אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
חוקרי להב 433 נמצאים בעיר בוכום בגרמניה, ומבצעים שם השלמות חקירה בפרשת הצוללות – "תיק 3000" יחד עם חוקרי של הפרקליטות הגרמנית.
החוקרים גבו עדות ממנהל בכיר ומנהל בכיר לשעבר, בחברת הצוללות הגרמנית טיסנקרופ, בדבר חלקה של החברה בפרשה.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
דובר חברת טיסנקרופ, טים פרול-ג'רבה, מסר ל"זמן ישראל": "מדובר בגביית עדות בלבד ולא בחקירה באזהרה. אנחנו לא מופתעים מקיום החקירה. להבנתנו החקירה משלימה את זו שביצענו אנחנו ושלא מצאה פגם בהתנהלות החברה. נמשיך לשתף פעולה עם הרשויות הגרמניות והישראליות, שמבצעות את תפקידן ובודקות את החשדות לפי החוק. לדעתנו אין לחקירה הזאת 'קייס'".
מיחידה לה"ב 433 נמסר: "אנחנו לא מתייחסים לפרסומים בחו"ל".
"בפרקליטות שוקלים לחקור את נתניהו"
תחת הכותרת "פרשת הצוללות" מסתתר חשד להטיית מכרזים הקשורים ברכש צוללות מ"טיסנקרופ" של חיל הים של ישראל בשנים 2009-2017. המשטרה המליצה להגיש כתב אישום בפרשה נגד תא"ל אבריאל בן יוסף, מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר צ'ייני מרום, ונגד עורך דינו האישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דוד שומרון, באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון. החקירה התבססה על עדותו של איש העסקים והקצין לשעבר בחיל הים מיקי גנור.
לאורך החקירה ואחריה נשמעו קריאות רבות בציבוריות הישראלית לחקור האם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעורב בפרשה. נתניהו העיד בפרשת הצוללות אך לא נחקר בה כחשוד. נשמעו גם קריאות לחקור חשד שנתניהו ומקורביו סייעו בעסקות של טיסנקרופ למכירת צוללות למצרים.
לאחרונה התברר שנתניהו החזיק עד לשנת 2010 בשותפות עם בן דודו, נתן מיליקובסקי, מניות בחברה שסיפקה שירותים לטיסנקרופ שהניבו לו רווח גדול. מיד עם פרסום אחזקותיו של נתניהו בחברה חזר בו גנור מעדות המפתח שלו בפרשה. בעקבות זאת, פורסם כי בפרקליטות ובמשטרה שוקלים לחקור את נתניהו כחשוד בפרשה.
נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ונשיא אלג'יריה עבד אל־מג'יד תבון באתר הנופש בורגו אניאציה
בפסגת G7 בסאוולטרי שבאיטליה, 14 ביוני 2024 (צילום: Ludovic MARIN / AFP)
אלג'יריה הודיעה היום שהחליטה לנתק את יחסיה הדיפלומטיים עם איחוד האמירויות, בעקבות שורה של פעולות מצד אבו דאבי שאותן הגדירה "פרובוקטיביות או עוינות", וזאת למרות "אזהרות חוזרות ונשנות".
משרד החוץ האלג'יראי מסר שפעולותיה של איחוד האמירויות הגיעו לנקודה שבה לא ניתן עוד לראות בהן דבר מקובל או נסבל, וכי אלג'יריה "מיצתה את כל האמצעים לשימור היחסים הבילטרליים".
שגריר איחוד האמירויות זומן למשרד החוץ, נמסר לו על ההחלטה וניתנו לו 48 שעות למלא אחריה, כך מסר המשרד.
משרד החוץ של איחוד האמירויות לא השיב מייד לבקשת התגובה שרויטרס שלחה בדואר אלקטרוני.
היחסים בין שתי המדינות הידרדרו בשנים האחרונות, וכלי תקשורת באלג'יריה מתחו ביקורת חריפה על איחוד האמירויות והאשימו אותה בניסיון לזרוע מחלוקת באזור.
אלג'יריה ואבו דאבי נקטו גם עמדות שונות בכמה סוגיות אזוריות. אלג'יריה מתנגדת לנורמליזציה עם ישראל, בעוד איחוד האמירויות ויריבתה האזורית של אלג'יריה, מרוקו, כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם, שנחתמו בתיווך ארצות הברית ב־2020.
שתי המדינות ניצבות גם משני צידי המחלוקת רבת השנים על סהרה המערבית. איחוד האמירויות תומכת בטענת מרוקו לריבונות על השטח, שבו היא מפעילה קונסוליה, בעוד אלג'יריה תומכת בחזית פוליסריו, השואפת להקמת סהרה מערבית עצמאית.
גם באזור הסאהל גברה בשנים האחרונות המעורבות של שתי המדינות, כאשר איחוד האמירויות הרחיבה את קשריה עם כמה ממשלות באזור, בעוד יחסיה של אלג'יריה עם כמה משכנותיה מדרום נעשו מתוחים בעקבות שורה של הפיכות צבאיות.
נשיא אלג'יריה עבד אל־מג'יד אמר בשנה שעברה כי יחסיה של ארצו עם כל מדינות המפרץ חמים, למעט מדינה אחת – רמז ברור למדי לאיחוד האמירויות.
הוא תיאר את היחסים עם ערב הסעודית, כוויית, עומאן וקטאר כ"אחוותיים", ובמקביל האשים את אותה מדינה, מבלי לנקוב בשמה, בהתערבות בענייניה הפנימיים של אלג'יריה ובניסיון לערער את יציבותה.
בפברואר החלה אלג'יריה בהליך לביטול הסכם שירותי תעופה עם איחוד האמירויות, שנחתם באבו דאבי במאי 2013.
רכבים הנושאים פלסטינים השבים לרצועת עזה חוצים את מעבר רפיח בצד של מצרים, 19 במרץ 2026 (צילום: Amr ADEL / AFP)
כ־10,500 בני אדם יצאו מרצועת עזה מאז החלה באוקטובר 2025 הפסקת האש, לפי נתוני המעברים הישראליים שהגיעו לידי זמן ישראל.
באותה תקופה שבו לרצועה כ־6,000 בני אדם, כך שהמאזן השלילי עומד על כ־4,500 בני אדם.
מבין היוצאים, יותר מ־6,000 עזבו דרך מעבר רפיח, ואילו 4,500 יצאו דרך מעבר כרם שלום. החוזרים נכנסו דרך מעבר רפיח.
היוצאים מהרצועה מתחלקים לשתי קטגוריות: חולים ופצועים שפונו בידי ארגון הבריאות העולמי, ואנשים שיש להם זיקה למדינה שלישית – ובהם סטודנטים שקיבלו מלגות, תושבי הרצועה המבקשים להתאחד עם בני משפחה המתגוררים בחו"ל, ואחרים.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 יצאו מהרצועה 3,015 מטופלים ו־5,220 מלווים שהתלוו אליהם, ובסך הכול 8,235 בני אדם.
מכאן שמספר תושבי עזה שיצאו מהרצועה מסיבות שאינן רפואיות עומד על כ־2,300.
עיתון "הארץ" דחה את איום התביעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות תחקיר של העיתונאים שלומי אלדר ורותי יובל, שעסק בהתרעה שלפי הפרסום העביר נשיא איחוד האמירויות ואמיר אבו דאבי לנתניהו עשרה ימים לפני ה-7 באוקטובר בנוגע למהלך גדול שתכנן יחיא סנוואר נגד ישראל.
שער מוסף "הארץ" עם תחקירם של שלומי אלדר ורות יובל על ההתרעה שהעביר נשיא איחוד האמירויות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני השבעה באוקטובר. פורסם ב-8 בספטמבר 2026 (צילום: "הארץ")
במכתב תגובה ששלחו עורכי הדין טל ליבליך ונתאי צוריאל, המייצגים את "הארץ", נטען כי הפרסום הוא "תוצר של תחקיר עיתונאי מעמיק ומבוסס מקורות בעניין ציבורי בעל חשיבות עליונה". עוד נכתב כי השאלות הנוגעות להתרעות שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר ולתגובה להן נמצאות במוקד השיח הציבורי זה כשלוש שנים.
"בהיעדר דין וחשבון מלא לציבור מצד מרשך, העיתונות ממלאת את תפקידה וחושפת טפח אחר טפח של מידע לציבור", נכתב בתגובה. "מרשיי לא יירתעו מלחשוף את האמת גם בבית המשפט".
שלומי אלדר בטקס פרסי אופיר בתל אביב, 18 בספטמבר 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
ב"הארץ" דחו גם את דרישות נתניהו להסיר את הכתבה, להתנצל ולשלם מיליון שקלים "לצורכי פשרה", תחת איום בתביעה של יותר מ־2.5 מיליון שקלים. לטענת העיתון, הדרישות "מעידות על טיב פניית מרשך, שכל תכליתה היא השתקת ביקורת עיתונאית".
קטאר גינתה את ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחלק הסורי של הר החרמון המוחזק בידי צה"ל אתמול, וכינתה אותו "הפרה בוטה של ריבונות הרפובליקה הערבית הסורית, הפרה חמורה של החוק הבינלאומי ואיום רציני על הביטחון האזורי".
קטאר גם קראה לקהילה הבינלאומית לחייב את ישראל להפסיק את התקיפות הצבאיות בשטח סוריה.
בדברים שנשא מפסגת החרמון אמר נתניהו כי איראן קרובה לתבוסה, וכי ישראל "לא תאפשר לשום צבא טרור להתבסס לאורך גבולנו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו בשטח סוריה שעליו השתלטה ישראל בשלהי 2024, 9 בספטמבר 2026 (צילום: דוברות ראש הממשלה)
במשך שנים התרגלנו למדוד את הצלחתה של מדיניות הדיור בישראל במספר אחד: כמה יחידות דיור תוכננו. ככל שהמספר גדל, נדמה היה שאנחנו מתקרבים לפתרון משבר הדיור.
ואכן, המספרים מרשימים. בשנת 2025 אישרו מוסדות התכנון יותר מ־223 אלף יחידות דיור, הרבה מעבר ליעד השנתי. באותה שנה נרשמו גם כ־80 אלף התחלות בנייה, נתון גבוה מאוד במונחים היסטוריים.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"אז תגידו, מה אתם באמת חושבים על הזכות שלנו על הארץ הזאת?"
לאורך השנים שמתי לב שבכל פגישה גלויה ומוצלחת של יהודים ומוסלמים, רבנים ושייחים – מגיע בדרך כלל איזשהו רגע שבו מישהו מהישראלים עוצר את הדיון ושואל את בני השיח הפלסטינים את השאלה הזאת.
אמיר תדמור הוא יושב ראש בית המדרש היהודי מוסלמי המזרח תיכוני של רבנים ושייחים. היה בעבר דוברו של יצחק רבין. בתפקידיו במשרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה (בממשלת רבין) ריכז טיפול בפרויקטים של שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית וירדן. במשך כעשרים שנה היה היו"ר המייסד של עמותת "בני אברהם" לחינוך שלום יהודי-ערבי. כיום יו"ר שותף בית המדרש היהודי מוסלמי שרשים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אחת השאלות הקשות ביותר שאנחנו מציבים למנהיגים היא: מה אתם מתכוונים לעשות? אבל אולי יש שאלה שצריכה לבוא עוד לפניה: איזו מדינה אתם מבקשים לבנות?
תוכניות אפשר לשנות, קואליציות אפשר להרכיב ולפרק, וגם סדרי עדיפויות משתנים מול המציאות. אבל מאחורי כל החלטה פוליטית מסתתרת, במודע או שלא במודע, תפיסה של המדינה הרצויה: אילו ערכים צריכים להנחות אותה, אילו כללים צריכים לחול בה על כולנו, ואיזו חברה אנחנו מבקשים להיות.
אייל רוטפלד הוא יזם חברתי, אקטיביסט וכותב עצמאי העוסק בשאלות של דמוקרטיה, מנהיגות ועתיד החברה הישראלית. מייסד “הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי” - קהילה ציבורית הולכת וגדלה בפייסבוק. כותב על פוליטיקה, שיח ציבורי והצורך בבנייתה של תקווה ישראלית חדשה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אבל כל העובדות האלה לא מעניינות את ה'בייס', צופי ערוץ 14. מבחינתם, תן להם תירוץ טוב, וזהו. הם רק רוצים 'שהקבוצה שלהם תנצח'. מצידם, שהמדינה תלך לעזאזל. הם כבר ימצאו איך להאשים את ה'סמולנ... המשך קריאה
אבל כל העובדות האלה לא מעניינות את ה'בייס', צופי ערוץ 14. מבחינתם, תן להם תירוץ טוב, וזהו. הם רק רוצים 'שהקבוצה שלהם תנצח'. מצידם, שהמדינה תלך לעזאזל. הם כבר ימצאו איך להאשים את ה'סמולנים'.
אלה שבנו את המדינה הזו לתפארת, עד ש'הם' 'ניצחו' וכולנו הפסדנו. נהפכנו לעוד מדינה ערבית במרחב. מדינה ערבית עם שליט סמכותן ומשפחתו המושחתת, חבורת אפסים קקיסטוקרטים שאוכלים מידו, ועדה של מטומטמים שתריע לכל שטות שהוא יעשה, משל היה קוסם בקרקס.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
![שער מוסף "הארץ" עם תחקירם של שלומי אלדר ורות יובל על ההתרעה שהעביר נשיא איחוד האמירויות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני השבעה באוקטובר. פורסם ב-8 בספטמבר 2026 (צילום: "הארץ")](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/09/shaar.jpg "שער מוסף "הארץ" עם תחקירם של שלומי אלדר ורותי יובל על ההתרעה שהעביר נשיא איחוד האמירויות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני השבעה באוקטובר. פורסם ב-8 בספטמבר 2026 (צילום: "הארץ")")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו