מאת טל שניידר
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
ב-10 בנובמבר 1975 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". בישראל התקבלה ההחלטה בזעזוע. שגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג, קרע את נוסח ההחלטה מעל דוכן העצרת, במחווה שהפכה לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם המאבק הישראלי נגד הדה-לגיטימציה של הציונות.
יותר מחמישים שנה לאחר מכן, נראה שיש מקום לחזור ולשאול מה נותר מהציונות שבשמה קרע הרצוג את אותה החלטה.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

השאלה הרטורית "האם לא למדתם דבר מה-7 באוקטובר?" הפכה אצלנו לקלף ג'וקר שנשלף בוויכוחים פוליטיים, להצדקת מדיניות לוחמנית בלתי מתפשרת, ולסירוב לשקול כל הצעה לדה-אסקלציה ולהסדרה. האם זה הלקח הנכון?
נתבונן בשני מקבצי אירועים מה-7 באוקטובר ואחריו:
מיכה אבנימלך הוא פעיל חברתי, מתנדב סדרתי ואיש עסקים. מלווה חברות בגיבוש ויישום אסטרטגיה עסקית, בעבר בכיר במשרד האוצר ומנכ"ל דלויט ייעוץ. עוסק באסטרטגיות לאומיות ובחינות היסטוריות.

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובעיני שרה והבבונים כל ממשלה לא תהיה לגיטימית. עם רוח גבית המגלומן מארה"ב. להתייחס לזה זו תהיה טעות. אני מצפה ממי שהיה רמטכ"ל לדעת לקבל את ההחלטות הדמוקרטיות הנכונות בלי להתייחס אליהם. אם הוא לא מסוגל לכך, שלא יציב את עצמו כמועמד לראשות הממשלה.