ד"ר בני נוריאלי
הזמן של
ד"ר בני נוריאלי

בני נוריאלי הוא ד"ר לממשל ופוליטיקה. משמש כיום כמנהל האקדמי של פורום ארלוזורוב. מרצה במכללת עמק יזרעאל ועושה פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית.

יצחק רבין - הנווט של הניאו-ליברליזם בישראל

הדיון לגבי ממשלת רבין השניה מונחה בדרך כלל על-ידי ההיגיון האורווליאני של הדוחושב. מצד ימין מבקרים את היחס המנוכר של רבין להתנחלויות, אבל תומכים במדיניות ההפרטה שהונהגה על-ידו. לעומתם, חלק מתומכי העבודה (ומרצ) מבקרים את ההפרטה של משאבי הציבור והבנייה של כבישים ויישובים בשטחים הכבושים, אבל חלקם טוענים שממשלת רבין היתה סוציאל דמוקרטית, כשפניה מכוונות לשלום אמיתי עם פשרות טריטוריאליות עם הפלסטינים.

הויכוח לכאורה מתנהל בין שני מחנות מדומיינים ("שמאל" וימין), שכן שני "המחנות" הללו תומכים בדיוק באותה מדיניות שהנהיג רבין, אם כי בניסוחים שונים.

הויכוח לכאורה על אופיה של ממשלת רבין מתנהל בין שני מחנות מדומיינים ("שמאל" וימין), שכן שני "המחנות" הללו תומכים בדיוק באותה מדיניות שהנהיג רבין, בניסוחים שונים

למעשה, העובדות הנוגעות לממשלת רבין השניה מלמדות על גידול בתקציבי חינוך ורווחה, על הפרטה אגרסיבית של משאבי הציבור, על תמיכה מסיבית בפרויקט ההתנחלויות (תוך כדי ניכוס מחודש של המונופול על ניהול הפרויקט מידי הציונות הדתית), ועל שבירת העבודה המאורגנת.

מראית עין של 'חברתיזם' ודאגה לחלשים, חיזוק הממשל הצבאי וההתנחלויות, וקיבוע כלכלה ניאו ליברלית שימשו בידי רבין להובלה ולניווט של המדיניות שנקבעה לפני כן, בשנים 1984-1988 – ולמסד של מדיניות הממשלות לאחר מכן.

כלומר, אם נשהה לרגע את ההיגיון האורווליאני שעליו מנוסחת פוליטיקת הימין-שמאל, הרי לנו מנהיג וממשל שקיבעו במסמרות את נתיבי ההמראה עבור הבורגנות הישראלית מהעיר, מהכפר ומשטחי הממשל הצבאי, על חשבון כולם. משולש הערכים שממשלת רבין ייצגה – ניאו ליברליזם עם חמלה ממלכתית וצבאיות – מהווים מאז ועד היום את כל עמדתם של המרוויחים מהיכולת להבנות את הדיון הפיקטיבי על פוליטיקה של ימין ושמאל בישראל.

ממשלת רבין הגדילה את משאבים למשרדי הממשלה ה"חברתיים". כך קרה עם תקציב משרד החינוך. ב-1993 התקציב גדל ל-7.3 מיליארד, ב-1994 התקציב גדל ל-10.4 מיליארד, וב-1995 גדל שוב ל-13.8 מיליארד. אלא שתקציב החינוך לא גדל מבחינת ההוצאה הלאומית על חינוך, ושכרם הממוצע של המורים היה נמוך יותר מהיום מהממוצע במדינות ה-OECD.

יתרה מזאת, הגדלת תקציב החינוך החלה לפני כן. בשנים 1990-1992 ממשלת הליכוד בראשות יצחק שמיר הגדילה את תקציב החינוך מ-3.9 ל-6.3 מיליארד. מגמה זו נמשכה לאורך כל שנות ה-90, וגם בשנים האחרונות בהן תקציב ההשכלה הגבוהה כמעט והוכפל.

בנוסף לכך, בשנים 1993-1995 הגידול בתקציב נבע מפתיחת המכללות שרובן מוקמו בפריפריה. המכללות יצרו אפיקים חדשים עבור צעירים וצעירות מהם נמנעה נגישות להשכלה גבוהה לאורך שנים. ואולם הן היוו פתרון פוליטי ללחץ שהופעל על-ידי מהגרי בריה"מ המאורגנים פוליטית והמזרחים בפריפריה לרכישת השכלה גבוהה (בולוטין, שביט ואיילון 2002), מבלי להתחרות עם המעמד הבינוני העירוני האשכנזי, שבאופן מסורתי שולח את בניו ובנותיו אל האוניברסיטאות (שביט 1992).

מראית עין של 'חברתיזם' ודאגה לחלשים, חיזוק הממשל הצבאי וההתנחלויות, וקיבוע כלכלה ניאו-ליברלית שימשו בידי רבין להובלה ולניווט של המדיניות שנקבעה לפני כן, בשנים 1984-1988 – ולמסד של מדיניות הממשלות לאחר מכן

הגדלת תקציבים למשרדים "חברתיים" נעשתה בהקשר פוליטי ספציפי, ותוך פגיעה ישירה בגברים ובנשים העובדים. היסטורית, ימי הסכמי אוסלו שימשו ליצירת אווירה אופטימית ביחס לעתיד עם הפלסטינים ומדינות ערב השכנות, ולאווירה ידידותית כלפי מעסיקים.

שינוי האווירה מבחינה מדינית הביא להכנסות גדולות וקצרות מועד עקב השקעות מצד תאגידים רב-לאומיים בישראל ומכירת המשאבים הכלכליים של ציבור האזרחים. ממשל רבין השתמש באווירה שיצר למען הטמעת שני תהליכים משלימים. האחד היה העמקת השינוי הכלכלי שהחל רישמית ב-1985, עם "תכנית החירום להצלת המשק". התהליך השני היה שבירת העבודה המאורגנת.

בנוסף לכך, בחסות האופטימיות המדינית, ממשל רבין העמיק וחיזק את פרויקט ההתנחלויות, שהוצאות התחזוק והפיתוח שלהן, דווקא בימי רבין, סללו את הדרך לבנייה ואיכלוס מוגברים. מדינת רווחה נוצרה מחדש מעבר לקו הירוק, ובתוך הקו הירוק האמירו מחירי הדיור והמחייה. לשם כך, צריך היה לשבור את מוקדי ההתנגדות לתהליכים אלו, ובראשם ההסתדרות. מדיניות זו זכתה לתמיכה נאמנה ושוטפת מצד סיעות הקואליציה, ובראשם חברי מרצ שולמית אלוני, יאיר צבן, חיים אורון, אמנון רובינשטיין ויוסי שריד, שקיבלו לידיהם משרדים וסמכויות שנתפסים כ"חברתיים".

ימי ממשל רבין היו תור הזהב של הפרטת משאבי הציבור. בישיבה הראשונה של הממשלה הוחלט על ועדת שרים לענייני הפרטה וקצת לאחר מכן סומנו היעדים הראשונים. למעלה מ-15 חברות ממשלתיות הועברו לידיים פרטיות, תוך שימוש גובר במיקור חוץ של שירותים ציבוריים. החברות הבולטות היו כימיקלים לישראל שנמכרה בפחות מחצי משווי נכסיה ב-1992, מספנות ישראל ב-1993, רשת שק"ם ב-1994. גל ההפרטה המסיבי לווה בהורדת מס החברות מ-41 אחוז ב-1992 ל-37 אחוז ב-1995.

מהלכים אלו העבירו עשרות אלפי פועלים לשוק העבודה הפרטי, ללא ההגנות מהם נהנו משך עשרות שנים. מדיניות זו הביאה לגל של שביתות במגזר הציבורי אך לפחות כלפי חוץ, רבין לא התרגש. כפי שטען בשלהי 1993:

"איני מודאג מהתנגדותם של האיגודים המקצועיים בישראל לתהליך ההפרטה כשם שאיני מודאג מקבוצות טרור איסלאמיות המבקשות לפגוע בתהליך השלום".

ימי ממשל רבין היו תור הזהב של הפרטת משאבי הציבור. בישיבת הממשלה הראשונה הוחלט על ועדת שרים לענייני הפרטה ובהמשך סומנו היעדים הראשונים. למעלה מ-15 חברות ממשלתיות הועברו לידיים פרטיות

ממשל רבין יצר את התשתית להאמרת מחירי הדיור בשנות ה-2000. ב-1995 הופרטו חברות הבנייה שיכון ופיתוח ושיכון עובדים, שהיוו משך שנים חסם בפני העלייה במחירי הדירות.

מול הפרטת חברות הבנייה, רבין התניע שלושה תהליכים משלימים.

  1. ראשית, מחיקת חובות לתנועה הקיבוצית על סך של כ-20 מיליארד ש"ח. זו היתה התספורת הנדיבה ביותר בתולדות מדינת ישראל. היא לא בוצעה לטובת נכסיהם הפרטיים של בעלי הון, אלא עבור מיעוט קטן שניכס לעצמו את השליטה על כ-85 אחוז מאדמות הציבור.
  2. במקביל למחיקת החובות, יושמה החלטה 533, שנחקקה ערב הקמת ממשלת רבין על-ידי שר השיכון דאז אריאל שרון, להפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים. במקום להחזיר את קרקע הלאום לציבור בתמורה למחיקת חובות, בימי רבין קרקעות אלו הפכו לזהב נדלנ"י עבור תושבי המועצות האיזוריות ויזמים.
  3. שלישית, הפיכת ההתנחלויות, הזולות למגורים, למקומות בטוחים למטרת העמקת האחיזה הישראלית בשטחים הכבושים. קצת לאחר החתימה על הסכמי אוסלו החל הארגון מחדש של הגדה המערבית. בעוד שהבנייה בהתנחלויות המשיכה באופן מתון, ממשל רבין אימץ את תכנית הכבישים העוקפים שנכתבה בשנים 1983-1986 ונשארה על המדף עד 1993. מיליארדים הושקעו בימי שלטונו של רבין בתשתיות כגון עוקף רמאללה, כביש המנהרות ועוקף חברון. כ-21 אחוז מכלל סלילת הכבישים בישראל התבצעו מעבר לקו הירוק. כבישים אלו הפכו לצירים שעל גבם ההתנחלויות שיגשגו כלכלית ודמוגרפית. שלושת התהליכים הללו יצרו את המסד לעלייה הקיצונית ביוקר הדיור בתוך הקו הירוק לאחר התפוררות הסכמי אוסלו.

הטמעת השינויים המבניים במשק חייבה את מיטוט ההסתדרות, הארגון היחיד שהיה יכול להתנגד לממשלה:

  • בשלב הראשון, חיים רמון מונה לשר הבריאות ומיד ניסח את חוק הבריאות הממלכתי שפירושו היה, בין השאר, הפרדת ההסתדרות מקופת חולים הכללית, המקור העיקרי לתקציבה השוטף.
  • בשלב השני הממשלה יצרה גירעון עמוק בתקציב קופת חולים כללית, באמצעות העלאת תעריפי האשפוז וקיצוץ השתתפותה במשכורות העובדים ובתקציב קופת החולים הכללית (ריינהרט 1999).
  • השלב השלישי כלל ניסיון השתלטות על ההסתדרות. בתחילה, עמיר פרץ נשלח להתמודד על ראשות סיעת העבודה בהסתדרות לקראת הבחירות. לאחר שנכשל בבחירות הפנימיות, רמון נשלח להקים ביחד עם פרץ וחיים אורון ממרצ את סיעת ר"ם ודרכה התמודדו לבחירות ב-1994. רמון ניצח את הבחירות והפך ליו"ר ההסתדרות. למרבה האירוניה, אורון שימש כגזבר ההסתדרות וכראש ועדת האתיקה בכנסת.
  • מיד לאחר היבחרו, ובתמיכה ישירה של רבין, חוק הבריאות הממלכתי התקבל בכנסת. משנותקה ההסתדרות מקופת החולים, הגירעון בתקציבה החל לגדול, ורמון החל למכור את נכסי ההסתדרות בפחות מחצי משוויים. שיכון עובדים שהוזכרה למעלה היתה אחד מהם.
  • בשלב האחרון רמון הלאים את קופת החולים הכללית. כלומר, הפקיע אותה מבעליה, ציבור החברים בקופה. רוב נכסי ההסתדרות המניבים נמכרו, ורוב חבריה מקופת החולים הכללית הועזבו. מכמעט שני מיליון חברים ב-1992, ההסתדרות הצטמקה לכ-650 אלף ב-1996. תוך שנה וחצי הארגון היחיד שיכול היה, מבחינה תיאורטית לפחות, להתנגד למדיניות ההפרטה – פורק מנשקו.

מכמעט שני מיליון חברים ב-1992, ההסתדרות הצטמקה לכ-650 אלף ב-1996. תוך שנה וחצי הארגון היחיד שיכול היה, מבחינה תיאורטית לפחות, להתנגד למדיניות ההפרטה – פורק מנשקו

כשנה וחצי לאחר מכן, משסיים את משימתו, התפטר רמון מההסתדרות וחזר לכנסת, שם שימש כשר הפנים. בראשות ההסתדרות ניצבו עתה עמיתיו למהלך הפירוק, היו"ר פרץ והגזבר וחבר ועדת האתיקה בכנסת – חיים אורון.

בשולי הדברים, פירוק ההסתדרות מכוחה כלל יתרונות מסוימים עבור הציבור. לדוגמה, סגירת העיתון דבר ב-1996, עיתון שבמשך עשורים ביצע את מלאכת "ההסברה" למדיניות מפא"יניקית דכאנית כלפי מחאות חברתיות-כלכליות, תוך שימוש נואל בטרמינולוגיה סוציאליסטית. כך, למשל, בסיקור של מחאת ואדי סליב ב-1959, בסיקור של שביתת הארבעים בנמל אשדוד 1966, בסיקור של מחאת הפנתרים השחורים ב-1971, בסיקור של מחאת יום האדמה ב-1976.

ואולם, להבדיל מדבר, בשנות ה-90 הרוב המכריע של אמצעי הייצור שהיו בשליטת הציבור הופרטו לטובת בעלי הון על חשבון מאות אלפי פועלים ופועלות שעד אז נהנו מיציבות תעסוקתית. קווי המתאר ששורטטו על-ידי תכנית החירום הכלכלית ב-1985 החלו לקבל צורה, ועתיד הפועלים והפועלות הצעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית הפך מאז לחסר יציבות וביטחון.

"אני אנווט", חזר וטען רבין באותן שנים. אכן, רבין ומרעיו בעבודה ובמרצ אחזו בהגה של הכלכלה הפוליטית הניאו-ליברלית שאנו חיים במסגרתה עד היום – מדינה לרווחת בעלי ההון והמעמד הבינוני העירוני.

*   *   *

חשוב לזכור את העובדות הללו כשאנו מכוונים לשינוי השיח הציבורי, ובעיקר כשמבקרים את הניאו-ליברליזם של ממשלות הליכוד והעומד בראשן בעשור האחרון. הרקורד של ממשלת רבין השניה (כמו כל המחנה המכנה את עצמו "שמאל") מצביע על היותה התלמידה הנאמנה של ממשלת האחדות הלאומית בשנים 1984-1988, והמורה של ממשלות נתניהו בעשורים האחרונים.

ככה זה בעובדות, להבדיל מ"הסברה" שמובילה לתפיסות לא ריאליות של המציאות החברתית והפוליטית. בהקשר הזה, שינוי השיח הציבורי מחייב אותנו לצפות, לנתח ולבקר את אותם אינדיבידואלים שמנכסים לעצמם מונחים כגון "מדינת הרווחה", "סוציאל-דמוקרטיה", "מחנה השלום" וכיוצא באלו. הניתוח והביקורת אמורים להשתמש באותה השאלה שנשאלת מאז הירצחו של ראש הממשלה: היכן הייתם כאשר כל מה שנזכר למעלה בוצע על-ידי ממשלת רבין?

בעידן של קורונה, שחשפה במהירות את מחדלי המדיניות הניאו-ליברלית, עלינו לבדוק, אפילו להמציא אלטרנטיבות פוליטיות וכלכליות. הפוליטיקה הניאו-ליברלית ביטאה אדישות מוסרית כלפי האוכלוסיה העובדת, שחלקה הגדול הפך עני.

בעידן של קורונה, שחשפה במהירות את מחדלי המדיניות הניאו-ליברלית, עלינו לבדוק, אפילו להמציא אלטרנטיבות פוליטיות וכלכליות. הפוליטיקה הניאו-ליברלית ביטאה אדישות מוסרית כלפי האוכלוסיה העובדת, שחלקה הגדול הפך עני

כמו שאין סיבה לחזור לימים שקדמו לממשלת האחדות הלאומית ב-1984, כך גם אין סיבה להמשיך את המדיניות שבמסגרתה אנו חיים בשלושים וחמש השנים האחרונות. בימי קורונה, פג הקסם של מדיניות של הפרטה, "שוק חופשי" (מהתערבות נציגי הציבור), קיצוץ תקציבי, גמישות ניהולית ופגיעה בעבודה המאורגנת.

עלינו לחשוב כיצד ועם מי אנו בונים מחדש את הכוח והבטחון התעסוקתי שלנו, העובדים והעובדות, הכוחות היצרניים האמיתיים בחברה, וכיצד ועם מי אנו מחלקים מחדש בצורה שוויונית את המשאבים הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים של המדינה.

בני נוריאלי הוא ד"ר לממשל ופוליטיקה. משמש כיום כמנהל האקדמי של פורום ארלוזורוב. מרצה במכללת עמק יזרעאל ועושה פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,591 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 26 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: הפרויקטור מזהיר בשיחה פנימית מפני "לחצים עצומים" על השרים לפתוח את המשק

רפי פרץ: אם נצטרך להיות ביחידות מעורבות - הציונות הדתית לא תהיה שם ● הנגבי: נקדם הסדרת מאחזים לא מאושרים ● מפקד חיל הים לשעבר, שמכהן בוועדת הבדיקה לצוללות, קיים קשרים עסקיים עם מיקי גנור ● שר האוצר יציג לנתניהו את עיקרי התקציב ל-2021 בשבוע הבא ● גנץ דורש להביא להצבעה את העלאת הקנסות על הפרת ההנחיות ● השר לשעבר יעקב אדרי חשוד באונס

עוד 57 עדכונים

כי איכפת לו מאנשים

גונן בן יצחק סבור שהכיבוש הוא אסון. כי אכפת לו מאנשים.

גונן סיכל פיגועי תופת כשעבד בשב"כ. כי אכפת לו מאנשים.

גונן התקומם נגד החלטת שב"כ להפקיר את הסייען שמסר לו מידע על פיגועים מתוכננים כלפי אזרחים. לכן פעל בניגוד לפקודה שקיבל, טס לארה"ב וסייע לסייען ("הנסיך הירוק" שהוא בנו של בכיר חמאס), באמצעות עדותו, לקבל אשרת מגורים בארצות הברית. בעקבות זאת פוטר מהשב"כ. עד כדי כך אכפת לו מאנשים.

גונן התקומם נגד החלטת שב"כ להפקיר את הסייען שמסר מידע על פיגועים ("הנסיך הירוק" בנו של בכיר חמאס), פעל בניגוד לפקודה שקיבל, טס לארה"ב וסייע לו בעדותו. לכן פוטר מהשב"כ. כי אכפת לו מאנשים

גונן ביקש ממשטרת ישראל להימנע מהפעלת מכת"זיות בהפגנות במתחם בלפור בירושלים. כי אכפת לו מאנשים.

פקודות המשטרה (ונהלי הפעלת המכת"זית) אסרו התזת סילון מים בכינון ישיר לעבר ראשי המפגינים או פלג גופם העליון והאמצעי, אלא רק לכיוון הקרקע. הן גם אסרו התזת סילון מים ממרחק קצר מ-25 מטרים. בפועל, המכת"זיות התיזו סילוני מים ממרחקים של 8-10 מטרים ובכינון ישיר שגרם פגיעות גופניות קשות למפגינים ולמפגינות. זה הטריד את גונן, כי אכפת לו מאנשים.

לכן נשכב מתחת למכת"זית שהתקרבה לעבר המפגינים והמפגינות. הוא הגן עליהם בגופו ומנע התזה מסוכנת בניגוד לפקודות. כי אכפת לו מאנשים.

ולכן אכפת לי מגונן.

כתב האישום הזה הוא חרפה. אבל גונן יקבל את הייצוג המשפטי הטוב ביותר.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 207 מילים

גם בג"ץ הוא "נציג העם" ותפקידו לשמור על זכויותינו מול השלטון

לישראל אין חוקה. במקום זה יש לה תחליף דהוי - חוקי יסוד, שנכון לחזון משנת 1950, אמורים היו להצטרף פרקים-פרקים לכדי חוקה שלמה ● אין היום מומחה חוקתי אחד שמאמין שזה יקרה ● וזה מצב גרוע מאוד עבור האזרחים: דבר לא מגן עליהם מפני שלטון דורסני ● יובל יועז נכנס לוויכוח סביב סמכויות בג"ץ לפסול חוקי יסוד

עוד 1,422 מילים

למקרה שפיספסת

"אמרתי לקבינט: נבדוק את כולם והתחלואה תרד. הם לא ענו"

פרופ' ערן סגל, אחד המומחים המוערכים בישראל בנושא הקורונה, הציג לממשלה תוכנית לביצוע בדיקות קורונה לכל האזרחים, מה שיאפשר לזהות את כל הנדבקים בבת אחת ולבטל את כל המגבלות על המשק ● הוא לא קיבל תשובה ● מבצע כזה שנערך בסלובקיה הוריד את התחלואה ב-90% ● מדינות נוספות באירופה בדרך למבצע דומה ● אבל משרד הבריאות גורר רגליים והממשלה מתעלמת מההמלצות

עוד 2,367 מילים

ראיון העבודה מתה. מרב מיכאלי נלחמת להחיות אותה

ח"כים לשעבר סבורים שמפלגת העבודה לא מעניינת ושסיכוייה להשתקם אפסיים ● אבל מרב מיכאלי מתעקשת שניתן להציל את המפלגה ומציבה שלושה יעדים שיאפשרו לה לחזור להנהגת המדינה: היחלצות מהממשלה, הדחת פרץ, ומשיכת מועמדים אטרקטיביים ● "במחנה שלנו יש התמכרות חמורה לייאוש, וזאת אחת הסיבות שבגללן אנחנו שוב ושוב מפסידות ומפסידים"

עוד 3,020 מילים

התרגלנו לתרבות פוליטית של כזב ושקר

את הרשומה הזו אני מקדיש כחומר למחשבה לנבחרי הציבור ולקהל הבוחרים, כלומר לכלל אזרחי ישראל. האמת שכבר בפתח הדברים אני חייב להשתמש במילה חוצפה. כן, נבחרי ציבור שלקחו אותנו לשלושה סבבים של בחירות וכעת רוצים, בודקים, מדליפים, שהם בדרך לסבב רביעי – הם חצופים וחסרי אתיקה ומוסר.

הבוחרים בישראל, מצויים בעלטה פוליטית, הנבחרים שלהם עסוקים בהתקוטטויות אינסופיות ומגוחכות. בכל רגע של מחלוקת, שהיא חלק ממנגנון קבלת החלטות, הם רצים אלינו הבוחרים, באמצעות עיתונאים ובאמצעות הרשתות החברתיות. עוד לפני שהחבילה פורקה הם כבר רוצים שנדע מי אשם בפירוקה.

האמת שכבר בפתח הדברים אני חייב להשתמש במילה חוצפה. כן, נבחרי ציבור שלקחו אותנו ל-3 סבבי בחירות וכעת רוצים, בודקים, מדליפים, שהם בדרך לסבב רביעי – הם חצופים וחסרי אתיקה ומוסר

זו גישה מוכרת, רווחת, ביחסים בני אדם. אפילו בתא המשפחתי. גישה שמושתתת על חוסר היכולת להקשיב, להבין ואפילו לא להסכים, מבלי לפרק את הקשר. לא כל בעיה מצריכה טיפול בפירוק והרס, ויותר נכון לומר שפירוק והרס הם הפתרון הרע והלא רצוי, בפרט כשמדובר במדינה שחפצה להמשיך ולשרוד.

הגישה הקלה לרשתות החברתיות, שיתוף הפעולה של העיתונות עם ההתקוטטויות הללו, שהוא פועל יוצא של יחסי הגומלין בין העיתונאים לפוליטיקאים, אלה גם אלה מהווים תעודת כשרות לתרבות הפוליטית הקלוקלת.

אזרחים רבים, מצטרפים אף הם למלחמות הללו. תופעה בולטת היא שמפגינים המוחים על הפגיעה בראש הממשלה, מחרפים ומגדפים ואפילו מרחיבים את הפרשנות שלהם באמירות נוראיות, שאין בדעתי להנכיח כאן. גם לא את האמירות הדומות של הצד האחר.

בנקודה זו שבה סיכמתי את הפסקה הקודמת אתחיל למנות את הפתרונות. נתחיל בתקשורת הממוסדת, זו שמנכיחה כל ציוץ תועבה כשהיא גוררת אותו לפריים טיים. עיתונאים ועיתונאיות לא חייבים לשדר כל ציוץ של פוליטיקאי. החבות שלכם היא למידע אמין ובדוק. תבדקו, תצליבו ותתנו ביטוי לתוצרים האמינים. את דברי הבלע נשאיר לרשתות החברתיות עד שיסור חינן וידעכו.

לנו, הגולשים, משימה לא פחות חשובה. פשוט לא להגיב ובוודאי שלא לעשות לייק. הגיעה העת לומר "די" לגיבובי המילים והמשפטים, שחוזרים על עצמם בלי הרף. כל צד במאבק וכאלה לא חסרים מנסה להנדס את התודעה על ידי חזרה אינסופית של מסרים כדי שיחלחלו ויתפשו במוח שלנו.

בכל רגע של מחלוקת רצים אלינו כדי שנדע מי אשם בפירוק החבילה. זו גישה רווחת ביחסים בני אדם. אפילו בתא המשפחתי. גישה שמושתתת על חוסר היכולת להקשיב, להבין ואפילו לא להסכים, מבלי לפרק את הקשר

ועוד משהו לעיתונאים ולפרשנים הפוליטיים: הסקרים שאתם מזמינים או מקבלים משקפים את הלך הרוח של זמן הסקר. כשאין בחירות, סקרים הם מניפולציות וניסיון לתת לנו את התחושה שיש משהו באוויר. לא אומר שאסור לעשות סקרים, נהפוך הוא, תעשו סקרים על השימוש באנרגיה סולרית כדי שנבין למה לא מקדמים את הנושא במדינת השמש, ישראל. תעשו סקרים על אפליה של מגזרים, תעשו סקרים בנושאי חינוך, והנה עוד רעיון שאני זורק לכם, תעשו בדיקות על הבחינות האתיות והמוסריות של חיסוני הקורונה שיגיעו אלינו "מתישהו".

העיתונאים מציגים סקרים ונבחרי הציבור מתקוטטים ומחפשים את האהדה שלנו. הנה גרמתם לי לא לצפות במהדורות החדשות בטלוויזיה, לא להקשיב למהדורות ברדיו, וכמובן לא לקרוא את הידיעות ה"פוליטיות". לא מתוך כעס, זה פשוט משעמם, הרסני. כי כך אנחנו מתגלגלים מבחירות לבחירות ואף אחד לא עוצר את המרוץ הזה.

וכעת אל נבחרי הציבור החצופים. מה לעשות שבישראל יש ציבור ענק שתומך בבנימין נתניהו ומולו ציבור ענק שרוצה חלופה. הציבור בחר שלא להכריע, הציבור בעצם הכריע כבר מהבחירות הראשונות שנתניהו וגנץ צריכים להוביל ברוטציה את ארבע השנים.

לנתניהו התוצאה הזאת לא נראתה כבר מההתחלה והוא עשה ועושה את כל התרגילים שהחוק, המעוות והלא מוסרי, מתיר לו. כך הוא יצא לבחירת שניות וכך הוא מתכנן או לא גם הפעם. בני גנץ, פירק את הקבוצה שקיבלה מנדט מהציבור כדי להיכנס לרוטציה עם ביבי. שניהם, נהגו בצורה לא אתית ולא מוסרית.

על פי רצון הציבור היום הייתה אמורה להיות ממשלה ובראשה בני גנץ, כשלצדו יאיר לפיד, בוגי ואשכנזי. אבל בישראל, נבחרי הציבור הבינו שהבטחות אסור לקיים כי זה נראה לא טוב. כן, איבדנו את השכל הישר. אזרחים רבים חושבים שכך פוליטיקאים מתנהגים וכך הם צריכים להתנהג. התרגלנו לתרבות פוליטית של כזב ושקר. פוליטיקאי שקרן הופך באחת להיות מלך. אזרחי ישראל אוהבים לשמוע את מה שהם אוהבים לשמוע ולכן השיטה הזאת עובדת טוב. אף אחד לא צועק "המלך עירום".

ועוד משהו לעיתונאים ולפרשנים הפוליטיים: הסקרים שאתם מזמינים או מקבלים משקפים את הלך הרוח של זמן הסקר. כשאין בחירות, סקרים הם מניפולציות וניסיון לתת לנו את התחושה שיש משהו באוויר

אז מה עושים? אנחנו, אזרחי ישראל מימין ומשמאל, נשים וגברים, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים חייבים לומר להם 'די'. לומר להם 'תכבדו את רצון הבוחרים שלכם, תפעלו בצורה אתית ומוסרית. תתבעו מראש הממשלה לצאת לנבצרות, או לחתום על עסקת טיעון ולסיים את תפקידו ההיסטורי'. הרוטציה חייבת לצאת לדרך במועדה כי זה מה שהציבור רצה במשך שלוש מערכות בחירות.

כולם שיקרו כאן. נראה שנתניהו שיקר לגנץ בהבטיחו רוטציה תמורת ממשלת אחדות חירום, לכאורה. גנץ שיקר לבוחריו כשהבטיח לא לשבת לנתניהו. דרעי שיקר כשהבטיח לגנץ שהוא אישית ערב להסכם הקואליציוני ולרוטציה המובטחת בו. אבל כעת אין לנבחרי הציבור כל מנדט מוסרי לצאת לבחירות רביעיות. הם חייבים להסתדר, זו לא חתונה, זה הסכם ממלכתי שיש לכבדו ויהי מה.

נבחרי הציבור באשר הם חייבים להבין: יש חוק, אך מעליו יש מוסר ואתיקה. אם אתם לא מבינים את מה שכתבתי, אנא הגישו כבר כעת את מכתב ההתפטרות שלכם מהשליחות הציבורית. אזרחים שעובדים קשה לא יממנו פוליטיקאים לא ראויים, זאת משאלת לב שחייבת להיות כלל יסוד בתרבות הפוליטית שלנו.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 836 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בהשראת נתניהו ובעידודו, דרעי סוגר חשבון עם גנץ

אריה דרעי החליט להתהפך על גנץ ● יו"ר ש"ס, שהתחייב לשמור על יציבות הממשלה ועל קיומה של הרוטציה, כינס שלשום באופן חריג מסיבת עיתונאים בה השתלח בגנץ ושרף את כל הגשרים שבנה עם כחול-לבן - כולל מערכת היחסים המיוחדת עם גבי אשכנזי ● לדרעי יש מספיק סיבות לשיטתו כדי לרצות להתנקם ביו"ר כחול-לבן - אבל את הטקסט, ההרשאה והעידוד הוא קיבל מראש הממשלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 622 מילים ו-2 תגובות

תגובת המשיבים "לא יכול להיות שבג"ץ יסמיך את עצמו להיות הפוסק האחרון"

שאלת סמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד כגון חוק הלאום או ממשלת החילופים הפכה לאחת המחלוקות המרכזיות במאבק על שלטון החוק ● בעוד שהמחנה האקטיביסטי טוען כי בג"ץ שואב את סמכותו לפסול חוק יסוד מתפקידו כ"מגן החוקה", ד"ר אביעד בקשי מזהיר מפני הפיכת בית המשפט ל"מלך אבסולוטי" ● ואילו ד"ר הלל סומר צופה שבג"ץ יתחמק מהכרעה, בזמן שהבחירות מעבר לפינה

עוד 2,763 מילים

מתקן ביוגז שהופך שאריות מזון לגז בישול הותקן לראשונה בבית דירות

למרגלות בניין בטירת הכרמל הוצב מתקן ביוגז ראשון בארץ (ואולי גם בעולם) הפועל בבית דירות משותף ● הדיירים משליכים לתוך מיכל אטום שאריות מזון והבקטריות מסתערות עליהן והופכות אותן לגז בישול ● השימוש בביוגז יחסוך לתושבים כסף על חשבונות גז, הרשות המקומית יחסכו הוצאות על פינוי אשפה - והסביבה תרוויח אנרגיה נקייה

עוד 654 מילים

פחד מוות בדרך לבית הספר

בדיקת זמן ישראל ב-65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות בדרכים במשך שנתיים רצוף ● בכניסה למוסדות חינוך רבים אין מדרכות, והתלמידים נאלצים לרדת לכביש או להסתובב בין רכבים ● משמרות זה"ב לא מתקיימות יותר בגלל הקורונה ● תקציב הרלב"ד קוצץ דרמטית, וסמכויות הפיקוח והאכיפה נלקחו ממנה ● בדיקת זמן ישראל מעלה: הדרך לבית הספר הפכה לסכנת חיים עבור הילדים, ואיש לא מטפל בזה

עוד 1,604 מילים

גנץ: "אם התקציב לא יעבור ב-23 בדצמבר נפזר את הכנסת"

שלב ההוכחות במשפט נתניהו נדחה לפברואר ● לפיד על אשכנזי וגנץ: "אולי נתניהו נהנה להשפיל אותם" ● בג״ץ ידון שוב במצפה כרמים ● מנכ״ל משרד הבריאות: "חושש לגורלנו" ● לראשונה הוגש כתב אישום נגד מפגינים נגד נתניהו ● נשיאת העליון: הממשלה בהפרה של חוק יסוד התקציב ● מקורבי סטרשנוב: אין בסיס לטענות נתניהו נגדו

עוד 62 עדכונים

גנץ הבטיח פאודה, נתניהו קיים בשמחה

נתניהו וגנץ מתגוששים ללא הפסקה, בכל פורום ועל כל במה ● אתמול בבוקר גנץ הכריז בראיון לידיעות: "יאללה פאודה" ● באותו הזמן, נתניהו חזר מביקור חשאי בסעודיה עליו לא טרח לעדכן את גנץ או אשכנזי ● ואז הגיע דרעי וכרת גט סופי עם גנץ ● התוצאה הייתה התפרצות חסרת תקדים של גנץ בקבינט הקורונה ● אין דרך חזרה: הבחירות יתקיימו, כפי הנראה, ב-23 במרץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
השמאל גמור! הגיע הזמן שיפנים את זה. מה שהשמאל בעיקר לא מבין ובזה הוא יורה לעצמו ברגל זה המשפט הבא שהוא נכון מאד בעיקר בשדה הפוליטי. "אם אתה לא יכול לנצח אותו הצטרף אליו" לפעמים צריך גם ... המשך קריאה

השמאל גמור!
הגיע הזמן שיפנים את זה.
מה שהשמאל בעיקר לא מבין ובזה הוא יורה לעצמו ברגל זה המשפט הבא שהוא נכון מאד בעיקר בשדה הפוליטי.
"אם אתה לא יכול לנצח אותו הצטרף אליו"
לפעמים צריך גם לדעת להתחבר לקואליציה ולהשפיע מבפנים.
גנץ
, הבעיה שלו שהוא אפרוח. לא יודע לעמוד על המילה שלו, או שעומד המילה שלו בעקשות מטופשת.
דיי לערכים זה לא עובד פה יותר.
הגיע הזמן לפוליטיקה ריאלית.
אם גם יש עתיד היתה נכנסת לקואליציה ולא מתפרקים מכחול לבן.
אם היו ממשיכים להתנהג בממלכתיות ולא לתקוע מקלות בגלגלים כמו שגנץ וניסנקורן עשו.
אם לא היו תן
וקפים את נתניהו מתוך הקואליציה, הם היו יוצרים לעצמם זהות אמיתית של מנהיגים.
אבד על השמאל הישראלי!

ההחלטה של גנץ ללכת עם נתניהו הייתה טעות אסטרטגית והוא צריך להניח את המפתחות ולא להתמודד שוב. מה עושים חוברים ליש עתיד בראשות לפיד לפחות להתחבר יחד מי שטוב בשדה הקרב לא בטוח טוב בפוליט... המשך קריאה

ההחלטה של גנץ ללכת עם נתניהו הייתה טעות אסטרטגית והוא צריך להניח את המפתחות ולא להתמודד שוב. מה עושים חוברים ליש עתיד בראשות לפיד
לפחות להתחבר יחד
מי שטוב בשדה הקרב לא בטוח טוב בפוליטיקה
אין מה לקטר יותר .. להתכונן לבאות

עוד 643 מילים ו-2 תגובות

טענות העותרים "מאיפה יש להם את הסמכות הזו? מהתפקיד שלהם כ'מגיני החוקה'"

בעתירה נגד ממשלת החילופים, מסתמן שבית המשפט העליון עשוי לראשונה לפסול חוק יסוד ● ואם זה יקרה, המדובר בארוע מכונן בהיסטוריה של המדינה ● יש מי שאף מכנים זאת הפיכה חוקתית ● השאלה המרכזית, החוזרת שוב ושוב, היא: מניין שואב בית המשפט את הסמכות לפסול חוק יסוד? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים - והפעם: ראיון עם פרופ' יניב רוזנאי, המומחה המוביל למשפט חוקתי

עוד 3,485 מילים ו-2 תגובות

נדיר שדיון טכני בוועדת הפנים של הכנסת שעניינו הליכי הצבעה במועצה מקומית יהפוך לדרמה פוליטית ● אבל כשברקע קמפיין "הבחירות הגנובות" של טראמפ ובאופק בחירות מוקדמות לכנסת, גם הצעת חוק שנועדה לאפשר לתושבים המצויים בבידוד להצביע מחר בתל מונד הופכת לזירת קרב והאשמות בין הליכוד לכחול-לבן ● קבלו הצצה למה שמחכה לנו בבחירות הארציות ● פרשנות

עוד 1,175 מילים

מחשב לכל תלמיד, כמעט

הכיתה הדיגיטלית הממשלה רכשה 150 אלף מחשבים בעלות של 400 מיליון שקל, כדי לאפשר לימוד מרחוק לתלמידים שאין להם מחשב בבית ● אבל מספר הבתים שאין בהם ציוד לימודי מתאים הרבה יותר גדול, ולפי הערכות מספר התלמידים הזקוקים למחשב הוא יותר מכפול ● גורמים המעורים בנושא טוענים: בסכום כזה ניתן היה לחלק מחשבים לכולם, אם היו רוכשים מחשבים משומשים ● משרד החינוך בתגובה: "המדיניות הייתה לחלק את המחשב הטוב ביותר"

עוד 1,043 מילים

עימות חריף בקבינט הקורונה בין נתניהו וגנץ; רה"מ מסתייג מהמשך פתיחת בתי הספר

נתניהו ביקר בחשאי בסעודיה - כך חשף גורם ישראלי ● גנץ: חשיפת הטיסה הנסיעה - צעד חסר אחריות ● ראש הממשלה תקף את שר הביטחון על הקמת ועדת בדיקה לרכש הצוללות - "בושה שגנץ משתמש בצה"ל ככלי לניגוח פוליטי" - וטען שהוועדה "תפורה" ● דרעי: יושב ראש כחול לבן חצה קו אדום; ספק אם יש הצדקה להמשך השותפות הפוליטית ● הכנסת ביטלה את העלאת שכר חבריה

עוד 67 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה