השבוע נחשפנו להצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, בדבר ביטול סמכות רשמי ההוצאה לפועל להטיל הגבלה על החזקת רישיון נהיגה על-ידי חייבים. לא יכולתי להיפטר מהתחושה כי המחוקק אוחז במחשבה מוטעית, לפיה כל הזוכים בהוצאה לפועל הם גופים מסחריים גדולים, עשירים ושבעים, אשר יכולים לספוג פגיעות כלכליות פעם אחר פעם.

השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק לביטול סמכות ההוצל"פ להגביל החזקת רישיון נהיגה בידי חייבים. לתחושתי, המחוקק טועה לחשוב שכל זוכי ההוצל"פ הם גופים מסחריים שיכולים לספוג פגיעות כלכליות חוזרות

עו"ד שי הולנדר גרוס הוא בעלים של חברת עורכי הדין ש. גרוס מזה 21 שנה. המשרד הוקם בשנת 1968, על ידי עו"ד יוסף גרוס, מייסד המשרד, החוגג השנה את יום הולדתו ה-80. הולנדר גרוס חבר בוועדות חקיקה בתחום ההוצל"פ וחדל"פ בלשכת עורכי הדין ומשמש נאמן בתיקי חדלות פירעון מטעם כונס הנכסים הרשמי.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

אם מישהו היה מספר לנו לפני עשור, שבמונדיאל 2026 הנשים יהיו אלו שמובילות את טבלאות הניחושים בקבוצות הווטסאפ, במקומות העבודה ובמפגשי החברים, סביר להניח שרבים היו מחייכים בספקנות.

במשך שנים נתפס הכדורגל כתחום גברי מובהק, כזה שבו הגברים הם אלה שמנתחים משחקים, מתווכחים על מערכים ומנבאים תוצאות. אבל המציאות של 2026 מוכיחה שהעולם השתנה ובגדול.

אור כרמי היא יזמית, יוצרת תוכן ומובילת דעת קהל ברשת. מייסדת לואיסט ג׳ולרי.

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.

לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).