אלא אינם ימים קלים להיות אזרח אמריקאי: יותר משני מיליון חולים בקוביד-19, קרוב ל-120000 מתים, משבר כלכלי שרק צפוי להחמיר בחודשים הקרובים, מחאה נרחבת נגד אלימות המשטרה והפליה גזעית ממוסדת, ממשל פדרלי שאינו מתפקד, וכמובן נשיא שכל מה שהוא נוגע בו נהרס.

התמונות ששודרו ברחבי העולם של מפגינים מתנגשים בכוחות שיטור ושל ביזה מחנויות יצרו רושם, שארה"ב הולכת בדרכה של ברית במועצות ומתפרקת לגורמים. המציאות, עם זאת, שונה. אין ספק שארה"ב עוברת משבר חריף, אבל היסטוריה נוצרת מרגעי משבר, כשהסדר הישן אינו מתאים יותר לרוח התקופה, וכשהבנה חדשה של המציאות פותחת אפשרויות לשינוי המתבקש. בכל הקשור למתח הגזעי בארה"ב השינוי שבאוויר הוא בשורה ענקית.

ד"ר ברק מנדלזון הוא ראש החוג למדע המדינה בהברפורד קולג׳. בין תחומי המחקר שלו אל-קאעדה והתנועה הג׳יהאדית, טרור, שחקנים לא-מדינתיים חמושים ומדיניות החוץ של ארה״ב. יליד ישראל, תושב ארה״ב, נשוי, אב לשלושה כלבים ולתינוק בדרך. כתב שלושה ספרים (האחרון: Jihadism Constrained: The Limits of Transnational Jihadism and What It Means for Counterterrorism) ועשרות מאמרים. גאוה מקצועית: מצוטט בהרחבה במגזין של דאעש באנגלית תחת הכינוי ״היהודי ברק מנדלזון״.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.