נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, מסיים בימים אלה קדנציה ראשונה. בשבוע שעבר נודע שההחלטה על קדנציה שנייה תתקבל לאחר החגים. אין ספק שמכל פעולות הנגיד בקדנציה המסתיימת, הבולטת ביותר היא סדרת העלאות הריבית של השנה האחרונה. רבים אף רואים בה את הסיבה לכך שעליית מחירי הדירות שנמשכה שנים נבלמה סוף סוף, ואף מדדי המחירים לצרכן של חדשים האחרונים אף מראים ירידה קלה.

בתיאוריה, זה מאד הגיוני – עליית הריבית מייקרת את העלות לקונים, אז הם מבקשים לקנות פחות, והמחיר יורד. ויש גם סמיכות זמנים – ירידת המחירים באה אחרי עליית הריבית.

ד"ר ישי מעוז הוא מרצה בכיר לכלכלה באונ' הפתוחה.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.