David Heller
הזמן של
David Heller
אין כאן שום התייחסות להבטחות ימינה לבוחר. שיקלי היחידי שעמד בהבטחה שגם נרשמה על דף לא להקים ממשלה עם רעמ, לא להקים ממשלה עם לפיד. כמו כן שיקלי היחיד שעמד מאחורי ההצהרות לא לשבת עם מרצ ו... המשך קריאה

אין כאן שום התייחסות להבטחות ימינה לבוחר.
שיקלי היחידי שעמד בהבטחה שגם נרשמה על דף לא להקים ממשלה עם רעמ, לא להקים ממשלה עם לפיד. כמו כן שיקלי היחיד שעמד מאחורי ההצהרות לא לשבת עם מרצ ואיבתיסם מראענה. ראש מפלגתו של בנט הצהיר שלא יהיה ראש ממשלה עם פחות מעשרה מנדטים "כי זה לא דמוקרטי" ולבסוף החליט לפרוש מהצהרתו ולהתמנות על אף שהיו באמתחתו 7 מנדטים בלבד. לפי מאמר זה שיקלי קם יום אחד באופן בלתי מוסבר להחליט לפרוש מחבריו ללא שום סיבה נראית לעין. מאמר זה אינו חושף את התמונה המלאה ובשל כך חוטא למציאות.

כל הזמן // יום שלישי, 21 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בנט: ההחלטה על פיזור הכנסת התקבלה כדי למנוע כאוס עם פקיעת התקנות ביהודה ושומרון

בחירות 2022 המליאה תצביע על הצעת החוק לפיזור הכנסת בשבוע הבא ● לפיד, שימשיך לכהן כשר החוץ, יתמנה לראש הממשלה ובנט - לראש הממשלה החליפי ● נמשכים השיבושים במערכת החינוך: גם מחר הלימודים בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים יחלו בשעה עשר ● בנט: הצלחנו, בשיתוף אנקרה, לסכל בימים האחרונים פיגועים נגד ישראלים בטורקיה

עוד 61 עדכונים

שרשרת המזון של ישראל הורטרית

במקורו, "שובניזם" הוא לא רק התייחסות פטרונית של גברים לנשים. על פי סיפור פופולרי, מקורו של המונח הוא בקצין צרפתי בשם ניקולא שובן (chauvin) שהיה מעריץ גדול של נפוליאון בונפרטה. הוא העריץ את נפוליאון כל כך עד שביקר בחריפות גדולה וקיצונית את הקיסרים לבית בורבון שהדיחו את אלילו.

שובן לא הסתפק בסתם ביקורת, אלא טען בתוקף שנפוליאון ותומכיו חזקים וצודקים ועליונים מכל בחינה על יריביהם הפוליטיים. זו ההגדרה המלאה של שובניזם – האמונה הבלתי סבירה בעליונות הקבוצה אליה אתה שייך, האמונה שחבריה טובים יותר מן הקבוצה היריבה (תמיד יש קבוצה יריבה), זו שחבריה נחותים, חלשים או פשוט לא ראויים.

שובן לא הסתפק בסתם ביקורת, אלא טען בתוקף שנפוליאון ותומכיו צודקים ועליונים מכל בחינה על יריביהם הפוליטיים. זו ההגדרה המלאה של שובניזם – האמונה הבלתי סבירה בעליונות הקבוצה אליה אתה שייך

אני מבקש לקרוא טקסט שכתב ביום שישי (17.6.22) יוסי ורטר, הפרשן הפוליטי הבכיר של "הארץ", ולחשוב קצת על השובניזם שארוג אל תוך ליבת השקפת העולם של אליטה ישראלית מסוימת.

אפשר להגיד הרבה דברים על הגזענות הרווחת בישראל, כיוון שהיא מציגה את עצמה באופן בולט. השובניזם, השכנוע הפנימי העמוק שחברי קבוצתך טובים וצודקים והגונים יותר מכל "האחרים", קצת יותר סמוי מן העין.

שובניזם איננו פשוט התעקשות על נמיכותו של האחר. שובניזם יוצר היררכיה מתמדת בינך לבין האחר. בהיררכיה הזו אתה הופך להיות קול התבונה, ההיגיון הצרוף והשקוף ונטול האינטרסים. לעומתך, האחר הוא כל מה שאישי, תלוי הקשר, קטנוני ולא מובן.

המחזיק בתפיסה שובניסטית לא דוגל בדיאלוג או בדו-קיום. הוא עצמו יציב ונצחי, פרקטי ורלוונטי. היריב שלו תמיד מופרך וקפריזי במקרה הטוב. במקרה הרע, אותו יריב מפלרטט עם שחיתות שנובעת ממרחק ההולך וגובר ממה שהשובניסט תופס כישר.

שובניזם אינו רק התעקשות על נמיכות האחר, אלא יוצר היררכיה מתמדת בינך לבינו. אתה הופך לקול התבונה, ההיגיון הצרוף, השקוף ונטול האינטרסים, והאחר הוא כל מה שאישי, קטנוני ולא מובן

בשלושה חברי כנסת "סרבנים" התמקד השבוע ורטר, חברי כנסת שמקשים על חייה של הקואליציה ומאיימים לקצר את ימיה – ניר אורבך, מיכאל ביטון וג'ידא רינאווי זועבי.

עיקר הטקסט מוקדש לניר אורבך ולבטיו. עם אורבך נושאים ונותנים, כיוון שאורבך איש הגיוני. ורטר כותב על אורבך ורעייתו, "לבני הזוג אין חיבה יתרה לסמוטריצ'ים ולבן גבירים. הסגנון האלים, המסית, המשסה, אינו סגנונם".

התהליך שעבר אורבך הוא תהליך "אישי, נפשי" שזוכה לקשב מלא מצד רה"מ בנט והשרים האחראיים. גם כאשר ורטר מבקש להיות ביקורתי כלפי אורבך ומדבר על "התקף ברוגז" הוא מקפיד לסייג את המונח הילדותי וכותב "עכשיו תורו".

אורבך בעצמו מפגין קשת של רגשות, מכעס ועד חמלה על בנט ש"חוזר מביקור חשוב באמירויות ונכנס ישר לפגישה איתי!". המשבר של בנט עם אורבך הוא משבר הגיוני בסה"כ, בגלל "משהו שהתקלקל במערכת היחסים שלהם".

המקורבים המפרשנים מסבירים שלפעמים מפסידים בהצבעות גם בגלל עניינים פרטיים, כמו המשכנתה של הזוג אורבך, וזה בסדר. איך שלא יהיה, הממשלה עוד לא נופלת. אורבך הוא איש שאפשר להסתדר אתו.

מיכאל ביטון, לעומת זאת, פחות ראוי או סביר. הוא "ציניקן מוחלט (ולא יזיק גם אגו נפוח)". החרם שלו על הקואליציה הוא "ילדותי ודווקני". ביטון דווקא הודיע שלא יפיל את הממשלה (בניגוד לאורבך) אבל ורטר לא משתכנע: "להצבעות אי-אמון או פיזור הכנסת, הוא יגיע ויצביע נגד, כל הכבוד לו", הוא משחיל בציניות.

ביטון, לעומת אורבך, פחות ראוי או סביר. הוא "ציניקן מוחלט (ולא יזיק גם אגו נפוח)". החרם שלו על הקואליציה "ילדותי ודווקני". ביטון דווקא הודיע שלא יפיל את הממשלה (בניגוד לאורבך) אבל ורטר לא משתכנע

אל מול ביטון מציב ורטר את אנשי שלומנו מן הלובי החקלאי – רם שפע, יאיר גולן, רם בן ברק ואלון שוסטר. הם מנהלים מו"מ מסודר מול השרים הרלוונטיים. הם גם חותמים על הסכמים בשם החקלאים עם הממשלה.

"הם לא איימו, לא החרימו, לא קוננו על היעדר תשומת לב מצד השרים (ביטון התלונן בראיון ששרת התחבורה מרב מיכאלי לא הזמינה אותו לקפה; יש לו איזה קטע עם קפה כפי שמעידים ציוציו התמוהים)".

כאשר עורך ורטר את הניגוד הזה בין ביטון לארבעת חברי הלובי החקלאי כבר אפשר לשים לב להבדל ברור "בינו" ל"בינם". ביטון קפריזי, משחק על כבוד, לא ענייני. האגו אצלו הוא הכל.

החברים הענייניים, כמו אורבך, שייכים לקואליציה של אליטות ישראליות שאין ברורה ממנה – קיבוצים ובטחון והציונות הדתית. הם מוסמכים, מדודים, יציבים ומפוכחים. כמו אורבך בדיוק, הם אנשים מלאים, כאלה שיש להם גם רגש וגם הגיון, כאלו שאפשר לדבר איתם ולהגיע להחלטות "לטובת הכלל". ככה זה כשאשכנזים.

ביטון לא מתעניין בכלל. הוא מתעניין בעצמו ומונע מעצמו. זה לא רק שהדעות שלו לא בהכרח מתאימות לורטר; אין לו, לביטון, את מה שצריך. הוא פשוט לא שייך.

כאשר עורך ורטר את הניגוד הזה בין ביטון לארבעת חברי הלובי החקלאי כבר אפשר לשים לב להבדל ברור "בינו" ל"בינם". ביטון קפריזי, משחק על כבוד, לא ענייני. האגו אצלו הוא הכל

אבל מפגן השובניזם הזה רחוק משיאו של ורטר. את הפסגה הוא שומר לשובניזם כפי שהוא מוכר לרובנו – שובניזם גברי המכוון נגד נשים, שובניזם שהוא בעצם מיזוגניה.

ורטר כבר הסתבך בעבר כאשר כתב בלשון מבזה ומזלזלת על חברת הכנסת סתיו שפיר. באחד ממאמריו הקדיש לה פרק שלם תחת הכותרת "סתם יום של בוץ" ובתוכו תיאורים כמו "שפיר המשיכה להשתולל עד שהיו"ר, ח"כ משה גפני, אדם סבלן ורגוע, שלח אותה החוצה להירגע"; "מתבוססת בעלבון קדוש"; "יולי אדלשטיין יושב עם שפיר ומפציר בה ארוכות, ציפי לבני ושלי יחימוביץ' מתרוצצות כאחוזות דיבוק, מקצה לקצה, בניסיונות תיווך והרגעה. בוז'י הרצוג מתזז בין וקנין לשפיר, מתחנן ומבקש ממנה לחזור לשפיות"; "פתחה בהפגנת מחאה ילדותית על כך ש'השתיקו אותה'" ועוד. אפילו כשהן מתווכות ומרגיעות – הנשים אצלו "מתרוצצות כאחוזות דיבוק".

הפעם היעד שלו היא, כאמור, חברת הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי. זה בכלל לא קשור להיותה פלסטינית ישראלית; זה קשור להיותה אישה.

אבל מפגן השובניזם הזה רחוק משיאו של ורטר. את הפסגה הוא שומר לשובניזם כפי שהוא מוכר לרובנו – שובניזם גברי המכוון נגד נשים, שובניזם שהוא בעצם מיזוגניה

יש לה, לרינאווי זועבי, "גאוותנות מוזרה". זה צירוף מעניין. הוא מרמז על כך שחברת הכנסת גם יהירה אבל גם לא באמת קשורה למציאות. היא אפילו איננה מיכאל ביטון שדווקא קשור למציאות, אבל למציאות אנוכית ואינטרסנטית. כנראה שבגלל המוזרות הזו ורטר זקוק למתווך כשהוא מבקש לשטוח בפני הקורא מה עשתה חברת הכנסת. לכן הוא מביא את השר עיסאווי פריג'. רינאווי זועבי הייתה, אחרי הכל, "הפרויקט שלו, והוא נקבר תחתיו, מבויש".

מאחורי כל גבר מבויש עומדת אישה "מוזרה". ורטר עצמו סיפר לנו על  ניר אורבך ועל חברי הלובי החקלאי. הם אנשים שיש מה להגיד עליהם. הוא אפילו סיפר לנו על מיכאל ביטון, למרות שהוא מעצבן וקטנוני ואכול אגו. אבל על רינאווי זועבי הוא לא ממש יכול לספר לנו. היא מוזרה מדי. ובעצם, היא לא "מוזרה". גם "מוזרה" הוא שם תואר שמעיד על עומק מסוים.

פריג' מסביר מה הבעיה האמיתית:

"שנה וחצי ניצן (הורביץ) לא אמר לה שלום. כשיש לך כמה ילדים ואחד אתה מזניח בקביעות, הוא עלול להדרדר לעבריינות, לסמים. תבוא אליו בטענות? אתה הזנחת אותו!".

אין אשה בפוליטיקה (וכנראה שבכלל) שאיננה ילדה זנוחה.

היא גם משקרת כמו ילדה. לדברי ורטר: "היא מדמה את עצמה לפרסונה שחוותה התעללות. פנסטסטי, עדיין מגיע לה עודף". לא רק שהיא משקרת כמו ילדה, היא כפוית טובה כמו ילדה.

ובניגוד לאורבך ואפילו לביטון, שני גברים שנמצאים בכל זאת על רצף של "נורמליות", ורטר מתקשה להבין מדוע מרצ לא נוקטת כלפי חברת הכנסת סנקציות. שווה להביא את הקטע הזה במלואו:

"במרצ מתקשים להבין את הרפיסות הזו מולה. המפלגה מפרפרת בדעת הקהל, כשמקרה רינאווי-זועבי הוא הגורם הישיר לכך. רק בחודש האחרון איבדה שני מנדטים ליש עתיד של יאיר לפיד. זה קרב השרדות, אולי אחרון. יד קשה, סנקציות משמעותיות נגד שודדת המנדט, יעבירו למצביעים המאוכזבים מסר: אנו נלחמים. אנו מענישים. אנחנו לא פרייארים, לעזאזל".

אין אשה בפוליטיקה שאיננה ילדה זנוחה. היא גם משקרת כמו ילדה. לדברי ורטר: "היא מדמה את עצמה לפרסונה שחוותה התעללות. פנסטסטי". לא רק שהיא משקרת כמו ילדה, היא כפוית טובה כמו ילדה

אורבך, נציג האליטות החדשות, זכאי להבנה ולרגש. מיכאל ביטון, נציג אלו שבעיניו של ורטר הם "מקופחים מקצועיים", זכאי לבוז. ובכל זאת, שניהם זכאים לתגובה ולניתוח על סמך דבריהם שלהם, לפעמים אפילו על סמך דברי מקורבים. רינאווי-זועבי אפילו לא מדברת בטקסט של ורטר. יש גבר שמדבר בשמה ומסביר מדוע היא, בעצם, לא כשירה לדבר.

זה בכלל לא קשור ליחסים בין יהודים ופלסטינים, כאמור. זה בגלל שרינאווי זועבי אשה, וורטר הוא חסיד מובהק של אסכולת cherchez la femme. האישה העקשנית, המנותקת מן המציאות, חיה בסרט ואת המחיר משלמים גברים טובים וראויים. לא יכול להיות שלאישה יש אפילו סדר יום אישי. היא גם לא מונעת מאגו. היא פשוט הזויה, אשמה, שודדת. השליכוה לבור!

כך נראה השובניזם העמוק שמכונן את האליטה הישראלית. ורטר, כשמתנתקים לרגע מן התוכן העכשווי, כותב תמיד את אותו סיפור. בראש הפירמידה עומדים הגברים הלבנים בעלי האסמכתאות המובהקות לגבי כשירותם ואופיים – אנשי הביטחון, הקיבוצים, ועכשיו גם הציונות הדתית.

תחתיהם אפשר למצוא את המקופחים, הלא-רציונליים, המתבכיינים והמחרימים, אלה שמונעים מאגו וממשחקי כבוד. אלה הגברים השחומים מהפריפריה, ובכל זאת הם עדיין גברים.

ולמטה למטה, הרחק מתחת לכל הגברים, עומדת האישה. היא מקור התוהו ובוהו, מקור הניתוק. לא משנה מה תעשה, היא לא יכולה לבוא בקהל גברים שחומים ולבנים כאחד. היא כולה פנטזיה ילדותית מחד וחוסר אחריות משווע מאידך. היא חסרת תקנה, לא יכולה להיטיב את דרכיה וגם אין לצפות ממנה שתעשה זאת.

ולמטה למטה, הרחק מתחת לכל הגברים, עומדת האישה. היא מקור התוהו והניתוק. לא משנה מה תעשה, היא לא יכולה לבוא בקהל גברים שחומים ולבנים כאחד. היא כולה פנטזיה ילדותית מחד וחוסר אחריות משווע מאידך

השובניזם הגברי והשובניזם האשכנזי מייצגים הגיון מכונן של קובעי טון כמו יוסי ורטר. הסוגיה הנדונה איננה משנה כלל. מה שמשנה הוא שהטור מבסס תמונת עולם רחבה יותר.

בתמונה זו יש את אלו שקולם לא צריך שום תיווך, וודאי שלא ביקורת. הם נשמעים בעצמם, מדברים ומשוחחים ומגיבים. יש להם חיים מלאים ומורכבים, וגם כשהם מועדים הם תמיד נשארים על הגלגל.

לצדם יש את אלו שבמקרה הטוב ביותר יישארו דו-ממדיים, דמויות שכל המהלכים שלהן ידועים מראש. אלו יהיו בעלי תכונה קבועה או שתיים (אגו, ציניות) ונטולי כל פרספקטיבה ציבורית.

בתחתית שרשרת המזון יימצאו אלו שאפילו שני ממדים אין להם. אין להם שום ממד, למען האמת. הם לא באמת קיימים פרט לנזק שהם מחוללים בגלל שהם מתעקשים לשחק עם האנשים האמיתיים.

מנגנוני האפליה וההדרה הללו הם לבה של ישראל הורטרית. לצדם, כמובן, פועם המנגנון שמנציח את "הנורמליות" של אלו שעומדים בראש הפירמידה, הגברים הלבנים הראויים.

לא תמיד זה חייב להיות מכוון נגד מזרחים ונשים; לעתים זה יכול להיות מופנה גם נגד פלסטינים, חרדים או עניים מכל קצוות הקשת. כל עוד תמונת העולם מבוססת על יצירתה וביסוסה של היררכיה כזו, לא תהיה לישראל תקומה.

דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,623 מילים

חמש שנים אחרי השרפה הגדולה בנטף והרי ירושלים, דוח חדש של רשות הטבע והגנים מגלה: הטבע מתאושש במהירות מפתיעה ● המשמעות היא ששרפות גדולות גורמות נזקים רבים, אבל הן לא בהכרח אסון אקולוגי ● החדשות הרעות: השרפה סייעה לתנים להשתלט על האיזור ולהעלים את הצבאים

עוד 924 מילים

למקרה שפיספסת

ארבעת מעגלי הזהות של אחמד אבו עמאד מחאמיד

עיר ואוּם בישראלמזה שני עשורים שאחמד אבו עמאד מחאמיד, מורה לאזרחות ומנהל בית ספר, מבקש מתלמידיו לדרג את עצמם לפי ארבעה מעגלי זהות: עד כמה הם מרגישים ישראלים, ערבים, מוסלמים - ופלסטינים ● התשובות, הוא אומר, משתנות משנה לשנה - "והגורם שהכי משפיע זו המדיניות הישראלית" ● בראיון חשוף ונוקב, הוא מספר איך זה לחיות בסכיזופרניה: לתמוך בציונות, לעודד את מכבי, לאהוב את עומר אדם, לבכות מסרטי שואה - ועדיין להרגיש דחוי

עוד 3,863 מילים

בנט מרוויח עוד זמן: גם השבוע לא תועלה ההצעה לפיזור הכנסת

בימינה מעריכים כי ניר אורבך לא יתמוך כרגע בהצעה לפיזור הכנסת ולכן בליכוד נוטים שלא להעלות את ההצעה השבוע ● המפלגות החרדיות - וש"ס בפרט - מודאגות מהתחזקותו של איתמר בן-גביר על חשבונן ● והאלוף (מיל.) דורון אלמוג עשה טעות של טירונים, שעלולה לעלות לו במינויו ליו"ר הסוכנות ● שלוש הערות פוליטיות

עוד 863 מילים

הקיץ נלמד אם ת"א היא מעוז של ליברליות או סגרגציה גזעית

היום חל יום הפליט הבינלאומי. לפני 20 ימים פנו עשרות הורים פליטים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לדיון בעתירה שהגישו בשנה שעברה הם, ילדיהם ועוד מאות ילדים מבקשי מקלט והורים תל אביביים אזרחי ישראל, נגד ההפרדה הפסולה במוסדות חינוך בעיר.

לפני 20 ימים פנו  עשרות הורים פליטים לביהמ"ש המחוזי בת"א, לדיון בעתירה שהגישו הם, ילדיהם ועוד מאות ילדים מבקשי מקלט והורים תל אביביים אזרחי ישראל, נגד ההפרדה הפסולה במוסדות חינוך בעיר

הם עמדו בשקט, זה לצד זה, מניפים שלטים עם הכיתוב "עצרו את הסגרגציה", "הילד שלך הוא כמו הילד שלי".

הפגנת מבקשי מקלט נגד הפרדה במערכת החינוך (צילום: ספריית גן לוינסקי)
הפגנת מבקשי מקלט נגד הפרדה במערכת החינוך (צילום: ספריית גן לוינסקי)

השקט המופתי נשמר גם באולם, שעה שמשרד החינוך ועיריית תל אביב הסבירו לבית המשפט כי קיומם של 4 בתי ספר ועשרות גני ילדים, שמרבית תלמידיהם הם יוצאי אריתריאה וסודן ואין בהם אף ילד אזרח ישראל, הוא גזירת גורל. תוצר הדין שקובע שילדים נרשמים למוסדות חינוך סמוכים לבתיהם.

רק בכי נחוש של תינוק באולם הפר את האווירה התרבותית והנינוחה בה נידונה אחת התופעות המכוערות (ובוודאי לא היחידה) אשר מאפיינות את קליטתם של מבקש המקלט בישראל: בתי ספר וגנים נפרדים לילדים שחורים ולילדים לבנים.

כמעט שנה חלפה מאז שעתרנו בדרישה לשים קץ להפרדה בחינוך בתל אביב-יפו. טענו שזה לא חוקי. הזכרנו שבית המשפט העליון כבר פסק שלימודים בהפרדה של תלמידים יוצאי אתיופיה ושל נערות ממוצא ספרדי הם אפליה אסורה, ושבתיקים אחרים שעסקו בהפרדת מבקש מקלט בנתניה ובפתח תקווה – הצטרף משרד החינוך לעמדה זו.

 

הצגנו חוות דעת מומחים שמעידות על הנזקים הקשים שנגרמים לילדים מכליאתם בגטאות חינוך. ציטטנו תצהירים המעידים על ההשפלה, הניכור, תחושת חוסר הערך. מנהלת המכון להתפתחות הילד בבית החולים איכילוב, שטיפלה במאות ילדי פליטים ומהגרי עבודה, הצביעה על הסללתם לחינוך המיוחד, מה שעולה הון לקופה הציבורית.

הצגנו חוות דעת מומחים שמעידות על הנזקים הקשים שנגרמים לילדים מכליאתם בגטאות חינוך. ציטטנו תצהירים המעידים על ההשפלה, הניכור, תחושת חוסר הערך

מנהלת מינהל החינוך לשעבר בעירייה,  בשנים שבהן עוד שולבו ילדים אלה בבתי ספר רגילים בכל רחבי העיר, קבעה שמהשילוב הזה מרוויחים כולם, חזקים וחלשים כאחד. אלה מתקדמים לימודית, רגשית וחברתית, ואלה מתפרקים מסטראוטיפים ותפיסות גזעניות על מי שנבחן במוצאו ובצבעו. במצב הקיים, כולם מפסידים.

באותן השעות בהן פרסו הצדדים את טיעוניהם באולם הממוזג, אלפי קילומטר צפון מערבית לתל אביב, פירסם בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק דין נוקב באותה סוגיה עצמה.

העותרים שם היו הורים לתלמידים בני הרומה, אשר עתרו נגד הרשויות באלבניה בגין אותה עילה ממש, הפרדתם בחינוך של ילדי מיעוטים. העובדות זהות כמעט לחלוטין: בית ספר במחוז קורצ'ה באלבניה, שבו למעלה מ-90% מהתלמידים נמנים על אוכלוסיית ילדי הרומה ומהגרים נוספים החיים בו. גם שם התגוננה המדינה באותן טענות: ההפרדה אינה מכוונת, היא נובעת מתכנית ייחודית לחלוקת מזון לתלמידי בית הספר ומשיבוצם בסמיכות למקום מגוריהם.

אבל בית הדין, שקם מכוח האמנה האירופית בדבר זכויות אדם, מסמך אשר את עקרונותיו כל חברה דמוקרטית, הומניסטית, צריכה לאמץ, לא השתכנע. מכוון או לא, קבעו השופטים, הדברים נבחנים במבחן התוצאה.

בית ספר שכל אוכלוסייתו (כמו בתל אביב) או מרביתה המכרעת (כמו באלבניה) נמנית על מיעוט אתני, הוא מוסד סגרגטיבי, אשר פוגע פגיעה חמורה ואסורה בזכות תלמידיו לשוויון ולכבוד, ומחבל ביכולתם להתערות בחברה.

שופטי בית הדין אשר ישבו על המדוכה פסקו, פה אחד – כי יש לשבץ את התלמידים במוסדות חינוך אינטגרטיביים לצד ילדי האוכלוסייה הוותיקה, כבר בתחילת דרכם במוסדות החינוך.

ביה"ד האירופי לזכויות אדם קבע כי ביה"ס שכל אוכלוסייתו או רובה המכריע נמנית על מיעוט אתני, הוא מוסד סגרגטיבי, הפוגע פגיעה חמורה בזכות תלמידיו לשוויון ולכבוד, ומחבל ביכולתם להתערות בחברה

העתירה שלנו נקראת "בראון נגד עיריית תל אביב ומשרד החינוך", על שמו של העותר הראשון, מוחמד יוסף בראון, ילד בן שבע, שכמו מרבית הילדים שבמוקד העתירה נולד בישראל וגדל בה, ושכל מה שמבקשים בשבילו הוריו הוא עתיד טוב יותר וסיכוי שווה לחיים.

מדהים שכמעט 70 שנה מאז פסק הדין הראשון והמכונן בעניין בראון (Brown vs. board of education), בו התווה בית המשפט העליון בארה"ב את הנורמה המשפטית, החברתית והמוסרית, שקובעת כי נפרד אינו שווה, עדיין צריך להילחם על העיקרון הבסיסי הזה, ועוד בעיר שטוענת לכתר העיר הליברלית והפלורליסטית בישראל. פסק הדין, אשר צפוי עוד הקיץ, ילמד אם אכן יהיה כך.

טל חסין היא עו"ד באגודה לזכויות האזרח ומייצגת את מבקשי המקלט בעתירת ההפרדה במערכת החינוך.

עו"ד הרן רייכמן הוא מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים באונ' חיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 630 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הסנקציות הקיימות על ח"כ שפרש מסיעתו ולא עשה את המעשה הראוי מבחינה ציבורית וערכית – להתפטר מהכנסת, אינן מספיקות ● צריך לתקן את החוק בכמה היבטים, שמצד אחד יקלו להגדיר חבר כנסת כפורש ומצד שני יחמירו את הסנקציות עליו ● פרשנות

עוד 859 מילים ו-2 תגובות

עדות מהשטח לאזרחי אירופה נמאס מהפליטים מאוקראינה

מיליוני פליטים שמצאו מקלט ברחבי אירופה חוזרים בימים אלה לאוקראינה ● תקציבי ארגוני הסיוע – כמו גם סבלנות האזרחים – הולכים ואוזלים, אף שהמלחמה רחוקה מלהסתיים ● במקביל, עובדים המסייעים לפליטים אומרים לזמן ישראל שבניגוד להירתמות הזריזה, הפליטים הלא־אירופאים זוכים ליחס מפלה ● גילעד שדה חוזר לתחנת הרכבת בפשמישל

עוד 1,889 מילים

אחרי האכזבה מחולדאי ומיכאלי, בדרום תל אביב מחכים לזנדברג

ביום שישי אמר בכיר בעיריית ת"א כי בתחנה המרכזית "אין חריגות זיהום, אין סרטן והכל בסדר" ● אלא שהמשרד להגנת הסביבה כבר קבע שהתחנה היא מפגע זיהום חמור ופינוי האוטובוסים לא סובל דיחוי ● אחרי שחולדאי ומיכאלי דחו את הפינוי בשנים, התושבים התאכזבו לגלות שגם זנדברג רק מאיימת ● תושב נווה שאנן: "זנדברג עושה עלינו סיבוב יח"צ. יש נתוני זיהום? תכריזי!"

עוד 1,674 מילים

דיווחים: בכנסת מעריכים שההצעה להקדמת הבחירות לא תובא להצבעה השבוע

עיצומי הסתדרות המורים נמשכים: הלימודים בבתי הספר היסודיים, בחלק מחטיבות הביניים ובחלק מהגנים יחלו מחר בעשר ● לפיד יבקר ביום חמישי הקרוב בטורקיה וייפגש עם שר החוץ צ'בושולו ● הסתיימה ללא הסכמות פגישת מיכאלי-ביטון בעניין הרפורמה בתחבורה הציבורית ● הרב הראשי לישראל יצחק יוסף תקף את בן גביר על כך שהוא פוקד את הר הבית: "אהבל, להתרחק ממנו"

עוד 32 עדכונים

קשה לגשר בין הצלחת ישראל בזירה הבינלאומית לבין הכישלון הקולוסלי שלה בזירה הפוליטית הביתית ● בזמן שהמדינה סובלת מחוסר יציבות שלטונית כרוני מזה ארבע שנים, דווקא מדיניות החוץ שלה פורחת וקוצרת הישגים משמעותיים - בין אם תחת שלטון נתניהו או תחת הנהגת בנט-לפיד ● השאלה היא למה ישראל לא מצליחה "לייבא" את ההצלחה בחוץ גם לתוך הבית ● פרשנות

עוד 643 מילים ו-4 תגובות

גנץ: "ישראל פועלת לסיכול הניסיונות האיראניים לבצע פיגוע ונערכת להגיב בכל מקום"

ישראל יירטה רקטה שנורתה מהרצועה; בתגובה לירי תקף צה"ל בעזה והוקפאה הגדלת היתרי הכניסה לישראל ● הלימודים בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים יחלו מחר בעשר ● ליברמן: לא ייחתם הסכם עם הסתדרות המורים ללא קביעת שכר דיפרנציאלי וללא שינוי לוח החופשות ● דיווח: אורבך החליט לתמוך בפיזור הכנסת בקריאה טרומית, אך טרם החליט מתי יעשה זאת

עוד 16 עדכונים

הגז יצא מהאדמה וכעת הוא מחבר בין ישראל, מצרים ואירופה ● מאמצים של פעילי רשת הצילו את חייה של צעירה מצרית ● רוסיה מבטיחה להגן על נוצרים בירושלים ● והשבוע לפני 15 שנה, חמאס השתלט על עזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,080 מילים

מאמה מיה! צעירים לנצח

ארבעים שנה בדיוק אחרי שהתפרקה - להקת אבבא הגשימה את שני החלומות הגדולים של המין האנושי: נעורי נצח וחיי נצח ● בהשקעה של 175 מיליון דולר, עם 291 רמקולים באולם שנבנה במיוחד ומול 3,000 מעריצים בכל ערב - "המסע של אבבא" הוא מופע הבידור המושקע ביותר בעולם - ואחד המהנים שיש ● אמיר בן-דוד נסע ללונדון לחפש את עתיד עולם המוזיקה, ונחת בשנות השבעים

עוד 3,264 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המחאה מוצדקת - הדרך פחות

מחאת נהגי האוטובוסים על תנאי העבודה שלהם מוצדקת לגמרי - אבל ההתנפלות האישית על מרב מיכאלי נגועה בציניות ● קצא"א השמידה אלפי אלמוגים במפרץ אילת - זה הסתיים בקנס ● מה הקשר בין ח"כ מאי גולן לפתרון משבר האקלים? ● עמודי החשמל קורסים - והנוף הבתולי חוזר אל מכתש רמון ● ובשלב הזה של הקיץ אפשר להסתפק במאווררי תקרה: יותר ירוק, יותר בריא והרבה יותר זול

עוד 1,725 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
ווֹטֶרְגֵּיְט 136

אין עיתוי סמלי יותר להעניק ליאיר נתניהו תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית בישראל, מהשבוע שבו מציינים בארה"ב ובעולם 50 שנה לפרשת ווטרגייט

עוד 2,455 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה