבוקר שאחרי, הבחירות הללו חשפו שוב את אותה גזענות ממוסדת ועמוקה שממשיכה להלעיט את הציבור היהודי: הפסילה האוטומטית, הגורפת והמכוערת של המפלגות הערביות מלהיות חלק משורות הממשלה או להוות שותפות לגיטימיות לעיצוב מדיניות לאומית.

יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"