הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הורתה למשטרת ישראל לערוך בירור מקיף בחשד לפגיעה בפרטיותן של מלי וליאל יהלומי, בעקבות פרסום סרטונים ומידע אישי רגיש הנוגע אליהן לאחר שאותרו בארגנטינה ב־14 באוגוסט.

ראש הרשות, עורך הדין גלעד סממה, פנה למפכ"ל דניאל לוי ולמפקח הפרטיות הפנימי במשטרה, והנחה לבדוק כיצד הגיעו לכלי התקשורת סרטונים המתעדים את השתיים בעת איתורן באוטובוס ותשאולן בידי נציג המשטרה, לצד התכתבויות פרטיות, חיפושים שביצעו בכלי בינה מלאכותית, מידע על מצבן הכלכלי, פעולות פיננסיות, מיקומן ותנועתן ומועד נחיתתן הצפוי בישראל.

לפי הרשות, בחינת הפרסומים מלמדת כי לפחות בחלק מהמקרים מקור המידע היה במשטרה. הרשות דרשה לבדוק אם הפרסומים אושרו בהתאם לנהלים, לגבש לקחים למניעת מקרים דומים ולהעביר אליה את ממצאי הבדיקה.

סממה אמר כי אף שיש חשיבות ציבורית לפרסום דבר איתורן ושלומן של נעדרות, "קיים קושי של ממש בפרסום סרטונים שלהן ברגעים פגיעים ובחשיפת פרטיהן האישיים". לדבריו, הפרסומים "פגעו לכאורה פגיעה ממשית בפרטיותן, ללא הצדקה לגיטימית ועל פניו בניגוד לנהלי המשטרה עצמה".

משרד הבריאות בעזה, הנתון לשליטת חמאס, הודיע כי 1,488 בני אדם נהרגו ו־5,281 נפצעו בתקיפות ובירי של צה"ל ברצועה מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש לפני שנה, ב־11 באוקטובר 2025.

צה"ל לא פרסם נתונים על מספר התקיפות שביצע ברצועת עזה מאז הפסקת האש, או על מספר פעילי הטרור שנהרגו במהלכן.

לפי משרד הבריאות בעזה, 74,377 בני אדם נהרגו ברצועה מאז תחילת המלחמה. בצה"ל מעריכים כי מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו ברצועה יותר מ־24 אלף פעילי טרור, לא כולל המחבלים שנהרגו בשטח ישראל במהלך מתקפת 7 באוקטובר.

על רקע הפרסום הבוקר של ישראל היום אודות דלק קטארי שנכנס לרצועה, תקף יושב ראש מפלגת הדמוקרטים, האלוף במילואים יאיר גולן, את ראש הממשלה בנימין נתניהו וטען כי הוא מאפשר לחמאס לשקם את כוחו ברצועת עזה. "נתניהו ממשיך לאפשר למפלצות החמאס שטבחו בתושבי העוטף, אנסו ורצחו בברוטליות – להשתקם, להתאמן, לבנות מנהרות ולגייס לוחמים", אמר.

זאת לא כותרת מאוקטובר 2023.
זאת כותרת מהיום, אוקטובר 2026.

נתניהו יזם את מזוודות הכסף הקטארי שמימנו את הטבח (אני עצרתי אותן).
הוא אפשר לחמאס להתעצם לפני הטבח, והוא ממשיך באותה קונספציה גם היום.

נתניהו עדיין מסרב להגדיר את קטאר כמדינת אויב.
אותה היד הקטארית שמימנה את הנוחבות… https://t.co/8Ke8FUFGOk

— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) October 11, 2026

גולן טען כי נתניהו מאפשר לקטאר להמשיך להזרים מאות מיליוני דולרים לחמאס, וקשר בין הכספים האלה לבין פרשת קטארגייט. "הכספים הקטארים האלה שעוברים גם היום לחמאס אלה אותם כספים שזרמו ללשכת נתניהו בעיצומה של המלחמה", אמר.

לדבריו, "נתניהו מסוכן לישראל. מנהיג אחראי שמבין בביטחון היה משמיד מזמן את שלטון חמאס, ולא נותן לו שניה אחת אחרי חיסול סינוואר להשתקם".

גולן הוסיף כי נתניהו "חושב על הישרדותו במקום על ביטחון ישראל", וקרא להחלפת השלטון בבחירות ב־27 באוקטובר: "שמים סוף להפקרה – מחזירים את הביטחון לתושבי העוטף ולמדינה כולה".

למה הכותרת הזו מרתיחה?

כי היא מוכיחה שנתניהו פשוט לא למד כלום מהשבעה באוקטובר. הוא ממשיך לתת לקטאר – זו שמימנה את החמאס לפני הטבח – לנהל את רצועת עזה ולהמשיך לבסס את שלטון החמאס.

בכישלון שלו לנצח את החמאס – נתניהו גוזר עלינו שבעה באוקטובר נוסף!

מדינה חפצת חיים לא יכולה לתת… pic.twitter.com/75jnFfKQmt

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) October 11, 2026

ראש הממשלה בנימין נתניהו עזב את בית המשפט המחוזי בירושלים, שם מעיד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט השחיתות של ראש הממשלה. גם שר החוץ גדעון סער עזב את האולם.

עם זאת, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נשאר באולם הדיונים.

במהלך עדותו של מנדלבליט, הוא נשאל על ידי סנגורו של נתניהו אם ננקטו צעדים כלשהם נגד החוקרים, אשר השתמשו באישה המקורבת לעד המדינה ניר חפץ כדי להפעיל עליו לחץ להעיד נגד נתניהו.

"אני חושב שזה היה לא לגיטימי ולא בסדר", אמר מנדלבליט, אך ציין כי לא הורה על נקיטת אמצעים משמעתיים משום שלא רצה לפגוע בתהליך החקירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לדיון במשפט השחיתות שלו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

על פי דיווח ב-ynet, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תבדוק את נחיצות המינויים שמתכוון לבצע ראש שב"כ דוד זיני בצמרת הארגון. ההחלטה לערוך בדיקה התקבלה בעקבות הנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, שלפיה במהלך מערכת בחירות יש לנקוט ריסון בקבלת החלטות או במינויי בכירים כדי לא לכפות מציאות על הממשלה שתיבחר, ולא לבצע מחטפים.