מוחסן רזאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה וחבר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, אמר כי חשיבותו האסטרטגית של מצר הורמוז עולה על זו של עשרות פצצות אטום, וכי איראן תגן עליו.

"המעבר האסטרטגי הזה חשוב יותר מעשרות פצצות אטום, והרפובליקה האסלאמית של איראן תגן עליו", אמר רזאי, לפי דיווח שפורסם היום בסוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א. הדברים נאמרו על רקע ההסלמה במצר והודעת איראן כי סגרה אותו מחדש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל להשתתף בהלווייתו של הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהאם, כך מסר גורם במשרד ראש הממשלה לזמן ישראל

מועד ההלוויה טרם פורסם לציבור.

נתניהו כבר פועל מול הבית הלבן לתיאום פגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בוושינגטון בשבועות הקרובים.

עמית אלמוג, שהורשע בחודש דצמבר אשתקד ברצח בת זוגו מאיה וישניאק בשנת 2020, נידון ל-25 שנות מאסר ולתשלום פיצויים בסך 258 אלף שקלים למשפחתה.

אלמוג הודה ברצח וישניאק, לאחר שבתחילה טען כי ביצע את המעשה בעת שהיה חולה נפש ולכן חלה עליו אחריות מופחתת.

"מיותר כמעט לציין עד כמה חשובה ההרתעה באופן כללי בתיקים של אלימות כלפי נשים, ובפרט בכל הנוגע לעבירות החמורות ביותר במנעד הפלילי, כפי שקרה במקרה הנוכחי", כתב השופט גלעד נויתל מבית המשפט המחוזי בתל אביב בגזר הדין.

אלמוג חנק למוות את וישניאק בת ה-22 במהלך ויכוח בין בני הזוג בביתו ברמת גן במאי 2020.

במשך שנים רבות הוא טען כי לא היה כשיר נפשית בעת שרצח את וישניאק, כי שמע קולות שהורו לו להרוג אותה וכי נטל סמים באותו הזמן.

רק בדצמבר 2025 הודה אלמוג בעבירה של רצח בכוונה תחילה, במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות.

עמית אלמוג בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 3 בנובמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קובע כי החקיקה המתגבשת להקפאת מעצרם של חרדים משתמטים למשך 90 יום מהווה אפליה פסולה ופוגעת בעיקרון השוויון בפני החוק.

הקביעה, שנכללה בחוות דעת משפטית שהוגשה לוועדה, עלולה לפגוע במידה ניכרת בסיכויי החוק לעמוד בביקורת שיפוטית של בג"ץ.

הצעת החוק היא חלק מהסכם בין המפלגות החרדיות לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועד לשמר את תמיכתן בחוקים מרכזיים שהקואליציה מבקשת להעביר בכנסת לפני פיזורה וההכרזה על בחירות בסוף השבוע.

החקיקה תפטור למשך 90 יום ממעצר תלמידי ישיבות שהתעלמו מצווי גיוס לצה"ל, ולכן נחשבים למשתמטים.

הצוות המשפטי לוועדה, בראשות מירי פרנקל־שור, קובע בחוות הדעת כי החקיקה תיצור "פטור מגזרי" מחובותיו של חוק שירות ביטחון, ותעגן הסדר "הפוטר קבוצה מסוימת מן החובה לעמוד בהוראות החוק", בלי לכלול מנגנונים מאזנים שעשויים להגדיל את גיוס החרדים.

"חקיקה הפוטרת באופן מעשי אוכלוסייה מסוימת מחובותיה על פי דין אינה עומדת במבחנים החוקתיים, אינה מתיישבת עם עקרון השוויון בפני החוק ועולה כדי אפליה פסולה", נאמר בחוות הדעת.

דיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא פוסט־טראומה של לוחמות, 10 בנובמבר 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בהתפתחות נלווית, ועדת הכנסת דחתה את ניסיונם של חברי כנסת מהאופוזיציה לבלום את החקיקה בטענה שהיא רחוקה במידה ניכרת מהצעת החוק המקורית, שהייתה חוק הגיוס הממשלתי לחרדים.

היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, הגדירה "לא לגיטימי" את ההליך שבו ניסחה ועדת החוץ והביטחון את החוק להקפאת המעצרים ל־90 יום. לדבריה, הוועדה "לקחה סעיף אחד ומחקה את כל היתר" מהצעת החוק המקורית.

"כאשר המליאה מאשרת הצעת חוק בקריאה ראשונה, ולאחר מכן היא משתנה שינוי מהותי בהכנתה לקריאה השנייה והשלישית, זו אינה הצעה לגיטימית. אי אפשר לקחת עלה קטן אחד מעץ הצעת החוק ולהפוך אותו לעיקר", אמרה אפיק.

למרות עמדתה, ועדת הכנסת החזירה את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון לצורך ההצבעות הסופיות עליה. לאחר מכן יהיה אפשר להביאה למליאה לקריאה השנייה והשלישית עוד השבוע.

מחאת החרדים נגד מעצר עריקים יוצאת מירושלים לעבר בית ליד, 24 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לקראת פגישה מתוכננת הערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב ראש ועדת החוקה של הליכוד, השר חיים כץ, מכחיש דיווחים שלפיהם הוא מקדם הקמת ועדה מסדרת במקום קיום פריימריז במפלגה.

"השר כץ אינו מקדם הקמת ועדה מסדרת. הטענות בנושא מקורן בתדרוכים של בעלי עניין", נמסר בהודעת הליכוד. עוד נאמר כי כץ "תומך ורוצה שהפריימריז בליכוד יתקיימו", וכי "ההכרעה הסופית בנוגע לשיטת הבחירות תתקבל בידי חברי הליכוד, כאשר יצביעו ביום שלישי הקרוב".

שר התיירות חיים כץ בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת, 9 בדצמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההכחשה פורסמה שעות לפני פגישתם של כץ ונתניהו, שבה צפויים השניים לדון באופן בחירת רשימת הליכוד לכנסת, על רקע מחלוקת פנימית במפלגה בין תומכי הפריימריז לבין מי שמבקשים להסמיך ועדה לקבוע את רשימת המועמדים.

לפי דיווחים, תוכנית של נתניהו לבטל כליל את הפריימריז נגנזה בעקבות התנגדות של בכירים בליכוד. עם זאת, ראש הממשלה ממשיך לנהל משא ומתן על היקף סמכותו לשריין מקומות ברשימה, בהנחה שהפריימריז אכן יתקיימו.

חברי כנסת מהליכוד אמרו בשבוע שעבר ל־ynet כי ככל שוועדת החוקה מתעכבת בכינוסה לצורך קביעת הפריימריז, כך גובר הסיכוי שנתניהו יקדם ועדה מסדרת שתאפשר לו למעשה לבחור בעצמו את המועמדים לרשימה. לפי הדיווח, שרים רבים תומכים במהלך בשקט, בעוד חברי כנסת מהשורות האחוריות מתנגדים לו בתוקף מחשש שיאבדו את מקומם.

נתניהו עשוי גם לנסות לדחות את ההכרעה הסופית לפחות עד יום שישי, אז צפויה הכנסת לצאת לפגרה ממושכת לקראת מערכת הבחירות. בכך תוכל הקואליציה להשלים שורת חוקים עד סוף המושב לפני שתידרש להכריע בסוגיה השנויה במחלוקת, ולמנוע מחברי כנסת ממורמרים בליכוד להחרים הצבעות חשובות או להימנע בהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד שר הבינוי והשיכון חיים כץ ושרת ההתיישבות אורית סטרוק בישיבת הממשלה ב-25 בינואר 2026 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)