כשהיה ג'נוסייד ברואנדה הכחשתם? כשבבלקן מיליציות של מילושביץ ותומכיו רצחו אלפי בוסנים חפים מפשע (הרבה פחות ממספר הקורבנות החפים מפשע ברצועת עזה), הכחשתם? האם תכחישו שהטורקים העותמאנים חוללו רצח עם בארמנים? תנו לי לנחש שלא. כשמישהו מכחיש את שואת היהודים ע"י הנאצים ועוזריהם יימח שמם וזכרם אתם מיד נזעקים-ובצדק. ומה לגבי שואות אחרות? פחות נחשבות? למה, כי אנו העם ה"נבחר"? עם נבחרא! מתכחשים לעובדה שישראל הורגת עשרות חפים מפשע מדי יום ביומו! משפחות שלמות, בני אדם שלא חטאו ולא פשעו! רוב הקורבנות חפים מפשע, המוני ילדים, נשים, קשישים. כולם "מחבלים"? כולם חמאס? מה יש, העובדות היבשות קשות מדי? אז כדי להרגיש טוב עם עצמכם ועם מצפונכם אתם מספרים לעצמכם שקרים מתועבים? ממשיכים לדקלם את המנטרה השקרית והמגוחכת להחריד של "הצבא הכי מוסרי בעולם" ושאר הבולשיט? או לרוץ אוטומטית להתקרבנות הרגילה, "כל העולם אנטישמי". לא, לא כל העולם אנטישמי. פשוט, מה לעשות, כשהעולם רואה ג'נוסייד הוא קורא לילד בשמו. וגם אתם, אם הייתם רואים ג'נוסייד בפינה אחרת של העולם, לא הייתה לכם שום בעיה לומר זאת. אז תמשיכו להתכחש. זה לא משנה ולא ישנה דבר. ישראל עושה ג'נוסייד ברצועת עזה. נקודה. כל העולם מזמן יודע, כל העולם מזמן רואה. כמה שיתאמצו שופרות הדיקטטורה הפאשיסטית הלאומנית והגזענית, את המציאות אף אחד לא יוכל להעלים. החרפה המוסרית לא תימחה לעולם. ילדיכם ונכדיכם ישאלו אתכם מה עשיתם כשכל זה התחולל. כיצד תשיבו להם? איך תוכלו לחיות עם עצמכם? לא ידענו? שקר וכזב!!! ידעתם ועוד איך!!! אי אפשר לא לדעת בעולמנו בשנת 2024. האמת הפשוטה היא שלא רציתם להודות בזה, לא רציתם להתייצב מול האמת המזוויעה הזו. אל תתפלאו לרגע אחד שמשווים אתכם לעמים אחרים מתקופות אחרות בהיסטוריה. אין שום הבדל.
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם



























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם