איכות המים בחופי הרחצה ירדה בשנה האחרונה – כך קובע דוח של משרד הבריאות שמסכם את בדיקות המים שנערכו בחופים במהלך 2018.

במהלך השנה נלקחו 7,546 דגימות לבדיקות בקטריאליות מחופי הים – וכמות החריגות שנמצאה עלתה ב-68% לעומת 2017.

"במהלך השנה האחרונה חלה הרעה באיכות מי הים התיכון", נכתב בסיכום הדוח, אם כי במשרד הבריאות עדיין סבורים ש"איכות המים לרחצה טובה ברובם המכריע של החופים בארץ, לפי הקריטריונים שנקבעו בתקן הישראלי".

בישראל יש 158 חופי רחצה מוכרזים, שבמהלך הקיץ נבדקים פעם בשבוע. אלה שפעילים כל השנה נבדקים בחורף פעם בחודש. בבדיקות מחפשים נוכחות של שני חיידקים – אנתרוקוק במים מלוחים וקוליפורמים כשמדובר במים מתוקים (כנרת). החיידקים האלה נחשבים לאינדיקטורים – נוכחותם בריכוז גבוה מבשרת כמעט בוודאות על זיהום צואתי, לרוב בגלל הזרמת ביוב או זיהום ממקור אחר.

השוואת שיעורי החריגות בחיידקים אינדיקטורים בדגימות מי- הים בשנים 2015- 2018. מקור: דו"ח משרד הבריאות

מתוך אלפי הבדיקות שנערכו ב-2018, ב-5.4% נמצאו ריכוזי חיידקים שחורגים מהתקן והופכים את המים כאסורים לרחצה. זאת לעומת 3.2% ב-2017 ו-2.9% ב-2016. במשרד הבריאות מייחסים את העלייה להזנחת תשתיות הביוב, הניקוז וטיהור השפכים, נושאים שנמצאים באחריות הרשויות המקומיות ורשות המים.

"בשל עיכוב בתהליכי תכנון, שדרוג והקמת מערכות ביוב ואיגום קולחים, ובשל תקלות במכוני טיהור, בתחנות שאיבה לביוב ובקווי הולכה, התקיימו אירועי הזרמת שפכים וקולחים שפגעו בציבור הרחב הנופש בחופים", נכתב בדוח.

מגמה נוספת שעולה מהנתונים – איכות המים בכנרת ובים סוף (אילת) טובה יותר מזו שבחופי הים התיכון. בעוד בחופי הים התיכון נמצאו חריגות ב-6% מהדגימות, בכינרת, על אף זיהום העכברת שפקד בקיץ שעבר את נחלי הגולן, נתגלה זיהום רק ב-3.6% מהדגימות ובחופי אילת רק ב-1.8%.

"בעשור האחרון, מאז שהטיפול בתשתיות המים באילת עבר לידי התאגיד", אומר אמיר יצחקי, ראש מערך בריאות הסביבה במשרד הבריאות, "נעשית שם עבודה רצינית מאוד במניעת דליפות לים וכתוצאה מזה הוא נקי.

"זה רק מוכיח שאם רוצים – זה אפשרי. אם בערי המרכז ירצו וישקיעו, ניתן למנוע כמעט לחלוטין זיהום של הים לפחות במהלך הקיץ".

"בעשור האחרון, נעשית באילת עבודה רצינית מאוד במניעת דליפות לים וכתוצאה מזה הוא נקי. זה רק מוכיח שאם רוצים – זה אפשרי. אם בערי המרכז ירצו וישקיעו, ניתן למנוע כמעט לחלוטין זיהום של הים לפחות במהלך הקיץ"

בחוף הים התיכון בולטת התרומה של אזור תל אביב וחיפה לזיהום. במחוז ת"א התגלו חריגות ב-8.2% מהבדיקות ובמחוז חיפה ב-6.7%. זאת לעומת מחוז אשקלון (שכולל את חופי ניצנים וזיקים) עם 2.3% ומחוז הצפון (חופי הגליל המערבי) עם 0.6% חריגות בלבד. "בערים הגדולות יש צפיפות של אוכלוסיה ותשתיות, וכל תקלה או גשם חזק מסתיימים בהזרמת זיהום לים", אומר יצחקי.

מסקנה: ככל שמתרחקים ממרכז הארץ ומריכוזי האוכלוסייה הגדולים, הסיכוי שנזכה להתרחץ בים צלול עולה משמעותית.

בשורה התחתונה, איכות מי הים שאנחנו מתרחצים בהם (כשאין מדוזות) רוב הזמן סבירה ואפילו יותר. מה שצריך להטריד זו המגמה. אם ב-2018 חלה עלייה בהיקף הזיהומים, מותר לשער שהנתונים של 2019 יהיו אפילו בעייתיים יותר.

כפי שכבר פרסמנו כאן, על פי נתוני עמותת "צלול" חלה מתחילת 2019 עלייה משמעותית במספר ימי הסגירות של חופים בגלל זיהום, חלקם בגלל הגשמים העזים שגרמו להגלשת שפכים לנחלים ולים.

רק השקעה משמעותית בתשתיות הביוב והניקוז – תחום שלא עומד לרוב בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות – תגרום לסטטיסטיקה של הזיהום לחזור למוטב.