לי זה יותר נראה כמו חוסר הבנה מהותי של פלורליזם ודמוקרטיה- יש פה חשיבה מסוכנת של זה לגיטימי וזה לא לגיטימי. אמונה היא שטותית ולא יעילה כי היא לא מוכחת, והפגנה ומחאה ציבורית היא חשובה ולגיטימית. אני מודה שהפסקתי לקחת ברצינות את הכתוב ברגע שראיתי את הפסקה הבאה: "הם כמובן תמיד מתעלמים מאותם בני אדם שמבצעים את אותם "הניסים הגלויים" ומספרים לעצמם את המעשייה לפני השינה שאלוהים עשה את כל הניסים הללו." נראה שהכותב פגש אולי פארודיה של אדם דתי/חרדי מארץ נהדרת ומבסס את המסקנות שלו על סמך אותה דמות מגוכחת. ומפה והלאה הנקודה הבעייתית מובנת: הדתיים הם אינם רציונליים, ולכן הדרישה שלהם להכרה בחשיבות של התפילה בעיניהם היא פשוט לא רלוונטית. חשיבה מהסוג הזה היא מבית היוצר של אנשים בהיסטוריה שפעם חשבו שמגוחך לחשוב כי נשים הן יצורים תבונתיים, הומוסקסואליות היא מחלה מוכחת ומה הקשר של אנשים שחורים לזכויות אדם.
אין בכך חלילה להאשים את הכותב בכל הדעות הללו, אלא להדגים כי תמיד היו קיימים אנשים ששללו את הלגיטימיות של סוג אחר של אנשים, מתוך תפיסה של 'אני יודע יותר טוב ולכן אני בעל הדעה'.
אני איני אדם דתי, אבל אין בי את היומרה להגיד שהאמונה של אדם בטלה לנגד 'ההוכחה'.
בנוסף חשוב שהכותב יבין שזו היא מהותה של דמוקרטיה: מותר לקבוצה של אנשים לחשוב שהאמונה הדתית שלהם משנה וחשובה בדיוק כמו בחירות דמוקרטיות, כל עוד אין התנגשות בין השניים- כלומר, שהדת תופסת את מקומה של הדמוקרטיה; משהו שאף פעם לא קרה בקרב הציבור החרדי ואפילו ההפך- אותו ציבור הפגין את הנאמנות שלו לדמוקרטיה יותר מכל מגזר אחר במדינה- אחוזי ההצבעה בקרב החרדים היא מהגבוהים בארץ.
ההשוואה בין ההפגנות לתפילות היא לגיטימית וחשובה לא בגלל שהן דומות, אלא בגלל שהן חשובות לשתי קבוצות בחברה הישראלית באותו מידה, ואין לאף אזרח ישראלי את הזכות לקבוע מה יותר חשוב, רק בגלל שחשיבות של קבוצה אחרת היא פשוט לא חשובה לו.