נשיא צרפת עמנואל מקרון הוביל מהלך בינלאומי נרחב להכרה במדינה פלסטינית. מקרון לא נאיבי. הוא יודע שהכרה בלבד אינה מספיקה, ובארמון האליזה יודעים שישראל מתנגדת להכרה במדינה פלסטינית, וזה לא חשוב כמה מאמצים תשקיע פריז כדי לשכנע ישראלים מרחבי הקשת הפוליטית לאמץ יוזמה זו.

ובכל זאת בחרה צרפת להכיר במדינה פלסטינית מעל הראש של ישראל. הסיבה לכך פשוטה – לצרפתים נמאס מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומהמלחמה הבלתי נגמרת בעזה, והם רוצים לשנות את המציאות. הם לא רוצים להמשיך ולחכות לאיזה נס של ממשלה אחרת בישראל.

רינה בסיסט היא עמיתת מדיניות ב"מיתווים"- המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, היא כותבת ועיתונאית ישראלית. רינה עומדת בראש דסק ישראל של העיתון האמריקני אל-מוניטור. במקביל, היא משמשת שנים רבות כשליחת התאגיד/כאן בפינות שונות בגלובוס. היא מתמחה במדיניות האיחוד האירופי, ביחסי ישראל-נאט"ו ובאפריקה.

בפריז, וגם בברלין ובבריסל מתקשים בימים אלה להבין את המדיניות הישראלית. מצד אחד, השקיע שר החוץ אלי כהן מאמצים גדולים בשבועות האחרונים בשיפור יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי. קודם כל, הוא ביקר בבריסל וקיים פגישה מוצלחת עם שר החוץ האירופי ז'וזף בורל, שנחשב עד אז בירושלים ממש לאוייב העם. בשיחה ביניהם, שני האישים הסכימו לכנס עוד לפני סוף השנה האזרחית את מועצת האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי – המסגרת הפורמלית ליחסים בין שני הצדדים. אחר כך נסע כהן לשטוקהולם, ביקור ראשון של שר חוץ ישראלי בבירה השוודית זה עשרים ושתיים שנה. בשני המקרים טען כהן, במידה מסויימת של צדק, שמדובר במהלכים חשובים מול האיחוד האירופי.

מנגד, כך טוענים באיחוד האירופי, ממשיכה ישראל במדיניות הכיבוש וההתנחלויות – אשר מאיינת כל אפשרות של שדרוג היחסים בין בריסל לירושלים.

רינה בסיסט היא עמיתת מדיניות ב"מיתווים"- המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, היא כותבת ועיתונאית ישראלית. רינה עומדת בראש דסק ישראל של העיתון האמריקני אל-מוניטור. במקביל, היא משמשת שנים רבות כשליחת התאגיד/כאן בפינות שונות בגלובוס. היא מתמחה במדיניות האיחוד האירופי, ביחסי ישראל-נאט"ו ובאפריקה.

בראשית החודש שעבר פרסם הניו יורק טיימס מסמכים המציעים כי וושינגטון בחנה תרחישים שבהם עשויה ירושלים להעביר נשק לקייב, כולל טילים מונחים נגד טנקים ומערכות הגנה אווירית מתקדמות. הדלפתם של המסמכים משקפת כנראה לחץ גובר מצדו של ממשל ביידן על ממשלת נתניהו להרחיב את הסיוע לאוקראינה. בינתיים, ללא תוצאות.

הדלפת המסמכים לפיהם וושינגטון בחנה תרחישים שבהם עשויה ירושלים להעביר נשק לקייב, משקפת כנראה לחץ גובר מצדו של ממשל ביידן על ממשלת נתניהו להרחיב את הסיוע לאוקראינה. בינתיים, ללא תוצאות

רינה בסיסט היא עמיתת מדיניות ב"מיתווים"- המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, היא כותבת ועיתונאית ישראלית. רינה עומדת בראש דסק ישראל של העיתון האמריקני אל-מוניטור. במקביל, היא משמשת שנים רבות כשליחת התאגיד/כאן בפינות שונות בגלובוס. היא מתמחה במדיניות האיחוד האירופי, ביחסי ישראל-נאט"ו ובאפריקה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מערכת בריאות הנפש הגיעה בעקבות המלחמה לשפל מדאיג. שירותי בריאות הנפש קורסים תחת הביקוש, התורים אינסופיים, הטיפולים מוגבלים, והיקף תושבי ישראל החשופים למצבי לחץ קיצוניים הגיע לממדים בלתי נתפסים.

מדדי הפניות הרשמיים למוקדי הסיוע מציגים זינוק חסר תקדים. מאז תחילת סבב המלחמה הנוכחי, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בפניות לארגוני סיוע נפשי.

רונן מאירוביץ הוא מטפל בתנועה, מדריך בכיר, מומחה בטיפול בטראומה. תושב רמת הגולן, מרצה באוניברסיטת תל חי קריית שמונה והגליל, וראש החטיבה לטיפול בתנועה ביה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אומנויות.

לנגד עינינו מתקיים בפועל מהפך תודעתי וחוקתי בשאלות של חיים ומוות, עם הכרעה לדורות. רקמה שלמה של סממני מדינת הלכה פשיסטית הולכת ונטווית פה – חלקה אחרי חלקה – בידיהן של מפלגות הימין המשיחי וחברים רבים בליכוד.

מדינת הלכה שבה התורה וההלכה הן מקור הסמכות העליון; שדוקטרינת גזע עליון ו"נבחר" מפעילה אותה; ושהיא רואה בקדושת העם – ערך מוחלט.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

המעקב אחר מדיניות טורקיה ברבעון השני של 2026 מלמד כי יחסי ישראל-טורקיה חצו סף. מה שנראה בעבר כמשבר מחזורי, עוד אחד מאותם פרצי זעם מוכרים בין ירושלים לאנקרה, הפך ברבעון הזה לעימות אסטרטגי רב-ממדי.

עזה עדיין במרכז, הפלסטינים עדיין הדגל, אל-אקצא עדיין המטען הרגשי הנפיץ – אבל טורקיה כבר אינה מדברת רק על המלחמה או על הכיבוש. היא מציגה את ישראל כאיום אזורי, מוסרי, משפטי, כלכלי ואף ביטחוני על טורקיה עצמה. כך, לאט ובהתמדה, אירוע מקומי הופך לתפיסת עולם.

ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק הוא מומחה לטורקיה, מרכז דיין - אוניברסיטת ת״א, עמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.