הקשר עם מוחמד מעזה התחיל הרבה לפני המלחמה. נפגשנו באופן מקרי בצ'אט, שכמוהו יצא לי לנהל עם לא מעט אנשים מבלי שהיה לשיחה המשך. אבל עם מוחמד זה היה שונה. מהרגע הראשון, התום וטוב הלב שלו בלטו ומשכו אותי להכיר אותו יותר.

הניגוד הזה בין מי שנולד לחיים קשים, כאלה שמחשלים ומחספסים את מי שצריך להילחם כדי לשרוד, לעומת האישיות של מוחמד שעלתה בשיחות, העלה בי בהתחלה מחשבות על כך שאולי מדובר בהצגה כדי לנסות ולהשיג ממני דברים בהמשך. אך ככל שההכרות העמיקה היה לי ברור שזה לא המצב. שאנחנו שני אנשים, אשר מעבר לגדרות ההפרדה מצאו הרבה מן המשותף.

אלי ברקת הוא פעיל שמאל מירושלים, לשעבר מזכיר סניף מרצ ירושלים בטרם פרש מהמפלגה מסיבות אידאולוגיות. משמש כעורך וידאו.

בחודש מאי 2021 נדמה היה לרגע שיחסי יהודים וערבים-פלסטינים בישראל מתפרקים. בלוד, בעכו, ביפו, ברמלה ובמוקדים נוספים פרצה אלימות קשה בין יהודים לערבים. רכוש נהרס והוצת (כולל בתי כנסת), אזרחים הותקפו באלימות קשה, ושכנים שחיו זה לצד זה מצאו את עצמם לפתע משני צדי המתרס.

היו מי שכינו זאת "מהומות". אחרים דיברו על "מלחמת אזרחים". כך או כך, היה ברור שמדובר באחד המשברים הפנימיים החמורים ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה.

אמנון בארי-סוליציאנו משמש מנכ"ל שותף ב"יוזמות אברהם" מזה שני עשורים. בעל מומחיות בנושאים הבאים: שיטור, אכיפה ופשיעה בחברה הערבית; ערים ואזורים מעורבים; יחסי רוב-מיעוט במקומות עבודה ומרבים משותפחים; פוליטיקה ערבית.

בשולי ההתנפלות החרדית על ביתו של סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, ופארסת "הבחירה החשאית" למבקר המדינה החדש, הפרקליט מיכאל ראבילו, התגנבו שתי ידיעות נוספות המצביעות על כיוון: שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, הודיע שאין לישראל תביעות טריטוריאליות על לבנון, ובישראל התקבלה החלטה להשתלט על נכסים ערביים במרכז השוק של העיר העתיקה.

הכיוון: ביטול הבחירות בישראל בכל מחיר – כולל הצתת ירושלים והשלכת ישראל לתוך אינתיפאדה ירושלמית שתסחוף את המדינה כולה ולא תאפשר בחירות. זה הכיוון, אבל עם נורת הבהרה: ייתכן כי הוא לא יתממש בפועל, בתקווה שממדי הסכנה ירתיעו את המתכננים. הלוואי.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

אולי הבעיה של משבר האקלים היא שהוא לא יורה רקטות. הוא לא משגר כטב"מים, לא חוצה גבולות, לא עומד בראש מיליציה ולא נושא דגל של ארגון טרור.

הוא רק מייבש מקורות מים, מעלה מחירי מזון, מעמיס על תשתיות, פוגע בבריאות הציבור, משבש שרשראות אספקה, מחמיר אי־יציבות אזורית ופוגע ברציפות התפקודית של מדינות. כנראה שבישראל של היום זה עדיין לא מספיק כדי להיחשב איום ביטחוני.

פז נקש עזרא היא ראש המחלקה הסביבתית ומומחית לקיימות, בחברת Good Vision מקבוצת פאהן-קנה. בוגרת תואר ראשון דו חוגי בביולוגיה (B.Sc) וגיאוגרפיה וסביבת האדם (B.A) מאוניברסיטת תל אביב. שירתה כקצינת משאבי אנוש בחיל האוויר כ-5 שנים ועבדה באגף הביקורת במשרד מבקר המדינה על המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות.