"מלחמת הסחר", שמתנהלת בין ארה"ב לסין מאז מרץ 2018, עולה מדרגה. הבנק המרכזי של סין חתך אתמול את היואן לשער הנמוך ביותר מזה עשור – יותר משבעה יואנים לדולר – וזאת זמן קצר לאחר שהנשיא טראמפ הודיע על מכסים חדשים על סחורה סינית. משרד האוצר האמריקאי טען במכתב רשמי ש"סין ביצעה מניפולציה מכוונת בשער המטבע". הסינים, מצידם, הכחישו זאת נמרצות.

השווקים בעולם הגיבו בעצבנות: המדדים המובילים בבורסות בניו-יורק ירדו אתמול (ב') בכ-3%, והמדדים במרבית הבורסות המובילות בעולם צנחו אתמול באירופה, והיום (ג') באסיה; "מדד הפחד" להתנהגות המשקיעים זינק ב-32%; ומחיר הזהב, הסחורה שנעשית מבוקשת בשעת סערה, הגיע לשיא של 6 שנים. עם זאת, לפי המסחר הרגוע הבוקר באירופה, ייתכן שלפי שעה הסערה חלפה.

סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל, ורכשה ב-2018 סחורה ישראלית בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, כך שכל פרק במאבק בין שני הענקים הגלובליים משפיעה על השוק המקומי. המסחר בת"א צנח אתמול בכ-2%, אף שכיום הוא עולה בחזרה בכמחצית האחוז.

המשקיעים מבוהלים

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, אומר לזמן ישראל: "ישראל היא עלה קטן שעף לאן שזורמת הרוח ושעלול ליפול בסופה גדולה. ולכן, השאלה כמה המלחמה תשפיע עלינו, קשורה לשאלה עד כמה היא מסוכנת. וכדי לקבל תשובה, או מושג, על מה שצפוי לנו כדאי להבין קודם את התמונה הרחבה".

"אין ספק שהבנק המרכזי הסיני מנהל את היואן ושזה לא שוק חופשי כמו שהסינים מציגים את זה. אבל לא בטוח ששער היואן נפל בהוראה מכוונת של המשטר"

"אין ספק שמה שראינו אתמול זאת בהלה, אבל השאלה היא האם זו בהלה מוצדקת. הסיבה לירידות בשווקים היא לא סימני חולשה שהתגלו אתמול בכלכלה הראלית, כמו היחלשות הייצור או התעסוקה, אלא הפיחות החד ביואן והתגובה החריפה של ארה"ב. כשמשקיע ממוצע שומע את שר האוצר האמריקאי אומר שהסינים עשו מניפולציה הוא מאמין לו ונבהל, כי זה תרחיש מבהיל".

וזה לא נכון? הסינים לא עשו מניפולציה מכוונת ומסוכנת?

"זאת התמונה שהוצגה בתקשורת המערבית והישראלית, אבל אני לא בטוח שהיא מדויקת ושזה מה שהם עשו. אין ספק שהבנק המרכזי הסיני מנהל את היואן, ושזה לא שוק חופשי כמו שהסינים מציגים את זה.

"עם זאת, אני לא בטוח ששער היואן נפל אתמול, או שהוא בכלל ירד בזמן האחרון, בעקבות החלטה מודעת שהם קיבלו או כדי להיכנס באמריקאים.

"מאוד יכול להיות שהמטבע הסיני נחלש בגלל שמלחמת הסחר עצמה והמכסים עצמם החלישו אותו. זה מה שהסינים טוענים והטענה הזו נשמעת לי הגיונית.

"תראה מה קרה למקסיקנים כשטראמפ הכריז עליהם 'מלחמה' כזו, גם הפסו קרס. מקסיקו תלויה, אמנם, בארה"ב בצורה מוחלטת, ואילו סין חזקה בהרבה; אבל גם הסינים חיים מייצוא לארה"ב, וכשהכלכלה נחלשת, המטבע נחלש".

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס (צילום: עודד קרני)

"הסינים ניסו להילחם באמריקאים באמצעות הטלת מכסים נגדיים, אבל הסינים מייצאים לארה"ב הרבה יותר מאשר להפך, אז המהלך הזה לא הצליח להם. ויש גם חולשה פנימית של הכלכלה הסינית, שלא קשורה למלחמת הסחר. כך שאני בספק רב אם הורדת שער היואן היא 'צעד נקם' של הסינים".

כך שאפשר לומר שטראמפ "ניצח" במלחמת הסחר והצליח לפגוע בסינים, וה"ניצחון" שלו הוא זה שהביא לפיחות היואן שיפגע כמו בומרנג בארה"ב?

"אי אפשר לומר שטראמפ ניצח ואני לא חושב שהוא יכול לנצח במלחמה. המטרה המוצהרת שלו היא להשיג הסכם סחר טוב יותר, אבל זה פשוט בלתי אפשרי.

"התנאים שהאמריקאים הציבו לסינים בשיחות הסחר הם כאלה שסין לא יכולה לעמוד בהם. האמריקאים דורשים שמירה על זכויות הקניין של מוצרים טכנולוגיים, אבל חלק גדול מהכלכלה הסינית מבוסס על גנבה של זכויות קניין. בחברות סיניות יש מחלקות שלמות שעוסקות בהעתקת פטנטים והמצאות".

טראמפ מדבר יותר על החזרת המפעלים והייצור לארה"ב, ופחות על פטנטים.

"הוא מדבר גם על זה וגם על זה, ושתי המטרות אינן ראליות. לדעתי, גנבת הפטנטים מדאיגה את האמריקאים יותר, לפחות את האמריקאים שקרובים יותר למוקדי ההשפעה על הכלכלה וקבלת ההחלטות בממשל".

אם טראמפ לא ניצח ולא יכול לנצח במלחמה הזאת, והוא בכל זאת ממשיך בה למרות שהיא פוגעת בכלכלה, הבהלה של המשקיעים מוצדקת, לא?

"אני מקווה מאוד ונוטה לחשוב שלא, בין השאר בגלל שאני  מעריך שהבהלה עצמה תעצור את ההסלמה. אני חושב שגם טראמפ וגם הסינים לא ירגישו בנוח להסלים את ה'מלחמה' במצב של מפולת בשווקים.

"טראמפ רגיש לכלכלה, הוא בא מהכלכלה ואפשר לומר שהוא 'אוהד את הכלכלה' כמו שאחד אחר אוהד כדורגל. הוא יצא למלחמה במטרה מוצהרת לחזק את הכלכלה, והוא ימשיך בה רק כל עוד הכלכלה חזקה ומתפקדת וצומחת.

"למרות שהוא יודע שהוא לא ינצח ולא ישיג את המטרות שלו, הוא צריך תמונות ניצחון, הוא צריך את הכותרת על הורדת המכסים שהורידה את סין על הקרשים.

"אבל המלחמה נוחה לטראמפ כל עוד היא 'לוחמה אווירית'. אפשר לומר שהוא נלחם לפי 'דוקטרינת קוסובו' שגורסת שאפשר לכתוש את המטרות של האויב מהאוויר בלי לשלוח 'חיילים רגליים' ש'נהרגים'. ברגע שנראה 'הרוגים' בשטח – כלומר, נפילות בשווקים, חברות שקורסות, פיטורים – הוא יעצור.

"את אותו דבר בדיוק אפשר לומר על המשטר הסיני, שצריך כותרות חזקות וניצחונות מורליים אמיתיים או דמיוניים על טראמפ, אבל קודם כל צריך את הצמיחה והיציבות הכלכלית שהוא השיג במאמץ גדול למדינה הענקית שלו".

הבעיה במלחמות היא שהמניעים שגורמים למנהיגים לצאת אליהן, עלולים לצאת משליטה. זה לא עלול לקרות גם במלחמה הזאת?

"עלול, לצערי".

ירידות בשוקי ההון באסיה (צילום: וינסנט יו, AP)

"ישראל כבר נפגעת ותיפגע בכל תרחיש"

תהא אשר תהא השורה התחתונה של מלחמת הסחר – כהנוביץ' מדגיש שהיא כבר פוגעת בישראל ותמשיך לפגוע בה ככל שתימשך: "הליבה של מלחמת הסחר – המסים שהאמריקאים מטילים על סחורה סינית ולהפך – לא נוגעת לישראל".

"אם כבר, כמדינה קטנה שחיה על ייצוא ומייצאת לשתי המדינות אנחנו אמורים להרוויח מהבלגן הזה. אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. אם לא מסתכלים רק על הפגיעה הישירה, אלא על התמונה הרחבה, מלחמת הסחר כבר פוגעת בפועל בכלכלה הישראלית, כחלק מהפגיעה שלה בכלכלה העולמית כולה.

"הפיחות ביואן גם יגביר את הלחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית כדי לעזור ליצואנים להתמודד עם השקל החזק, ואין לי ספק כי הם ילחצו עליו גם לחזור לקנות דולרים"

"יש בשנה האחרונה היחלשות של המסחר העולמי וירידה בהיקף המסחר בעולם שללא ספק נובעת, בחלקה, גם ממלחמות הסחר, אם כי קשה לכמת בכמה בדיוק. והייצוא הישראלי מושפע ישירות מתנודות במסחר העולמי".

באיזו מידה הייצוא הישראלי לסין ייפגע ישירות מהפיחות ביואן?

"אנחנו מייצאים לסין יותר שירותים מאשר סחורות ויותר סחורות טכנולוגיות מאשר פיזיות, וייצוא כזה פחות רגיש לפיחותים, אבל ברור שתהיה פגיעה בהיקף הייצוא. אם השקל מתחזק מול היואן זה פוגע בתמריץ של הסינים לקנות מאתנו.

"מצד שני, היואן נחלש מול כל המטבעות, בעיקר מול הדולר, כך שישראל לא תיפגע יותר ממדינות אחרות וכנראה פחות.

"בנוסף, פיחות ביואן הוא ייסוף של הדולר וזה יכול לעזור בעקיפין לייצוא לארה"ב. כך שהפיחות יפגע בייצוא הישראלי, אבל לא בצורה דרמטית".

"הפיחות ביואן גם יגביר את הלחץ על בנק ישראל להוריד את הריבית כדי לעזור ליצואנים להתמודד עם השקל החזק, ואין לי ספק כי הם ילחצו עליו גם לחזור לקנות דולרים. עם זאת אני מתקשה להאמין שרכישת הדולרים תחזור, אבל הוא בהחלט עשוי להוריד את הריבית ובוודאי שלא יעלה אותה בזמן הקרוב".

הכלכלה הישראלית מבוססת על פיתוחים טכנולוגיים וייצוא שלהם, הרבה מהם במסגרת חברות אמריקאיות ואמריקאיות-למחצה שהפיתוח שלהן נמצא בארץ. לפי מה שאתה אומר, הסלמה במלחמת הסחר עלולות לסכן אותה מאוד.

"זה סיכון אפשרי אבל אני בספק אם הוא יתממש. חלק ממנו הוא מציאות קיימת: גם היום, אם חברה סינית תעתיק מוצר שפותח בישראל, המפתח הישראלי לא יכול ללכת לסין ולהגיד 'גנבתם לי את המוצר, תחזירו לי אותו'. אבל אני בספק אם הם יכריזו על מלחמה גלויה וכוללת בזכויות הקניין כי הם זה יכרות את הענף שהם מעתיקים ממנו. הם זקוקים גם לשיתוף פעולה עם המפתחים".

"כך שאיך שלא מסתכלים על כך, קשה לטעון שמלחמת הסחר לא נוגעת אלינו ולא פוגעת בנו – אבל בהנחה שאני צודק כשאני מאמין שמלחמת הסחר לא תסלים בצורה קיצונית ולא תגרום למפולת, השפעתה על כלכלת ישראל תהיה מוגבלת".