יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, הוציא צו ארעי המורה על הסרת סרטון שפורסם הן בחשבונות הרשמיים של משרד ראש הממשלה והן בחשבון האישי-פוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצו ניתן בעקבות עתירה של עמותת "בוחרים בישראל", שטענה כי מדובר בתעמולת בחירות אסורה תוך שימוש בנכסי ציבור.

בסרטון מופיע קטע מדברי ראש הממשלה בהערכת מצב רב-זירתית עם פורום הפיקוד הבכיר של צה"ל, ובו התייחסות לניסיונות שהופעלו עליו לשחרר את החטופים במועד מוקדם מזה שבו שוחררו בפועל.

יו"ר הוועדה ציין כי הפרסום הבו-זמני של הסרטון בשני סוגי החשבונות – הרשמי והאישי-פוליטי – מעורר קושי: אם מדובר בתעמולת בחירות, אין מקום לפרסמה בחשבונות רשמיים; ואם אין מדובר בתעמולת בחירות, לא ברור מה התועלת בפרסומה גם בחשבון האישי-פוליטי. בלי להכריע בשלב זה בשאלה אם מדובר בתעמולת בחירות, הורה יו"ר הוועדה על הסרת הסרטון מכלל החשבונות, עד תום הדיון בעתירה.

הדיון בעתירה נמשך, ותימסר הודעה נוספת עם מתן ההחלטה הסופית.

הצעת חוק יסוד המכירה בלימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל הוחזרה לסדר היום של הכנסת. מוקדם יותר היום היא הוסרה ממנו ללא הסבר, וכעת מתחדשת הכוונה להעלותה להצבעה בקריאה ראשונה במליאה.

המפלגות החרדיות מקדמות את הצעת החוק כחלק מהמאמץ הרחב שלהן לשמר את הפטור הגורף משירות צבאי לתלמידי ישיבות.

ההצעה נעלמה לזמן קצר מסדר היום בצל הערכות כי לקואליציה אין תמיכה מספקת כדי לקדמה. זאת על רקע התנגדות פנימית, בין היתר מצד חברי כנסת בליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לשופטת בית המשפט העליון לשעבר עדנה ארבל, שהלכה לעולמה בגיל 82:

"מיכל ואני קיבלנו בצער רב את הידיעה על פטירתה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל. לאורך עשרות שנים של שירות ציבורי מילאה עדנה שורת תפקידים מרכזיים במערכת המשפט הישראלית, מתוך תחושת שליחות עמוקה, אחריות ומחויבות למדינת ישראל ולשלטון החוק.

"במהלך דרכה הותירה השופטת ארבל חותם משמעותי על מערכת המשפט, האמינה כי מאחורי כל תיק וכל הכרעה ניצב קודם כל אדם, ופעלה מתוך מחויבות עמוקה לצדק, לכבוד האדם ולערכי השירות הציבורי.

"אנו שולחים חיבוק חזק לבנותיה, לבני משפחתה, לחבריה ולכל מוקיריה. יהי זכרה ברוך".

שופטת בית המשפט העליון ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, הלכה לעולמה בגיל 82.

ארבל מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון בשנת 2004. היא כיהנה בתפקיד זה כעשור, עד לפרישתה לגמלאות ביוני 2014 עם הגיעה לגיל 70.

את דרכה במערכת המשפט החלה ארבל בפרקליטות מחוז המרכז, שם עבדה בין 1972 ל-1988, כאשר בארבע שנותיה האחרונות בתקופה זו שימשה כפרקליטת המחוז. לאחר מכן כיהנה כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עד למינויה לתפקיד פרקליטת המדינה בינואר 1996. במסגרת תפקידה זה שימשה אף כממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה בהיעדרו.

עדנה ארבל בבג"ץ (צילום: דוברות הרשות השופטת)

לאורך שנותיה בשירות הציבורי עמדה ארבל בראשות ועדת "פרקליטות 2000" ובראשות ועדה לגיבוש קוד אתי לפרקליטים. כמו כן, היא הייתה חברה בצוות איסוף החומר לוועדת כהן, שחקרה את אירועי סברה ושתילה, וכתבה את דוח הוועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה בעקבות חקירת המשטרה בפרשת קו 300.

לפי הודעת הרשות, ארבל השתתפה בדיונים ברומא, האג ושטרסבורג בנושא בית הדין הבינלאומי הפלילי. בנוסף שימשה נציגת שר המשפטים והיועמ"ש בוועדות שונות, ולימדה במכון לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב ובקריה האקדמית אונו.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ומנהל בתי המשפט צחי עוזיאל מסרו כי מערכת בתי המשפט משתתפת באבלה הכבד של משפחת ארבל ושלוש בנותיה. מהרשות השופטת נמסר כי הודעה נפרדת תצא על מועד הלוויה.

שופטת העליון לשעבר עדנה ארבל (צילום: דוברות הרשות השופטת)

המשטרה פענחה רק 12 אחוזים ממקרי הרצח בחברה הערבית מתחילת השנה, כך עולה מנתונים חדשים של עמותת "יוזמות אברהם", על רקע הזינוק הנמשך בפשיעה האלימה ביישובים ובערים ברחבי הארץ.

דוח שפרסם הארגון אמש מעלה כי במחצית הראשונה של השנה נרצחו 144 בני אדם בחברה הערבית. מתוכם, 140 הם אזרחים ערבים וארבעה הם תושבים פלסטינים ממזרח ירושלים, הנתונים לסמכות המשטרה אף שאינם אזרחי המדינה.

מאז פרסום הנתונים עלה מניין הנרצחים במגזר הערבי ל-147, בעקבות פיצוץ קטלני של מכונית תופת אתמול, ושני אירועי ירי נפרדים שבהם נהרגו הבוקר שני צעירים בצפון הארץ.

"לאחר העלייה החדה במספר הקורבנות בשנת 2025, הפשיעה ממשיכה להשתולל גם ב-2026", נמסר מהעמותה, "ומספר הקורבנות במחצית השנה הנוכחית גדול ממספרם במחצית הראשונה של 2025".

השנה שעברה הייתה הקטלנית ביותר אי פעם עבור החברה הערבית בישראל, שאיבדה 252 בני אדם בנסיבות של פשיעה אלימה. רובם המכריע של מקרי הרצח במגזר לא פוענחו גם ב-2025, והמשטרה הצליחה לפצח רק עשרה אחוזים מהתיקים, כך לפי הארגון.

שיעור מקרי הרצח בחברה הערבית הוכפל ב-2023 והמשיך לטפס בשנים שלאחר מכן, למעט ירידה קצרה ב-2024, בטרם הגיע לשיא חדש ב-2025.

העלייה החדה, שאירעה במקביל לתחילת כהונתו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, עוררה דאגה רבה בקרב מנהיגי הציבור הערבי. רבים מהם מייחסים את הזינוק במספר הנרצחים לאוזלת ידם של גורמי אכיפת החוק – ואף לרשלנות של ממש מצידם.

המשטרה, מצידה, טוענת כי היא עושה כל שביכולתה כדי להיאבק בפשיעה האלימה. קצינים בכירים, בהם המפכ"ל דני לוי, גלגלו את האחריות לפתחם של פרקליטות המדינה ומערכת המשפט. במקרים אחרים נטען כי לשוטרים חסרים האמצעים הטכנולוגיים הדרושים לאיסוף ראיות יעיל.