מעט אחרי יום השנה השני ל-7.10 וסיומה (הזמני?) של המלחמה וחזרת החטופים החיים וחלק מהחללים, יום הזיכרון הממלכתי ה-30 לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל יצוין מתוך סערת התקופה המורכבת שבה אנחנו חיים – ביטחונית, לאומית וחברתית.
אולי יותר מתמיד, למערכת החינוך יש השנה תפקיד משמעותי במיוחד בציון היום הממלכתי. בבואם לעשות זאת עומדים בפני צוותי החינוך שני אתגרים כבדי משקל. הראשון הוא פרימת הממלכתיות ושבר אמון עמוק בין הרשויות השלטוניות.
מטי בילו היא מנהלת התיכון הרב-תחומי עמל רמות-מקיף ז' באר שבע וחברת המועצה לחינוך ממלכתי-עברי.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוצריך "להחזיר לתלמידות ולתלמידים את האמון במוסדות המדינה", או לגרום למוסדות להיות ראויים לאמון (אם זה בכלל אפשרי)?
לפחות לגבי מוסד אחד המאמר הזה ממש לא מחזיר את האמון: 'משרד החינוך'.
"המשימה אינה רק לספר מה קרה ב-4.11.95 וקודם, אלא לעזור להבין מדוע זה קרה ומה המשמעות של זה כיום" – צריך לספר ולהבין מדוע זה קרה, או קודם לברר מה בדיוק קרה (ולא רק אז)?