אישיות
חיים וייצהנדלר

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקירת נתניהו בפרשת הצוללות

סקר: לראשונה אפשרות לקואליציה בלי נתניהו והחרדים ● גפני: מר"ן דורש לימוד תורה בישיבות ● ברבש התפטר מהצוות המייעץ לגמזו ● אדלשטיין מאיים על מוסדות חינוך חרדים בקנסות ושלילת רישיון ● גנץ לחרדים: "אי אפשר שיהיו בישראל שתי מדינות" ● נתניהו: "דוחה בתוקף טענות לשיקולים פוליטיים" ● קרוב למיליון מובטלים: צעירים ונשים נפגעו יותר

עוד 51 עדכונים

מדוע המדינה חסרת אונים כלפי מרד החרדים?

משבר קשה יכול לפעמים ליצור בהירות בנוגע לדברים שבימים כתיקונם אפשר לפספס ולטייח. במקרה של משבר הקורונה, כבר מההתחלה אך במיוחד בשלב הנוכחי, הוא המחיש עד כמה עמוקה הבעיה ביחסי המדינה עם המיעוט החרדי.

ההתנהלות של חלקים נרחבים וחשובים מקרב הקהילה החרדית בימים האחרונים מציגים לראווה עד כמה הם מצפצפים על המדינה ובזים לסמכותה, מוכנים להתעלם מהנזק שהם גורמים לאחרים, ושמים פס על יחסיהם עם הלא-חרדים.

התנהלות חלקים נרחבים בקהילה החרדית בימים האחרונים מציגה לראווה עד כמה הם מצפצפים על המדינה ובזים לסמכותה, מוכנים להתעלם מהנזק שהם גורמים לאחרים, ושמים פס על יחסיהם עם הלא-חרדים

היום נפתחו במגזר, בניגוד טוטאלי להנחיות הממשלה, מאות בתי ספר יסודיים עם עשרות אלפי תלמידים. זאת, למרות ואולי בגלל כניעתה של הממשלה, שהסכימה לפתוח מחדש את גני הילדים גם בערים "האדומות", שכמעט כולן חרדיות. הרפיסות הזו כאילו אישרה את דברי המומחים והעיתונאים, שדיקלמו ברובם כי הממשלה לא תעז לנהוג אחרת כי ברור שהחרדים לא יצייתו ואין שום דרך לאכוף שום דבר.

כך שבעוד שברחבי המדינה בתי ספר נותרו סגורים – אצל חלקים נרחבים במגזר החרדי כיתות א'-ח', שרובם ממוקמים באזורים "אדומים", פתחו כאילו כלום. המרד הזה התרחש לאחר שהרב הליטאי חיים קנייבסקי אישר אותו, על פי דיווחים.

כאשר החוצפה הזו תתרום את חלקה לעוד גל של נידבקים, שוב תצוץ ההתנגדות לסגר דיפרנציאלי ויגיע לחץ לסגר ארצי שלישי. זאת בדיוק הסיבה שהמדינה כולה יוצאת עכשיו מסגר שני  שנמשך חודש, הוסיף עוד הרס כלכלי, והיה היחיד מסוגו בעולם.

זה מרתיח את הדם ומחייב לשאול: מדוע קנייבסקי אינו בידי המשטרה, נחקר על המרדה וסיכון ביטחון הציבור? מדוע המשטרה אינה פושטת על בתי הספר הפתוחים? מדוע לא מחלקים קנסות מקסימליים? לא נדרש כוח אדם משטרתי מסיבי כדי לחלק קנסות למוסדות שמיקומם ידוע ואינם ניידים.

כמובן שאנו יודעים היטב את הסיבה. החברה הישראלית קיבלה מזה זמן את הרעיון המגוחך שלא ניתן לכפות דבר על החרדים. לא ניתן לכפות שירות צבאי. לא ניתן לכפות חינוך נורמלי. אי אפשר אפילו להפסיק לתמרץ ילודה מטורפת באמצעות קצבאות ילדים – זה כבר יהיה ממש דבר "אנטישמי".

זה מרתיח את הדם ומחייב לשאול: מדוע קנייבסקי אינו בידי המשטרה, נחקר על המרדה וסיכון ביטחון הציבור? מדוע המשטרה אינה פושטת על בתי הספר הפתוחים? מדוע לא מחלקים קנסות מקסימליים?

בעיוורונם ובהעדר האסטרטגיה שלהם, ליברלים רבים מרחיקים לכת והופכים את הכניעה לאידאולוגיה: כפייה זה רע. הכל בשכנוע, לא בכפייה.

אז חשוב להזכיר שכפייה היא מרכיב מרכזי בשלטון החוק ובמבנה המדינתי. עדיף שתהיה לגיטימציה וקונצנזוס, כמובן. אבל בסופו של יום, בעת הצורך, כופים. לכן אנשים משלמים מיסים שהם לא רוצים לשלם. לכן הצעירים שלנו נגררים לצבא כדי לסכן את חייהם, גם לטובת משימות שהם מתעבים.

זו הסיבה שבתי ספר חילוניים (ודתיים) סגורים היום, דבר שמזיק להורים רבים שהיו מעדיפים להיות חופשיים ללכת לעבודה ולהרוויח כסף (שמחציתו יוחרם על ידי המדינה ומזה חלק חסר פרופורציה יועבר לחרדים).

האם מישהו יכול לדמיין מה היה קורה אם מנהיג מרצ היה קורא לבתי ספר ברמת השרון להיפתח למרות האיסור הממשלתי? בית ספר כזה היה נשאר פתוח שלוש דקות?  היו מוותרים כי אין מספיק שוטרים או כי כפייה לא עובדת?

האין-אונות של המדינה מול החרדים היא ביזיון לאומי. ואנחנו יודעים היטב למה זה קורה. במילה אחת: הליכוד.

הליכוד הוא מי שלא יכול לכפות דבר על החרדים, לא בגלל איזה פרינציפ ליברלי (מדובר הרי בארגון בריוני מהמדרגה הראשונה), אלא בגלל שהחרדים מחזיקים את הליכוד בביצים. מעולם לא היה רוב לימין ללא חרדים. זה חשוב שבעתיים כאשר ראש הממשלה הוא נאשם בפלילים שמקווה לשבור לבחירות שאולי יאפשרו לו לבטל בכל מיני טריקים את משפטו. בשביל זה צריך את המפלגות החרדיות. כי למרות גלגולי העיניים על הזיקה בין דת למוסר, הם הראשונים שיעזרו לו בתחמון שכזה, תמורת עוד כמה מצלצלין.

נכון שגם השמאל מהסס להרגיזם, בעודו חולם על תמיכה עתידית מחרדים כלשהם, אבל השמאל יודע שהחרדים לעולם לא יתמכו בו אלא אם כן כבר יש לו רוב. אם השמאל היה יושב בבטחה בשלטון – אפשר הרי לחלום – הדברים היו נראים אחרת.

הליכוד הוא מי שלא יכול לכפות דבר על החרדים, לא בגלל איזה פרינציפ ליברלי (מדובר הרי בארגון בריוני מהמדרגה הראשונה), אלא בגלל שהחרדים מחזיקים את הליכוד בביצים. מעולם לא היה רוב לימין ללא חרדים

מסיבה זו אני קצת פושר בתמיכתי בהפגנות נגד נתניהו בזמן הסגר. ההפגנות מספקות תירוץ לכניעה לחרדים בכך שהם יוצרים את הרושם שכולם מפרים. הרושם הוא שקרי – המפגינים עוטים מסכות, נמצאים בחוץ ונשמעים בדרך כלל להנחיות – אך המדינה מלאה באנשים שלא מבינים ניואנסים, מזלזלים בדמוקרטיה, ומהווים טרף קל לתעמולת הליכוד. ההפגנות פוגעות בבהירות.

לכן טוב שיש את הרב קנייבסקי כדי להביר היטב לכל אזרחי המדינה איזו חרפה מתרחשת לנו מול הפרצוף. אוזניים להם – שיישמעו. עיניים להם – שייראו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 721 מילים

ראיון "למה, למען השם, שמישהו שפוי ילך ויקנה את אל על?"

כיצד הגיעה אל על למצבה הנוכחי, מה הסיכוי של הבעלים החדש והצעיר שלה - אלי רוזנברג - להרוויח מההשקעה, ומה עליו לעשות כדי שזה יקרה? ● ניסים מלכי, שהיה בכיר באל אל במשך 42 שנה (11 מתוכן כסמנכ"ל כספים), משרטט את נפילתה של חברת התעופה הישראלית, ותוקף את ההצטיידות הראוותנית במטוסי הדרימליינר היקרים

עוד 1,666 מילים

למקרה שפיספסת

"אנחנו רואים ירידה בכל הנתונים (של התחלואה), ירידה עקבית ברורה", שיבח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תוצאות הסגר השני ● אבל מה עם כל שאר הפרמטרים? מיליון מובטלים, בעלי חנויות שפשטו רגל, צעירים בלי תקווה, ועתיד כלכלי לוט בערפל ● את מנהיגי אירופה, שנמנעו מסגר שני, נתניהו מציג כחסרי תעוזה ● נראה כי באמת אין להם את התעוזה לא להקשיב למומחים, ולהרוס את חיי האזרחים ● דעה

עוד 820 מילים

בריאות ללכת 20 דקות ולקרוס, לעבוד רק שעה ביום

רופאים, חולים ומחקרים רבים מדברים על תסמינים נפוצים וקשים של הקורונה שנמשכים מספר שבועות או חודשים אחרי ההחלמה הרשמית, כמו עייפות כרונית, קשיי נשימה ובעיות בלב ● אבל המידע החלקי והסותר שפורסם בנושא לא מגלה כמה מהמחלימים סובלים מהם, ולמשך כמה זמן ● בפועל, לישראל ולממשלות אחרות אין שום מאגר מידע מסודר על תופעת ה-long covid19, ולאיש אין מושג מה היקפה האמיתי

עוד 2,389 מילים

מגדלי האשפוז המפוארים מבליטים את מחלקות בריאות הנפש הזנוחות

בתי החולים בארץ מתהדרים במגדלים, מחלקות, אגפים, חדרי ניתוח ועוד על שם תורם כזה או אחר. בבתי חולים לבריאות הנפש, שנחשבים בדרך כלל למוסדות המוזנחים ביותר במערכת מוזנחת גם כך – לא נמצא כמעט מגדלים או אגפים על שם תורם, המתנוסס בחזיתו באותיות ניאון המאירות את הלילה.

וזה אולי על קצה המזלג הבעיה עם פילנתרופיה.

"הוא אמר שישנו המוות וישנם מיסים, ומיסים הינם גרועים יותר, כי המוות הוא לפחות לא משהו שקורה לך כל שנה". (טרי פראצ'ט, "איש הקציר")

בדרך כלל כל דיון על מס ומיסים מעלה בנו תגובה של שעמום ופיהוק. מושגים כמו אירי כפול, או סנדוויץ' הולנדי נשמעות לנו כמו מנות בהמבורגריה יומרנית. הדיון הציבורי בתכנון מס או השתמטות (חוקית) מתשלום מס מתמצה לרוב בכותרות על שיעור המס (הנמוך) שמשלמות חברות גדולות (ורווחיות) ובחוקיות המהלך. נצא מההנחה כי תכנון מס ואף תכנון מס אגרסיבי הוא בגדר חוקי, השאלה היא האם הוא חוקתי?

בתיה"ח בארץ מתהדרים במגדלים, מחלקות, אגפים וחדרי ניתוח ע"ש תורם כזה או אחר. בבתיה"ח לבריאות הנפש, שנחשבים למוסדות המוזנחים ביותר במערכת המוזנחת – לא נמצא מגדלים או אגפים על שם תורמים

בדרך כלל מעוררת החשיפה של שיעורי המס הנמוכים אותן משלמות חברות גדולות תחושה חריפה של אי הוגנות. כאשר השיח הציבורי מתמצה בתיאור מצבם הקשה של עסקים קטנים והשוואה לשיעור המס המושת על אחרים. הדיון הציבורי נמנע, במתכוון או שלא במתכוון, מדיון בשאלות רחבות ויסודיות של חוקתיות או מוסריות המהלך.

האם מהלך של אי תשלום מס עולה בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה? נראה כי רוב הקוראים יחשבו כי עצם השאלה היא היסחפות שלא לצורך למחזות קיצוניים. ניתן להניח כי תשובת רוב הקוראים תהייה כי השתמטות ממס אינה מהווה פגיעה בדמוקרטיה. נראה ששאלה זו כלל אינה נדונה בדרך כלל וכי הזכות להימנע מתשלום מס נתפסת כזכות לגיטימית. ננסה להראות כי תכנון מס, שהוא השתמטות מתשלום מס (באופן חוקי) ותרומות הם מהלכים החותרים תחת יסודות הדמוקרטיה.

למה לי פוליטיקה עכשיו?

על פי מילון אבן שושן דמוקרטיה היא:

"שלטון העם, משטר מדיני שבו ניתן השלטון בידי נבחרי העם באמצעות הפרלמנט והממשלה הנבחרת על ידו, ובו מובטחות זכויות האזרח להבעת דעה חופשית בוויכוח ובעיתונות. הממשל הדמוקרטי נבחר ע"י העם והעם הוא מקור הכוח והסמכות שלו. או כפי שהגדיר אברהם לינקולן: 'שלטון העם, על ידי העם, למען העם'".

מהי פוליטיקה? פוליטיקה היא מדיניות מעשית שפוליטיקאי מנסה לקדם. או במילים אחרות פוליטיקה היא הדרך להפוך רעיונות מופשטים, אידיאולוגיה (כגון שוויון או עליונות המגזר הפרטי) למעשים. הדרך להפיכת אידיאולוגיה או מדיניות לכלל מעשים עוברת במהלך של חקיקה. בכול דמוקרטיה חוק התקציב הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר, מכיוון שהוא מגלם במהלך חקיקה יחיד את כל סדר העדיפות ומתרגם למטבע קשה את האידיאולוגיה השלטת.

הזכות להימנע מתשלום מס (באופן חוקי) נתפסת כלגיטימית. ננסה להראות כי תכנון מס, שהוא השתמטות מתשלום מס (באופן חוקי) ותרומות – הם מהלכים החותרים תחת יסודות הדמוקרטיה

המנוף הראשי והעיקרי של בית הנבחרים בכל העולם לקביעת סדר יום וליצור שינוי בסדרי העדיפויות – הוא תקציב המדינה. בדמוקרטיה, העם בוחר את נציגיו במטרה שאלה יגשימו את הרעיונות האידאלים בשמם נבחרו.

כמעט כל מטרה, תיקון או אידאל באים לידי ביטוי בתקציב המדינה. אפליה מתקנת לפריפריה? תוכנית שיקום שכונות, העברת תקציבים למוסדות וגופים הפועלים באזורים אלו סלילת כבישים ומסילות ברזל לטובת הפריפריה ועוד. קידום נשים? פטור משכר לימוד לנשים, תגבור לימודי מדעים לבנות, מעונות יום חינם ועוד. אתם תגידו מה האידאל ואני אגיד לכם מה הסעיף התקציבי שיוביל להגשמתו.

דמוקרטיה

אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הוא עקרון הכרעת הרוב, על פי עקרון זה החלטות מתקבלות בידי הרוב ומחיבות את כולם (תוך שמירת זכויות המיעוט). אחד היישומים של עקרונות הדמוקרטיה הוא יכולתה של המדינה לגבות מיסים מכל התושבים ולהוציא אותם באופן שיבטא את בחירתם של האזרחים (ראה מפלגת הגמלאים או מפלגות חרדיות), כפי שבאה לידי ביטוי בבחירות לבית הנבחרים. מנגד, תכנון מס הוא מהלך חוקי של שימוש בחוקי המס ובפרצות בהם לצורך הקטנת חבות המס.

למעשה, מהלך זה מקטין את הכנסות המדינה ואת יכולתה של המדינה להוציא אל הפועל מהלכים שונים. יתרה מכך, חברות (ויחידים) נוטות לתרום ובכך "מאזנות" את חסר המס אותו הן משלמות. חברות (ויחידים) אף נוטים לפאר התנהלות כזו שלטעמם מאזנת את "חובם החברתי" (ביל גייטס ווורן באפט לדוגמה). למעשה מדובר גם כאן בחתירה תחת יסודות המערכת הדמוקרטית.

תנועת מלקחיים

המדינה גובה מיסים מכול מי שחייב במס ומוציאה את הכסף על פי עקרונות אידאולוגים שהם בחירתו של רוב הציבור (השקעה בהתנחלויות או בקיבוצים). תנועת המלקחיים שאגפה האחד הוא המנעות אגרסיבית מתשלום מיסים ואגפה השני הוא פילנתרופיה, יוצרת עולם בו יחידים, שלא נבחרו על ידי איש, קובעים את סדר העדיפויות הלאומי. דוגמה לכך היא בתי חולים (או מוזיאונים או כל מוסד אחר) במרכז הארץ, הזוכים לתרומה של מבנים שלמים מידי תורמים יחידים וחברות.

בכך מונעת הפילנתרופיה את ריבונות העם ואת זכותו להחליט על סדר עדיפויות, אשר אחת הדרכים להוציא אותו אל הפועל היא באמצעים כספיים. שפע מבני הפאר בבתי חולים מובילים במרכז הארץ מדגישים עוד יותר את עליבותם של בתי החולים לבריאות הנפש. נראה כי שלט עם הכיתוב "המחלקה הסגורה לסכיזופרניה" אינה מעודדת מתן תרומות. דוגמה זו היא סימפטום לחתירה תחת היסוד הדמוקרטי ותחת זכותו של העם לקבוע את סדר העדיפויות הנראה נכון בעיניו.

תנועת המלקחיים שאגפה האחד הוא המנעות אגרסיבית מתשלום מיסים ואגפה השני הוא פילנתרופיה, יוצרת עולם בו יחידים, שלא נבחרו על ידי איש, קובעים את סדר העדיפויות הלאומי

עורכי דין רואי חשבון וצרות נוספות

לצורך תכנון המס עושות החברות שימוש בעבודתם של עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס ומומחים שונים, אשר לשם העסקתם משלמת החברה סכומי כסף לא מבוטלים. ניתן להניח כי אותם מומחים נמנים עם העשירון העליון, אם לא למעלה מזה (הנחה שאינה מבוססת על עובדות, אם כי ניתן להניח את נכונותה). בכך שהחברה עושה שימוש בעבודתם של אנשים אלו היא מעבירה סכומי כסף ניכרים כשכר עבודה למי שמראש הם בעל הכנסה גבוהה. בכך למעשה מבצעות החברות באופן כמעט ישיר העברה של מזומנים מטובת הכלל (כספי המיסים) לטובת פרטים מסוימים.

לא קיים בידי הנתון המראה מה נקודת שיווי המשקל (נותיר זאת בצריך עיון) בין תשלום למומחים לצורך תכנון מס לבין תשלום מס באופן מלא. ונבהיר, נניח כי חובת המס לפני "הנחות" עומדת על 100, כמה "תסכים" החברה לשלם על מנת להימנע מן התשלום. האם המספר יהיה קרוב יותר ל-99, או אולי על החיסכון להיות גדול יותר.

ניתן גם להניח כי קיימים מצבים בהם תעדיף החברה להוציא סכום כסף גבוה אף מחבות המס במטרה ליצור "מאזן אימה" מול רשויות המס. לחברה קיים בבירור אינטרס למנוע מרשויות המס את היכולת להגיע לברור מלא של תכנון המס, כאשר מצב הדברים האידאלי מבחינתה הוא כי תכנון המס יהיה כזה שרשויות המס יאלצו לקבל "על עיוור" מבלי יכולת לבצע הנדסה לאחור של התהליך.

קיים גם חוסר סימטריה בין הצדדים, ניתוח רציונלי מניח כי החברה תעדיף לשלם סכום הנמוך במעט מחבות המס לצורך אי תשלום מס. על פי הדוגמה הקודמת, תשלום סכום בהיקף של 99 לטובת מניעת חבות מס של 100 יעמוד במבחן הרציונל.

ניתן להניח כי קיימים מצבים בהם תעדיף החברה להוציא סכום כסף גבוה אף מחבות המס במטרה ליצור "מאזן אימה" מול רשויות המס. יש לחברה אינטרס למנוע מרשויות המס את היכולת להגיע לברור מלא של תכנון המס

לא מתקיימת סימטריה הפוכה, רשות המס אינה בעלת יכולת כספית להוציא סכומים זהים לצורך איתור ובירור תכנון המס. יתרה מזו, הוצאה גבוהה על גביית המס מקטינה את הכנסות המדינה. רציונל זה הוביל בעבר למבצעי מחילה על השתמטות ממיסים ושל אפשרות לחברות לשחרר רווחים כלואים.

ישות משפטית נפרדת

אחד מן הטיעונים בהם מרבות החברות לעשות שימוש בדיון ממין זה הוא כי שולם מס על רכיבים רבים בפעילות החברה, לדוגמה מס על שכר העובדים ועוד, כך שמדובר בכפל מס. גישה זו מתעלמת כליל מיסוד הישות המשפטית הנפרדת של החברה.

דוגמה קיצונית להפרדה זו היא המקרה של יוחאי גבאי אשר בשנת 1997 טיפס על עמוד מתח גבוה והתחשמל למוות (ת"פ (תל-אביב-יפו) 3935/02 – פרקליטות מחוז ת"א – פלילי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ). הוגשה תביעה פלילית בעניין זו וחברת החשמל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות לאמו, אנט גבאי, וביצירת סכנה לילדים. מכיוון שהנתבעת הייתה החברה, הסתכם העונש בתשלום פיצויים והוראות מחייבות למיגון ושילוט עמודי החשמל. הגנה רחבה זו נובעת מעקרון הישות המשפטית הנפרדת.

הטענה כי שולם מס במהלך פעילות החברה ולכן מדובר בכפל מס מתעלם כליל מעקרון זה, הרי אם החברה היא ישות משפטית נפרדת היא ממוסה ככזו, הטיעון כי שולם מס בתהליך יצירת רווחי החברה שומט את הקרקע מכל תשלום מס.

זכותה של החברה לשנות בכול עת את אופן ההתאגדות שלה כך "שתיפטר" מן העול של אותה ישות משפטית נפרדת. מבחן התוצאה (על היותו בלתי אהוד עלי) מוכיח במקרה זה כי חברות נוטות ליהנות יותר מצב הדברים הקיים מאשר לסבול ממנו.

יתרון לגודל

המצב הנוכחי מעניק יתרון בלתי הוגן לגודל. חברות גדולות הן בעלות יכולת לממן תכנון מס, וכן בעלות היכולת "להטיל אימה" על רשויות המס. באופן כזה ניתנת לחברה היכולת להחליט בעצמה על רצונה לשלם מס. מצב זה גורם למעשה לתחרות בלתי הוגנת וליתרון לא הוגן של חברות גדולות על פני קטנות, שמחליש מאוד את הטיעון של תחרות בשוק מצד מתחרים קטנים.

המצב הנוכחי מעניק יתרון בלתי הוגן לגודל. חברות גדולות הן בעלות יכולת לממן תכנון מס, וכן "להטיל אימה" על רשויות המס. זה גורם לתחרות בלתי הוגנת וליתרון לא הוגן של חברות גדולות על פני קטנות

תכנון מס בכלל ותכנון מס אגרסיבי בפרט יוצרים חוסר סימטריה בין מנהלי החברה לבין בעלי המניות. לכאורה תכנון מס המקטין את חבות המס משרת את שני הצדדים. הקטנת נטל המס מגדילה את היקף המזומנים הניתנים לחלוקה ומכאן את שיעור הדיבידנד לבעלי המניות. רק שכמו במקרים אחרים של בעיית הנציג – התגמול להנהלה, הנגזר במקרים רבים מביצועי החברה בטווח הקצר משולם, בעוד הנזק לחברה בדמות קנסות ופגיעה במוניטין יכול להיגרם במועד מאוחר יותר בעתיד.

הפתרון הבלתי נמנע למצב עולם זה הוא איסור מוחלט של תכנון מס. במצב הקיים מתקיים מרדף תמידי בין רשויות המס והמחוקק לחברות, כאשר האחרונות מאתרות את פרצות המס ומנצלות אותן לטובתן ורק לאחר זמן מצליח המחוקק לחסום פרצות אלו. מכיוון שמתקיימת תקופת ביניים בה נהנו החברות ממס מופחת ומכיוון שחקיקה אינה חלה רטרואקטיבית אותו מס שלא שולם אינו ניתן לגביה.

התפיסה הפרטנית לפיה שברת שילמת, דהיינו אם טעה המחוקק והותיר פרצה בחוק הרי שזו בעיה שלו ומן הדין כי יישא בתוצאות, יוצאת מנקודת המוצא כי מדובר בשני שחקנים פרטיים בהם אחד הצדדים טעה. גם אם טעה המחוקק הרי טעות זו סופה שתגרע מן הקופה הציבורית וניצול טעות זו אינה באה אלה על חשבון משלמי המיסים כולם וכך על טעויות המחוקק משלם הציבור כולו.

שלילת חוקיות תכנון המס לא תרע את מצבן של החברות, מכיוון שכרגע הן נהנות מפרצות ושגיאות בחוקי המס ושלילת זכות זו תוביל לכל היותר לתשלום מלוא המס, כך שמצבן לא יורע. לא מתקיים כאן מנגנון של הכבדת נטל המס אלה של ביטול הקלה.

אנליסט 13 שנה, בעיקר של שווקי חו"ל, מאמין שמחקר צריך להיות הוליסטי, ממוקד מעמיק אבל רחב. הכל מעניין ומסקרן אותו, אוהב להבין איך דברים עובדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,663 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כמעט שנתיים אחרי שנכנס לפוליטיקה, הקים את פרויקט כחול-לבן שנועד לשנות את פני הדמוקרטיה הישראלית ונכנס בסוף לממשלה עם נתניהו, שר הביטחון מאיים כעת בבחירות ובונה על לא אחר מאשר נפתלי בנט ● מבחינת נתניהו, שממילא מכוון לבחירות ביוני, גנץ רק יעשה לו טובה ● פרשנות

עוד 486 מילים

נתניהו: קורא לציבור החרדי ולמנהיגיו לא לפתוח את תלמודי התורה מחר

מוקדם יותר הורה הרב קנייבסקי לחזור מחר ללימודים בגילאי א׳ עד ח׳ ● גמזו: פתיחת היתר עלולה להחזיר אותנו לאחור ● גנץ: אף קבוצה לא מעל החוק ● מפגינים נגד נתניהו רוססו בגז מדמיע ברמת גן, בחיפה ובת״א ● ציפי לבני נאמה בהפגנה בכיכר רבין: "באתי לומר לראש הממשלה עד כאן״ ● מירי רגב: ״קוראת לאפי נוה לחשוף את כל ההקלטות ולקבל הגנה של חושף שחיתויות״

עוד 29 עדכונים

ראיון האיש העצוב מהטוויטר

"הקורונה לקחה את אמא שלנו הבוקר בשעה 05:25. אני מעבר להרוס, אני כל כך אסיר תודה על התמיכה. אני מתחנן, אנא חיבשו מסכה", צייץ הרופא שבתמונה ל-423 עוקביו ● אבל האבל שלו הפך לוויראלי באמצעות מפעל חייו של אלכס גולדשטיין, שמפיץ את סיפוריהם של קרבנות הקורונה ברשת ● "כשהחלו להתפרסם הסטטיסטיקות המפחידות", אומר אלכס, "חיפשתי דרך להפוך את האובדן לאנושי"

עוד 1,508 מילים

ראיון החיים הסודיים של חרדים בארצות הברית

בזמן שהתקשורת נוטה להתייחס אליהם כמקשה אחת, ספר חדש צולל לחיי החרדים בארה"ב, שמנהלים יחסי אהבה-שנאה עם אורח החיים שלהם ● המחברת, פרופ' איילה פדר, ראיינה עשרות גברים ונשים שמנהלים חיים כפולים ● החל בהפרת מצוות, דרך שינוי במראה החיצוני, ועד ניהול רומנים ● "אני לא רואה כאן טובים ורעים, זה סיפור קשה ושובר לב עבור כל המעורבים", היא אומרת בראיון לזמן ישראל

עוד 1,368 מילים

היסטוריה "פרויקט השואה החשוב בעולם"

אחרי שמונה עשורים, מומחה שעבד בעבר בסקוטלנד יארד הצליח לחשוף את המקום המדויק שבו אירע טבח באבי יאר במלחמת העולם השנייה ● החוקר השתמש בהדמיות תלת-ממד ובתצלומי אוויר כדי לאתר את גיא ההריגה מתחת לעיר קייב ● במהלך השנים נבנו באתר - שבו נרצחו עשרות אלפים - בנייני מגורים ופארק ● פתיחת מרכז ההנצחה לשואה במקום, הראשון בבריה"מ לשעבר, מתוכננת ל-2026

עוד 1,396 מילים

מחקר חדש צופה ירידה בכוחו של האסלאם הקיצוני, אך הדרך לשם עוד ארוכה ● כווית מחליפה הנהגה, ושומרת על כל האופציות פתוחות ● מדינות ערב פותחות חזית כלכלית נגד טורקיה, האם היא תחזיק מעמד? ● ומצרים נפרדת מאגדת תרבות, ומציינת 50 שנה לעליית סאדאת ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 659 מילים

ראיון מי טו, במחנה הריכוז

ספר זיכרונות המתאר בגלוי התעללות מינית בנשים במחנות הנאציים סוף סוף רואה אור ● הלן אפשטיין, מומחית לטראומה של בני הדור השני, פרסמה את כתב היד של אמה המנוחה פרנסי רבינק אפשטיין, שנדחה באמצע שנות ה-70 משום שהקדים את זמנו ● "המסר שלה אליי נראה ברור. להיות אישה פירושו להיות פגיעה. עניינים של חיים ומוות יכולים להיות מוכרעים בשבריר שנייה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,157 מילים ו-1 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 18 ימים לבחירות

הרוסים באים, אבל הפעם התקשורת מוכנה

עוד שבוע שבו הפער בסקרים מתרחב לטובת ביידן ● עוד שבוע שבו טראמפ ממשיך לזלזל במגפת הקורונה ומזיק לסיכוייו ● שבועיים וחצי לפני הבחירות, ארה"ב נערכת לבליץ אחרון של פייק ניוז והפתעות של הרגע האחרון ● אבל מלבד שימוע מנומנם למועמדת לבית המשפט העליון והבטחות של טראמפ לנשק את כולם, הפעם ניכר שהתקשורת לא מתמסרת לתרגילי הנשיא

עוד 1,891 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סְחִיטָה

לפוליטיקה הישראלית, "ליל הקלטת הלוהטת" הוא כמו נבואה במיתולוגיה, שנועדה להתגשם ולהרוס את חיי הנוגעים בדבר ● "הקלטת הלוהטת" החדשה, זו שמסתובבת עכשיו בצורת קבצי קול מהטלפון של אפי נוה, מעלה שוב את "הבכיר בליכוד, מוקף בחבורה של פושעים" - והפעם זו לא הכפשה פוליטית נגד דוד לוי

עוד 1,077 מילים

"צריך לשתף פעולה עם האשפוז החרדי המחתרתי"

חשיפת מערך האשפוז הביתי המחתרתי לחולי קורונה חרדים מעוררת תגובות מפתיעות ● חולים כרוניים מדווחים כי הם חוששים להגיע לבתי חולים בעידן הקורונה, ואינם מקבלים את הסיוע הדרוש להם בביתם ● במקביל, מומחים קוראים למדינה לאמץ את המודל החרדי הסודי - במקום להילחם בתופעה ● "כל העולם הולך לשם, וגם במערכת בארץ יודעים שזה מה שצריך להיות פה. חייבים להעביר את האשפוז לבתים"

עוד 1,493 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה