עד הקורונה – כל טיעון שהכיל את החרדים ב-ה' הידיעה, הכיל בתוכו הכללה. הרי חרדים יש גם באמריקה, ולפי הסיפורים הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. שנים אכלנו את הסיפורים על החרדים הנורמליים של אמריקה. פה ושם אמנם הבליחו אלינו סיפורי קיצון, אבל תמיד ידענו לאפסן אותם במגירת 'אלו קיצוניים שלא מייצגים' – עד שהגיעה הקורונה.

שנים אכלנו את הסיפורים על החרדים הנורמליים של אמריקה. פה ושם אמנם הבליחו אלינו סיפורי קיצון, אבל תמיד ידענו לאפסן אותם במגירת 'אלו קיצוניים שלא מייצגים' – עד שהגיעה הקורונה

מני פלד (שם בדוי) הוא חרדי אנוס, החי בין העולמות של ירושלים החרדית לתל אביב החילונית, הוא חרדי מבחוץ וחילוני מבפנים. הוא נשוי + 6 ילדים, ומביט בעין מפוכחת ודואגת על יחסי חרדים חילונים בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. (צילום: Anastasia Moscaliuc - iStock)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

המשפט הבינלאומי הפך במאה ה-21 לזירת מאבק הסברתית מרכזית. הנרטיב הפרו-פלסטיני, שמציג את ישראל ככוח כובש ומדכא, נשען באופן כמעט מוחלט על מונחים ומושגים מתוך המשפט הבינלאומי. "אפרטהייד", "כיבוש", "רצח עם" – אלו לא רק מילים, אלא הגדרות משפטיות בעלות משמעות עמוקה, המשמשות ככלי נשק במאבק ההסברתי.

ההנחה הבסיסית של הנרטיב הפרו-פלסטיני היא שהמשפט הבינלאומי הוא הסמכות העליונה, "המוסר האובייקטיבי". הם מציגים את עצמם כמי שנלחמים למען צדק בינלאומי, ומאשימים את ישראל בהפרה שיטתית של אמנות וחוקים בינלאומיים.

רוני בנשק הוא נער ישראלי שמתעסק בהסברה. מתעמת וחוקר לעומק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

רבות נכתב על אוכלוסיות שעברו את מתקפות הטילים ללא מרחב מוגן ונאלצו לאלתר פתרונות, בהם השתרעות בתעלות או שהות מתחת לגשרים. על קבוצה אחת, שמתגוררת סמוך לנתב"ג (יעד מועדף למשגרי הטילים) ללא יכולת לחפש פתרון מיגון ובלי אפשרות לעזוב למקום אחר, לא ראיתי שכתבו.

הכוונה לאלפי האסירים במתחם הגדול של שירות בתי הסוהר שמצוי במפגש בין לוד ורמלה, ובו בית המעצר ניצן, כלא הנשים נווה תרצה, כלא איילון, בית הסוהר גבעון, וכלא מעשיהו על אגפיו. גם מי שביצע פשע הוא בן אדם שזכאי להגנה, בוודאי לשמירה על חייו.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.