מנהל מטה ההסברה המיועד, סא"ל במילואים נעם שפירא, פיקד על היחידה שהקימה את עמוד הטלגרם "72 בתולות ללא צנזורה", שביצע מבצע השפעה על אזרחי ישראל לאחר טבח 7 באוקטובר – כך דווח בכאן. לפי הדיווח, חיילת ששירתה תחת פיקודו של שפירא היא שתפעלה את עמוד הטלגרם השנוי במחלוקת.

בכאן ציינו כי הממשלה פטרה החודש ממכרז את המינוי לתפקיד מנהל מטה ההסברה הלאומי, שלא אויש מאז ינואר 2023.

אם ימונה, שפירא צפוי לנהל אגף המונה כ־18 עובדים ותקציב של כ־11 מיליון שקלים, וכהונתו צפויה להימשך כשש שנים. מנהל המטה כפוף לראש מערך ההסברה הלאומי, תפקיד שאליו מונתה באפריל השרה והשגרירה לשעבר ציפי חוטובלי.

מטעם שפירא נמסר לכאן: "במהלך שנות המלחמה, היחידה בפיקודי ביצעה אינספור פעולות איכותיות ומורכבות. כלל הפעולות סוכמו ותוחקרו, ונמצא שכולן בוצעו בהתאם לפקודות הצבא ורוח צה"ל. במהלך המלחמה זכו חיילים ומפקדים ביחידה להוקרה ותעודות הצטיינות מהדרגים הגבוהים ביותר".

סבב השיחות השבוע בין ישראל ללבנון היה הפחות פורה עד כה, על רקע תסכול הדדי מהחלטת ממשל טראמפ לכלול הפסקת אש בלבנון במזכר ההבנות שעליו חתם בשבוע שעבר עם איראן, כך אומרים לזמן ישראל גורם ממשלתי ומקור שני המעורה בנושא.

לפי שני המקורות, ישראל ולבנון התנגדו שתיהן לרעיון, בטענה שהוא פוגע במטרת הערוץ בין שתי המדינות שוושינגטון הקימה באפריל – שנועד במיוחד למנוע מאיראן לשמר את השפעתה על חזבאללה ועל לבנון.

לדברי הגורם הממשלתי, הכעס הישראלי על וושינגטון גרם לכך שישראל פחות נוטה להיענות לבקשות האמריקאיות להתחיל להסיג חלק מכוחותיה מדרום לבנון.

לבנון, מנגד, סבורה כי עליה לנקוט קו נוקשה יותר במשא ומתן עם ישראל כדי לסתור את הרושם שלאיראן יש השפעה רבה יותר ממנה על הנעשה בשטח לבנון, מסביר המקור המעורה בנושא.

בהתאם לכך, ממשלת לבנון הציגה מפות לנסיגה מוצעת שהן נרחבות בהרבה ממה שישראל מוכנה לקבל בשלב זה – שגם כך היה מועט מאוד, בשל הלחצים הפוליטיים שעמם מתמודדת ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מוסיף המקור.

ארצות הברית קיוותה כי השיחות, שנמשכות שלושה ימים ואמורות להסתיים ביום חמישי, יסתיימו בהכרזה על תוכנית פיילוט שבמסגרתה צה"ל ייסוג מאזורים קטנים בדרום לבנון ויוחלף על ידי צבא לבנון, שיופקד על פירוק תשתיות חזבאללה שנותרו שם.

ואולם בשלב זה התפתחות כזו נראית פחות סבירה, אומרים שני המקורות לזמן ישראל.

דובר מחלקת המדינה לא מסר תגובה מיידית לבקשת תגובה.

בוונצואלה הוכרז מצב חירום לאחר שתי רעידות אדמה חזקות שפקדו את המדינה, הראשונה בעוצמה 7.2 והשנייה בעוצמה 7.5, שמוקדיהן היו כ־160 קילומטרים ממערב לבירה קראקס. הרעידות גרמו לקריסת מבנים בבירה ובאזורים נוספים, ואחריהן נרשמו כמעט שני תריסרי רעידות משנה.

הנשיאה בפועל דלסי רודריגס הודיעה על מצב החירום בטלוויזיה הממלכתית והביעה תנחומים למשפחות ההרוגים, אך לא מסרה מספר רשמי של קורבנות או פצועים.

מאמצי החילוץ נמשכים, נזק משמעותי דווח גם בתשתיות, ונמל התעופה סימון בוליבר במאיקטיה, הסמוך לקראקס, נסגר בעקבות הפגיעה.

אזרחים מול ההריסות לאחר רעידת אדמה בבירת ונצואלה קראקס. 24 ביוני 2026 (צילום: Manaure QUINTERO / AFP)

משמרות המהפכה של איראן הודיעו כי מעבר בטוח במצר הורמוז אפשרי רק דרך נתיבים שקבעה איראן, וכי נתיב חדש שהוכרז ללא תיאום עמה אינו מקובל ומהווה סיכון בטיחותי.

משמרות המהפכה אמרו כי ינקטו צעדים נגד כלי שיט שלא יעמדו בדרישות.