מאת שלום ירושלמי
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
רגע לפני פרסום המדגמים שחזו את כישלון "הימין החדש" באפריל, שודר ב"ארץ נהדרת" מערכון המציג את המתח בין נפתלי בנט לאיילת שקד.
בנט (ערן זרחוביץ') מתייחס בו לסרטוני הקמפיין ואומר: "גם מנהיג רציני שרוצה להיות שר הביטחון יכול לעשות מעצמו צחוק פעם ב..".
שפת גופה של שקד (ליאת הרלב) העומדת לצידו זועקת הסתייגות, והיא משיבה לו: "בסדר, פעם ב, אבל למה פעם ביום, נפתלי?".
ההנחה הרווחת מאז, היא שהמתח שבין השניים פירק את הברית הפוליטית ארוכת השנים שכרתו. הימים האלה הם ימי מבחן להנחה הזאת.
ל"זמן ישראל" נודע כי באיחוד הימין הבטיחו לאיילת שקד את המקום השני ברשימה, אם רק תסכים לבוא ללא בנט. מטרת העל של רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' היא לבצע הפרד ומשול בין השניים – לאמץ את שקד, הנתפסת כנכס אלקטורלי, ולפגוע בבנט, המעורר אמוציות שליליות.
על הרקע הזה יש להבין את המתקפה של ח"כ מוטי יוגב הבוקר ב"גלי ישראל" נגד בנט, שלדבריו "בגד" בציונות הדתית, אינו מחויב לרבניה, ועתה רוצה לשוב "ככלב השב אל קיאו". גם המסר שעבר לכאורה מ"אנשי הרב טאו", על התנגדות נחרצת לבנט ושקד, הוא חלק מניסיון למקסם את כושר המיקוח של פרץ וסמוטריץ'.
אבל כל אלה רק מחמירים את מצב איחוד מפלגות הימין, השוקע עוד ועוד בקיצוניות, ומרחיק ממנו את הרוב הדתי המתון.
לשקד אין כרגע סיבה להתמסר לבדה לאיחוד מפלגות הימין, גם בגלל אופיה הדתי קיצוני של הרשימה, וגם משום שהמקום השני אינו מספק אותה.
באופן רשמי, היא ממתינה לראות אם פרץ ימחל על כבודו ויזוז למענה, אך הרושם באיחוד הימין הוא שלמרות דבריה בימים האחרונים על הובלת הרשימה, היא שומרת אמונים לבנט ותרוץ איתו.
באופן רשמי, איילת שקד ממתינה לראות אם פרץ ימחל על כבודו ויזוז למענה, אך הרושם באיחוד הימין הוא שלמרות דבריה בימים האחרונים על הובלת הרשימה, היא שומרת אמונים לבנט ותרוץ איתו בבחירות
שקד ופרץ נפגשו עד כה רק פעם אחת, בשבוע שעבר, ובימים אלה מתרוצצים ביניהם פעילים בבית היהודי, שחלקם תומכים בשיבוץ שקד במקום הראשון וחלקם במקום השני.
פרץ, בניסיון להסיר את האיום מסדר היום, עשה מעשה בנט (שהודיע שאינו עוסק בחיבורים עד אמצע יולי) והעביר את המסר שעד כינוס מרכז הבית היהודי ביום רביעי הבא, הוא אינו מקבל החלטות.
בכינוס יצביע המרכז היהודי על קיצור ההתראות לכינוסיו הבאים משבועיים ליומיים, במטרה לאשר במהירות שריונים עתידיים.
פרץ עדיין מקווה שיצליח לשכנע את שקד לקבל את הנהגתו, אבל תקוותיו צפויות להיכזב. בנט ושקד מדברים מדי יום, ואתמול נפגשו שוב.
אף שאין אישור רשמי להצעת בנט לשקד להוביל את הימין החדש, נראה שהוא כבר השלים עם כך, ושהדיון עכשיו הוא על הפרטים.
המתקפה המכוערת של יוגב היום על בנט היא סימן לשקד להזדרז לקבל החלטות, לפני שבנט יפתח אמונה מחודשת ביכולתו להוביל את הימין החדש.
יוגב הפך את בנט למעניין שוב, ורגע לפני שהוא טס עם משפחתו לחופשה קצרה, בנט ניצל את ההזדמנות כדי לכתוב תגובה מוחצת בפייסבוק, שבמרכזה התובנה הנכונה שרוב הציבור הדתי לאומי מסתייג מהקיצוניות של החרדים הלאומיים.
מוטי יוגב, שלום. הבוקר שוב תקפת אותי ברדיו (בראיון לשרון גל ב"גלי ישראל") והבהרת במילותיך ש"לא ראוי שנקבל את בנט…
Posted by נפתלי בנט – Naftali Bennett on Wednesday, June 12, 2019
התגובה של בנט היא גט הכריתות הסופי שלו מרבני הבית היהודי, והיא התקבלה בחום רב אצל תומכיו. הוא יצא בחריפות נגד "יהדות מתנשאת, זועמת ומרחיקה", שמייצגים רבנים ופוליטיקאים המשפילים בנות המתגייסות לצה"ל, תומכים במינוי רבנים ראשיים לא-ציוניים, הופכים את ההתנגדות ללהט"ב לדגל מרכזי, ומזלזלים בכל מי שאינו דתי מספיק לטעמם.
בנט ראוי להערכה על האומץ לברר איפה טעה ועל הפקת הלקחים. הדברים הברורים שכתב על שאלות הדת והמדינה, שצפויות לתפוס חלק משמעותי בבחירות ספטמבר, יעלו את מניותיו בשבועות הקרובים.
מול יוגב, סמוטריץ' ופרץ הוא נראה פתאום כסמל המתינות והשפיות בימין, והיכולת לומר דברים נוקבים ולא מתחנפים מעלה את האפיל המנהיגותי שלו.
בנט ראוי להערכה על האומץ לברר איפה טעה ועל הפקת הלקחים. מול יוגב, סמוטריץ' ופרץ הוא נראה פתאום כסמל המתינות והשפיות בימין, והיכולת לומר דברים נוקבים ולא מתחנפים מעלה את האפיל המנהיגותי שלו
מכיוון שבאיחוד הימין מניחים שבנט ושקד ירוצו יחד, עוסקים שם בימים אלה בתרחישי שריונים, שברובם מנהיגי הימין החדש משוריינים בחמישייה הראשונה ומתן כהנא באמצע-סוף החמישייה השנייה.
אלא שהתאוששות בנט והודעה אפשרית על הובלת שקד – שלפי סקר "מעריב" שווה לבדה כארבעה מנדטים – צפויות לפתוח פער של פי שניים ואולי פי שלושה בסקרים לטובת הימין החדש, ולחייב את איחוד הימין לשפר את הצעותיו.
פרץ, סמוטריץ' ויוגב יתקשו לעכל את הפגיעה במעמדם, ומצד שני יעמדו בפני איום אמיתי להיעלם מתחת לאחוז החסימה.
הם יוכלו למצוא תקווה דווקא בדבריו הקשים של בנט, שהבהיר ליוגב שממילא אינו מעוניין להתמודד איתו באותה רשימה, שיתנגד להמשך ההדתה, ושהוא "מאמין בשיפוט ענייני של נתניהו ולא בציות אוטומטי לנתניהו".
הסלידה שפיתח בנט מהקיצוניות הדתית מקשה על הקמת רשימה מאוחדת, ומגדילה את הסיכויים להקמת בלוק טכני בלבד למניעת אבדן מנדטים.
בלוק כזה יפורק מיד לאחר הבחירות לסיעות נפרדות לכל דבר: מפלגת הדתיים-לאומיים ומפלגת החרדים-לאומיים. זאת כשלעצמה תהיה התפתחות מבורכת, שתבטא יותר במדויק את הגוונים השונים בציונות הדתית.
משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר הפיצו לאחרונה טיוטה של תוכנית להשקעה של שלושה מיליארד שקלים בשבע ערים בגליל, כך דווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות" וב־ynet.
מטרת התוכנית היא להביא אוכלוסייה ציונית צעירה להשתקע בגליל באמצעות הגדלת היצע הדירות, סבסוד שכר הדירה למשרתים בשירות מילואים, הענקת מענקים לרכישת דירה המותנים בחובה להתגורר במקום, הקצאת קרקעות לאנשי מערכת הביטחון, השקעה במוסדות ציבור ופיתוח אזורי תעשייה.
היוזמה המתרקמת קובעת שההשקעות ייעשו בעכו, כרמיאל, צפת, נוף הגליל, טבריה, נצרת ועפולה. כל רשות תוכל לבקש להשקיע את הכספים שיוקצו לה בתחום המועדף עליה.
ייתכן שהכוונה להשקיע כעת מיליארדי שקלים ביישובים שבהם שיעורי התמיכה במפלגות החברות קואליציה גבוהים קשורה למערכת הבחירות המתקרבת.
במקביל, ביישובים המרוחקים עד תשעה קילומטרים מהגבול עם לבנון, יישובי קו העימות, מוסיפים להמתין לכך שהממשלה תאשר את התוכנית לתמיכה בהם, שעלותה חמישה מיליארד שקלים.

כמה ממדינות האיחוד האירופי שוקלות את האפשרות לפעול לבלום את הצעדים המתוכננים נגד יושב ראש עוצמה יהודית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כדי הדבר עשוי לסייע לו בבחירות הקרובות, כך דווח בחדשות 12 על סמך דבריהם של דיפלומטים ממספר מדינות באיחוד.
בחלק ממדינות האיחוד האירופי הביעו רצון לנקוט בסנקציות נגד בן גביר לאחר שפרסם תיעוד שבו פעילים שהשתתפו במשט לרצועת עזה נראו כשהם כפותים, כורעים על רגליהם וראשיהם על הקרקע.
בוטלה ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שהייתה אמורה להיערך הבוקר ובה, לפי התכנון, הייתה אמורה להסתיים הכנתה של הצעת חוק שנויה במחלוקת בנושא עתיקות בגדה המערבית וברצועת עזה לקראת הצבעות סופיות במליאה.
ההצעה תוארה על ידי רבים כצעד חסר תקדים לקראת סיפוח.
ישיבה חדשה להמשך הדיון בהצעת החוק נקבעה למחר. דוברת הוועדה אמרה לזמן ישראל כי היא לא תכלול הצבעה של הוועדה על הצעת החוק, הנדרשת כדי לקדמה למליאה, משום שהטיוטה דורשת בחינה נוספת. מועד חדש להצבעה ייקבע בשלב מאוחר יותר.
אם ההצעה תאושר, תוקם במשרד המורשת "רשות מורשת יהודה, שומרון ועזה" ותרחיב את האחריות האזרחית הישירה של ישראל על ארכיאולוגיה ומורשת באזורים שעליהם חל החוק, במהלך שיסמן סטייה חסרת תקדים מהאופן שבו ישראל מנהלת כיום את העניינים בשטח זה.
הצעת החוק זכתה לביקורת מצד היועצת המשפטית של הוועדה, צה"ל וגורמים רבים באקדמיה בארץ.
צה"ל קרא הבוקר לאוכלוסייה בלבנון להתפנות מייד מעשרה יישובים בדרום המדינה, כי בכוונתו לפעול נגד חזבאללה ביישובים אלה.
בהודעה שפרסם בערבית קרא הצבא להתרחק לפחות אלף מטרים מהיישובים הללו.
עוד נכתב בהודעה ש"כל מי שנמצא סמוך לפעילי חזבאללה, למתקניו ולאמצעי הלחימה שלו, מסכן את חייו!".
איראן הוציאה להורג את עבאס אכברי בגין אישומים הקשורים למחאות נגד הממשל שהתקיימו ברחבי המדינה בינואר, כך דיווחו היום כלי התקשורת הממלכתיים.
לא משנה איך אתם קוראים לשטחים, יהודה ושומרון או הגדה המערבית. ממש לא משנה. העובדה היא שהשטחים הללו שנכבשו ב-1967 במלחמת מגן, נכבשו השנה מחדש, הפעם מידי צה"ל.
העובדה היא שצה"ל, אשר כבש את השטחים הללו לפני 59 שנים, נכבש כעת בעצמו. בשנה האחרונה השטחים, שלא משנה איך אתם קוראים להם, נכבשו לחלוטין. צבאית ואזרחית.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
בסוף יהיה הסכם "יפהפה" בין ארצות הברית לאיראן – או שלא. השאלה אם הוא יהיה טוב או רע אינה תלויה בהסכם עצמו אלא במה שבא אחריו: האם מטרת ההסכם היא לשמר "כתובת" עבור ארצות הברית בטהרן להמשך המגעים, או לחזור לכוונה המקורית של הפלת משטר האייתוללות וסגירת פרק המהפכה החומייניסטית.
בניסוח אחר: האם לשמור על איראן מאוחדת בתקווה לקרוע אותה מציר רוסיה-סין ולהעבירה אל צד ארצות הברית, או לפרק אותה לעדותיה?
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
זו אקסיומה מתמטית שסבתא פולנייה הרבה יותר פולנייה מאמא פולנייה. מכאן נגזר המשפט הגיאומטרי האומר שתכונות פולניות מתגברות עם הגיל. אבל זה בעצם פוסט על תפיסת המציאות של עם ישראל לקראת הבחירות. הוא רק מתחיל עם סבתא פולנייה, ילד בן שלוש, ומקלדת.
בשלהי האלף הקודם, האמא הפולנייה שלי הייתה בטוחה שהבכור שלנו לא מקבל מספיק חינוך טכנולוגי. היא לא באמת יכלה לבדוק זאת, כי היא גרה בארץ ואנחנו לא. אבל עובדות מעולם לא עצרו פולנייה נחושה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהחרדים הם לא יהודים אלא פרזיטים ולמזלם הם לא חיים בתקופת מלכי יהודה (דוד, שלמה….) אשר היו מחסלים אותם מיד או מגרשים אותם מהארץ. אף מלך או מנהיג או עם לא יכול לסבול עדה נצלנית ומשתמטת.
זה מצחין וזה מסריח כדי לא להשתמש בביטוי השאוב מהדת המוקצית "זה נבלה וזה טרפה": שני הזרמים תומכים בדיקטטורה היהודית-אמונית-שמרנית-דתית- חרד"לית-חרדית שמכונן בישרהל ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר, הבוגד ורוצח 44 החטופים ביבים שקרניהו. זו הבעיה העיקרית, זה שבתוך זרמי הדיקטטורה רבים אם הדיקטטורה תתנהל כך או כך, ממש לא מעניין. זה כמו הקרבות בין החסידים לליטאים או בתוך חסידות גור בין חסידי הגערר לבין חסידי קרוב משפחתו, הפורשים.