הטיעון המרכזי שהופנה נגד התנהלות המשטרה כלפי המפגינים אשר מחו נגד המהפכה המשטרית, הוא שהאלימות המשטרתית קשורה ל"פוליטיקה" של הדרג הפוליטי האחראי על המשטרה.
מנגד, טענו המצדדים במהפכה המשטרית כי המשטרה צריכה לנהוג ב"שוויון" עם המפגינים בדיוק כפי שהיא עושה עם האתיופים, החרדים והערבים. טענת האחרונים לא כוונה נגד אלימות המשטרה – אלא דווקא הציבה דרישה להפעיל את אותה אלימות באופן שוויוני.
עו"ד רדא ג'אבר הוא משפטן מומחה לחברה הערבית, משפט ציבורי ואכיפת חוק, פשיעה ואלימות בחברה הערבית. ניהל את מרכז "אמאן - המרכז הערבי לחברה בטוחה", שקידם מדיניות לטיפול ממשלתי וחברתי לתופעת הפשיעה בחברה הערבית. במחקריו על החברה הערבית הוא מתרכז במסורתיות, מודרניות, אזרחות ומעמד משפטי ופוליטי של מיעוטים.
















































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואתה כותב ש"טענות המיעוטים, בעיקר הערבים, נתפסות אפריורית כטיעון נגד הלגיטימיות של המדינה. ושייכותם הלאומית צובעת את ביקורתם כלפי המשטרה כחשודה בעוינות בסיסית." האם הן רק נתפסות כך? או שהן באמת כך. אני לא חושב ששמעתי אי פעם ערבי שאומר שהוא ישראלי. תמיד מסייגים את זה. 'אני ערבי, מוסלמי, פלסטיני, שגר בישראל (או לחילופין: תושב ישראל).
אגב, אין בדברים שאני כותב שום הצדקה לאלימות המשטרתית כשהיא אינה הכרחית.