זמן ישראל

בספר הילדים המופתי של אפרים סידון, "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", שני אחים בונים חומה גבוהה ומתפתחת ביניהם שנאה תהומית בגלל ויכוח טיפשי על הדרך שבה משלבים רגליים. במציאות הישראלית, החומה המפרידה בין הציבור היהודי לערבי אינה בנויה על ויכוח טיפשי.

היא בנויה על עשורים של קונפליקט לאומי מדמם, על פחדים קיומיים עמוקים ועל שאלות יסוד של זהות וביטחון. החשש של חלקים גדולים בציבור מפני שילוב המפלגות הערביות בממשלה אינו נובע מקטנוניות – הוא נובע מחרדה אמיתית לגורל המדינה, מתוך תפיסה שהאוכלוסייה הערבית ונציגיה עלולים להוות איום על אופייה וביטחונה. חרדות אלו הן אמיתיות, ויש להן מקום לגיטימי בשיח.

תמי גלבוע ארבל היא עורכת דין, בעלת תואר שני במשפטים, תואר שני בלימודי סביבה ותואר ראשון בכלכלה.

בנובמבר 1932 התפרסם ב"היינט" ("היום") – העיתון היהודי הנפוץ בפולין שיצא ביידיש – מאמרו של זאב ז'בוטינסקי, "כן, לשבור", ביידיש: יאָ, בּרעכען!

טענת הליבה הייתה כי יש לשבור את המונופול של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל. לשיטתו, המונופול הזיק להגשמת הציונות באותה עת – בכך שצמצם את האפשרויות המשקיות, בעיקר של התעשייה הפרטית המתפתחת, הבנויה על אדני התחרות והמשק החופשי.

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.

הפרשנים האינסופיים ברשתות הטלוויזיה והוויכוחים האינסופיים ברשתות החברתיות, אם הם שוקלים בכלל את האפשרות להקים קואליציה עם רע"ם והרשימה המשותפת, כולם מתעסקים בשאלה אם גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן יכולים לשבת בממשלה עם ערבים. זו אינה שאלה לגיטימית במדינה דמוקרטית, אבל לא זה נושא הרשומה. 

אך אם רוצים להקים ממשלת שינוי – שינוי מההפיכה המשטרית וממלחמות הנצח – ממשלה בתמיכה רחבה, מליברמן ועד למשותפת, היא האופציה היחידה.

בועז אצילי הוא פרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, מתמחה בלימודי ביטחון וסכסוכי גבולות. בין הספרים שפרסם: Triadic Coercion: Israel’s Targeting of States that Host Non-State Actors (עם וונדי פרלמן) ו-Good Fences, Bad Neighbors: Border Fixity and International Conflict.