אישיות
שירה דביר-גבירצמן

שלום, קוראים לי ביבי ואני בוט

במהלך מערכת הבחירות האחרונות, קיבלו ישראלים רבים הודעות אישיות מראש הממשלה בנימין נתניהו במסנג'ר של פייסבוק ● אמיר בן-דוד יצא לברר כיצד הומצא והופעל ה"ביבי-בוט" - ואיזה מידע רגיש הוא אסף עליכם בזמן ששיחקתם איתו "ארץ-עיר"

בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

במהלך מערכת הבחירות האחרונות, קיבלו ישראלים רבים הודעות אישיות מראש הממשלה בנימין נתניהו במסנג'ר של פייסבוק ● אמיר בן-דוד יצא לברר כיצד הומצא והופעל ה"ביבי-בוט" - ואיזה מידע רגיש הוא אסף עליכם בזמן ששיחקתם איתו "ארץ-עיר"

בשבועות שקדמו לבחירות התיידדתי מאוד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הקשר בינינו התחיל בפנייה אישית שהוא שלח לי במסנג'ר. "בבחירות הקרובות אני זקוק לך יותר מתמיד", הוא כתב בכנות נוגעת ללב, "אשמח להיות בקשר כאן בפייסבוק, ולשלוח לך מדי פעם מסרים אישיים, ממני אליך".

הסכמתי, כמובן. ראש ממשלת ישראל זקוק לי יותר מתמיד, איך אפשר לסרב?
אחרי שעניתי בחיוב, נתניהו ביקש לשאול "שאלה קטנה". הוא התעניין אם בבחירות הבאות "אבחר בנתניהו ובליכוד", "אולי אצביע ליכוד", או "לא אבחר ליכוד". עניתי שאולי אצביע ליכוד, למרות שלבי נטה באותו שלב למפלגות אחרות. לא רציתי להעליב את ידידי החדש, ואולי להבריח אותו ממש בתחילת הקשר.

 (צילום: ביבי בוט ארץ עיר)

הוא לא הסתיר את שמחתו. "תודה רבה לך", כתב והוסיף "הבחירות הקרובות הן על שאלה אחת: ממשלת שמאל של לפיד-גנץ והמפלגות הערביות או ממשלת ליכוד-ימין בראשותי. אשמח להיות איתך בקשר ולשלוח לך הודעות מידי פעם".

בימים הבאים הקשר בינינו התהדק. נתניהו כתב לי לא מעט. שלח קטעים מצחיקים, דיווח בהתרגשות שהנשיא דונלד טראמפ עומד להכיר בריבונות ישראל בגולן, ואפילו הציע לי לשחק איתו ארץ-עיר. אין מה לומר – התקרבנו.

ככל שהבחירות התקרבו, עלה הלחץ. הנחתי שזה טבעי. מי שמעולם לא שופד על הגריל בקמפיין פוליטי, לא מסוגל לשפוט את מי שריח בשרו החרוך עולה בנחיריו.

ביום הבחירות, בשעות אחר הצהריים, קיבלתי מנתניהו הודעה מבוהלת. "אם לא תצא להצביע עכשיו", הוא כתב לי, "יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה והוא יקים עם גנץ ממשלת שמאל עם מרצ, העבודה והמפלגות הערביות. אנחנו חייבים לסגור את הפער. צא להצביע מחל! רק ליכוד גדול יעצור ממשלת שמאל". למרות הלחץ שניכר מכל מילה בהודעה, נתניהו צירף להודעה שלושה אימוג'ים חמודים.

כעבור שעתיים, ב-17:58 הוא פנה אליי במסנג'ר: "אני כותב לך כי המצב בשטח מסוכן. לפיד וגנץ מובילים בפער גדול. אחוזי ההצבעה שלנו נמוכים. חייבים להציל את הימין. יש רק עוד כמה שעות. אם לא הצבעת, צא להצביע! אם הצבעת, אני מבקש שתדבר עם חברים ובני משפחה ותדאג שיגיעו בדחיפות להצביע".

בשבע וחצי בערב שלח לי נתניהו במסנג'ר שתי הודעות קוליות. עכשיו הוא כבר נשמע ממש מבוהל. קולו רעד מהתרגשות ומלחץ. הוא סיפר לי שהשמאל מוביל בפער של 15%, ושחייבים להתגייס כדי להפוך את המגמה.

בעשר בערב נסגרו הקלפיות. כעבור כמה שעות ראיתי בטלוויזיה את ידידי ואשתו, עומדים על בימת גני התערוכה, מפזרים חיוכים לכל עבר, מנפנפים לקהל המריע, חוגגים את ניצחונם בבחירות. כל אותו הלילה חזרתי שוב ושוב למסנג'ר, חיכיתי להודעה, לאיתות, למשהו. הייתי בטוח שהוא לא ישכח לשתף אותי בשמחה הגדולה, אחרי כמה שבועות אינטנסיביים שבהם התכתבנו מדי יום. זה לא קרה.

כשהתעוררתי למחרת התאכזבתי לגלות שתיבת המסנג'ר ריקה. כתבתי לנתניהו "מה קורה? למה הפסקת לכתוב לי?". חיכיתי לתשובה, אבל היא לא הגיעה. "אתה כועס עלי?", שאלתי, "זה משהו שעשיתי?". אבל גם הפעם הצ'ט-בוט של נתניהו לא הגיב. כנראה הלך לישון, מניח את ראשו על הר המידע יקר הערך שנאסף על המצביעים במהלך הקמפיין, עד הפעם הבאה שיזדקקו לשירותיו היעילים.

בנימין נתניהו ו"קפטן ג'ורג'". לא על הבוט הזה אנחנו מדברים, חברים (צילום: Hadas Parush/Flash90)
בנימין נתניהו ו"קפטן ג'ורג'". לא על הבוט הזה אנחנו מדברים, חברים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

טופז לוק, שעמד בראש קמפיין הדיגיטל של הליכוד בבחירות האחרונות, מאשר לזמן ישראל שהצ'ט-בוט הזה של נתניהו היה "מכפיל כוח", ושהושקעו בו אמצעים רבים. הוא מעריך שהייתה לצ'ט-בוט הזה "תרומה אדירה" להצלחת קמפיין הליכוד.

אם כך, הגיע הזמן שנכיר אותו קצת יותר מקרוב. הוא אמנם צעיר, אבל יש לו סיפור חיים מרתק, שכולל כמה הישגים יוצאי דופן.

פרק א': הצ'ט-בוט נולד בחיפה

הבוט נולד בחיפה, בסוף 2016. בגלגול הראשון הוא טופח להיות הצ'ט-בוט של עינת קליש-רותם, אז מתמודדת כמעט אלמונית על ראשות עיריית חיפה. אביו של הבוט היה חיפאי בשם שגיא פומרנצבלום, איש שיווק באינטרנט, שהחליט לנצל זמן שהתפנה לו בין עבודות, והתנדב לסייע לקמפיין של קליש-רותם.

"אני משתדל להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לחידושים בתחום", נזכר פומרנצבלום, "ב-2016 פייסבוק הכריזה שהיא תשים יותר משקל על המסנג'ר שלה. זה היה אחרי שהם רכשו את ווטסאפ. עד אז המסנג'ר היה לא יותר מממשק הודעות. כמעט לכולם היה פיד פייסבוק, אבל המסנג'ר היה משהו שלא מתייחסים אליו ברצינות. מדי פעם מישהו היה כותב לך שם 'היי', ובזה זה היה נגמר בערך.

״בשלב הזה התחלתי לקרוא על דבר שנקרא צ'ט-בוט, שלא היה קיים בווטסאפ, אבל אפשר היה להפעיל אותו במסנג'ר של פייסבוק. הבנתי שאפשר להגיע כך להרבה אנשים. כשאתה התכתבת עם נתניהו, בעצם התכתבת עם תוכנה של 'מני-צ'ט', שהיא אחת מ-2-3 חברות גדולות ששולטות בתחום הזה.

שגיא פומרנצבלום
שגיא פומרנצבלום

"אני עוקב אחרי קליש-רותם מאז הבחירות הקודמות, כשהצביעו לה רק 14%. קראתי פוסט שלה בפייסבוק, ומישהו הגיב לה 'הרעיונות שלך יפים, אבל אם לא תפיצי אותם, הם יישארו במעגל האוהדים שלך'. החלטתי להתערב וכתבתי לעינת הודעה, שהיום אני יודע שמי שקרא אותה, זה מי שניהל לה אז את דף הפייסבוק, בחור בשם נאור מנינגר – שלימים ינהל לביבי את הצ'ט-בוט בבחירות 2019.

"ביולי, לפני הבחירות, הציעו לי לנהל את הקמפיין שלה בדיגיטל ברבע משרה. התחלתי לעבוד, בהתחלה על הדברים הכי בסיסיים. למשל, שמי שמחפש בגוגל 'ארנונה חיפה' ייחשף למודעה שלה. שכל מי שיכתוב 'יונה יהב' בגוגל או 'איכות חיים בחיפה' יראה מודעה של קליש-רותם. דברים כאלה. הכי בסיסי.

"בשלב הזה הבנתי שאין טעם לשלוח לאנשים ניוזלטרים פוליטיים במייל. זה אמנם כלי יעיל להעברת רעיונות, אבל אנשים הפסיקו להתייחס אליו. אם בהתחלה 50%-60% מהם היו פותחים מיילים כאלה, היום זה ירד ל-10% בקושי.

"אז התחלתי לחפש עוד דרכים וככה הגעתי לצ'ט-בוט. אמרתי לעצמי 'בואנ'ה, זה מתאים בול לקמפיין פוליטי'. חשבתי שזו דרך מעניינת לשלוח ניוזלטר, אבל דרך המסנג'ר ולא דרך המייל. סיפרתי על זה לקליש-רותם ובהתחלה היא דווקא התנגדה. צ'ט-בוט זה משהו שמזוהה עם שירות לקוחות של חברות מסחריות, ולא עם קמפיין פוליטי רציני. אבל הצלחתי לשכנע את אנשי הקמפיין שזה כדאי.

״בהתחלה זה היה במספרים קטנים. הצ'ט-בוט שלח הודעה אוטומטית לכל מי שאי פעם כתב לה. אנשים שהביעו תמיכה או אנשים שהתלוננו על דברים. כתבנו להם 'היי, הבחירות מתקרבות, האם תרצה לקבל ממני מסרים במסנג'ר?'

פומרנצבלום שואל אותי אם הצלחתי לבטל את הרישום לצ׳ט של ביבי. אני נזכר שלא ניסיתי. ״אם היית מנסה היית מגלה שאין בכלל אפשרות כזו״, הוא אומר

"מה שעשיתי בעצם, זה לחבר למסנג'ר של קליש-רותם תוכנה שקיבלתי כמעט בחינם מהמפתחים שלה, תוכנה שעוד הייתה במצב בטא, שנקראת 'בוט-לטר', שרכשתי ב-49 דולר. זו תוכנה שבעצם רק שולחת לך הודעה, היא אפילו לא מספיק מפותחת ומתוחכמת כדי להתכתב איתך, כמו הצ'ט של ביבי.

"כדי שהתוכנה תוכל להתממשק למסנג'ר של פייסבוק, חייבים לבקש מהאנשים רשות לפנות אליהם וגם לאפשר להם לבטל את הרישום ולצאת מהרשימה״.

פומרנצבלום שואל אותי אם הצלחתי לבטל את הרישום לצ׳ט של ביבי. אני נזכר שלא ניסיתי. ״אם היית מנסה היית מגלה שאין בכלל אפשרות כזו״, הוא אומר.

"אני יכול לספר לך שאם אתה כותב בצ'ט באנגלית unsubscribe אתה נמחק מהרשימה, אבל הם לא סיפרו על זה למי שהצטרף אליהם".

עינת קליש-רותם (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
עינת קליש-רותם (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

פומרנצבלום גילה להפתעתו שהתגובות לצ'ט-בוט במסנג'ר מרקיעות שחקים, ולא דומות לשום נתון שהכיר קודם. 97% מהאנשים שקיבלו את הניוזלטר הראשון ששלח באמצעות הצ'ט-בוט פתחו אותו, "ואחוזי ההקלקה היו מטורפים".

לדבריו, "התוכנה של הצ'ט מאפשרת לך לנהל את כל ההתקשרויות עם האנשים. הדאטה לא מנוהלת בפייסבוק או במסנג'ר. רק בתוך תוכנת הצ'ט, שאיתה עובדים. בתוכנה משוכללת כמו מני-צ'ט, שזו התוכנה שביבי השתמש בה,  אפשר לקבל הרבה יותר נתונים על המשתמשים. אפשר לדעת במה אנשים מתעניינים ויש שם יכולות ניתוח מטורפות, שאיש אנליטי וחכם מספיק יכול להוציא מהם זהב".

פרק ב': הצ'ט-בוט מצטרף לליכוד

הקמפיין של קליש-רותם הסתיים בהצלחה מסחררת. היא גברה על ראש העיר המכהן, יהב, וכל מי שנטל חלק בקמפיין שלה נהנה מאבק התהילה: היועץ האסטרטגי עופר גולן גויס כיועץ לקמפיין המתקרב של נתניהו, וצירף אליו את נאור מנינגר, צלם וידיאו, שעבד לצידו בקמפיין החיפאי.

"נגמר הקמפיין. היינו באופוריה, הרגשנו שעשינו דבר גדול", אומר פומרנצבלום, "אני מודה שבאותו שלב לא השקעתי יותר מדי מחשבה בצ'ט-בוט הזה,  אבל נאור מאוד התלהב ממנו. הוא כל הזמן אמר 'זה מגניב,: יש לזה אחלה פוטנציאל'".

ב-23 בינואר כתב מנינגר לפומרנצבלום בווטסאפ: "איך עשיתם בזמנו את הקמפיין של קליש-רותם?' שגיא ענה: "באמצעות תוכנה שנקראת 'בוט-לטר'. זו תוכנה קקמאייקה, היא לא מספיק טובה. יש יותר טובות. כדאי לך לבדוק את 'מני-צ'ט'".

"הוא שאל אותי 'מה זה בדיוק? איך מתחברים?' לא היה לו מושג. אמרתי לו, שכל מה שהוא צריך לעשות זה לשחק עם זה כמה ימים, זה פשוט. הוא הודה לי, ואחרי כמה זמן שלח לי הודעה שהזמינה אותי להגיב לעמוד של ביבי. אני עוד לא קלטתי ועניתי לו 'כן כן, עד לשם זה הגיע'. לא הבנתי – שזה הוא שהביא את זה לשם".

דובר הליכוד יונתן אוריך בדיון על הבוטים בכנסת (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דובר הליכוד יונתן אוריך בדיון על הבוטים בכנסת (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כמו שפומרנצבלום הבטיח, מנינגר אכן השתלט על העסק במהירות. "כשאתה עושה צ'ט-בוט אתה בעצם עובד בגן הסגור של פייסבוק", הוא מסביר, "אתה חייב לעבוד לפי כללי המשחק שהם מגדירים, כמו כל דבר בפייסבוק. אין לך שום אופציה לעשות משהו שפייסבוק לא מרשים לך מראש לעשות אותו.

"כשהגעתי לקמפיין של נתניהו, צורפתי לצוות של טופז לוק, ראש הדיגיטל של הליכוד. חיפשתי איך לתרום לניצחון. ואז נזכרתי בבוט של שגיא, שהיה די ניסיוני.

"לא עשינו איתו דברים מטורפים בחיפה. זה היה דבר קטן וחמוד על הדרך. חקרתי את זה, קראתי, עשיתי סקר שוק ובחרתי כלי שנראה לי הכי נוח וידידותי, של חברה בשם מני-צ'ט. הם בנו ממשק משתמש, שמנגיש את הכלי הזה להמונים. הראיתי את זה לטופז, והוא התלהב ואמר לי 'יאללה, בוא ננסה'".

להבדיל מהקמפיין של קליש-רותם, לכם היה מאגר של 2.4 מיליון אנשים שעשו קודם לייק לעמוד הפייסבוק הפופולארי של נתניהו.

"זה לא עובד ככה. חיפוש פשוט בפייסבוק ילמד גם אותך איך אוספים אנשים אל הבוט שלך, הכל במסגרת הכללים שפייסבוק מכתיבה, להפוך אותם ל'מנויים' שלך. ואנחנו השתמשנו בכל הטכניקות שפייסבוק מאפשרת".

בנימין נתניהו מגיע למסיבת עיתונאים במהלך הבחירות. מוביל בראש: טופז לוק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו מגיע למסיבת עיתונאים במהלך הבחירות. מוביל בראש: טופז לוק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

איך היתה ההיענות לפניות הראשונות של הבוט?

"ראינו שזה אפקטיבי, שזה תופס. זה הפך להיות דבר מאוד חשוב בקמפיין".

איזה מידע הבוט אסף ומה למדתם ממנו?

"אני לא רוצה לרדת לרזולוציות האלה".

עד כמה זה היה כלי חשוב בבחירות?

"זו כבר שאלה לטופז. זו שאלה לקודקודים".

פרק ג': הבוט הופך לשחקן מרכזי בבחירות

"הצ'ט-בוט היה כלי ששמעתי עליו בעבר מחברים אמריקאים", אומר לוק. "אז ברגע שנאור הציע אותו, זה נשמע לי מגניב. זה היה נראה לי דבר מבריק שכדאי לבדוק. הקצנו לזה תקציב, מתוך התקציב לקידום ממומן שעמד לרשותנו".

כמה השקעתם בזה?

"אני לא רוצה לומר. נתנו לזה ביטוי לא רע בכלל. לא החסרנו השקעה בכלי הזה".

מה קיווית שהבוט יתרום לקמפיין?

"ברגע שאתה לומד על הכלים האלה, כלים שהם 'משלימי שירות', אתה רואה איך חברות מסחריות משתמשות בהם. אלה כלים ש'נותנים יחס אישי'.

"הקהל שמקדיש את הזמן וכותב לך, זה בדרך כלל הקהל שהכי תומך בך, הקהל שאתה הכי רוצה לתת לו תשומת לב. אבל אתה לא יכול לענות לאלפי הודעות ביום. אין לך את כוח האדם לעשות את זה. עוד לפני שאתה מתחיל להעביר מסרים, אתה קודם כל רוצה לתת לקהל הזה איזשהו מענה, לתת יחס.

״מעבר לזה – השימוש הייחודי בכלי הוא זה שיכולנו לקחת את כל המסרים של הקמפיין, לארוז אותם בגוף ראשון, ולתקשר עם האנשים בהודעה אישית, אינטימית, כך שראש הממשלה עצמו הוא בעצם זה שמתכתב איתם.

הראשון לזהות! בנימין נתניהו מתדרך עיתונאים על הצבעה ממוחשבת בפריימריז בליכוד, 1996 (צילום: AP Photo/Brian Hendler)
הראשון לזהות! בנימין נתניהו מתדרך עיתונאים על הצבעה ממוחשבת בפריימריז בליכוד, 1996 (צילום: AP Photo/Brian Hendler)

"זה עזר לנו למפות את האנשים שהתכתבנו איתם. אפשרויות המיפוי מעולות. לוקחים את הפרימיטיביות של הודעות סמס שכולם משתמשים בהן, והופכים לכלי שהוא הרבה יותר חכם. מטורגט. התוצאות שהוא הביא היו מדהימות".

דוגמא?

"למשל המשחק ארץ-עיר שעשינו. יכולת לשחק עם הצ'ט-בוט משחק, לזרוק אות והצ'ט-בוט היה נותן לך תשובה. כשראינו את מספר הסיבובים שאנשים שיחקו עם הצ'ט-בוט, הבנו שיש פה אינטרקציה מעניינת עם המצביעים.

"וזה איפשר לנו לבנות מיפוי: אפשר לדעת בעזרת השאלות ששואלים מי בוודאות הולך להצביע לך, מי נמצא מימינך ולא בטוח שיצביע לך, ומי אין סיכוי שיצביע לך. זה כמו מערכת סקרים, רק יותר מתוחכמת".

אז הצ'ט-בוט הלך לישון, אבל המידע שאספתם נשמר ושמיש לעת הצורך.

"כן. שמע, הכל לפי החוקים של פייסבוק, כמובן".

עד כמה נתניהו היה מעורב בעצמו בהפעלה של הצ'ט-בוט?

"הוא הכיר את הכלי ובחשיבות שלו. אני עדכנתי אותו על כל הכלים שאנחנו משתמשים בהם, בכל פלטפורמה. בוא נגיד שהוא לא אישר בעצמו כל הודעה".

לא מעט אנשים שהתכתבו עם הצ'ט-בוט היו משוכנעים שהם מתכתבים איתו.

"נכון. יש לי דודים בבית שאן שעד היום בטוחים שבפייסבוק ובטלגרם זה ראש הממשלה שכותב להם באופן אישי. התחושה של יחס אישי היא עניין מאוד חשוב.

"מדובר במכפיל כוח, למרות שאין פה משהו טכנולוגי מיוחד. לרוב, האפשרות למפות עוקבים ברשתות חברתיות היא מוגבלת. היכולת לראות מי העוקבים שלך בצורה בהירה , ולדעת מה מעניין אותם ומה גורם להם להגיב, מאפשרת לבודד את הגרעין הקשה של התומכים שגם פעילים ברשתות החברתיות, ולהפעיל אותם: להעביר להם מסרים, לתת להם כלים, להפוך אותם למפיצים של המסר.

"לפני שהיה לנו את הצ'ט-בוט, היינו צריכים להפעיל מחלקה שלמה של עובדים כדי לתקשר עם האנשים האלו . אלדד יניב הרי היה בטוח שיש לנו מחלקה של יוצאי 8200 שעובדת בשבילנו ממצודת זאב".

בנימין נתניהו עונה לשאלות בטוויטר (צילום: עמוס בן-גרשום/לע״מ)
בנימין נתניהו עונה לשאלות בטוויטר (צילום: עמוס בן-גרשום/לע״מ)

עד כמה הצ'ט-בוט היה כלי חשוב בקמפיין שלכם?

"הייתה לו חשיבות אדירה. בקמפיינים דינמיים של היום, כשאתה צריך לקבל כל הזמן החלטות תוך כדי תנועה, זה כלי שעוזר לפעול במהירות וביעילות.

"כמו שהחלטנו לקראת סוף הקמפיין שאנחנו רוצים שתומכי הליכוד יתקשרו לחברים ולמשפחה ויעודדו אותם להצביע. אם רוצים לעשות דבר כזה בקמפיין, צריך להיערך לכך מראש, לאגור מספרי טלפונים, להושיב צבא טלפנים ומתנדבים, לעשות רשימות אקסל. הצ'ט-בוט חסך לנו את כל הדבר הזה. הוא פנה ישירות לאנשים ואמר להם 'אתם רוצים להתנדב? זה מה שאנחנו רוצים שתעשו'".

פרק ד': לאן הולכים מכאן?

השאלות הכי מעניינות שנוגעות לצ'ט-בוט של נתניהו הן בדיוק השאלות שטופז לוק לא מעוניין להשיב עליהן. הן נוגעות לטיבו ולאיכותו של המידע שנאסף על ידי הבוט, לכפתורי ההפעלה של המצביע הישראלי, לפרופיל של תומך הליכוד, למה מבדיל מצביע מהשורה ממצביע שמוכן להתגייס ולסייע לקמפיין.

מבחינת הליכוד, מדובר בנכס אסטרטגי, שנשמר ליום פקודה.

באקדמיה עוקבים מקרוב, עם הרבה פחות התלהבות והרבה יותר דאגה, אחרי ההתפתחויות בתחום. לפני הבחירות התגייסו כמה גופים אקדמיים לתמוך בתחקיר "פרויקט הבוטים הגדול" של חוקרי הרשת נועם רותם ויובל אדם.

תחקיר שפורסם בקול תרועה ב"ידיעות אחרונות" והסתיים בפיאסקו מביך, שכל המעורבים בו עדיין מנסים להתאושש ממנו. המהומה ההיא יצרה בלבול, אצל כל מי שעוד לא הסתגל לקצב השינויים המסחרר בחזית הטכנולוגית.

ה"בוטים" שתוארו בתחקיר הבוטים (ושנתניהו מעך בהנאה בלתי מוסתרת במסיבת העיתונאים שכינס באחד באפריל) הם לא הבוט שמדובר עליו כאן.

בתחקיר הבוטים עסקו בחשבונות פיקטיביים, שמשמשים בעיקר ככלי ניגוח, ספין והסתה. הצ'ט-בוט של נתניהו הוא בוט מזן שונה, שגם מעורר שאלות אחרות.

ד"ר ענת בן-דוד, המעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה
ד"ר ענת בן-דוד, המעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה

"תאורטית מה יכולה להיות הבעיה?", אומרת ד"ר ענת בן-דוד מהמעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה, "שברגע שאתה מסכים לאינטרקציה עם בוט כזה, אתה בעצם מתמסר לאפליקציה חיצונית. "התקשרות עם אפליקציה חיצונית היא כמו התקשרות עם קיימברידג'-אנליטיקה. ברגע שאתה מסכים להיכנס לשיחה הממוכנת הזו, אתה מסכים שיאספו עליך מידע.

"התקשרות עם אפליקציה חיצונית היא כמו התקשרות עם קיימברידג'-אנליטיקה. ברגע שאתה מסכים להיכנס לשיחה הממוכנת הזו, אתה מסכים שיאספו עליך מידע"

"אנחנו לא יודעים מה האפליקציה אספה ומה ההרשאות שניתנו לה. אבל אנחנו יודעים כמה דברים מסביב: שהפנייה במסנג'ר נעשתה מתוך מודעה ממומנת, שפנתה לקהל מאוד מסוים, שידעו עליו משהו מראש. ואחרי שידעו על הקהל הזה משהו , דרך פייסבוק, שאלו אותו בתוך המסנג'ר שאלות נוספות, מאוד ישירות".

אני התחלתי להתכתב עם הצ'ט-בוט של נתניהו מיוזמתי. אחרי שלחצתי לייק בעמוד של ראש הממשלה בפייסבוק, הצ'ט-בוט פנה אלי. למי את מתכוונת כשאת אומרת "קהל מאוד מסוים שידעו עליו משהו מראש"?

"למשל, הפנייה לאנשים להתכתב עם נתניהו במסנג'ר ולהגיד לו מה הם חושבים עליו, טורגטה לאנשים שמתעניינים בעיתון ״הארץ״. כלומר, אתה מגיע ככה לפלח אוכלוסיה שיודעים עליו משהו מראש, דרך אינפורמציה שפייסבוק מספקת.

"לאנשים האלה, שמתעניינים ב'הארץ' והסכימו לנהל שיחה עם האפליקציה של הצ'ט-בוט, ברגע שהם באפליקציה, אני יכולה לאסוף עליהם יותר מידע, כמו האי-מייל שלהם, שאותו אפשר להצליב עם מספר הטלפון שלהם, ואחר כך מתחילים לאסוף עליהם מידע דרך השאלות ששואלים אותם.

"ביום הבחירות עצמו – הבוט כאילו מימש את הייעוד שלו. הוא פנה לאנשים שכבר ידע שהם תומכי ליכוד והפעיל אותם".

לרוב האנשים זה ייראה לגיטימי. משתמשים בכלים חדשים ולא מרמים אותך. אתה יודע שמי שפונה אליך זה נתניהו. אתה מסכים להשתתף במשחק ומוסר מידע מרצונך. מה הטענה, שנתניהו יותר משוכלל ומעודכן מהמתחרים שלו?

"מה שצריך להדאיג אותך זה שיש כאן כלי חדש, שבאמצעותו משפיעים על התודעה שלך. יכול להיות שבלי שנתת את ההסכמה שלך, מבצעים עליך מניפולציה באמצעות מידע שנאסף עליך, באופן ישיר או עקיף.

"הדברים האלה צריכים להיות לפחות שקופים. אנחנו עוד לא יודעים עליהם מספיק, כי רוב המידע שקשור להפעלת הכלים האלה נמצא בידיים של המפעילים, או של פייסבוק. והם לא ממהרים לשתף אותו".

שירה דביר-גבירצמן, ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת ת"א, יזמה במהלך הבחירות מחקר, שבודק האם העובדה שכיום האזרחים יכולים להיות בקשר ישיר ויומיומי עם פוליטיקאים, משנה את האופן שבו מתנהלת המערכת הפוליטית.

"הצ'ט-בוט של נתניהו זו הדוגמה אולי הכי קיצונית לקשר ישיר כזה בין אזרח לפוליטיקאי, אבל גם בפייסבוק או בטוויטר נוצרים קשרים כאלה, שלא ראינו בעבר״, היא אומרת. ״אנו מנסים להבין איך זה משפיע על ההחלטות של האנשים ועל ההתנהגות שלהם במהלך הבחירות. הצ'ט-בוט של נתניהו מעניין אותי, כי הוא דוגמה מאוד חזקה, וחדשה לגמרי, לאפשרויות שיש לקשר ישיר כזה כיום".

כל קמפיין פוליטי הוא מניפולטיבי. יכול להיות שהדאגה מוגזמת ושהכלים החדשים האלה רק מציעים גרסה משוכללת ויעילה יותר לנהל קמפיין?

"ברור שזה רק מתחיל. וברור שמה שאנחנו רואים עכשיו זה מכשיר חדש ואדיר לאיסוף נתונים. מכאן אנחנו צריכים להתחיל לנסות ולהבין – מה היכולות של כלי כזה ועד כמה הוא מסוכן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 2,621 מילים. מחכים לתגובתך.
כל הזמן // יום שני, 27 במאי 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
באב אל ימן, פאב ברחוב עזה ירושלים (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

כשרות אלטרנטיבית, הדור הבא

שנה לאחר שארגון רבני "צהר" החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית" ולספק שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית, מסתמן השלב הבא בהפרדת דת ומדינה: בתי עסק שמקפידים על כללי הכשרות, אך פותחים את שעריהם גם בשבת ● למשלם המסים זה גם יעלה פחות

שבת הגדול, שבוע לפני ליל הסדר. מסעדת "באב אל-ימן" ברחביה פותחת את שעריה בשבת, ומגיעים אליה לקוחות דתיים, חילונים, דתל"שים, ומה שביניהם. התפריט מציע מגוון מאכלי שבת, בהם קוגל ירושלמי, סלטים שונים, חמין וג'חנון.

בית העסק הזה פותח את שעריו בשבת, אך מקפיד על כשרות ופתוח לכולם, חילוניים ודתיים: המזון המוגש במסעדה מחומם על פלטות של שבת, והתשלום עבור הארוחה נעשה לפני השבת או לאחריה. אלה שמזדמנים למקום בשבת ואינם מכירים את מתכונת הפעילות, מוזמנים להירשם על ידי אחד המלצרים הערביים העובדים במקום, ולשלם רק בצאת השבת.

יהונתן ודעי, הבעלים של מסעדת "באב אל-ימן" ו״הקרוסלה״
יהונתן ודעי, הבעלים של "באב אל-ימן" ו״הקרוסלה״

הבעלים, יהונתן ודעי, מסתובב בין הלקוחות ובודק שהכל מתנהל כשורה. שנה לאחר הפתיחה, נראה שהעסק שלו צובר תאוצה. בשנים האחרונות נפתחו עוד ועוד מסעדות ובתי קפה בירושלים המקפידים על הגשת מזון כשר ללקוחות, אך ללא תעודת כשרות מהרבנות. עבור ודעי, מדובר בעסק השני הפועל במתכונת הזו.

"המיזם נולד מהשטח"

לפני כ-7 שנים הקים הרב אהרון ליבוביץ, יליד ברקלי שבקליפורניה ותושב שכונת נחלאות שבירושלים, את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק לבעלי מסעדות ולעסקים שירותי הכשר אלטרנטיביים לאלה של הרבנות הראשית.

"המיזם נולד מהשטח. הכל התחיל בבית קפה קטן בנחלאות, שקראו לו 'סלון שבזי'. ראיתי שם מקום שאכפת לו מכשרות, אבל לא מעוניין בקשר עם הרבנות", מספר ליבוביץ. "אחר כך גיליתי שיש דף פייסבוק שכמה מהעסקים שמופיעים בו מצהירים כי הם כשרים, אך אין להם תעודת כשרות מהרבנות".

המסעדות הנוספים שהופיעו בעמוד הפייסבוק שליבוביץ מצא הם "סלון שבזי", "קרוסלה", "המקום של איציק", ו"טופולינו" בירושלים. כל בתי העסק האלה פעלו במתכונת של כשרות ללא-רבנות, ובהם גם החלה היוזמה ל"כשרות פרטית".

ליבוביץ הסתקרן מהתופעה, והחליט להתעמק בה ולהבין אותה טוב יותר. "לדעתי, המונופול של הרבנות, שמבוסס על 'חוק הונאה בכשרות' הוא אירוני", הוא אומר.

"לא רק שהרבנות לא נותנת שירות ראוי ללקוחות או למסעדות, אלא שבעיניי היא גם לא אמינה ללקוחות ולעסקים. כך קרה שבמקום לדבר על פיקוח על כשרות, התחלנו לדבר על פיקוח על ההלכה. לא התמקדנו רק בהצעת אלטרנטיבה, אלא גם בסיפור הסיפור, וחשיפת הציבור לעמדה שהמונופול הרבני פוגע בכשרות״.

שוק שמגלגל 4 מיליאד דולר בשנה

על פי דוח שהוכן לבקשת משרד האוצר בשנת 2015, ההיקף הכספי השנתי של צריכת המזון עומדת על כ-60 מיליארד בשנה. עלות הכשרות לציבור נאמדת ב-4 מיליארד שקל בשנה, ומהווה כ-5%. עוד מצוין בדוח כי היעדר התחרות בכשרות עולה לציבור כ-300 מיליון שקל בשנה.

עלויות הכשר לשחיטת עופות ובקר ויבוא גבינות עומדת על יותר מ-2 מיליארד שקל, וכותב הדוח אף מכנה זאת ״חסם יבוא״ שדומה למכס, ובכך מונע תחרות. עלות הכשרות בענפי ההסעדה מגיע ל-114 מיליון שקל, ל-209 מיליון שקל בענף המלונאות, ול-40 מיליון שקל בענף הקמעונאות.

ליבוביץ הקים את ארגון "השגחה פרטית", שסיפק שירותי הכשר פרטיים ואלטרנטיביים לאלה של הרבנות. הם התחילו לפעול בארבעה בתי עסק בירושלים, ובהמשך התרחבו ל-50 עסקים בכל רחבי הארץ. לדבריו, התגובות בציבור הרחב היו אוהדות, ואילו מצד הציונות הדתית, התגובות היו מעורבות.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ההיתר החוקי לפעילות של ״השגחה פרטית״ ניתן לפני כשנה וחצי, כשבג"ץ פסק שבתי עסק יוכלו להעיד בפני לקוחותיהם על טיב ההכשר והפיקוח במקום, אך אסר עליהם להציג תעודת כשרות חלופית או להשתמש מפורשות במונח "כשר".

בארגון רשמו הצלחה. מבחינתם, ברגע שבית העסק יכול להעיד על טיב הפיקוח, נשבר המונופול הרבני ואפשר לפתוח את השוק הכשרות לגורמים מתחרים.

בשנה שעברה, ארגון רבני "צהר", המאגד כ-800 רבנים אורתודוקסיים מהציונות הדתית, החליט לרכוש את מערך הכשרות של "השגחה פרטית".

הרב רפי פוירשטיין, העומד בראש "צהר", אמר ל"מקור ראשון", כי מיזם הכשרות נולד מתוך כאב, משום שתעודת הכשרות של הרבנות הפכה לשם נרדף לשחיתות. הוא הוסיף שם כי הניסיונות לתקן את המערכת מבפנים כשלו, וציין כי הוא סופג על כך ביקורת פנימית קשה בחוגי הציונות הדתית.

החיבור ל"צהר" לווה בלא מעט חששות הדדיים. "היו רגעים שבהם חששתי ש'צהר' ייקחו צעד אחורה בתהליך, אבל כל הסימנים מעידים שזה לא הולך לשם. הם לוקחים אחריות ומבינים שאי אפשר לחזור אחורה״, אומר ליבוביץ.

"משכנו את 'צהר' לעמדה לפיה יש לאתגר את המונופול הרבני, ולא לשתף איתו פעולה. אם נראה סימנים לשינוי, נחזור למגרש בעצמנו. יש לנו את כל האנשים שלנו, ואנחנו יודעים איך להפעיל את מערך של כשרות פרטית".

סנוב, בדיר כבר שתית?

כיום, מערך הכשרות המשותף מספק לבתי העסק תעודה המעידה על טיב התנאים והפיקוח במקום, ועל כך שהמקום שומר על כללי הכשרות המסורתיים, ונמנע מפתיחת בית העסק בשבת. "צהר" שמו לעצמם יעד להגיע ל-1,200 מסעדות מכלל השוק בארץ, דהיינו כ-10% מהשוק. התשלום החודשי עבור השירות ש"צהר" מספק נע בין 700 שקל לדוכן אוכל קטן, ועד  1,700 שקל למסעדה בשרית גדולה.

אבל ודעי – שהוא גם בעליה של ה"קרוסלה", שהייתה מחלוצות המאבק – החליט לאתגר את המערכת עוד קצת, והקים עסק חדש במתכונת מהפכנית אף יותר: "באב אל-ימן" מקפיד על כללי הכשרות ופתוח לכולם, חילונים ודתיים, והוא פותח את שעריו גם בשבת.

"עוברי האורח שמגיעים למסעדה בשבת מבלי להכיר את הייחודיות של המקום, משתאים ומסרבים להאמין. באמת? אתה נותן בנו אמון? אתה בטוח שאי אפשר לשלם? אולי באשראי? אולי נניח כסף מתחת לאבן בכניסה?", הוא אומר.

"בסוף הם מתרצים, יושבים לאכול במסעדה, ומתחברים לאווירת השבת".

ודעי קושר בין המהפכה שהוא מנסה להוביל למורשת ולמסורת המזרחית. לדבריו, "המזרחיים בישראל הם רוב הציבור המסורתי. יהדות מתונה ומקרבת היא מאפיין מרכזי בתפיסה של היהדות בארצות האסלאם. הממסד הדתי הישראלי מפספס בגדול כשהוא מערים קשיים בכל תחומי הדת, ולא מכיל את הספקטרום הרחב שיש ליהדות ולקהילות היהודיות השונות. בכך הוא גורם נזק ליהדות".

אחד הלקוחות ב"באב אל-ימן", אורן פרי-הר, מסביר את חשיבותו בעיניו: "כחילוני, חשוב לי שייווצרו מרחבים משותפים שיוכלו לפעול ולהיפגש בהם דתיים וחילונים. מרחבים משותפים כאלה בהכרח יוצרים קהילות סובלניות יותר".

הלקוח שמואל פריד אומר כי "המקום בולם את המונופוליזציה של התרבות היהודית על ידי הממסד האורתודוקסי, ופותח אפשרויות התייחסות למסורת".

ודעי לא נותר לבד, ואל היוזמה הצטרף גם השף הדיי עפאים, הבעלים של בר ״הדיר״, הממוקם בבית חולים למצורעים לשעבר, ב"בית הנסן" בירושלים.

גם "הדיר" פועל במתכונת כשרה ללא כל תעודה. הוא פתוח בשבת, האוכל המוגש בו מחומם על פלטות, ויש מיחם לשתייה חמה. לקוחות המעוניינים בכך יכולים לשלם את החשבון בשבת עצמה, ומי שאינו יכול – יכול לשלם בצאת השבת.

השבוע כתבנו מכתב לצוות שלנו בדיר על הקשר לקהילה הירושלמית שלנו, על הכלה ועל דיני כשרות. מי שעיתותיו אינן בידו, יוכל לדלג…

פורסם על ידי ‏הדיר – בית מרזח בהנסן Hadir – The Bar at Hansen‏ ב- יום שני, 26 בנובמבר 2018

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 923 מילים. מחכים לתגובתך.
 (צילום: Neuberg/Flash90)
Neuberg/Flash90

ראיון ״נתניהו לא באמת צריך את חוק החסינות. די ברור שזו עז״

עו״ד אביה אלף לא מתרגשת מפסקת ההתגברות וגם לא מהשינויים בחוק החסינות ● כמי שעבדה עם כמה יועצים משפטיים, והיתה מבכירי הפרקליטים בתיקי ליברמן, היא מצביעה על השיטה: ״ממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן״

ביום חמישי, שעה קלה לפני שהאזור של היישוב כפר האורנים החל לעלות באש, ישבה עו"ד אביה אלף בחדר העבודה בביתה, שמחלונו הגדול נשקפים גבעות מוריקות. היא הביטה בנוף והתלבטה מה יהיה משפט המפתח, משפט המחץ, שסביבו תבנה את הנאום שהחלה לכתוב, לקראת ההפגנה במוצאי שבת ברחבת מוזיאון תל אביב.

היא כתבה בדפדפת שלפניה, "פגיעה בדמוקרטיה היא החלשה של המערכת החיסונית של הגוף", חזרה עליו בקול, והרגישה שהיא מתקרבת לניסוח שחיפשה. ניסוח פשוט ובהיר, שכל אחד יכול להבין ולהתחבר אליו, ושמסביר את הסיפור המורכב, שנקבר תחת ספינים וספינים שכנגד, עד שלפעמים קשה להיזכר על מה בעצם מדברים.

אביה אלף
אביה אלף

אחר כך הוסיפה עוד משפט: "זה כמו שאתה הולך בים, ויורד לאט-לאט, אבל עדיין עומד, ואז פתאום יש בור. וכשאתה בבור, אם יש מערבולת, לפעמים אתה כבר לא יכול לעשות שום דבר. אתה טובע. אנחנו צריכים לעצור לפני הבור".

אלף הוזמנה לנאום בהפגנה שארגנה מפלגת כחול-לבן כמי שעומדת מאז החודש שעבר בראש התנועה לטוהר המידות, עמותה שפועלת ״נגד הכרסום בנורמות השלטון התקינות", בעיקר באמצעות עתירות לבג"ץ ובקשות חופש מידע. בסופו של דבר הוחלט שרק פוליטיקאים ינאמו בעצרת שהתקיימה במוצ"ש, והיא פרסמה את הנאום שהתכוונה לשאת בעמוד הפייסבוק שלה.

הנדוניה שלה לא כוללת רק את התואר טהור המידות, אלא בעיקר רזומה אישי נקי מרבב, של מי שנלחמה על טוהר המידות עוד כשהיתה בתוך המערכת.

היא זכורה מהתקופה שעמדה בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ומתחה ביקורת חריפה על החלטת היועץ המשפטי, יהודה ויינשטיין, להימנע מהגשת כתב אישום נגד אביגדור ליברמן בפרשת "חברות הקש".

את המאבק הזה היא תיארה מאוחר יותר בספרה, "תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש", אחד הספרים החשובים על השחיתות השלטונית והקושי להילחם בה.

סיפרה של אביה אלף, ״תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש״
סיפרה של אביה אלף, ״תיק ליברמן – כתב האישום שלא הוגש״

יש מעט מאוד ישראלים שמכירים טוב כמו אלף את הצומת המסוכן, שאליו מתנקזים יצרי שלטון, הלחצים שמפעילים המשטרה והפרקליטות והלחצים שמופעלים עליהם, האחריות הכבדה על כתפי היועץ המשפטי התורן, הספינים, האמביציה, וגדודי הפרקליטים באלף דולר לשעה, שיעשו הכל כדי לסייע ללקוח התורן לחמוק מהדין בחסות הכוח השלטוני.

אם כל זה נשמע לכם מעט מעורפל וכללי, עשו את התרגיל המחשבתי הבא ושאלו את עצמכם האם הייתם מעזים לקום בוקר אחד מול המערכת שבה אתם עובדים ולהעמיד את עתידכם בסכנה, ואם הייתם מעזים להתייצב בפומבי מול אדם רב עוצמה כמו אביגדור ליברמן. זו לא החלטה פשוטה.

״אני לא רוצה להיות עשירה. זו לדעתי, אחת הבעיות עם נבחרי הציבור. הם רואים את העשירים מארה״ב והעיניים נדלקות להם״

"לא חששתי, כי עובדה שפרסמתי", היא אומרת, "אבל היו לי בהחלט אזהרות, כולל ברמה של 'יאיימו עליך, תיזהרי, תבדקי את האוטו בבוקר'. תשמע, עקבו אחרי. אני יודעת שעקבו אחרי. היו האזנות. זה מאוד לא נעים.

״פגשתי חבר כנסת מאוד מכובד, אחד שרצה בטובתי, שאמר לי, 'תשמעי, יש לך מזל שיש לך פה מי ששומר עליך'. הוא אמר את זה בשיא הרצינות. מה אתה מבין מאמירה כזאת? אנשים כל הזמן שאלו אותי: את לא מפחדת? את לא מפחדת על הילדים? את לא מפחדת להיעלם? היו אנשים שנעלמו בתיק הזה. זה לא נעים. ואלה דיבורים שלא שמענו בישראל עד לתיק הזה".

הדברים האיומים האלה לא קרו, לשמחתנו. איזה מחיר כן שילמת? הקריירה שלך נפגעה?
”קודם כל – הקריירה שלי נראית מצוין. אני באמת אדם צנוע. אני לחלוטין לא מתוסכלת. יכול להיות שהייתי נבחרת להיות פרקליטת המדינה. התמודדתי על התפקיד, אבל אני לא אומרת את הדברים בגלל כעס על כך שלא מינו אותי. יכול להיות שהייתי יושבת היום בדירקטוריון בנק לאומי, משאת נפש של כל אחד.

״ועדת פרוקצ'יה המליצה עלי ורבים תמכו בי, אבל המינוי בסוף טורפד. יכול להיות שזה בגלל איך שהתנהגתי. אני לא יכולה לדעת. אבל באמת שטוב לי במה שאני עושה. אני לא חיה בתחושת ׳אכלו לי שתו לי׳. אני לא רוצה להיות עשירה. זו לדעתי, אחת הבעיות הגדולות היום עם נבחרי הציבור. הם רואים את העשירים האלה מארצות הברית והעיניים נדלקות להם. הם רוצים להיות כמותם. והם שוכחים שהם נבחרי ציבור".

אנשים אומרים: מה אתם רוצים? היו בחירות. תכבדו את תוצאת הבחירות. זו דמוקרטיה.
"אני מסתכלת על הפגיעה בדמוקרטיה כעל תהליך. את זה אנשים לא מבינים ואת זה צריך להסביר להם. בכל פעם הם מסתכלים על העז החדשה שמכניסים לחדר. פעם זו חסינות, פעם התגברות, פעם משהו אחר. אם אתה שואל אותי, זה לא העניין. חוק החסינות ממילא לא משנה. יכולים פשוט לא להסיר את החסינות. נתניהו לא באמת צריך את חוק החסינות הזה. לכן די ברור לי שזו עז. הולכים ומכניסים את זה פנימה כדי שכולם יתעסקו בזה.

"הסיפור של פסקת ההתגברות הוא בעיה, אבל לא בעיה נוראית. צריך להסתכל על התמונה בצורה הרבה יותר מורכבת. תמיד היה מתח בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והמבצעת. זה בריא, זה תקין וזה נכון. תמיד הרשות השופטת צריכה לפקח ולבקר את הרשות המחוקקת והמבצעת. אחרת הזכויות שלנו באמת יהיו למרמס".

את בטח שומעת את הטענה, שמשכנעת רבים וטובים, שמה שאנחנו רואים פה זה בעצם אליטה שאיבדה את הבכורה ב-1977 ומאז מנסה בכוח להמשיך ולנהל את המדינה באמצעים אחרים, בעיקר משפטיים.
"לטענה הזו, שאני כמובן שומעת כל הזמן, אני אומרת את הדברים הבאים: רצון הבוחר הוא לגיטימי, אבל הוא לא קשור לנושא שלנו. יש את רצון הבוחר – ויש את בית המשפט. ובית המשפט הוא מוסד ככל המוסדות. זה שהבוחר בחר היום מפלגות מסוימות ומחר אולי מפלגות אחרות, לא אומר שבית המשפט צריך להפסיק ולפעול".

על זה יגידו לך: את צודקת, אבל כשבית המשפט מרחיב את הסמכויות שלו ומתחיל לפסוק בשאלות פוליטיות, הוא מאבד את אמון האזרחים, וזו כבר בעיה חמורה. כמו ההחלטה של בג"ץ ביום הזיכרון האחרון בעניין הפלסטינים שהגיעו להשתתף בטקס האלטרנטיבי. שר הביטחון שהציבור בחר רצה להפעיל את סמכותו המנהלתית ובית המשפט מנע את זה ממנו.
"אבל זה בדיוק העניין! לשר הביטחון לא היתה במקרה הזה עילה חוקית להפעיל את סמכותו המנהלתית, ולכן בית המשפט התערב. לשר הביטחון יש סמכויות לא לתת לשב"חים להיכנס, לא לתת לכאלה שמהווים סכנה, וכן הלאה. הוא יכול למנוע את כניסתם. יש לו סמכות לעשות זאת. אבל הוא לא יכול סתם להתנכל לאנשים שקיבלו כחוק היתרים.

״זה בדיוק העניין שעליו אנחנו מדברים. המדינה לא יכולה לחרוג מסמכותה, גם לא בשם רצון הבוחר. וכשהיא עושה את זה, בית המשפט מנסה לעצור אותה. אתה יכול לראות את זה באמנות, בתרבות, במענקים לספורט, כשנכנסים פנימה שיקולים זרים. ואני בכוונה לא מדברת על 'שמאל-ימין'. אני מדברת על שיקולים זרים".

נדמה לי שגם טיעון ה"לא שמאל, לא ימין" מרחיק הרבה אנשים מהוויכוח הזה. כי הם שוב מרגישים שמנסים לעבוד עליהם, ושזה כן שמאל וכן ימין.
"לא נעים להגיד, אבל תסתכל מי בעד שלטון החוק, מי בעד שמירת זכויות, לא משנה של מי – ומי נגד. אין מה לעשות, יש הרבה פעמים זיהוי מסוים. ועל זה כואב הלב. כי כל הוויכוחים בין שמאל לימין שהיו פה בעבר מסתכמים היום בשאלה ׳שטחים כבושים כן או לא׳, ומי שלא בעד שטחים כבושים הוא ישר שמאלן בוגד. מי שלא חושב כמוך, וזה חלק מהשיסוי של ראש הממשלה, הוא ישר בוגד ויש דה-לגיטמציה.

״יש פה מגמה כללית, שמחלישה את כל המערכת. זה לא רק החסינות ולא רק ההתגברות. זו החלשה של שומרי הסף. למנות אנשים משיקולי נאמנות, כשאתה בטוח שלא יבקרו אותך, זה להחליש מוסדות כמו מבקר המדינה, או מפכ"ל המשטרה. ואז, כשהם בכל זאת ממלאים את תפקידם, ויוצאים עליהם כבוגדים, מחלישים את כל המערכת החיסונית הדמוקרטית של המדינה, וזו הבעיה הגדולה.

"וכל זה מגיע לצד שיסוי, הפרד ומשול, הפחדה. באמת שאני לא רוצה ללכת להיטלר, כי תמיד אומרים שמי שמזכיר ראשון את השואה מפסיד בוויכוח, אבל כן – זה מזכיר את מוסוליני, זה הפשיזם. אבא שלי תמיד אמר, שהם עלו לארץ בגיל עשר כי הם ראו את החולצות החומות הולכות ברחוב והבינו שטוב לא יהיה מזה".

אבל החולצות החומות לא הולכות ברחוב. ולכן מי שאומר את זה מפסיד מיד בוויכוח, כמו שאמרת.
"החולצות החומות לא הולכות ברחוב, כרגע. אבל לשם אנחנו יכולים להגיע. וזה מה שאנשים לא מבינים, כולל הבייס. פגיעה בדמוקרטיה היא תהליך. כל פעם זה עוד קצת ועוד קצת – אלא אם כן יש הפיכה, והצבא משתלט על המדינה. כמו שאתה משמין. עוד מאה גרם ועוד מאה גרם ויום אחד אתה מסתכל על עצמך ורואה שאתה מאה קילו, ואז קשה מאוד להוריד את זה, לפעמים אפילו בלתי אפשרי, ולפעמים צריך ניתוח. זו בדיוק הבעיה בדמוקרטיה. גם ככה זה משטר עדין, ובגלל שאנחנו לא מכירים משטרים טובים יותר, זה שיטת המשטר הכי נכונה מבחינתנו וצריך לשמור עליה.

"על זה תוסיף חשד לפלילים של נבחרי ציבור. תסתכל על הכנסת היום. ביבי, ביטן, דרעי, ליצמן. יש חשדות לשחיתות אישית של נבחרי ציבור. נגד ראש הממשלה תלויים כמה וכמה כתבי חשדות, כפופים לשימוע. מגיעים למצב הזה אחרי ששקלת טוב-טוב את הראיות. אתה לא מזמין ראש ממשלה לשימוע אם אין לך באמת משקל גדול מאוד של ראיות".

נכון, ועדיין עומדת לזכותו חזקת החפות.
"זה בוודאי. אבל כשרואים בבירור שיש מהלכים שנעשים כדי להציל מישהו באופן ספציפי, זו חקיקה פשיסטית – היא מתעלמת משוויון בפני החוק, היא רטרואקטיבית והיא לא דמוקרטית. אז כן, יש לנו זוג קיסרי שחי על חשבוננו, ולבייס שלו זה אולי לא מפריע, שייקח לו קצת דולרים. לא שמים לב שזו השחתה, שזה ביזוי של כולנו. לא מבינים שיום אחד הכל יתפרק, ואנחנו נהיה מנודים, כמו דרום אפריקה, כמו צפון קוריאה".

פה את מאבדת את האחרונים שעוד נשארו לצידך, כי הם אומרים: נו, באמת, אנחנו שומעים את ההפחדות האלה מאז 77'. אמרו לנו שבגין פשיסט ושרון רוצח ושהעולם יחרים אותנו. וזה לא קורה. אם כבר – מעמדנו בעולם רק התחזק.
"אתה צודק, אבל כמו שאמרתי: החרבה של דמוקרטיה היא תהליך. גם קאטו הזקן היה אומר שוב ושוב שקרתגו תיחרב, ובסוף היא חרבה. איך מדבררים את הדבר הזה להמון העם? זו באמת שאלה. תסתכל בסרטים של לני ריפנשטל, איך ההמון מריע ברחובות. לקחתי קורס בשכנוע בהרווארד, עם גדול המרצים בתחום הזה, פרופסור מייקל ווטקינס. סמסטר שלם ישבנו ולמדנו את אמנות השכנוע. איך משכנעים אנשים. ומהבחינה הזו, נתניהו הוא גאון. הוא אשף".

והנה אנחנו מגיעים לעוד טענה של תומכי נתניהו. למדת בהארווארד במימון קרן וקסנר. אז את עוד אחת מהדיפ-סטייט.
"גם הסיפור של הדיפ-סטייט בא לדעתי ממקום של בערות, של חושך, של פחד. של קונספירציות. ברגע שתיאוריית קונספירציה מתפשטת, קשה להילחם בה. עם רגשות מאוד קשה להתווכח. אני מדברת הרבה עם קהל ימני. התשובה הכי טובה שלי לטיעונים כאלה היא: אני גרה בהתנחלות. לצערי אנחנו יושבים עכשיו ומדברים מעבר לקו הירוק. הרבה פעמים מאוד נוח לי להגיד: ׳אני גרה בהתנחלות׳, בעיקר כשאני מדברת עם קהל ימני. דבר שני, אני מספרת להם סיפורי תנ"ך. הם לא יודעים תנ"ך בגרוש. ויש סיפורים בתנ"ך, על עכן שמעל בחרם. סקלו אותו, אפילו שהיה משבט יהודה. אין אף אחד שהוא נישא מעם. אז הם לא יודעים כל כך איך לאכול אותי. אני לא 'שמאלנית טיפוסית'".

איך החיים מעבר לקו הירוק מתיישבים עם השקפת העולם שלך על דמוקרטיה? אפשר לקרוא לחיזוק הדמוקרטיה ובמקביל לחיות במקום שאין בו דמוקרטיה?
"הקו הירוק עובר ממש באמצע היישוב. והיישוב בנוי על קרקעות פרטיות שנקנו בכסף מלא. אני בוודאי לא מתכוונת להיות מכשול לשלום".

אביחי מנדלבליט (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אביחי מנדלבליט (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בואי נדבר על מנדלבליט. לאו דווקא על מנדלבליט האיש, אלא על היועץ המשפטי לממשלה. לך יש פרספקטיבה יותר רחבה מלרוב האנשים על המוסד הזה. ראית יועצים משפטיים מקרוב. מה אנשים לא מבינים כשמדברים על היועץ המשפטי לממשלה.
"היועץ המשפטי הוא מוסד מכונן במשטר בישראל. הוא גם ראש מערכת התביעה והוא גם הייעוץ המשפטי לממשלה. יש הרבה ויכוחים אם הוא צריך להיות גם וגם, אני חושבת שכן, אני חושבת שכשהוא בא לייעץ לממשלה, חלק מהכוח שלו נובע מכך שהוא גם ראש התביעה. הוא לא יועץ משפטי לממשלה במובן של 'קונסיליירי'. התפקיד שלו הוא להגיד לשלטון: ׳פה אתם לא פועלים נכון׳. או ׳פה אתם חורגים מסמכות׳. או ׳פה אתם עומדים לעבור על החוק׳. וכולם יודעים שאם צריך, הוא גם זה שיוציא את זה אל הפועל, וזה נותן לו את הכוח, במקרה שלא יקשיבו לו. זה מוסד מאוד חשוב בחברה הישראלית".

הפגיעה ביועץ המשפטי לא התחילה עם נתניהו
"זה התחיל אחרי הקדנציה של ברק עם רבין ב-77'. נכנסתי לפרקליטות ב-87', ומה שרואים מאז זה שינמוך הדרגתי של התפקיד. נגד חריש היו כבר טענות שהוא לא ה-יועץ המשפטי לממשלה. גם נגד בן-יאיר היו טענות. הלכו אז לליבאי (שהיה שר המשפטים) והוא כמעט לא מינה אותו. אבל רבין לחץ בצורה מטורפת שימנו אותו, אפרופו 'יועץ משפחתי'. ובן-יאיר מונה".

גם לרבין כבר היתה טראומה מהקדנציה הראשונה עם אהרון ברק כיועץ משפטי 'לא משפחתי'.
"בדיוק. ואחרי שרבין מינה את בן-יאיר עברנו לבראון-חברון, עם רוני בראון שתי דקות בתפקיד, ואז רובינשטיין נכנס. גם רובינשטיין כבר היה מזכיר ממשלה קודם, אבל לפחות הוא עבר צינון כשופט בית משפט.

"אם מדברים על יועצים משפטיים לממשלה והתפקיד שלהם בהגנה על הדמוקרטיה, אני ממליצה להסתכל על כל ההחלטות הראשונות של כל יועץ משפטי חדש. הן תמיד מאוד בעייתיות. לוויישטיין שבא אחרי רובינשטיין, היה את פרשת ליברמן. למזוז היה את האי היווני.

"תסתכל על ההחלטות הראשונות – יש שם תמיד לחצים. חשש ממה יגידו. צריך עמוד שדרה. כמעט כל ההחלטות הראשונות של יועץ משפטי חדש הן בעייתיות מאוד. או שהעבירו להם תפוח אדמה לוהט, שאף אחד לא רצה לטפל בו, או שהם מפחדים מהצל של עצמם כי הם רק נכנסו לתפקידם.

"אם אתה לא נושא את פניך לכהונה בבית המשפט העליון ואתה אדם הגון, אתה עושה את מה שצריך. אבל אם אתה נושא את פניך לעליון, וכולם כנראה נושאים את עיניהם לכהונה בעליון, אתה נזהר".

ומנדלבליט?
"קודם כל, את מנדלבליט אני לא ממש יודעת לקרוא. אני אגיד לך משהו עקרוני – לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות, שהכל תלוי ועומד על אדם אחד. במובן הזה, שהלחצים, הדה לגיטימציה שעושים לו, לחץ מימין, לחץ משמאל – זה לא נורמלי שהכל נופל עליו. הרי בסך הכל המערכת צריכה לתפקד כמערכת. אמרת לי קודם 'את ראית את זה בעיניים'. אז אני אגיד גם שמי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין.

״אני עבדתי עם בן-יאיר, עם רובינשטיין, עם ויינשטיין, עם מזוז. ראיתי יועצים משפטיים מקרוב. ראיתי איך מושכים תיקים. ראיתי איך הזמן עובר ודברים שצריכים לקרות לא קורים. ואז אתה מתלבט 'אני אצעק שהמלך הוא עירום'? כמו שאמרתי על חקירות ליברמן, כשהיתי בפרקליטות 'זו תהיה קבורת החמור של התיק הזה' ולדור קרא לי למשפט שדה, לברר למה אמרתי משפט כל כך חריף. אמרתי לו: כי אני רואה לאיפה זה הולך. וכשאתה בתוך המערכת, תמיד קל להרגיע את עצמך, אפרופו הדמוקרטיה: אני לא רואה את כל התמונה. אולי זה בסדר. אולי יש עוד דברים שאני לא יודעת".

בכל המקרים זה נראה כמו שיטה: התלבטויות אינסופיות עד להחלטה על כתב אישום, ואז ממסמסים את זה בשימוע שנגרר.
"בדיוק ככה. המערכת משתמשת בתהליכים שלה עצמה, כדי לפרק את התיק. האם אני חושבת שממסמסים את התיקים של נתניהו כמו שמסמסו את התיקים של ליברמן? וואלה, אני לא יודעת מה לומר. אתה שואל אם אני חוששת? כן, אני חוששת".
מה מונע מיועץ כמו מנדלבליט להגיד לראש הממשלה 'קבעתי לך מועד לשימוע ביולי. אתה לא מגיע לשימוע? בעיה שלך. אין שימוע וממשיכים למשפט'.
"צריך בשביל זה ביצים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 2,295 מילים. מחכים לתגובתך.
גיא זהר גיא זהר

זו היתה טעות, כל העניין הזה עם התות

כוחות צה״ל נסוגים מלבנון (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90
כוחות צה״ל נסוגים מלבנון

בערב מצאתי את עצמי מקריאה את 'האריה שאהב תות' לילדים של הבן שלי שמטייל השבוע בחו"ל עם חברים מהצוות שלו בצבא. יחד הם חוגגים את משבר גיל 40, תעשו לי טובה באמת, הנפוץ בשם יומולדת 40 ונחגג לרוב על כמה בירות בבר. אבל הגבר החדש הוא בוגר חתונות שיצאו משליטה וגם הוא רוצה קצת לצאת מעצמו. כלומר, לישון לילה שלם ולא להכין טוסט פיצה בלי קטשופ, לא שלם, חצי, למה נתת לה קודם? לא בא לי לאכול, אני לא רעב.

נשים מלקטות חברה חברה במשעולי החיים, כמו דולפינות הן מלוות זו את זו, צוללות עמוק ומגיחות אל פני המים. גברים נאמנים לחברים מהשכונה ולכמה מספרי ברזל מהפלוגה ומשמרים את היכולת לומר הכל במשפט שמתחיל ב'אחי' ואורז הכל לחברות רבת שנים.

אז אני נותנת באריה שאהב תות ומפרידה בין הנצים ('אני לא רואה את התמונה', 'אתה כן רואה', 'אני לא', 'אתה כן', בעיטה. 'אייי, תגידי לו'). בחדר הסמוך כלתי מניקה, בלי משבר ובלי נעליים, את תינוקם בן הארבעה חודשים שגם הוא בסוג של משבר שיניים או קפיצת גדילה או כל תירוץ שישאיר את אמא שלו 'ערה?'

האריה שאהב תות

האריה המפונק פוגש ילדים ביער, ובחדר החשוך למחצה הילדים רבים על השמיכה שלעולם תהיה קצרה מדי, וכשאני מגיעה למשפט 'זו היתה טעות כל העניין הזה עם התות' אני עוצרת ומספרת להם שזה היה המשפט האהוב על אבא שלהם, שהעמיד במבחן את נכונותנו לשאת את האריה הבכיין ערב ערב, זה מה שהבן שלי דרש, וחושבת על ארבעה חברים טובים שחוגגים עכשיו יומולדת בחו"ל 20 שנה אחרי שירותם הצבאי, שהיה טיול קטן ומטורף ללבנון הארורה שהחודש מלאו 19 שנה ליציאה ממנה – הפרחים לאהוד ברק, שכמו האריה ההוא שאהב תות, הבין פתאום שזו היתה טעות כל העניין הזה עם התות. ואיזה עצב ענק על אלה שלא חזרו משם.

תות. סוף.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 279 מילים. מחכים לתגובתך.

סקר גיאוקרטוגרפיה:

50% מאמינים שלא יהיו בחירות חדשות
30% אומרים שאין מצב
20% חחחחחחחחחחח

בנט: 100% אני בא

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פוסטים אחרונים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

מנדלבליט: "כל ההחלטות בעניין ראש הממשלה התקבלו בצורה מקצועית ועניינית"

היועץ המשפטי לממשלה, תקף בחריפות את הניסיון לבצע רפורמה "מרחיקת לכת" במערכת המשפט ● "הטענה כאילו מערכות המשפט פוגעות ברצון העם מבטאת חוסר הבנה של הדמוקרטיה"

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
פלאש
אביחי מנדלבליט

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

למקרה שפיספסת

נשיאת העליון: השיח נגד מערכת המשפט "בוטה, עולב ומשולח רסן"

בנאום בכנס עורכי הדין באילת, הזכירה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי רק לפני שנה וחצי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש את הצורך בבית משפט חזק ● ״ואני מבקשת לשאול מה נשתנה במהלך תקופה זו?״

אסתר חיות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
אסתר חיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

דרמה ברכבת הקלה: מנכ"ל חברת נת"ע התפטר במפתיע

לאחר 5 שנים בתפקיד, מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און הודיע על פרישה ● ההחלטה מגיעה ככל הנראה על רקע מתיחות עם יו"ר הדירקטוריון שנכנס לתפקיד לפני כחצי שנה ● "בשנים האלה, שהיו מאתגרות ומרתקות, חוללנו כאן מהפכה"

מודל של הרכבת הקלה שתופעל בתל אביב. מוצג בשדרות רוטשילד (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
מודל של הרכבת הקלה שתופעל בתל אביב. מוצג בשדרות רוטשילד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

בעקבות הביקורת שמתחנו אתמול על אופן סיקור הפגנת האופוזיציה ב״ידיעות אחרונות״, נראה כי העיתון מבקש לתקן היום את הרושם – ופרסם הבוקר ידיעה המתקנת, ואף מבהירה, את הפרסום שלו אתמול על מספר המשתתפים בהפגנה.

״אתמול פרסמנו כי להפגנה הגיעו כ-15,000 איש״, נכתב בידיעה. ״נתון זה התבסס על הערכות פנימיות של המשטרה״. וכדי להעמיד דברים על דיוקם, ככל שניתן לפחות, העיתון מצטט את הידיעה של ״גלובס״ מאמש, לפיה מספר המשתתפים בהפגנה היה 50 אלף איש – על פי נתוני האיכון הסלולרי.

שמחנו לעזור.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ליברמן: הגיע הזמן שהחרדים יתפשרו ולא החילונים

חדשות 12: שרי הליכוד קיבלו זימון להצביע מחר ב-16:00 על חוק לפיזור הכנסת ● אגודת ישראל הסכימה למתווה הפשרה שהציע נתניהו לחוק הגיוס

F161101YS67 (1) (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
בנימין נתניהו ואבגדור ליברמן.

חברי הכנסת של הליכוד קיבלו הערב הודעה על כך שהם מתבקשים להתייצב מחר ב-16:00 במליאה כדי להצביע על חוק לפיזור הכנסת.

ראשי המפלגות הפוטנציאליות להקמת הממשלה נקראו לפגישה עם בנימין נתניהו הערב, אך אביגדור ליברמן לא הגיע עד כה. מנגד, ראשי אגודת ישראל הסכימו לפשרת ראש הממשלה בנוגע למתווה חוק הגיוס, כך דווח הערב בחדשות 12.

ליברמן אמר למקורביו, כי האיומים על בחירות לא מרתיעים אותו וכי הגיע הזמן שהחרדים יתפשרו ולא החילונים. יו"ר ישראל ביתנו דורש שחוק הגיוס יועבר בגרסתו הנוכחית או שבכוונתו להצביע בעד חוק לפיזור הכנסת והליכה לבחירות חוזרות.

כרגע אין חתימה של אף מפלגה על כניסה לקואליציה כאשר המועד האחרון להרכבתה הוא ביום רביעי. כאמור, בליכוד מפנים את האצבע לכשלון המשא ומתן לעברו של ליברמן וטוענים לחוסר תום לב מצדו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 121 מילים. מחכים לתגובתך.

טבע תשלם 85 מיליון דולר בהסדר פשרה עם אוקלהומה

המדינה האמריקאית תסיר את תביעתה נגד טבע ● החברה הואשמה באחריותה להתמכרות ואף למוות של עשרות אלפי משתמשים במשככי כאבים

משרדי חברת טבע בירושלים (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
משרדי חברת טבע בירושלים

טבע תשלם 85 מיליון דולר למדינת אוקלהומה שבארה"ב כדי להסיר תביעה במסגרתה הואשמה החברה באחריות להתמכרות של אלפים למשככי כאבים ואף למותם. התובע הכללי של אוקלהומה מייק האנטר הודיע על ההסדר שפרטיו המדויקים יימסרו בשבועיים הקרובים.

טבע מגיעה לפשרה יומיים לפני פתיחת המשפט שבו נתבעה יחד עם ג'ונסון אנד ג'ונסון בבית המשפט באוקלהומה. החברה הואשמה בכך שגרמה למותם של כ-48 אלף משתמשים בתרופה ב-2017.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 64 מילים. מחכים לתגובתך.

תיק 15 אלף

לו רק ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס היו כורתים ברית אחים לפני שלושה עשורים, הם היו גונבים את המדינה ביחד ● כשכבר ניסו לחבור, מאזן הכוחות לא היה שוויוני והמו״מ ביניהם הפך לתיק פלילי ● הסיקור בידיעות אחרונות של הפגנת האופוזיציה אמש מרמז שגם בלי תן וקח, ביבי ניצח את נוני

שלטים בהפגנת האופוזיציה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

לו רק ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס היו כורתים ברית אחים לפני שלושה עשורים, הם היו גונבים את המדינה ביחד ● כשכבר ניסו לחבור, מאזן הכוחות לא היה שוויוני והמו״מ ביניהם הפך לתיק פלילי ● הסיקור בידיעות אחרונות של הפגנת האופוזיציה אמש מרמז שגם בלי תן וקח, ביבי ניצח את נוני

הוא לא היה אמור להיות בתפקיד הזה. הוא לא היה הבן הנבחר, הבן-יקיר-לי שיגשים את חזון הוריו – ובמיוחד של אביו. התפקיד הזה היה שמור לבן הבכור, הנסיך, יורש העצר.

אבל הבכור נהרג ושינה את מסלול חייו של אחיו הצעיר יותר, האח שחלם בכלל על קריירה אחרת, שאהב נשים ואהב לחיות ואהב לטייל. זה שפחות ציפו ממנו, שלא עמדה על כתפיו מורשת שלמה של מסורת משפחתית יוקדת. הבכור נהרג, ואחיו הצעיר ידע שתפקידו עתה הוא להגשים את חזון האב. שתפקידו לוודא, שהירושה שקיבל בחסד ולא בזכות, תעניק לאביו גאווה.

רק ארבע שנים מפרידות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לארנון מוזס, מו״ל ״ידיעות אחרונות״. זה כלום במונחים של דור – הם שייכים, במידה רבה, לאותו עידן, אותו הזמן, אבל גדלו בנסיבות כל כך שונות, שהגיוני לחשוב שהם באמת שונים האחד מהשני.

בנימין ובנציון נתניהו (צילום: Michal Fattal/Flash90)
בנימין ובנציון נתניהו (צילום: Michal Fattal/Flash90)

אחרי הכל, מוזס שירת כמדריך נוער בצה״ל, השלים תואר ראשון בארץ אבל נשר במהלך לימודי התואר השני בבוסטון, ואילו נתניהו היה סרן בסיירת מטכ״ל ותלמיד מצטיין שהשלים גם תואר ראשון באדריכלות, גם תואר שני במינהל עסקים ב-MIT, וגם, בשביל הכיף, למד מדעי המדינה בהרווארד.

הראשון אוהב ספורט, רק ספורט – בצעירותו היה כדורסלן מצטיין; השני איש ספר (לפעמים אותו ספר). הראשון העריץ את הנסיכה דיאנה, השני את צ׳רצ׳יל. אין להם שום דבר משותף, לכאורה.

נוני מוזס ושמואל מרקובסקי במשחק של מכבי בשנות השמונים (צילום: Moshe Shai/Flash90)
נוני מוזס ושמואל מחרובסקי במשחק של מכבי בשנות השמונים (צילום: Moshe Shai/Flash90)

ובכל זאת, לשניהם יש מסלול חיים דומה להפליא. במקום שבו בנימין נתניהו הצעיר נטש הכל כדי לקבל עליו את נציגות המשפחה לאחר מות יוני, כך גם ארנון מוזס מצא עצמו כיורש לאימפריית ״ידיעות אחרונות״, אחרי שאחיו הבכור גלעד נהרג בתאונת דרכים. שניהם היו יכולים, לו האמינו בפסיכולוגיה ובטיפול פסיכולוגי, לבלות שעות יחדיו בהחלפת חוויות מהצל הגדול שמלווה אותם בדמות אביהם – בנציון מחד ונח מאידך.

האמונה העמוקה, האמיתית, היוקדת כי יש להם תפקיד היסטורי, כי מונחת עליהם התקווה לקיום תפקיד זה, כי זכו מן ההפקר בכבוד הזה, האמונה הזו זהה לחלוטין אצל שני הגברים הללו, השולטים בישראל ביד רמה כשלושה עשורים – נתניהו מאז נכנס לחיים הפוליטיים, ומוזס מאז ביצר סופית את אחיזתו ב״ידיעות אחרונות״.

נח מוזס (צילום: דוד אלדן, לע"מ)
נח מוזס (צילום: דוד אלדן, לע"מ)

בפוטנציאל, החיבור בין השניים יכול היה להוות בסיס לברית בלתי ניתנת לערעור. בפוטנציאל, הם היו יכולים לחבור ולגנוב את המדינה.

המזל של ישראל הוא שלא עשו זאת – וכשכבר ניסו, אחד מהם היה טיפש דיו להקליט את השיחות.

דין אמסלם כדין ליבנה

ארנון מוזס הוא חיה פצועה בשנתיים האחרונות. אימפריית ״ידיעות אחרונות״ כבר לא חזקה כלכלית כשם שהיתה בעבר, העיתון היומי אינו הנפוץ (וספק אם המשפיע) במדינה, הוא עצמו עומד בפני כתב אישום בכפוף לשימוע בפרשת תיק 2000, ולפחות שתי מערכות הבחירות שהתקיימו בחמש השנים האחרונות הוכיחו שאין בכוחו להמליך או להפיל ראשי ממשלה, כפי שטענו עליו בעבר.

והנה נקודת דמיון נוספת בינו לבין נתניהו: למרות שהם עומדים על סף כתב אישום, למרות שמעולם לא היו כה פגיעים וקרובים להדחה מעמדתם בראש האימפריה שבנו כמו עתה – למרות נקודות התורפה הגלויות כל כך במעמדם, עדיין כל הכפופים להם לא מעיזים לצאת נגדם. דין יו״ר הקואליציה דוד אמסלם כנטע ליבנה, עורך ״ידיעות אחרונות״; דין מיקי זוהר כאחרון העורכים בבניין הקבוצה בראשון לציון.

במקרה של נתניהו, המציאות הפוליטית שבה חלק גדול מהעם נותן לו תמיכה בלתי מעורערת, לא מאפשרת למתנגדיו לקום ולצאת נגדו. במקרה של מוזס, המציאות התעסוקתית שבה אין לעיתונאים לאן ללכת והיכן לקבל משכורת הוגנת, מאפשרת לרבים לכבס את המציאות, לרבע את המעגל, להעלים עין, להתגונן, ולהישאר במקומם.

התוצאה היא ניצחון מובהק של ברית נתניהו-מוזס – ברית שלכאורה לא הבשילה מעולם, אבל בפועל מתקיימת כאן ועכשיו. אין כאן שוחד; נתניהו לא נתן ומוזס לא לקח. שניהם נתקעו עם המציאות המשפטית שיצרו במו ידם. ובכל זאת, ההתערבות הצליחה והספינה הכבדה שינתה את מסלולה.

הכותרת הראשית בידיעות אחרונות
הכותרת הראשית בידיעות אחרונות הבוקר

משחק של מספרים

הכותרת הראשית ב״ידיעות אחרונות״ הבוקר, למחרת הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב, שאגה: ״נתניהו במאמץ להשיג פשרה״. ידיעה פוליטית, על המשבר-לא-משבר במשא ומתן הקואליציוני להרכבת ממשלת נתניהו החמישית. עמוק בכותרות המשנה, בשורת אגב, נכתב: ״כ-15 אלף איש אמש בהפגנת האופוזיציה בת״א ׳להצלת הדמוקרטיה׳״.

רגע, למה 15 אלף? למה לא, נגיד, 50 אלף?

הפגנות זה לא פעם משחק של מספרים, ובהעדר יכולת לקבוע עובדתית כמה אנשים השתתפו בהפגנה או עצרת כזו או אחרת, המספר שנזרק הוא פונקציה של עמדה פוליטית או אידאולוגית.

מארגני ההפגנה ומשתתפיה, אלו המאמינים שחוק החסינות ופסקת ההתגברות שנועדו לשרת את נתניהו ולמנוע את העמדתו לדין, אלו דיברו על סביב (ואף מעל) 100 אלף משתתפים בהפגנה אמש. מאידך, תומכי נתניהו מימין – המבקשים להקטין את האפקט האפשרי של ההפגנה, לנפנף את משתתפיה כקומץ חסר חשיבות שאינו מקבל את דין הבוחר, מדברים על כעשרת אלפים משתתפים. לזכותו של ״ישראל היום״, עיתון הבית של נתניהו, יאמר שהוא פשוט נמנע מלנקוב בכל מספר, קטן או גדול.

הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנת האופוזיציה ברחבת מוזיאון תל אביב (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

המפיק ההוליוודי הוותיק רוברט אוונס הטביע את האימרה המפורסמת: ״לכל סיפור יש שלושה צדדים: שלי, שלך, והאמת״. זה היה במאה הקודמת. במאה הנוכחית, אין אמת. ומאחר שמשטרת ישראל, למודת הספינים הפוליטיים שנעשים על גבה אחרי כל הפגנה, מסרבת לתת אומדן רשמי למספר המשתתפים אמש בהפגנה, אין משמעות למספר המדויק – 100 אלף או 15 אלף.

השאלה אינה, אם כן, מי צודק. השאלה היא ממתי הפך ״ידיעות אחרונות״ לנציג המחנה השני, זה שלקח על עצמו להגן על נתניהו ושלטונו בכל מצב ובכל מחיר.

״בשנה האחרונה חל שינוי בולט ביחס של ׳ידיעות אחרונות׳ לראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה״, חשפו אתמול עורכי ״העין השביעית״ בפייסבוק. ״יותר ויותר תצלומים של השניים, ובעיקר שלה, מופיעים בעיתון. חלק ניכר מהם בהקשרים חיוביים״.

ארנון מוזס ביחידת לה״ב 433 (צילום: Koko/Flash90)
ארנון מוזס ביחידת לה״ב 433 (צילום: Koko/Flash90)

״האינטרס בהרגעת הרוחות הדדי״, הם מסבירים. ״מעל נתניהו, כמו גם מעל העורך האחראי של העיתון, ארנון (נוני) מוזס, מרחף איום ממשי של כתב אישום ב׳תיק 2000׳. הרדמה כללית היא שם המשחק.

״ההרדמה בחזית נתניהו-מוזס נמשכת גם בגיליון סוף השבוע. מעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" בולטת בהיעדרה ידיעה שמזכירה כי הערב יקיימו מפלגות האופוזיציה, ובראשן כחול-לבן, הפגנת מחאה נגד הליכי החקיקה שמקדם נתניהו במטרה לשמר את שלטונו גם במקרה שיוגש נגדו כתב אישום באשמת שוחד״.

הצניעו את קיומה של ההפגנה, והמעיטו במספר המפגינים. עקביות היא שם המשחק.

ההיסטוריה חוזרת

העיתונות בישראל היא הילד כאפות של בעלי שררה בשלושה העשורים האחרונים. דרך עידן עפר נמרודי בפרשת האזנות הסתר באמצע שנות ה-90, עבור בשירות עורכי ״ידיעות אחרונות״, בכללם משה ורדי ורפי גינת, את האינטרסים של משפחת מוזס ומקורביהם, וכמובן תקופת נוחי דנקנר וקבוצת איי.די.בי בשליטת ״מעריב״, בתחילת העשור הנוכחי.

משה ורדי ונוני מוזס (צילום: Moshe Shai/Flash90)
משה ורדי ונוני מוזס (צילום: Moshe Shai/Flash90)

חקירות נתניהו – פרשות 1000, 2000 ו-4000 – מלמדות שאין גבול ואין סוף לדרישות הבעלים, ורק מעטים העיתונאים שיעיזו בזמן אמת לצאת נגדם. אם זה ניסיונות התערבות בוטים בערוץ 10, אם זה דברי מוזס לנתניהו, מהם עולה כי עורכיו יעשו מה שיבקש, אם זה הנחיות בעלי בזק, שאול אלוביץ, היישר אל מנכ״ל אתר וואלה! אילן ישועה – בכל המקרים, עיתונאים בדרגים בכירים ומטה מוצאים את עצמם באש הצולבת ובוחרים להתכופף. ורק כשכוחות הרשע העליונים מוזזים הצידה, לרוב לכיוון תא המעצר – כמו נמרודי, כמו דנקנר, כמו אלוביץ׳ ואולי בעתיד גם מוזס – הם מתייצבים מול המצלמות באומץ ומכים על חטא.

אחרי שמעריב של דנקנר, למשל, קרס לתפארת, פרסם עמיתי אבנר הופשטיין כתבת תחקיר ב״מבט שני״, רצועת הדוקו של הערוץ הראשון ז״ל. בסרט, ״הון, שלטון וקריסת עיתון״, הופיעו עיתונאים בכירים שעבדו תחת דנקנר באותה תקופה וחשפו את הזוועות העיתונאיות שהתרחשו שם.

והנה ההיסטוריה חוזרת: חלק לא מבוטל בסרט הוקדש לדיכוי המחאה החברתית שפרצה ב-2011 על ידי מעריב. כשפרצה המחאה, העיתון – כמו כל כלי התקשורת – אימץ אותה בהתלהבות. לא משנה מה האידאולוגיה שלך, מחאת האוהלים היתה סיפור סקסי שנפל על העיתונות בשיאו של קיץ משעמם למדי. פתאום היה על מה לכתוב.

נוחי דנקנר בבית המשפט (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
נוחי דנקנר בבית המשפט (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

אבל כשהמחאה החברתית החלה לסמן כמטרה את הטייקונים במשק, ובראשם דנקנר עצמו, רוח המפקד במעריב שינתה כיוון בבת אחת – והעיתון החל לצאת נגד המחאה ומארגניה.

״הרגשתי שטורים מסוימים מכיוון אידאולוגי מסוים מקבלים פתאום יותר תשומת לב״, סיפר בסרט יואב ריבק, מי שהיה ראש מערכת החדשות במעריב בתקופת דנקנר. על כך שפוטרו בתקופתו כתבים בעלי אופי חברתי, הוסיף ריבק: ״ההגנה עליהם היתה כרוכה ביותר ויותר מאמץ, זה הגיע למצב שבו אתה צריך לבחור את הקרבות שלך, וכשאתה צריך לבחור את הקרבות שלך, אתה צריך לוותר על חלקם״.

בסיכום, ריבק הוסיף: ״מעריב היה חלק מקבוצת איי.די.בי, כמו שאומרת השורה הזו במדור עסקים. וזו לא אמירה שהיא אמירה עיתונאית, זו אמירה שהיא אמירה עסקית. וכולנו פעלנו לפי זה. כלומר, לא מתוך איזושהי חדווה ולא עשינו את זה בהתנדבות, עשינו את זה כי זה מה שחונכנו לעשות באותה תקופה״.

ריבק הוא היום ראש מערכת החדשות בעיתון ״ידיעות אחרונות״.

יום אחד אולי יעשו סרט על הנעשה ב״ידיעות אחרונות״ בחודשים האחרונים של שלטון מוזס. יהיה מעניין לשמוע את הראיון של ריבק גם שם, מסביר למה פתאום שרה נתניהו זוכה לתמונות מחמיאות ובהפגנת האופוזיציה אמש היו רק 15 אלף איש. עקביות, אחרי הכל, היא שם המשחק.

תגובות

אלו השאלות ששלחנו אל נטע ליבנה, עורך ידיעות אחרונות:

  1. ידיעות אחרונות מפרסם היום בעיתונו כי כ-15 אלף מפגינים נכחו בהפגנה אמש, ברחבת מוזיאון תל אביב. מניין לידיעות אחרונות המספר הזה?
  2. בהתחשב בכך שהמספר הנ״ל נמוך באופן קיצוני לעומת הערכות שונות, ובכלל זה הערכות של אנשי מקצוע, האם היתה הנחייה או החלטה במערכת ידיעות אחרונות להמעיט בערך הארוע הנ״ל?
  3. בגליון יום שישי של ידיעות אחרונות, לא דווח דבר על קיומה של ההפגנה במוצאי שבת. מדוע?
  4. האם ארנון מוזס, מו״ל העיתון, היה מעורב בכל דרך שהיא בהחלטות כיצד לסקר את הפגנת האופוזיציה?
  5. האם ישנן הנחיות בידיעות אחרונות כיצד לסקר את מאבק האופוזיציה נגד האפשרות לחוק חסינות ופסקה התגברות מורחבת, העלולים לאפשר לבנימין נתניהו שלא לעמוד לדין (בכפוף לשימוע)?
  6. האם ארנון מוזס, במישרין או בעקיפין, מעורב בכל דרך שהיא בהחלטות המערכת, או העביר הנחיות למערכת, כיצד לסקר את נתניהו, מאבקו המשפטי, וכן את בני משפחתו של נתניהו – במיוחד בתקופה זו, שבה גם נגד מוזס עצמו ישנה המלצה להעמידו לדין (בכפוף לשימוע)?

מ"ידיעות אחרונות" לא נמסרה תגובה לשאלות אלו.

בנוסף, ביקשנו תגובה ממו״ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס – שלא השיב לפנייתנו – ומראש מערכת החדשות יואב ריבק, אשר בחר שלא להגיב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,514 מילים. מחכים לתגובתך.

משרד האוצר: רכישת הדירות במרץ מהנמוכות בעשור האחרון

במרץ נרכשו כ-8,100 דירות בישראל, לא כולל רכישות מחיר למשתכן ● אור עקיבא וחדרה תידלקו את עיקר המכירות של דירות חדשות ● זוגות צעירים קנו במרץ מעל 5,000 דירות

בנייני דירות חדשות ביבנה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)
הדס פרוש / פלאש 90
בנייני דירות חדשות ביבנה

בחודש מרץ נרכשו 9.7 אלף דירות בישראל, שהיוו עליה של 7% לעומת החודש המקביל אשתקד, כך עולה מסקירה שפירסם היום משרד האוצר. בניכוי העסקאות של מחיר למשתכן, רכישת הדירות ירדה לרמת שפל ביחס לעשור האחרון, והסתכמה ב-8.1 אלף דירות.

במרץ נמכרו בשוק החופשי 1.9 אלף דירות, שהיוו עליה של 5% ביחס לחודש המקביל אשתקד. עיקר העליה מיוחסת למכירות באיזור חדרה ואור עקיבא בפרט. אזורי תל אביב והמרכז בולטים במכירת דירות במסגרת התחדשות עירונית ורמות המחירים שלהן נמוכות יחסית ביחס לפרויקטים רגילים.

זוגות צעירים קנו במרץ 5.2 אלף דירות, מהן 1.5 אלף בסבסוד ממשלתי ובסך הכל מדובר בעליה של 5% לעומת החודש המקביל אשתקד. תזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות חדשות למרץ הסתכם ב-5.6 מיליארד שקל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 114 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה