פרופ' אריה אלדד מגיב על הדחתו של פרופ' יוסי שיין מהוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, על ידי שר החינוך רפי פרץ, ועל הפרסומים לפיהם הוא עצמו – שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל – יתפוס את מקומו של שיין. לטענתו של אלדד, אין קשר בין הדברים.
אתמול (ראשון) פורסם בדה-מרקר כי פרץ החליט לסיים את כהונתו של שיין בוועדה. וזאת, בניגוד להמלצתה של יו"ר הוועדה, פרופ' יפה זילברשץ, שביקשה להאריך את כהונתו. גורמים בוועדה אמרו לדה-מרקר כי כהונתו של שיין לא חודשה בגלל התנגדותו להקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, מאחר שהתנגד לאופן השנוי במחלוקת שבו ניתן אישור ההקמה לפקולטה.
פרופ' אריה אלדד שלום, אפשר לברך אותך על המינוי לחבר ות"ת?
"עדיין לא. לא יודע מי הדליף את זה".
אתה לא צפוי להתמנות לתפקיד?
"יש לי פגישה עם הרב רפי בעוד שבועיים ואז נדע. לא יודע מי חיבר בין הדברים, (ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלי, ע.ש.), להתנדבות שלי להחליף את צביקה האוזר כנציג ציבור.
"מישהו החליט שזה ככה וזהו. האוזר היה נציג ציבור ומחפשים מישהו במקומו. זה תסביך עמוק של תיאורית קונספירציה נוכח שלטון הימין וברגע שאתה נעול אז אתה שם".
ההדחה של פרופ' שיין והמועמדות שלך הן לא על רקע פוליטי?
"נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין.
פרופ' אלדד: "נציג ציבור זה תמיד פוליטי. ודאי שזה פוליטי, אני נציג של הציבור הימני מתנחלי. לא יודע כלום חוץ ממה שקראתי, אני לא מכיר את פרופ' שיין"
"אולי מי שחיבר בין הדברים לא היה לו מושג למה התנדבתי לתפקיד ולא יודע למה שיין הודח. אולי סיים קדנציה? לא יודע. ברגע שעיתונאי מתחיל לברר עובדות זו כבר דרישה מוגזמת כנראה".
באיזה מובן התנדבת? תכהן בלי שכר?
"הצעתי את מועמדותי לתפקיד".
כהונתו של פרופ' שיין הסתיימה ב-18 ביולי בתום שלוש שנים והוא נפרד מחברי הות"ת – לאחר ששר החינוך סירב לקיים את ההמלצה המקצועית להאריכה.
מקורב לנושא אמר לזמן ישראל כי עמיתיו של שיין ביקשו ממנו להישאר חבר בוועדות המשנה שבפעילותן היה מעורב (כמו הוועדה לקידום יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה והוועדה להצלת מדעי הרוח), אך הוא סירב. לדברי המקורב, "ראש ועדה שאינו חבר ות"ת, האפקטיביות שלו מבחינת היכולת לדחוף דברים שונה מהותית מאדם שיכול לדחוף את זה בשולחן".
הוועדה לתקצוב ותכנון אחראית על הקצאת החלק בתקציב המדינה שמיועד למוסדות להשכלה גבוהה, לאוניברסיטאות ומכללות. לאחר הדחת פרופ' שיין יהיו בה חמישה חברים, מתוך שבעה שאמורים לכהן בה בסך הכל:
פרופ' יפה זילברשץ, ד"ר רבקה ודמני, פרופ' ישעיהו טלמון, פרופ' מונא מארון ורו"ח שמעון יצחקי.
שיין הוא פרופ' למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ומכהן כראש בית הספר לממשל בה. בעברו היה חבר מפלגת קדימה, בתקופתה של ציפי לבני. בין השאר חיבר את הספרים "המאה הישראלית" ו"שפת השחיתות".
בעבר כיהן גם כחבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב, שם ייסד את המרכז לציוויליזציה יהודית והוא מוכר כאחד המלומדים הבולטים בעולם במושג התפוצות של העמים השונים בעולם ו"הפוליטיקה של ההשתייכות".
שיין עצמו סירב לשוחח איתנו בנושא, אך היום התייצבה לצדו פומבית גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ -והופץ לתקשורת – נכתב כי הדחתו של שיין נעשתה על רקע פוליטי.
שיין סירב להגיב בנושא, אך היום התייצבה לצדו גם אוניברסיטת תל אביב. במכתב ששלחו נשיא ורקטור האוניברסיטה לשר פרץ נכתב כי הדחתו נעשתה על רקע פוליטי
"שמענו בתדהמה שהחלטת שלא להאריך את כהונתו של פרופ' שיין לקדנציה נוספת בות"ת", כתבו. "למיטב זיכרוננו, לא קרה בעבר שכהונתו של חבר ות"ת מן האקדמיה לא הוארכה לקדנציה שנייה. פרופ' שיין היה חבר ות"ת למופת, אשר ייצג דעות עצמאיות בלא מורא ובלא חשש.
"לא אחת עמדתו לא עלתה בקנה אחד עם עמדותיו של שר החינוך שקדם לו בתפקיד. חששנו הוא, שמא בשל כך לא הוארכה כהונתו. חבר ות"ת, במיוחד כאשר הוא נציג האקדמיה, מתאים לתפקידו בראש ובראשונה בגלל עצמאותו המחשבתית.
"פסילתו דווקא בשל כך, מהווה פעולה בלתי סבירה בעליל, ועל כן היא פסולה", לשון המכתב, שעליו חתומים פרופ' אריאל פורת (נשיא) ופרופ' ירון עוז (רקטור).
תגובתו של רפי פרץ טרם התקבלה.
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "פרופ' יוסי שיין מונה לחבר ות"ת ב-2016 לתקופה של 3 שנים והוא השלים את הקדנציה במלואה. אני מודים לפרופ' שיין על תרומתו הרבה להשכלה הגבוהה בישראל".
במפלגת הציונות הדתית שוקלים לשריין את אבישי בן חיים, איש ערוץ 14, ברשימתם לכנסת, כך דווח הערב בתאגיד השידור כאן.
לפי הפרסום, יושב ראש המפלגה בצלאל סמוטריץ' מעוניין לשריין ברשימה מזרחי או גורם דתי מתון כדי לפנות לקהלים נוספים.
בן חיים מסר שלא קיבל הצעה שכזו. מהמפלגה נמסר ש"הרשימה תהיה מגוונת ותמשיך את העשייה הנרחבת בכלל התחומים".
האימון הראשון של הכוח הרב־לאומי שעתיד לפעול ברצועת עזה צפוי להתקיים במרוקו בשבועות הקרובים, כך דיווח הערב איתי בלומנטל בתאגיד השידור כאן.
בימים האחרונים הגיעו לרבאט נציגים ממרכז התיאום האזרחי־צבאי בקריית גת כדי לתכנן יחד עם גורמים מצבא מרוקו את אימון ההקמה של הכוח הרב־לאומי.
לדברי גורמים במועצת השלום, מרוקו נערכת לשגר כ־500 חיילים לרצועה. קוסובו, קזחסטן ואלבניה הסכימו גם הן לשלוח חיילים.
מאות חיילי הכוח הרב־לאומי יאבטחו את "רפיח החדשה", אך הדבר לא יקרה לפני 2027.
לו הבחירות לכנסת היו נערכות כעת, מפלגותיהם של גדי איזנקוט, נפתלי בנט, יאיר גולן, אביגדור ליברמן, חילי טרופר ויועז הנדל היו משיגות יחד 60 מנדטים, בעוד שמחנהו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מקבל 49 מנדטים מנדטים, כך נמצא בסקר שפורסם הערב בחדשות 13.
יתר המפלגות, חד"ש־תע"ל ורע"ם, גרפו בסקר זה 11 מנדטים.
בסקר שנערך בחדשות 13 בשבוע שעבר קיבלו יחד רשימותיהם של איזנקוט, בנט, ליברמן, גולן, טרופר והנדל 61 מנדטים, מנדט אחד יותר מכפי שקיבלו הערב, ואילו הליכוד, ש"ס, עוצמה יהודית, יהדות התורה והציונות הדתית השיגו 50 מנדטים. חד"ש־תע"ל ורע"ם גרפו יחדיו תשעה מנדטים.
"בית ציוני – המילואימניקים", רשימתם של טרופר והנדל, קיבלה זה שבוע שני ארבעה מנדטים ועברה את אחוז החסימה.
בל"ד קיבלה הערב 1.9% מקולות הבוחרים, וכחול לבן לבן – 1%. שתי הרשימות לא עברו את אחוז החסימה שעומד על 3.25%.
ישראל מעריכה שאיראן העבירה לאתר הר המכוש חלק מ־440 הקילוגרמים של האורניום המועשר ברמה גבוהה שברשותה, לאחר מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ביוני 2025, כך דווח בסי־אן־אן.
"וול סטריט ג'ורנל" דיווח מוקדם יותר היום כי ישראל מעריכה שאיראן העבירה לאתר גם אלפי צנטריפוגות מתקדמות.
הר המכוש לא הותקף עד בידי ארצות הברית או ישראל.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טען היום כי ארצות הברית תתקוף את האתר "כנראה בקרוב מאוד".
הנשיא יצחק הרצוג נשא הערב נאום בבית הנשיא בירושלים שבו קרא, על רקע מערכת הבחירות לכנסת, שלא לחצות קווים אדומים.
"אני פונה לנבחרי הציבור, לפעילים ולמתמודדים כולם, מכלל המפלגות ותובע – אל תחצו קווים אדומים! אל תהפכו יריבים לאויבים!", קרא הרצוג בנאומו.
"אני מזכיר למנהיגים כולם את אמרת חז"ל – 'חכמים, היזהרו בדבריכם'. אני קורא לכל עם ישראל, בקול ברור: זִכרו – בחירות אינן מלחמת אזרחים. המחלוקת והביקורת הן נשמת אפינו בדמוקרטיה, אבל השייכות שלנו למקום הזה והאחריות של כולנו למחר המשותף כאן – לילדנו, לנכדנו – קודמות לכל", אמר.
הנשיא התייחס בדבריו לפגישה שקיים החודש עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית נעם סולברג ועם ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני: "הם הציגו לי איומים שונים על טוהר הבחירות – מבית ומחוץ. אני קורא לכל רשויות החוק לעמוד בנחרצות וביעילות כנגד איומים אלו".
"בעידן הרשתות החברתיות, הסכנות גדולות. על כולנו להיות נבונים, זהירים ואחראיים – בתוכן שאנחנו צורכים, ועל אחת כמה וכמה בתוכן שאנחנו מפיצים", אמר הנשיא בניסיון למנוע הפצה של תוכן פסול.
הרצוג נדרש בנאומו גם לחורבן בתי המקדש: "מחר בערב יחל צום תשעה באב. היום בו חרבו שני בתי המקדש של העם היהודי. יום שמזכיר לנו כבר אלפיים שנה את מחירם של קיטוב, של פילוג ושל שנאה בתוכנו. השנה המסר הזה מקבל משנה תוקף כשאנחנו נכנסים לתקופה של מערכת בחירות".
לאבי ז"ל היה קרוב משפחה רחוק, נדמה לי בן דוד מדרגה שנייה של סבתי מצד משפחת ליפשיץ, בשם אריה (לובה) אליאב. כילד זכורים לי מספר ביקורים של לובה.
הוא ואשתו היו יושבים עם הוריי על הדשא, שותים קפה של עלית או תה של ויסוצקי, מתמודדים בגבורה עם עוגות החנק של אימי ומשוחחים על ענייני דיומא. שניהם היו אנשי מפלגת העבודה. אבל אבי היה "נץ", ולובה היה "יונה". שעות היו מתווכחים ביניהם על הדשא שלנו.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
במשך שנים ארוכות החברה הישראלית נטתה להביט בהישגיה המגדריים בסיפוק מהול בנוסטלגיה. מיתוסים מכוננים כמו חלוצות המחרשות בעלייה השנייה, טייסות הקרב הראשונות בצה"ל, וכמובן בחירתה של גולדה מאיר לראשות הממשלה – קיבעו בתודעה הלאומית דימוי עצמי של מדינה מתקדמת, שוויונית וליברלית.
התחושה הציבורית הרווחת הייתה ששילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות הוא תהליך טבעי וליניארי, קו מגמה קבוע שרק הולך ומטפס ככל שהזמן עובר.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
תעודות עריק, מעצרים המוניים ועצרות זעקה בכביש גהה הם לא גזרת גורל אלא תוצאה של חלמאות מחשבתית. מדינת ישראל מנסה לקצור פירות משדה שהיא מעולם לא זרעה. כדי לשנות את המשחק, צריך להפסיק לאיים בכלא ולהתחיל לבנות תשתית וערכים מהעריסה.
עצרת הרבבות בבני ברק, הצעקות המרתוניות של מנהיגי הציבור הספרדי, ויוזמות כמו "תעודת עריק" – כל אלו אינן מפתיעות את מי שמכיר את המרקם החרדי מבפנים. הם בעיקר מעוררים תסכול עמוק.
חלי הולצמן היא חרדית לשעבר ומומחית למדיניות ציבורית ומשפט, המתמחה בסוגיות ביטחון, שירות לאומי וממשל. היא עוסקת בפיתוח מתווי מדיניות ובקידום פתרונות אסטרטגיים לאתגרים לאומיים.
הרעיון יפה. הוא היה ישים לפני ארבעים שנה. המצב כרגע הוא. שהממסד החרדי לא מכיר במדינת ישראל. הממסד החרדי בנה לעצמו ארץ דמיונית. כמו בשיר של דני סנדרסון. שם הם חיים. ארץ ישראל בשבילם עונש. ומדינת ישראל עונש כפול ומכופל. לנסות להידבר תמיד טוב. בינתיים הם מתנהגים כמו תיירים. אז לתיירים אין זכות להפגין. ותייר צריך לשלם מחיר מלא על השרותים שהוא צורך. ותייר לא צריך להתגייס, וגם לא צריך לעצור אותו. המעצרים לא עוזרים.
זה נכון שגיוס בכח לא מעשי. אבל האדמו"רים ראשי הכתות לא ישתפו פעולה עם שום דבר שיגרע מהכח שלהם ועלול לשחרר את הציבור השבוי שבידם. לכן השיח שהכותבת מציעה לא יקרה, או ישמש רק למשוך זמן כפי שהם תמיד עושים.
מה שצריך לעשות זה לפתוח את כל הדלתות והחלונות דרכם הציבור הזה יוכל לברוח החוצה. כצעד ראשון הפסקת כל המימון למערכת החינוך הפרטית החרדית ולהקשות עליה כמה שיותר עד שהיא תהפוך ליקרה להחריד. אף חרדי לא יוכל לממן את כל 15 הילדים שלו במערכת כזו. במקביל לפתוח להם בתי ספר ממלכתיים עם התאמות לחרדים. שם ילמדו גם מה זו ציונות , דמוקרטיה, וליב"ה.
את כל מי שלא התגייס עד עכשיו לפתור מייד מגיוס וגם מהתייצבות בישיבה. 0 מימון מהמדינה, שיהיו חופשיים לעבוד. במקביל לבטל את כל משרות רבני ערים, משגיחי כשרות, הנחות בארנונה, מעונות יום ושאר דברים שהומצאו עבור חרדים.
בלי המימון של המדינה אין לחברה החרדית קיום כלכלי. לצעיר חרדי בן 18 הגיוס יתחיל להראות כמו עסקה משתלמת לעתידו גם בלי הציונות.
מכאן כדור השלג ימשיך להתגלגל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהביקור הזה הוא ממש לא בזכות ממשלת הריפוי והשינוי , אלא בזכות היותה של ישראל מעצמה כלכלית , טכנולוגית וצבאית , וכיום מעצמת גז , וזה לא הגיע בתוך שנה אחת של ממשלת שינוי , שעדיין לא הגיעה ולא יכולה להגיע להישגים כאלה , זה אודות ל15 שנים של שלטון הליכוד / ימין שהקפיץ את המדינה בכל הפרמטרים , במיוחד הפיכת ישראל למעצמת גז , כששלטון נתניהו עשה את כל העבודה בשילוב חברות הגז , וגופי שמאל , ארגוני הסביבה , וחברי כנסת שרצו להשאיר את הגז בים , מזל שלא שמעו לקולם , עכשיו ישראל מייצאת את הגז למצרים ולירדן ומגדילה את קרן העושר , שצריכה לעביר תקציבים לחינוך , בריאות , אבל שר האוצר ליברמן לא עושה זאת משום מה, ישראל תספק גז דרך מצרים לאירופה , הזקוקה לזה נואשות , בגלל המאבק שלהם ברוסיה , והטלת עיצומים ואמברגו לא לקבל נפט וגז רוסי , לכן הם צריכים אותנו , בגלל זה הגיעה נציגת האיחוד האירופי , וגם בגלל עיסקאות נשק שיכולים לקנות לעצמם מישראל .