מערכת החינוך הישראלית קירבה ביַלדותינו לתודעתנו, ללא כל מאמץ או התחייבות מצידנו, את החגים והמועדים המצויינים במסגרת השנה החינוכית והרחיקה את אלו שלא נחגגים או מצויינים במהלכה. כזה הוא סיפורה הטרגי של תענית י"ז בתמוז, אחת מחמש התעניות בלוח השנה העברי.
מערכת החינוך קירבה לתודעתנו את המועדים המצויינים במסגרת השנה החינוכית, והרחיקה את אלו שלא נחגגים במהלכה. כזה הוא סיפורה הטרגי של תענית י"ז בתמוז
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
על פי המסורת, ביום זה נבקעו חומות ירושלים, והתענית נמשכת מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. י"ז בתמוז מציין את ראשית ימי בין המצרים, שלושת השבועות המובילים לט' באב וחורבן בית המקדש:
"גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (איכה א' ג')
הדרתו של י"ז בתמוז ושל אחיו הבכור והמוכר ט' באב מעיסוקנו החינוכי, צמצמה את האפשרות שלנו ללמוד להרחיב ולדון בנושאים לאומיים כגון חורבן וגלות ופגמה בכוללנות הסיפור היהודי המשותף אותו אנו נושאים כמטען תרבותי רב דורי.
התלמוד הבבלי, במסכת תענית דף כ"ו ע"א מציין חמישה דברים אשר אירעו לאבותינו ביום זה:
- נשתברו הלוחות – לאחר חטא העגל.
- ובטל קורבן התמיד – שהוקרב מדי יום בבית המקדש.
- והובקעה העיר.
- ושרף אפוסטמוס את התורה (אין מקור אחר על אפוסטומוס כך שלא ברור בדיוק על מה מדובר).
- והעמיד צלם בהיכל.
היכולת היהודית המופלאה לרתום את הזיכרון הקולקטיבי לטובת ההווה הוא ערך תרבותי חשוב מכדי לפסוח שלא במודע על אירועים מכונני תודעה משותפת, כפי שבאים לידי ביטוי בלוח השנה העברי. מדובר בעצם ההכרה שהזיכרון אינו מונח כמשקולת על כתפינו, כפעולה המאיטה את תנועתנו בעולם, אלה להפך – הוא כוח עצום ורב הדוחף אותנו קדימה לזכור, לפעול ולעשות.
היכולת היהודית המופלאה לרתום את הזיכרון הקולקטיבי לטובת ההווה – הוא ערך תרבותי חשוב מכדי לפסוח שלא במודע על אירועים מכונני תודעה משותפת. מדובר בהכרה שהזיכרון אינו מונח כמשקולת על כתפינו
הרמב"ם במשנה תורה, הלכות תעניות ה' כותב:
"יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב".
בכל דור ודור, אנו נדרשים לחזור ולהתבונן בלוח השנה העברי, לדרוש אותו מחדש באופן מותאם למציאות חיינו תוך כדי דיאלוג מתמשך עם זיכרוננו הקולקטיבי. הנה הצעה לתיקון אישי לי"ז בתמוז השנה:
נשתברו הלוחות – נאחה את לוחות ליבנו שנאמר:
"חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ". (משלי ג' ג')
בטל קורבן התמיד – נאיר האחד את השני שנאמר:
"ואתה תצוה את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כ"ז כ').
הובקעה העיר – נפתח לרווחה את שערינו, שנאמר:
"פתחו־לי שערי־צדק אבא־בם אודה יה, זה־השער ליהוה צדיקים יבאו בו" (תהילים קי"ח:י"ט-כ').
שרף אפוסטמוס את התורה – נהיה אנו לתורת אמת, שנאמר:
"וְעַ֤ל הַר־סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתֹורֹ֣ות אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֹ֖ת טֹובִֽים "(נחמיה ט' ,י"ג).
העמיד צלם בהיכל – נתקן את צלם אלוהים אשר בקרבנו שנאמר:
"וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם" (בראשית א':כ"ז).
וכך יהיה י"ז בתמוז למועד משמעותי ורלוונטי עבור כולנו.
ערנ יעקב שפיר הוא מנהל אגף קהילות וזהות יהודית-ישראלית במדרשה באורנים, וחבר בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. שפיר הוא אחד המייסדים וחבר פעיל בקהילת "אליאב", קהילה פלורליסטית בצפון הנגב, שם הוא מתגורר עם אשתו אור ושלוש בנותיו – יהלי, נעמה ותמר.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם