ההתעללות במוסד בני ציון כבר לא מפתיעה אף אחד. כן מפתיע שיש אנשים שחוזים בפגיעות כה קשות בחסרי ישע, אבל לא נוקפים אצבע על מנת לדווח על כך. אבל האמת, לא בטוח שיש למי לדווח, כי הבעיה המרכזית בתחום, מעבר לעובדה כי המוסדות מגלמים תפיסה שאבד עליה הכלח, היא משרד הרווחה עצמו, זה שאמון על הפיקוח.

ההתעללות במוסד בני ציון כבר לא מפתיעה אף אחד. כן מפתיע שיש אנשים שחוזים בפגיעות כה קשות בחסרי ישע, אבל לא נוקפים אצבע על מנת לדווח על כך. אבל האמת, לא בטוח שיש למי לדווח

משרד הרווחה מפריט עצמו לדעת מזה עשרות שנים בכל תחום, באישורם ובברכתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל החשב הכללי באוצר. בעוד ההפרטה המסיבית היא עובדה, הרי שהיא אינה קופאת על שמריה, שכן חלים בה שינויים, ולא לטובה.

מאות מקרי התעללות, שלוש תלונות – ואיש לא עזר לחוסים ב"בני ציון" https://t.co/kpJTtKFIz5

— Haaretz הארץ (@Haaretz) February 9, 2022

אם פעם היה ויכוח האם חברה למטרות רווח ראויה לשמש כנותנת שירותים בתחום מסגרות רווחה, היום זו עובדה קיימת. כידוע, חברה כזו מטרתה השאת רווחים ועל כן יש חשש גדול שהדבר יבוא באופן טבעי על חשבון השירותים שהיא נותנת לאנשים שמתגוררים במסגרותיה או מטופלים בה.

דבר זה נכון במיוחד כאשר משרדי ממשלה מפרסמים מכרזי חסר, היינו בתמחור נמוך מדי של השירותים, שתוצאתם היא בהכרח פגיעה באיכות השירות והעסקה של כוח אדם זול ולא מיומן או מחויב לנושא, כדי שהזוכה במכרז יוכל להפעיל את המסגרת.

.
ככה נראית הפרטה של שירותי רווחה.
נכים רעבים, מוזנחים, חסרי מעש.

הקפיטליזם הורג!

  https://t.co/01J4sYwrPU

— شارون لوزون ???? שרון לוזון ???? sharon luzon (@Sharon_Luzon) December 16, 2021

בשנת 2016 התקיים בכנסת דיון נוקב במסגרת חוק אומנה לילדים, בו דרשה האגודה לזכויות האזרח כי חברה למטרת רווח לא תוכל לקחת חלק במכרזים כאלה. עוד שנים קודם ניהלה האגודה הליך משפטי בעניין מכרז למרכזי חלוקת מתדון שמשרד הבריאות התיר לחברות למטרות רווח לקחת בו חלק.

בשני מקרים אלה, חרף מאבק ארוך שנים בתחום ההפרטה, המגמה לא השתנתה והמציאות היא, שתחום הרווחה והבריאות הפכו לבוננזה לחברות מסחריות, חלקן כלל לא קשורות לתחום הטיפול ומבחינתן הוא מקור להפקת רווחים ותו לא.

חרף מאבק ארוך שנים בתחום ההפרטה, המגמה לא השתנתה. תחום הרווחה והבריאות הפכו לבוננזה לחברות מסחריות, חלקן כלל לא קשורות לתחום הטיפול ומבחינתן הוא מקור להפקת רווחים ותו לא

במצב דברים זה, מצופה לכל הפחות שיתקיים פיקוח הדוק ביותר על פעילותן של מסגרות אלו. אלא שמשרד הרווחה כושל בתחום הפיקוח. היעדר הפיקוח רווח בכל תחום שהופרט על יד משרד הרווחה. דוח של מבקר המדינה לשנת 2017 שבחן את הנעשה בפנימיות משרד הרווחה, העלה כי קיימים כשלים רבים באופן בו פיקח משרד הרווחה על מסגרות אלה, בהם מתגוררים קטינים בסיכון.

דוגמה נוספת נוגעת למסגרות אומנה לקטינים. במענה לבקשת חופש מידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח נמסר לה, כי בכל אגף ההשמה החוץ ביתי, בכל הארץ, יש חמישה מפקחים בלבד. בשאר יחידות המשרד מספרי המפקחים אף הם נמוכים ביותר.

בדיון בוועדת הרווחה של הכנסת בעקבות מותה של ליטל מלניק ז"ל בשנה שעברה, אמרה מנהלת אגף בכיר חוץ ביתי במשרד הרווחה, כי מדובר ב"מערך יחסים של הפרטה, זה מערך יחסים של מכרזים, זה מערך יחסים שבו אנחנו כרגולטור, מוציאים נהלים, מכרזים, תקנות, חקיקה […]. תראי, מפקח מגיע לפנימייה אחת לשלושה שבועות".

היום ערכתי בוועדה לזכויות הילד דיון לזכרה של ליטל מלניק ז”ל.
תשובות המשרדים שניתנו בוועדה אינן מספקות. לא כך מתנהלת מדינה מתוקנת.
לכן דרשתי בוועדה ליצור כתובת אחת שתתכלל ותחבר בין משרדי הממשלה ותהווה כתובת לילדים ותדע גם לקחת אחריות.
הגיע הזמן לקחת אחריות,לילדי ישראל מגיע ביטחון. pic.twitter.com/IFs15MfLbi

— Michal Shir – מיכל שיר (@MichalShir) October 5, 2021

מן הדיון בוועדה עלה, מה שידוע לכל מי שמצוי בתחום, כי הפיקוח נסמך בעיקרו על דיווחי המסגרות עצמן, וכי כוח האדם שעומד לידי משרד הרווחה על מנת לפקח פיקוח אמיתי על פעילות המסגרות, הינו מזערי ביחס למה שנדרש.

מן הדיון בוועדה עלה מה שידוע למצויים בתחום, כי הפיקוח נסמך בעיקרו על דיווחי המסגרות עצמן, וכי כוח האדם שעומד לידי משרד הרווחה לפיקוח אמיתי על פעילות המסגרות, הינו מזערי ביחס לנדרש

המקרה של בני ציון מדיר שינה מעיניי רבים, אבל אל לנו להסתפק בזעזוע פסיבי ובסגירה זמנית או חלקית של מקומות מסוג זה. צריך כאן רפורמת עומק והדבר עומד כאתגר המרכזי לפתחו של שר הרווחה, כאשר יו"ר וועדת הרווחה של הכנסת, ח"כ אפרת רייטן, היא שותפה מצוינת לשם כך.

הכיוון של השר נכון, הפתרון לתופעות המחרידות שאנו נחשפים אליהן לפרקים הינו העברת מרכז הכובד של הטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות לדיור וטיפול בקהילה, כמו שנאבקים לקדם שנים רבות ארגוני זכויות אדם, כמו ארגון בזכות.

יחד עם זאת גם דיור בקהילה אינו מספיק, כיוון שגם במסגרתו נדרש פיקוח. על כן, נדבך חשוב נוסף ברפורמה הוא הרחבה דרמטית של מערכי הפיקוח של משרד הרווחה ושל משרד הבריאות, ואולי יש לשקול נוכחות קבועה של נציג מטעם המדינה במסגרות כאלה, כמו שנעשה בחלק ממעונות חסות הנוער.

בנוסף, חייבים לעגן בחקיקה את החובה לקבוע במכרזים תנאי סף ותגמול הולם לאנשים שעובדים במסגרות רווחה ובריאות, כדי לוודא את הפעלתם השוטפת על ידי אנשים שמתאימים לכך.

גם דיור בקהילה אינו מספיק, כיוון שגם במסגרתו נדרש פיקוח. על כן, נדבך חשוב נוסף ברפורמה הוא הרחבה דרמטית של מערכי הפיקוח של משרד הרווחה ושל משרד הבריאות

יש  לחתור לכך שחברות שמטרתן שורת הרווח לא יפעלו בתחום זה, אך בינתיים מוטלת על המדינה החובה לצמצם את המניע הכלכלי ולעודדן לפנות לתחום משתלם אחר, שאינו על חשבון הפגיעים ביותר בחברה.

משכית בנדל היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח משנת 2010. בעברה עבדה בארגון רופאים לזכויות אדם בתפקידים שונים. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים וכן תואר בעיצוב טקסטיל ממכללת שנקר. במסגרת עבודתה באגודה לזכויות האזרח הגישה את "בגצ החשמל" בו פסק בית המשפט כי הזכות לחשמל היא זכות יסוד. משכית עוסקת בזכויות אדם במערכת הרווחה ובין השאר בהגנה על הזכות להליך הוגן בהליכי טיפול בילדים בסיכון. בשנת 2016 הגישה עתירה במסגרתה התחייב משרד הרווחה לעגן בחקיקה את פעולתן של הוועדות הדנות בילדים.

גורמים בתנועת פת"ח אומרים, כי בכירי התנועה פועלים להדיח מתפקידו את ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה בגיבויו של יו"ר הרש’’פ מחמוד עבאס. ההדחה המתוכננת היא במסגרת קרב הירושה בצמרת הרש"פ, בנימוק כי מוחמד א-שתייה כשל בהבאת הסיוע הכספי האירופי לרש"פ ובתחומי הבריאות והחינוך.

קרב הירושה בצמרת הרש"פ מתעצם. חוסיין א-שיח' והגנרל מאג'ד פרג', המקורבים ביותר ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, ביצרו את מעמדם בצמרת הרש"פ, לקראת ירידתו של מחמוד עבאס מהבמה הפוליטית, והם פועלים כעת לחסל פוליטית כל בכיר בתנועת פת"ח שעלול מבחינתם לשבש את תוכניותיהם להשתלט על הנהגת הרש"פ.

קרב הירושה בצמרת הרש"פ מתעצם. חוסיין א-שיח' והגנרל מאג'ד פרג', המקורבים ביותר לאבו מאזן, ביצרו את מעמדם בצמרת הרש"פ והם פועלים לחסל פוליטית כל בכיר בפת"ח שעלול לשבש את תוכניותיהם

מחמוד עבאס מעדיף את השניים האלה על פני כל הבכירים האחרים בפת"ח. רק השבוע הם נסעו עימו לאיחוד האמירויות כדי להביע תנחומים על מותו של הנשיא השיח' ח'ליפה בן זאיד ולברך את הנשיא החדש השיח' מוחמד בן זאיד.

על פי גורם בכיר ברש"פ, תוצאות הביקור היו חיוביות ומאפשרות פתיחת דיאלוג פיוס עם איחוד האמירויות שבינה לבין הרש"פ יש נתק במשך שנים רבות.

אבל, גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי הצמד המוביל ברש"פ חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' שם לו למטרה לחסל פוליטית בהקדם את ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה ולהביא להרכבת הממשלה הפלסטינית מחדש עם שינויים בהרכבה.

גורמים בכירים בפת"ח: הצמד המוביל ברש"פ חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' שם לו למטרה לחסל פוליטית בהקדם את ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה ולהביא להרכבת הממשלה הפלסטינית מחדש עם שינויים בהרכבה מייד לאחר ביקור הנשיא ביידן באזור. pic.twitter.com/Sl2g7N8WTc

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 18, 2022

העיתון הסעודי "דאר אלחיאת" דיווח ב-14 במאי כי ישנה מגמה חזקה בקרב חברי הועדה המרכזית של פת"ח להדיח מתפקידו את ראש הממשלה א-שתייה ולערוך רישאפל בממשלה על רקע כישלונותיו בהבאת כספי הסיוע האירופי לרש"פ ותפקודו הכושל בטיפול במשבר הקורונה ובנושא החינוך.

מוחמד א-שתייה, שהרגיש כי הקרקע בוערת תחתיו, נפגש עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וביקש את תמיכתו, אך לא קיבל הבטחות ברורות. יו"ר הרש"פ מעריך את חוות דעתם של חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' על פני ההסברים של מוחמד א-שתייה שנחשב לכישלון כבר זמן רב.

חוסיין א-שיח' פועל להכשיר את הקרקע אצל יו"ר הרש"פ להחלפתו של מוחמד א-שתייה במוחמד מוצטפא, ראש קרן ההשקעות הפלסטינית לשעבר והמקורב מאוד ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

גם חברים אחרים בוועדה המרכזית של פת"ח, לדוגמא תוופיק א-טיראווי תומכים בהדחתו של מוחמד א-שתייה מתפקידו.

דיווח על מגמה חזקה בקרב חברי הועדה המרכזית של פת"ח להדיח מתפקידו את רה"מ א-שתייה ולערוך רישאפל בממשלה על רקע כישלונותיו בהבאת כספי הסיוע האירופי לרש"פ ותפקודו הכושל

להערכת גורם בכיר בפת"ח, המהלך להדחתו של מוחמד א-שתייה מתפקידו ייצא לפועל מיד לאחר ביקורו של הנשיא ביידן בישראל בסוף החודש הבא.

הנשיא ביידן יבקר במהלך ביקורו בישראל בבית החולים מקאסד במזרח ירושלים, שם יודיע על חידוש הסיוע האמריקאי השנתי למוסדות הבריאות הפלסטינים במזרח ירושלים בסך 25 מיליון ש"ח, שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ עצר. הוא גם ייפגש עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בבית לחם ויודיע על המשך ההכנות לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים.

הוועידה ה-8 של תנועת פת"ח נדחתה עד להודעה חדשה. בוועידה הזו ייבחרו חברי ההנהגה החדשים של תנועת פת"ח. המגמה של חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' הנתמכת על ידי יו"ר הרש"פ היא לחסל פוליטית את מרוואן ברגותי ואת מוחמד א-שתייה.

מקורביו של מוחמד א-שתייה טוענים להגנתו כי אין זו אשמתו שהסיוע הכספי האירופי לרש"פ מתעכב.

האיחוד האירופי הודיע השבוע על העברת סיוע הומניטרי בסך 25 מיליון יורו לרש"פ עבור נפגעי אלימות וטראומה, אך הוא מעכב את שאר כספי הסיוע.

מוחמד א-שתייה אמר כי עד סוף השנה הנוכחית הגרעון התקציבי של הרש"פ יגיע ל-564 מיליון דולר בהשוואה ל-757 מיליון דולר ב-2021, כלומר ירידה של 25 אחוזים.

לאיחוד האירופי יש  3 תנאים עיקריים מהרש"פ להעברת הכסף:

1. עריכת בחירות כלליות בשטחים לנשיאות ולפרלמנט.
2. שינוי תכניות הלימוד במערכת החינוך הפלסטינית שכוללות הסתה חריפה נגד ישראל.
3. הענשת רוצחיו של פעיל זכויות האדם הפלסטיני ניזאר בנאת, שנרצח בידי אנשי הביטחון של הרש"פ.

לאיחוד האירופי יש 3 תנאים עיקריים מהרש"פ להעברת הכסף.
א.עריכת בחירות כלליות בשטחים לנשיאות ולפרלמנט.
ב.שינוי תוכניות הלימוד במערכת החינוך הפלסטינית שכוללות הסתה חריפה נגד ישראל.
ג. הענשת רוצחיו של פעיל זכויות האדם הפלסטיני ניזאר בנאת שנרצח בידי אנשי הביטחון של הרש"פ. pic.twitter.com/XdPAaBPeoR

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 18, 2022

בוועידה ה-8 של פת"ח, שנדחתה עד להודעה חדשה, ייבחרו חברי ההנהגה החדשים שלה. המגמה של א-שיח' ופרג', הנתמכת ע"י אבו מאזן, היא חיסול פוליטי של ברגותי וא-שתייה

בכירים בפת"ח דוחים את הסבריו של מוחמד א-שתייה ואומרים כי הוא איננו מסוגל להתמודד באופן מדיני עם הדרישות של האיחוד האירופי וכי הוא מנצל את כישוריו כדי לדאוג לאינטרסים האישיים שלו בלבד, ודי לחכימא ברמיזא.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

מדי בוקר חוזרים גברים יהודים מאמינים ומברכים במסגרת ברכות השחר על כך שהקב"ה לא עשה אותם אשה "חלילה", לצד שלא עשה אותם גוי ושלא עשה אותם עבד, שני תארים שליליים לכאורה. מקור הברכה מופיע בתוספתא, ככתוב:

"רבי יהודה אומר: שלש ברכות צריך לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני אשה שלא עשני בור […] אשה [כי] אין אשה חייבת במצות" (ברכות, ו, כג).

מדי בוקר חוזרים גברים יהודים מאמינים ומברכים במסגרת ברכות השחר על כך שהקב"ה לא עשה אותם אשה "חלילה", לצד שלא עשה אותם גוי ושלא עשה אותם עבד, שני תארים שליליים לכאורה

בנוסף, בתלמוד הבבלי נכתב:

"רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור" (מנחות, מג, ב).

התירוץ השכיח להצדקת ברכה מדירה זו הוא שהאשה נַעֲלָה כביכול מן הגבר ומשום כך פטורה מקיומן של "מצוות שהזמן גרמן", וכי הברכה מעידה על שמחת הגבר בכך שהוא מחויב ביותר מצוות. אך אל לנו להיתמם – נשים לא נחשבו לנעלות יותר בעבר (ועד היום בקרב ציבורים מסוימים). ואם היה זה אכן הסבר משכנע, סביר יותר היה שיברך הגבר "ברוך שעשני גבר" ולא על דרך השלילה. מה גם שראוי לציין כי מי שקבע שהנשים תהיינה פטורות מקיום אותן מצוות מסוימות (כמו מצוות ציצית) הוא אותו חבר חכמים גברי, המכונה חז"ל, שאמון על אותן ברכות, וזאת למרות שבמקרא עצמו אין שום פטור לכך.

רבי אברהם סבע, שחי במאה ה־15, היה לפחות הגון וכתב:

"ולכן אנו מברכין שלא עשני אשה. שהאשה סימן קללה. אלא שאי אפשר לעולם בלא הם […] והבנות אין בהם ברכה. לפי שאין אדם רוצה שתהיה נקבה בבניו" (צרור המור, בראשית, ל).

אף במדרש נכתב:

"יברכך בבנים, וישמרך בבנות, שצריכות שמירה" (במדבר רבה, יא, ה), ועד היום יש הנוהגים לברך נשים הרות ש"תזכנה לבן זכר", משל בת נקבה רצויה פחות.

התירוץ השכיח להצדקת ברכה מדירה זו הוא שהאשה נַעֲלָה כביכול מן הגבר ומשום כך פטורה מקיומן של "מצוות שהזמן גרמן". אך אל לנו להיתמם – נשים לא נחשבו לנעלות יותר בעבר (ועד היום בקרב ציבורים מסוימים)

כבר במקרא אנו עדים למעמדה ה"נעלה" של האשה: לגבר אחד מותר להינשא לנשים רבות ושם השושלת קרוי על שם זרעו; הן זקוקות לגט כריתות כדי להתגרש מהבעל שרכש עליהן בעלות; הן צריכות לשמור על בתוליהן בניגוד לגברים; מדי חודש הן נחשבות לטמאות ומנודות לנוכח הווסת; הן מפתות ביופיין את הגברים ומחטיאות אותם לִזנות וכו'. די אף במשפט: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית, ג, טז) כדי לחתום את העניין. על כן, משעשע למדי ניסיונם של יהודים דתיים לתרץ את נוסח תפילתם בכל מיני נימוקים דחוקים.

מעמד האשה בהלכה הוא מן הנחותים ביותר. במשנה יוסי בן יוחנן אומר:

"ואל תרבה שיחה עם האשה" (משנה, אבות, א, ה)

בגמרא נכתב:

"נשים דעתן קלה" (בבלי, שבת, לג, ב)

והמגמה הלזו ממשיכה גם במדרש. כשנשאל רבי יהושע: "מפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם?", השיב:

"אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחווה נבראת מעצם. משל אם תניח בשר שלושה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח" (בראשית רבה, יז, ח).

כלומר, נשים מסריחות מטבען, לשיטתו, משום שהרכב גופן שונה מזה של הגבר ולכן עליהן להתבשם.

די באלו לקבוע כי מעמד האשה ביהדות רק פחת לאורך השנים. בתקופת המקרא, למרות מעמדן הנחות מלכתחילה של הנשים, ידוע לנו על דמויות מנהיגות כמו דבורה ומרים הנביאות, על שירה משותפת של נשים וגברים יחד, על נשים מוהלות כמו ציפורה, ועל מגע אינטימי טרום נישואים כמו כאשר יעקב נושק לרחל.

כבר במקרא אנו עדים למעמד האשה ה"נעלה": לגבר מותר להינשא לנשים רבות ושם השושלת קרוי על שמו; הן זקוקות לגט כריתות כדי להתגרש מהבעל שרכש עליהן בעלות; די במשפט: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ"

אולם נדמה שכיום נשים מודרות אף יותר בחברה הדתית. הניסיון לכסות אותן מה שיותר בתירוץ של צניעות ולהפריד בין המינים נועד לכישלון ולא נראה כמועיל במיוחד. מצערת עוד יותר העובדה שנשים רבות בחברה הדתית שותפות לאותם רעיונות שמגבילים אותן עצמן כדי לזכות בתהילת "בת של מלך" (עוד ביטוי שהוציא מהקשרו לצורך מאוויי הרבנים מן הפסוק "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" מספר תהלים).

במאמר מנובמבר 2020, שחיברו הרב דוד סתיו ובנו הרב אברהם סתיו, הוצגו הגישות הבאות:

הן הברוטליות שבה מבליטה התרבות המערבית את גוף האישה, והן ההסתרה המוחלטת של גוף האישה הנהוגה בתרבות האסלאמית ודומותיה [חלקים של החברה החרדית והדתית], קובעות את זהות האישה כמינית בלבד.

אך ההלכה, כפי שהרבנים סתיו מבינים אותה, מעל כל אלה:

"חשוב להבין שההלכה אינה רוצה חלילה להפוך את האישה לאובייקט מיני, אלא מנסה להילחם בכל כוחה בתפיסת האישה כאובייקט כזה על ידי זרים […]. ההלכה מנסה דווקא לאפשֵר לאישה להופיע ברשות־הרבים כסובייקט חף מקונוטציה מינית".

כך או כך, יוצא שהאשה נתפסת כאובייקט מיני, אלא אם ההלכה תעשה משהו פטרוני בקשר לזה.

טענה זו חוטאת להבנה היסודית של החברה החילונית המתירנית, שכן חירות הלבוש כלל איננה קשורה למיניות. הרעיון לפיו זכותה של אשה לנוע בלבוש "חושפני", לאו דווקא נועד ליצור פרובוקציה. מפליא עד כמה הרבנים האלה ואנשי חוגם מתקשים לקבל את העובדה הפשוטה שזהו גופן מתוקף היוולדן נשים, לא הן אלה שבחרו שגופן "יאתגר מינית" את הסובבים במרחב הציבורי, ואין זה מתפקידן לעשות משהו בקשר לזה.

המציאות אף מראה שרוב רובם של הגברים בעולם המערבי המתירני עומדים בהצלחה יתרה באתגר המיניות הניצב בפניהם. מתי המעט שמועדים בו ולא מצליחים לכבוש את יצרם – הבעיה היא שלהם בלבד ולא של בעלות הגוף הנשי, שמשוטטות עם גופן בראש חוצות ומפילות לכאורה גברים בפח, במתכוון או שלא.

טענה זו מצטרפת לתפיסה הפופולרית בקרב חוגים שמרניים, לפיה אשה שהולכת חשוף "שלא תתפלא שמטרידים אותה מינית", כאילו בעצם הליכתה עם הגוף איתו נולדה מבקשת האשה מין מזדמן בכל צעד ושעל. ואכן, יש מי בציבור הדתי שמנסה לקשור בין שמירת הלכות צניעות לבין צמצום הטרדות מיניות. לטענתם, אם אשה תתלבש בצניעות – כך תימנע מהטרדות מיניות. פתרון קסם פשוט לכאורה, אלא שנוסחה זו איננה נכונה כלל וכלל.

הטענה ההלכתית מצטרפת לתפיסה הפופולרית בחוגים שמרניים, לפיה אשה שהולכת חשוף "שלא תתפלא שמטרידים אותה מינית", כאילו בעצם הליכתה עם הגוף איתו נולדה היא מבקשת מין מזדמן בכל צעד ושעל

שיעור עבירות המין לנפש ביישובים המזוהים בעלי אופי חרדי/דתי מובהק לא נמוך יותר ביחס ליישובים בעלי אופי חילוני מובהק. אין בכך לטעון כי החברה החילונית חפה מעבירות מין, אלא רק שלבוש צנוע לא קשור בהכרח לצמצום מקרי עבירות מין.

מי שהתורה היא נר לרגליו, יטען ובצדק, כי מבין מחברי המקרא היו מי שנרתעו מגוף האשה ויצאו נגד אידיאל היופי והיצר המיני, והדבר בולט לכל קורא בתנ"ך. בכך, התרבות המקראית מנוגדת כמעט לחלוטין לתרבות היוונית למשל.

אף בספרים החיצוניים, שייתכן כי הושפעו מההלניזם, ניכר אותו עיקרון מנחה שבהחלט ניתן למצוא בו היבטים חיוביים – עיסוק בעיקר ולא בטפל: "אל תהללו אדם בתארו, ואל תתעב אדם מכוער במראהו" (בן סירא, יא, ב), או "אל תאהבו כסף ואל תביטו אל יפי הנשים" (צוואת השבטים, יז, א). כמו כן, אחת הדוגמאות הבולטות במקרא היא כשאלוהים מצווה את שמואל לחפש את המלך הבא: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א, טז, ז). נדמה גם כי מחבר ספר משלי הוא אידיאליסט מובהק של עקרונות אלו כמו בפתגם הנוגע: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי, לא, ל).

אולם מעקרונות הומניסטיים אלה ואחרים כגון "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" (משנה, אבות, ד, כ) ועד להקצנת המנהגים הדתיים בצורת הפרדה מגדרית, איסור נגיעה, כיסוי ראש ואיסור שמיעת נשים שרות – הדרך ארוכה. זו בדיוק דוגמה מובהקת לעיסוק בטפל ולא בעיקר.

כלל המנהגים והאיסורים הללו נובעים, לדעתי, לאו דווקא מתוך שוביניזם, סקסיזם או מיזוגיניה, אלא מתוך גִינֵפוֹבְּיָה – פחד מנשים, שמא הן יחטיאו את יראי השמים ותטמאנה אותם. כשגברים מאשימים נשים כאלו שפיתו אותם, הם חוטאים בהבנת מהות הברייה הנשית, שהרי ללא יצר המין, שמשום מה מכונה בגנאי "יצר הרע", לא היה מניע לעצם תהליכי הרבייה, ההמשכיות והקמת המשפחה.

כשגברים מאשימים נשים שפיתו אותם, הם חוטאים בהבנת מהות הברייה הנשית. שהרי ללא יצר המין, שמשום מה מכונה בגנאי "יצר הרע", לא היה מניע לעצם תהליכי הרבייה, ההמשכיות והקמת המשפחה

גם בימינו אנו רק נשים בודדות מסוגלות לומר בריש גלי את המילים "אני מינית". והרי מיד שנשאלת השאלה: איזוהי אשה אשר איננה מינית? הלוא כל אדם הוא מיני מטבעו. רק גברים חלשים לא מסוגלים להתגבר על יצרם ולהפריד "בין הקנקן לבין מה שבתוכו", והעיסוק בלבוש נשים ובהדרתן בעולם המודרני הוא שריד לעולם העתיק והפטריארכלי.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.