ההרס הישראלי הוא פירמידלי. יש חשיבות מיוחדת להראות שהוא פירמידלי ומהו התהליך המתרחש. ישנו אצלנו גן קטלני, שאם יוסיף להתנהל "כסדרו", אין מנוס מכך שיביא להרס המדינה היהודית. אפשר לדבר על פירמידות-הרס גם בארצות וזמנים אחרים, אבל זה לא יהיה דומה לשום דבר מן השנים האחרונות אצלנו, הרס פנימי וחיצוני כאחד.
האיש שבשפיץ
בחוד הפירמידה נמצא כבר זמן רב ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא "איש-השפיץ". הוא עוסק בהרס מדינה שיטתי על כל גווניו, ואין אצלו "מחוץ לתחום": סכסוך החברה על רבדיה וקבוצותיה השונים, בטירוף שלא היינו עדים לו בעבר; תשלום גדול ורב לכל הגורמים שמסייעים לו ולממשלו לשרוד, שמתוכו חלק ניכר לחרדים; הורדת הנחיות כיצד לטפל בסוגיית המשפט והחוק כדי להחליש את כוחם ואת כוחה של הדמוקרטיה, לפרקם ולפוררם עד דק; טיפוח ערוצי רעל מדממים ללא הרף; ובעיקר מזימות מכשילות הפועלות לכל הכיוונים.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוד"ר פרנק, בארבע השנים האחרונות נכתבו אלפי מאמרים על השיטה שבה שולט ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו במדינת ישראל. המאמר שלך, כמו גם אלפי אחרים, לא מעלה ולא מוריד משום שהוא מתאר שוב ושוב את הבעיה, אבל אין בו אפילו רמז לפתרון. ביבים שקרניהו לא יירד מכס השלטון בישראל עד יום מותו, כי הוא יודע שברגע שהוא יורד מכס השלטון בישראל, הוא נכנס לכלא. הוא עושה את מה שהוא עושה רק כדי שגורלו האישי לא יהיה זהה לזה של קודמו בתפקיד (4 בינואר 2006 עד 1 באפריל 2009, לא מצחיק, עובדה) אהוד אולמרט. אין פתרון לבעיית ביבים שקרניהו, משום שהחברה היהודית בישראל חלשה מדי כדי לפתור את הבעיה, רוב היהודים בישראל לא רואים בכך בעיה, אלא הזדמנות שלטונית שלא תהיה כמותה. זה לא גזעני, אבל הערבים, כ-21 אחוזים מתושבי, לא משתתפים בפתרון משום שרובם לא רוצים להשתתף בפתרון הבעיה. תאר לך שהערבים יצביעו בבחירות הבאות (אני ממש לא משוכנע שיתקיימו בחירות) ב-90 אחוזי הצבעה, וש-90 אחוז מהקולות הללו יילכו למפלגות ערביות. כך יהיו למפלגות הערביות בין 19 ל-20 מנדטים כפול ממה שיש להם היום. כלומר עוגת המנדטים היהודית שמונה בכנסת הנוכחית 110 מנדטים תקטן באחת ל-100 מנדטים. האם במצב של עוגת 100 הפוליטיקאים היהודים ימשיכו לשחק את המשחק באופן הרגיל כמו בעשרות השנים האחרונות? אני ממש לא בטוח בכך.