אריה בן דוד
הזמן של
אריה בן דוד

אריה בן דוד הוא יזם חברתי עסקי ויו"ר Shareitt

משבר כהזדמנות לבנייה מחדש של החברה והכלכלה

המשבר הכלכלי-חברתי שהקצין בעקבות אירועי הקורונה היה כאן כבר לפני כן, כמו חיכה במארב לאירוע כמו זה שאנו בתוכו שיחשוף אותו. המילה "משבר" פירושה ביוונית 'נקודת מפנה', ובעברית, "משבר" הוא המקום שבו נוצרים חיים חדשים: כיסא היולדת (אישה יולדת נקראת "יושבת על המשבר").

עלינו לייצר שיח אמיץ ויצירתי לאיתור והנגשת פתרונות עדכניים ויישומם למען התנהלות כלכלית-חברתית ומוניטרית חדשה. החדשות הטובות הן שיש פתרונות, שחלקם נוסו או כבר מיושמים בעולם.

האתגרים והתחומים בהם אנו מציעים לפעול:

התמודדות עם החובות הגבוהים של משקי הבית והעסקים ללא יצירת אינפלציה – ראה בהמשך פרוט של תפיסת ה-UBI (Universal Basic Income);

הרחבת התקציבים ללא הגדלת חובות למען יצירת צמיחה ושגשוג במקום מיתון;

יישום מודלים כלכליים חברתיים עדכניים כגון אג"חים חברתיים המפנים משאבים שאינם מנוצלים להתמודדות עם צרכים רבים שאין להם מענה כרגע. למשל בתחום החינוך, הבריאות והפשיעה לדוגמא. ראה בהמשך.

ובמיידי:

השקעה בישויות שעשויות בחלקן להניב רווחים גדולים מצד אחד, וגם לייצר מוצרים שהם לתועלת החברה הישראלית. בגישה המבוססת על 'מולקולות' שהן "חברות קטנות" או פרויקטים לאומיים גדולים. מספיק אחד שמושך אליו אלפי מומחים ועובדים מסוגים שונים בנוסח נאס"א או הגנום האמריקאים, כשבישראל סדר הגודל יהיה קטן יותר.

ישראל יכולה להפיק פרויקט לאומי מרתק בנושא הבינה המלאכותית, או לחילופין או במקביל פרויקט לאומי בתחום הביו-גנטי וכן עוד רעיונות רבים, כולל רעיונות המתמקדים בשירותים הניתנים בבתי החולים ואף מערכות רובוטיות שיתגברו אחיות וסייעות וכן הלאה.

החברות החדשות יקומו על בסיס טכנולוגיות בפיתוח במסגרת מפא"ת (גוף הפיתוח והמחקר של משרד הביטחון), ובמסגרת המרכז לחדשנות במשרד הכלכלה, במערכת החינוך (הפרוט בהמשך המאמר), כמו כן מיזמים מתוך אשכול פרויקטים אפשריים במכון וולקני (בהקשר ביולוגי וביוגנטי) וכן במרכזי מחקר ביולוגיים נוספים בישראל – כולל מרכזי מחקר אוניברסיטאיים (רחובות, חיפה, באר שבע ותל אביב), אשכול פרויקטים חקלאיים, וכן אשכולות פרויקטים גדולים יותר.

להערכתנו, עם משאבים מתאימים וניהול המובל על ידי יזמים ומנהלים בעלי ניסיון, ניתן יהיה לבנות את התשתית ההכשרתית וההסבתית הנדרשת ולהקים חברות חדשות ואיכותיות בפרקי זמן קצרים יחסית, כשחלקן עוסקות באותם נושאים, באותה טכנולוגיה ואולי (בתחילת הדרך) אפילו באותם המוצרים.

העובדים החדשים בהן יהיו בעלי ידע וניסיון מוקדם, אבל יהיו גם כאלה שיעברו הסבות מקצועיות אינטנסיביות ומהירות על חשבון המדינה. נראה שכך ניתן יהיה להעמיד על הרגליים אלפי חברות קיימות. רוב החברות יעסקו בפיתוח שירותים אוטומטיים שיאפשרו פתיחת מסעדות, חנויות, ואפילו בתי חולים אוטומטיים. האוטומציה תבוא לידי ביטוי בפיתוח מלצרים רובוטיים, מטפלים רובוטים, ועוד הרבה סוגי שירותים שיעברו לעולם הרובוטי.

אלה שנהנו למלצר כדי לממן לימודים, למשל, ימצאו את מקומם בחברות אלה, אם כקבוצות ניסוי או קבוצות אפיון וכיוצא בזה. כלומר, חלק מהשירותים שהכרנו יעברו לעולם חדש. זאת אחת הזוויות החדשניות ביותר שייוולדו מן המגפה. זוויות שהיו מתממשות בכל מקרה במעלה ציר הזמן, הן תואצנה עתה עקב הצרכים הדוחקים.

כך ניתן יהיה לאייש תוך מספר חודשים מהיום אלפי חברות חדשות ודינאמיות שיעסיקו מאות אלפי עובדים, רובם "חדשים" וחלקם "ותיקים". חברות אלו יצרכו שירותים ומרכיבים בסיסיים שונים שימשכו עוד מספר עשרות אלפי מקומות עבודה, כך שניתן יהיה לחתוך את "אסון האבטלה" המתרחש לנגד עינינו בדרך מהירה ואפקטיבית, ובנוסף להפוך אולי ל"אור לגויים" שלצערנו רואים בנו לאחרונה לא פעם את ההפוך מכך.

מערכת החינוך

נושא החינוך הוא הזועק ביותר לחדשנות מתודית (פדגוגית) וטכנולוגית כאחת. אין הזדמנות גדולה יותר מאשר ימים אלה כדי להפוך ולחדש את מתודולגיית ההוראה, ולו רק בשל האילוצים שנוצרו במשבר הקורונה.

עיקר הפיתוח אמור להתמקד ביכולת להפיק שיעורים המשלבים את האנושי והאפקטיבי עם המרכיב הטכנולוגי של "שיעורים מרחוק". נקודת מפתח היא העובדה שדרכי הלימוד שבהן יש אינטראקציה אנושית מביאות לאיכויות לימוד גבוהות יותר כאשר גם הרצון, העשייה והרגש מעורבים בתהליך, בעוד ה"זומיזציה" החד-ממדית לא נותנת מענה לצרכים האנושיים השלמים ואינה בשלה טכנולוגית. לכן מחקר חדשני המשלב את הטכנולוגי, המדעי. הפסיכולוגי הפדגוגי והיצירתי יכול להביא פתרונות של אקוסיסטמות פורצות דרך.

נדרשות מערכות שניתן יהיה להעביר דרכן שיעורי מתימטיקה ופיסיקה ומדעים – שהופקו מראש על ידי מרצים בכירים מהאוניברסיטה ומהמרחב התעשייתי, ובהדרכה פדגוגית של אנשי מערכת החינוך, כשהשיעורים מתבצעים אמנם מרחוק – אבל נחלקים לחלקים קצרים שבחלקם השיעור המוקלט וההנחיות מועברות בדרך שמייצרת הפעלות ומשימות בחיים עצמם, כולל סיעורי מוחות בין התלמידים ועם המורה על מה שנלמד באותו השיעור, ובעיקר מה שנלמד בפעילויות עצמן.

לדוגמה: שיעור כמו משוואה ריבועית יכול להתחלק לחמישה שיעורים קצרים, כשכל שיעור מתמקד בתת נושא של מהות המשוואה, פתרון המשוואה וכיו"ב, וכל קבוצה מכינה אחד מהם ואז מלמדת את האחרים.

הפעילויות והשילובים יעשו בחלקם בעבודה בקבוצות קטנות שיכולות להיפגש גם במקומות שאינם בהכרח בית הספר, לערב בני משפחה וחברים אחרים בתהליך ביצוע המשימות כשבמרכזו הילדים הם אלה שמלמדים את חבריהם ואז החברים מלמדים את שאר חברי הקבוצה. התכניות תתבססנה על התובנות שתיארו אדגר דאל ואחרים:

"אנו זוכרים 10% ממה שאנחנו קוראים, 20% ממה שאנחנו שומעים, 30% ממה שאנחנו רואים, 50% ממה שאנחנו רואים ושומעים, 70% ממה שאנחנו משוחחים עליו עם אחרים,80% ממה שאנחנו חווים בעצמנו, 90% ממה שאנחנו מלמדים אחרים".

retention

המערכת הכלכלית-חברתית והמוניטארית

כשמתבוננים על תהליכי יסוד בבניית הכלכלה, החברה והסביבה בישראל כ"סטארט-אפ ניישן" בולטים שלושה שלבים מרכזיים שהתחילו אפילו בתקופה שקדמה להקמת המדינה.

  1. "סטארט-אפ אידיאולוגי ערכי שהביא מודלים חברתיים-סביבתיים חדשניים", קיבוץ הגלויות, והקמת מודלים קהילתיים התיישבותיים חדשים כמו הקיבוצים והמושבים לדוגמא ויישוב הארץ שנעשה בעמל כפיים רב ומתוך הקרבה אישית גדולה, למען הבטחון, התקומה ובניית הבסיס החקלאי, התעשייתי והתרבותי.
  2. "סטארט-אפים של היי טק שבהם היצירתיות מופנית לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים" שבהם היזמים המצליחים עושים בד"כ אקזיט, מרוויחים מיליונים ומוכרים את הנכסים החוצה.
  3. הזדמנות להפוך את הדפקט לאפקט ואת המשבר לנקודת מפנה אמיתית שבה היצירתיות תופנה לחבר את השתיים הראשונות ולבנות "סטארט-אפים שבמרכזם מודלים ערכיים משלבי חדשנות חברתית, סביבתית, חינוכית, בריאותית וכלכלית בעזרת טכנולוגיות פורצות דרך" שיעזרו לייצר שינוי שבמרכזו מעבר מכלכלה שהאנשים משרתיה לכלכלה שמשרתת את האנשים.

אתגרים ותחומים בהם אנו מציעים לפעול:

התמודדות יסודית עם החובות הגבוהים של משקי הבית והעסקים ללא יצירת אינפלציה – ראו בהמשך פרוט של תפיסת ה-UBI (Universal Basic Income), בין השאר בעזרת הצעתו של מילטון פרידמן אליה חוזרים יותר ויותר כלכלנים בכירים: הזרמת "כסף הליקופטר" כ-UBI, ובנוסף השקעות לפיתוח עסקים כשחלק מהכספים מופנה להורדת החובות.

יש לזכור שמעל 90% מכלל הכסף במערכת נוצר כחוב – "אשראי" במילה יותר "אסתטית" -וברגע שמזרימים כספים שעוזרים למשקי הבית ולעסקים הקטנים להחזיר את החוב שלהם, אז הכסף הזה שנוצר "בפעולה חשבונאית על מחשבי הבנק" נעלם מהעולם כשההלוואה משולמת ולכן משתפר מצב תזרים המזומנים. ואז, לא רק שלא נוצרת אינפלציה אלא שאפילו יורדת כמות הכסף שבמערכת. עד כמה מצב החובות עגום ודורש טיפול מיידי ניתן לראות מהשוואה של מספר נתונים ביחס למדינות אחרות:

כך, לדוגמה, בעשור האחרון עלו חובות משקי הבית בכ-300% (עוד לפני אירועי הקורונה) ובחודשים האחרונים זה החריף בקיצוניות, ו"המינוס" המעמיק הזה שוקע לתוך תהום שממנה יהיה קשה לרבים לחזור.

ישראל היא במקום השמיני בעולם ביוקר המחייה, הרחק מעל ארה"ב, גרמניה, צרפת, הולנד, שבדיה ועוד, שהן הרבה יותר זולות. למרות זאת, השכר הממוצע בארה"ב הוא כ- $43,000 ובישראל כ-$29,000.

גם בפערים אנחנו "מצטיינים" ומובילים את הטבלה בהפרש ענק. לדוגמה, הפער בין הכנסה ממוצעת של עשירון תשיעי לראשון הוא אצלנו פי שניים מהממוצע של ה-OECD ובפער של 50% יותר מארה"ב, פי שלוש מאיטליה, מדנמרק ומשבדיה. בקיצור, עם הכנסה הרבה יותר נמוכה, מרקיעים אצלנו חובות אסטרונומיים, כדי לקנות במחירים מופקעים.

במסווה של "כלכלה יציבה" עם מדדים מרשימים שהיא "דוגמה לגויים" ודירוגים בינלאומים בהם מתגאים המנהיגים שלנו – וגם השקל שלנו היה יציב וחזק בעשור האחרון יותר מכל מטבע מוביל בעולם – אך אין זה תורם לחיזוק הייצוא.

גידלנו 'מפלצת חברתית' עם מיליוני אנשים עניים או על גבול העוני שחלקם עדיין לא הפנימו שהם עניים כי היו רגילים להיות "במצב בסדר" – "לקחו עוד הלוואות בריביות אטרקטיביות", הגדילו את המינוס ואמרו "סבבה", בסוף "יהיה טוב", ואז בא המשבר האחרון ומבהיר לכולנו, שאם לא נעשה משהו מהיר ומדויק, אז הסוף דווקא "די רע". החדשות המעודדות הן שיש פתרונות מצוינים, צריך רק להעיז, להיות חכמים וללמוד גם מאחרים.

להלן סקירה של מספר פתרונות כאלה:

ספרד

בספרד החלו ליישם באפן מודרג את פתרון ה-UBI שמשמעותו העברת כסף לכל מי שזקוק לכך, באופן מיידי וללא חקירות והשפלות מיותרות. התשלום החודשי הוא בהיקף של 1,015 אירו לחודש באופן קבוע, למשך זמן בלתי מוגדר – כולל אחרי שמגפת הקורונה תיעלם.

התהליך הזה החל ב-15 ניוני השנה, ורבים מהכלכלנים בעולם מצפים בסקרנות לתוצאותיו. בין השאלות העולות, האם הסיוע יצמצם את ממדי העוני, ובעיקר את ממדי הסימפטומים של "העוני". התכנית אמורה לספק את הכסף ל-850,000 משקי בית, שהם מיליוני בני אדם.

גרמניה

בית המשפט בגרמניה קבע בשלהי 2019 כי כל אדם יקבל הכנסה בסיסית המכסה את העלויות הבסיסיות של מזון, מגורים וטיפולים רפואיים ללא תנאים וללא צורך להצדיק עצמו או להוכיח שהוא מחפש עבודה. הסכום שנקבע הוא 1,120 אירו (דומה לספרד).

רשת בטחון זו מכסה את כולם, לא רק את מחפשי העבודה המובטלים אלא גם קשישים, אנשים חולים, כאלה שנאלצים לטפל באחרים, או מוגבלים מסיבות אחרות. והיא גם מונעת אין סוף פרוצדורות אדמיניסטרטיביות ומשרדי ממשלה מנופחים.

חלק מהמימון מגיע ממערכות סוציאליות שהיו קיימות אך הגישה עכשיו איננה "תוכיח שאתה מסכן אז נרחם עליך וניתן לך", אלא גישה מעצימה: כמו שהציפור מקבלת את צרכיה הבסיסיים מבלי שתצטרך לשלם משכנתה לעץ כשהיא בונה בו את קינה, כך אתה כאדם שהוא חלק מקהילת בני האדם זכאי לחיים ראויים ובטוחים ובריאותך הפיזית והנפשית תהפוך אותך גם לאדם שמשתלב ותורם לחברה מבחירה ולא מכפיה.

בישראל כיום מקבל אדם וותיק (נכון ל- 1.1.20) קצבת זקנה של 1,558 ש"ח ומזה מנקים לו 200 ש"ח ביטוח לאומי. מדובר בסכום נטו שהוא הרבה פחות ממחצית ממה שמשולם לכל אדם בגרמניה ללא קשר למצבו וסיבותיו.

ישראל

למרות שעלות המחייה כיום גבוהה בהרבה מזו שבגרמניה וההכנסה הממוצעת היא הרבה יותר נמוכה, אנחנו מציעים שההכנסה הבסיסית של כל אדם (ללא צורך להצדיק ולהוכיח) תהייה 5,000 ש”ח לחודש.

"מס הכנסה שלילי" ה-NIT (Negative income tax ) שמשמעותה – הוספת "מס הכנסה הפוך" להשלמת ההכנסה המתקבלת. כלומר, אם עובד מקבל 5,000 ש”ח ממעבידו, המדינה תגדיל את הכנסתו ל-7,000 ש”ח במקום להוריד מההכנסה הזאת מס.

אנגליה

 הרחבת התקציבים ללא הגדלת חובות למען יצירת צמיחה ושגשוג במקום מיתון דכדוך. באנגליה כמה אנשים טובים, אמיצים ובעלי יושרה, התכוננו כבר כמה שנים בבנק המרכזי למשבר הבא שאכן הגיע ותפס אותם מוכנים.

בכירי הכלכלנים הבריטים יצרו את האווירה החדשה – ביניהם אדאיר טרנר, שהיה מנהל שוק ההון; פרופסורים לכלכלה מובילים בחשיבתם העצמאית כגון ריצ'רד וורנר וסטיב קין (אוסטרלי במקור שעבד הרבה שנים באנגליה); ומרווין קינג, הנגיד האגדי של הבנק המרכזי האנגלי שהודה לקראת סיום שירותו: "יש הרבה דרכים לניהול מוניטרי של כלכלת המדינה והעולם, אך השיטה הקיימת היא ללא ספק הגרועה ביותר".

אפילו מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של הפייננשל טיימס, יצא בגלוי בקריאה לשנות את השיטה והצביע על "פוזיטיב מאני" ועל "תכנית שיקגו" ככיוונים חשובים לפתרון מערכתי. לאחרונה כתב וולף ש"השאלה היא כבר לא 'אם', אלא 'איך'".

מצוידים בכל הידע והתמיכה הציבורית שהוכנה בשנים האחרונות, הם החלו מיד להזרים כסף נטול חוב אל משרדי הממשלה שדרכם זורמים הפעם תקציבים ישירים המגיעים אל הכלכלה הריאלית ואל העמותות והאנשים שבאמת זקוקים. וכך, יש פתאום תקציבים גדולים לחינוך, לבריאות, לחקלאות, לתשתיות, לסביבה ולעיריות ובקיצור – כלכלה שמשרתת את האנשים.

בנוסף, הם השלימו כמעט את הכנת הייצור של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי שהוא נטול חוב ובכוחו לזרום לכלכלה ללא הגבלות חיצוניות ולהביא עימו שפע ומדיניות מוניטרית אפקטיבית.

יישום מודלים כלכליים חברתיים עדכניים כגון אג"חים חברתיים המפנים משאבים שאינם מנוצלים להתמודדות עם צרכים רבים שאין להם מענה כרגע. ניגע כאן בתחום החינוך, הבריאות והפשיעה לדוגמה, אך פתרונות שורשיים קיימים בכל תחום אחר והם דורשים קידום חקיקה ורגולציה המעודדות ומתגמלות חדשנות ויזמות ותיעדוף תקציבי הולם.

ניקח, למשל, את התופעה המדאיגה של כמות עצומה של ילדים המקבלים את תרופת הריטלין. מרכיבים דומים של התרופה פותחו בין השאר עבור חיילים שסבלו "מבעיה רגשית" והיה קשה להם לירות ולהרוג אנשים אחרים. התרופה עזרה להם להיכנס לפוקוס, לנטרל את רגשותיהם ואז הם יכלו להרוג אחרים בלי להרגיש לא טוב… ניתן לומר בכאב: "ממש תרופה קטלנית", וזה מה שאנחנו נותנים למליוני ילדים…

במחקרים שנעשו, נמצא שאפשר להקטין ב-75% את כמות הילדים שזקוקים לתרופה על ידי פעילות ספורטיבית נמרצת למשך רבע שעה לפני תחילת הלימודים בבוקר ואח"כ באמצע היום…התארגנות קטנה של הורים ותיאום עם המורים, יכולה להשיג זאת ולחסוך גם כספים וגם בריאות ואיכות חיים לילדים שנפשם שוב תרגיש בבית בגופם הקטן.

ניתן לדוגמא גם ליצור אג"חים חברתיים עבור אסירים משוחררים. ידוע שאם משתחררים מבתי הכלא בישראל 2000 אסירים כ 1000 מהם חוזרים לבתי הכלא. עלות שנתית של אסיר חוזר היא 100 אלף ש”ח. כלומר עלו שנתית כוללת של 100 מליון ש”ח בגין האסירים החוזרים. מוצע, כדוגמא, שהתקציב הזה ישמש לשיקומם כשהם מחוץ לכלא (ולא כשהם חוזרים אליו), וכך אולי "להציל" חלק מהם ולהשיבם לחברה ואל משפחותיהם.

חיים אסא היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

אריה בן דוד הוא יזם חברתי עסקי ויו"ר Shareitt

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,933 מילים
כל הזמן // יום שישי, 18 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ערב התשפ"א, כשנדמה שהכול מסביב קורס, זהו זמן טוב להצטער על סגירת נציבות הדורות הבאים בכנסת לפני עשור בדיוק - אותו גוף שהיה אמור להביא אותנו קצת יותר מוכנים להתמודדות עם המשבר הנוכחי ● דעה

עוד 647 מילים

היה לו מבט מטומטם בעיניים

ארצ'י מקגאוון היה אחד מאלה שיכולים להשתתף בכנס ההקמה של חזית הסתמיים עלי אדמות. לא סתם להשתתף, אלא לשבת בשולחן צוות ההקמה. האסון הגדול שלו הוא, שהוא לא בחר את זה. הוא נולד לזה. לינצ׳בורג במחוז מור בטנסי היא מקום כל כך נידח שאפילו מי שחי בה, לא בטוח שהיא קיימת.

והאמת שארצ׳י היה יכול לנהל חיים ריקים למדי כמו כל אחד מתושביה אילולא אותו בוקר. העובדה שזה היה סוף אוגוסט והבוקר היה חשוך, לא הפתיעה אף אחד מיושבי ״סטייב אנד סטון״. להפך. זה היה נראה להם מוזר שהשמש בכלל זורחת על חור תחת כזה.

ארצ׳י היה יכול לנהל חיים ריקים כמו כל אחד מתושביה אילולא אותו בוקר. העובדה שהיה סוף אוגוסט והבוקר היה חשוך, לא הפתיעה אף אחד מיושבי ״סטייב אנד סטון״. להפך. נראה להם מוזר שהשמש זורחת על חור תחת כזה

ארצ'י בעט את דלת הדיינר הישנה, להתענות עם עוד קפה מימי ודונאט גרוע בדרך לעוד יום עבודה. והוא עוד היה אחד מבני המזל. הייתה לו עבודה. לא סתם עבודה, ארצ'י מקגאוון היה פקיד תשלומים בכלא המקומי. אחד מאלה שמקבלים משכורת בכל סוף שבוע. כלומר, משכורת מעיסוק חוקי בכל סוף שבוע. הוא הניד את ראשו העייף משבוע של משמרות אינסופיות להלן, שתמיד הייתה שם. ארוחת הבוקר העצובה בעולם חיכתה לו כבר. הלן יודעת. אבל הפעם היה בונוס. העיתון.

כמה דקות אחרי, כשהדונאט מהיום התיידדה עם ארוחת הערב של אתמול, הוא כבר היה בדרושים. כן. זה עיתון דק. מקומי. פלא שבכלל כתוב בו משהו חוץ מהתאריך. פתאום ראה את לוגו מקום העבודה שלו. ל"פרנקלין קאונטי ג׳ייל״ דרוש מוציא להורג.

המוח המצומק שלו התחיל לעבד מידע. הוא הכיר טוב את בן א׳והר. ״התליין החייכן״. הוא שילם לו את המשכורת. וזאת הייתה חתיכת משכורת. בן התחיל להוציא להורג עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת. אז עוד תלו. אבל מאז? חשמל, כיתת יורים, זריקת רעל. עשרות אנשים ובן תמיד חייך. ברור. הג'וב הטוב בעולם. רוב היום שיכור במשרד ופעם בכמה זמן, מגיעה הוראת ביצוע גזר דין ואז הוא הכוכב. המשכורת הכי גבוהה בכלא על הכי מעט עבודה. ״יש לו יכולת להכיל הרג ולא להיות מושפע מזה״ היה המשפט הקבוע של ברני ג׳יימס, מפקד הכלא, והיה נדמה שאם רק היה אפשר הוא היה בונה פסל שלו ברחבת הכניסה של הכלא מרוב הערצה.

ארצ'י ידע שבן מבוגר אבל לא תיאר לעצמו שזהו. התליין יוצא לפנסיה. אולי יתחיל להוציא להורג דגים באגם? הוא גיחך לעצמו. ואז התעשת. ״זה חייב להיות שלי. בעוד חמישים שנה, כשיגיע תורי לצאת לפנסיה, כולם יזכרו את ארצ'י מקגאוון בדיוק כמו שכל ילד בלינצ׳בורג יודע מי זה בן א׳והר״ (טוב, זה היה האיום החביב על הורים לילדים סרבנים). מצד שני, הוא פקיד תשלומים. מה לו ולזה? מי בכלל ייקח אותו בחשבון? הלוזר שחי בתוכו והיה רגיל לוותר מהר, איים לעשות את זה גם הפעם, אבל בשנייה נדירה שכמה תאים אפורים שלו עבדו יחד, הוא ידע מה יביא לו את התפקיד.

בן התחיל להוציא להורג עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. אז עוד תלו. אבל מאז? חשמל, כיתת יורים, זריקת רעל. עשרות אנשים ובן תמיד חייך. ברור. הג'וב הטוב בעולם. רוב היום שיכור במשרד ופעם בכמה זמן מגיעה הוראת ביצוע גזר דין

ארצ'י צלצל למנהל משמרת הבוקר.

״היי ג'ק, תודיע לכל מי שצריך לקבל היום כסף שאני חושב שהסרטנים שאכלתי אתמול בלילה רוצים לחזור לשחות בים״.

התניע והביתה. רק אחרי שווידא שדלת המוסך באמת סגורה לגמרי, הוא הרים מרצפת רופפת ושלף ארגז עץ מבהיק. ארגז שכולו, מצפון לדרום, לא התאים לסביבה הסרוחה. ידיות ניקל מבריקות, קטיפה כחולה ואבזמי מתכת ועור שהידקו אליה חרב בעלת להב רחב במיוחד. להב שצידו האחד חד כל כך שאפשר להידקר רק ממבט ומצידו השני משונן, כי לפעמים צריך לפרוס אחרי ששוחטים.

החרב שימשה אותו בדרך כלל לבתר חזירי בר עבי בשר מסנטווד. אבל לא עוד חזירי בר. באחד הלילות הארוכים וחסרי השינה שמע ארצ׳י את סדרת ההרצאות של ג'ניפר מריל, מנטורית שהעריץ.

״אם אתם רוצים שישימו לב דווקא אליכם, אתם צריכים לעשות משהו שלא עשו לפניכם״.

הוא שמע את המשפט נצעק בתוכו והלב שלו התחיל לרוץ. הדם זורם. ארצ'י שלח את אצבעותיו השמנוניות אל אבזמי המתכת, שחרר את רצועות העור וסגר יד על הידית שלה שהייתה יצירת אמנות, סגסוגת מתכות ועור דב שאביו צד פעם כרוך מסביבה. הוא עצם את עיניו. לקח אוויר מלוא הריאות אוויר טחוב והרגיש את המגרעות המיוחדות לכל אחת מהאצבעות. מגרעות שהקנו לחרב אחיזה מושלמת.

הוא לקח אותה, אימץ אותה אל ליבו כל כך צמוד עד שחש את קור הלהב מבעד למדי הכלא העבים. הוא ידע שיש לו את זה. הוא ידע שהתפקיד יהיה שלו:

״היה לנו הכל כאן. תלו, חישמלו, חנקו, ירו, הזריקו. הכל. אני אהיה ארצ'י מקגאוון. אני אשחט נידונים למוות. אני אכנס להיסטוריה של העיירה המזויינת הזאת. ילדים ילמדו עליי. נשים יפנטזו עליי. גברים ירצו להיות ארצ‘י מקגאוון, השוחט מלינצ׳בורג״.

את המשפט האחרון הוא כבר צרח באקסטזה, התרומם ממקום מושבו בהתלהבות והניף את החרב אל על בלי לשים לב שהמרצפת שהזיז כדי לשלוף את הארגז, חסרה.

״היה לו באמת מבט מטומטם בעיניים, אבל לא חשבתי שעד כדי כך מטומטם שימצאו אותו מת עם חרב תקועה בתחת״,

אמרה בוקר אחרי הלן בדיינר. אבל ארצ'י מקגאוון ניצח. ועד היום הוא אחד מבניה הזכורים של לינצ'בורג.

״הלימודים הם הדבר החשוב ביותר שיש לכם בשלב זה של חייכם״ היה הנאום האחיד בכל כיתות בית הספר היסודי בעיר בכל ראשון בספטמבר. ״אחרי הכל, אתם לא רוצים טיפשים כמו ארצ'י מקגאוון שמת מאיבוד דם וששריף קולמן מצא על הבטן במוסך, עם חרב בתחת, הא?״

איתי גלאון כותב סיפורים לחברות וארגונים ופותר בעיות אסטרטגיות. מעביר סדנאות קריאייטיב. קורא ומתעניין בעיקר ב: בטחון, טרור, לוגיקה מתמטית, הסטוריה, ספרות וספורט. חי בשותפות עם פוסט-טראומה מנוהלת ומטופלת מהשירות הצבאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 849 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סֶגֶר שֵׁנִי

כמו נהר שכל הזמן משתנה כי הכול זורם, לא רק שהסגר החדש הוא לא הסגר שהכרנו - גם אנחנו כבר לא אותם אנשים שהיינו כשנכנסנו אל הסגר הראשון, אי אז במרץ-אפריל 2020

עוד 842 מילים

למקרה שפיספסת

כן אנחנו יכולים! כך ניפרד השנה מנתניהו, ונחזק את מדינת ישראל

מדינת ישראל מתמודדת כעת עם איום מרובע: ממשלתי, משטרי, מדינתי - ומשבר אמון שהגיע לשיא בקורונה ● אבל אין סיבה לאבד תקווה ● הדרך אל ההחלמה תהיה קשה ומייסרת, וכרוכה בהיפרדות מראש הממשלה, אך הדבר אפשרי ● כך ניתן לעשות זאת בצורה דמוקרטית ויעילה, תוך איחוי הקרעים ושיתוף פעולה לעתיד טוב יותר ● דעה

עוד 1,246 מילים

הממשלה פרסמה מתווה לקיום הפגנות במהלך הסגר

לא תהיה הגבלה על מספר המפגינים, אך תהיה חובה לשמור מרחק בין קבוצות של עד 20 מפגינים ● היועמ"ש האריך את כהונת זילבר ב-3 חודשים ● אוחנה יאריך את כהונת מ"מ המפכ"ל בחצי שנה ● חרדים הזמינו 400 אוטובוסים למפגינים, במשטרה סבורים שזו דרך לעקוף את הסגר ● ניסנקורן: לא זיהינו את העלייה בתחלואה בזמן ● שרים בביקורת על גמזו ״שנכנע ללחצים״ ● ושלל ברכות חג שמח מרחבי הזירה הפוליטית

עוד 16 עדכונים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 46 ימים לבחירות

האסונות של טראמפ

טקס החתימה על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל והמפרציות בבית הלבן לא סיפק לטראמפ אפילו שעות ספורות של סיקור חיובי ● ארצות הברית מתמודדת עם אסונות טבע וניהול כושל - משריפות חסרות תקדים במערב, דרך סערות הוריקן הרסניות, ועד התפרצות מגפת הקורונה שלא נבלמת ● אבל במירוץ לנשיאות, העיניים נשואות אל המדינות המתנדנדות - ובפרט למדינה שעשויה לקבוע את המנצח

עוד 1,684 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 36 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הכישלון הזה אינו יתום

מסיבת העיתונאים אמש של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הבריאות היתה הודאה מרוכזת בכישלון חסר תקדים בטיפול בקורונה ● בסגר הראשון אנשים ישבו מרצון בבתיהם כשהיו כמה עשרות חולים ● היום, עם עשרות אלפי נדבקים, כולם רק מחפשים איך לתחמן כדי להפר את הסגר השני ● לא בכדי נתניהו הזכיר אתמול את גנץ בפעם הראשונה ● פרשנות

מסיבת העיתונאים אמש (חמישי) של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ישראל כ"ץ ושר הבריאות יולי אדלשטיין, המעבר המצולם מבידוד לבידוד של כל שר, ארשת הפנים העגומה, המסרים והתוכניות, עוד תוכניות, היו הודאה מרוכזת בכישלון חסר תקדים בטיפול בקורונה.

זהו מחדל מנהיגותי, בריאותי, אזרחי, חברתי והסברתי מהדהד, ועם קרדיט עלוב שכזה לא מפליא שראש הממשלה ושריו מבינים שסגר נוסף לא יצליח, ולכן הם מחמירים את הצעדים והמגבלות כדי להתמודד עם חוסר האמון הנרכש של הציבור.

זהו מחדל מהדהד, ועם קרדיט עלוב שכזה לא מפליא שראש הממשלה ושריו מבינים שסגר נוסף לא יצליח, ולכן הם מחמירים את הצעדים והמגבלות כדי להתמודד עם חוסר האמון הנרכש של הציבור

בסגר הראשון היה שיתוף פעולה ציבורי מלא עם ההוראות. מילות השבח שהרעיף ראש הממשלה אז על האנשים ועל המשמעת האזרחית והערבות ההדדית נכנסו כבר לפנתיאון הרטוריקה. מה שקרה בין הגל הראשון והגל השני עוד ייחקר, כי התוצאה המחרידה נכון להיום עומדת על קרוב ל- 50 אלף נדבקים במדינה של 9 מיליון תושבים.

האירועים הקשים בחודשים האחרונים – התקנות הסותרות, היחס השונה לקבוצות ומגזרים, האינטרס הפוליטי מאחורי כל החלטה, פני ההנהגה והדוגמה האישית – שכנעו רבים לדפוק את המערכת, שלא דורשת את טובתם.

הפרדוקס זועק לשמיים. בסגר הראשון אנשים ישבו מרצון בבתיהם כאשר היו בארץ כמה עשרות חולים ואפילו זכינו להכיר את האנשים שהגיעו מספינת הקורונה ביפן ואת בעל חנות הצעצועים מאור יהודה, שנדבק בנגיף.

היום אנשים יוצאים מהבתים כאשר רבבות חולים מסתובבים ברחובות הערים. עד כדי כך נשבר האמון. כולם שומעים גם את ראשי המדינה מודים שהסגר לא ישנה בהרבה את המצב ומתפלצים.

הפרדוקס זועק לשמיים. בסגר הראשון אנשים ישבו מרצון בבתיהם כאשר היו בארץ כמה עשרות חולים. היום אנשים יוצאים מהבתים כאשר רבבות חולים מסתובבים ברחובות הערים. עד כדי כך נשבר האמון

השיח ברשתות היום הוא איך נלבש מכנסיים קצרים וסניקרס, נלך לאן שאנחנו רוצים ונספר שאנחנו עושים ספורט; איך נתחמן שאנחנו בדרך לעבודה; ואיך נפברק הפגנה או ביקור רפואי מחוץ לעיר. ב"זהו זה" הראו אתמול באחד המערכונים אזרח שהתחפש לשוטר בדרך לסעודת החג אצל ההורים. "זה לא סגר, זו בדיחה", אמר נתניהו לפרויקטור רוני גמזו. אולי הוא צודק.

מסיבת העיתונאים המשולשת אמש באה לומר לציבור "חכו רגע, תנו עוד צ'אנס, תיכנסו מתחת לאלונקה. אל תיתנו לנו להחמיר איתכם". "הלב כואב לי", אדלשטיין הודה בפני המתפללים שיאלצו להישאר מחוץ לבתי הכנסת שלהם. מעניין אם הלב הכואב של אדלשטיין ישכנע את חסידי בעלז להישאר בבית בתפילת "ונתנה תוקף" של יום כיפור.

הכישלון כידוע הוא יתום. אתמול ניסה נתניהו לארגן לו עוד אבא. במסיבות העיתונאים בימי הצלחה בארץ או בוושינגטון, נתניהו מעולם לא טרח להזכיר את בני גנץ, ראש הממשלה החליפי. אתמול דווקא כן. הפלא ופלא.

הכישלון כידוע הוא יתום. אתמול ניסה נתניהו לארגן לו עוד אבא. במסיבות העיתונאים בימי הצלחה בארץ או בוושינגטון, נתניהו מעולם לא טרח להזכיר את בני גנץ, ראש הממשלה החליפי. אתמול דווקא כן. הפלא ופלא

"נחמיר את ההנחיות. נדון עם בני גנץ ועם החברים", אמר נתניהו. ראש הממשלה לא דן עם החליפי שלו לפני ההסכם עם איחוד האמירויות ולא הזמין אותו לוושינגטון, אבל לפני שמטילים גזרות על הציבור – מזמינים את גנץ, מתייעצים איתו והופכים אותו לשותף מלא בכישלון.

עוד 487 מילים

תיעוד החסידים תקועים בגבול בלארוס בתנאים מחפירים

סרטון שהגיע לידי זמן ישראל מתעד את מצבם הירוד של מאות חסידי ברסלב אשר ניסו להגיע מבלארוס לאומן, ולא הורשו להיכנס לשטח - בעוד נהגי משאיות שנחסמו בגבול מתייחסים אליהם בלעג ● "מישהו ישן פה? כל הרכב מטונף... צואה ושתן בכל מקום, איזה יופי... אפשר להתחרפן, אבל הם רוקדים", אומר בסרטון אחד הנהגים

כ-1,500 חסידי ברסלב נתקעו בין בלארוס לאוקראינה, בדרכם לקברו של הרבי נחמן באומן, ונהגי המשאיות שנחסמו בגבול אינם מרוצים. סרטון שהגיע לידי זמן ישראל וצולם על ידי אחד מנהגי המשאיות מתעד את המתרחש שם כעת.

"שמו פה אוהלים, ממש אללה אכבר", אומר הנהג המצלם, שזהותו אינה ידועה, בגיחוך. "מישהו ישן פה? כל הרכב מטונף… צואה ושתן בכל מקום, איזה יופי… אפשר להתחרפן, אבל הם רוקדים. חסרות להם רק נערות ליווי. אירגנו להם פה מסיבה…"

לפי ההערכות של ממשלת אוקראינה, כ-40 אלף חסידים פוקדים אותה לקראת ראש השנה היהודי בימי השגרה. השנה הגבילה אוקראינה את מכסת הישראלים שיכולים להיכנס אל גבולותיה ל-3,000, ואסרה את כניסתם של שאר החסידים.

בימים האחרונים ניסו החסידים לחצות את הגבול, ברגל או דרך הנהר, אך נעצרו על ידי צבא אוקראינה והוחזרו לבלארוס.

גם בשעה זו, נמצאים בקו הגבול לא מעט חסידים ולא חוזרים על עקבותיהם. מנהיגי חסידות ברסלב פועלים באמצעות שר הפנים אריה דרעי בניסיון לפתור את המשבר מול ממשלת אוקראינה. אך עד כה לא הושגו תוצאות מול הממשלה, וגם לא יצאה הנחיה המורה לחסידים לחזור על עקבותיהם. בינתיים, הצלב האדום סיפק לחרדים שם סיוע, ובכלל זה אוהלים ואוכל.

ממשרד החוץ הישראלי נמסר כי שר החוץ גבי אשכנזי הנחה את השגרירויות בקייב ובמינסק להגיע לאזור הגבול בין המדינות, לוודא שלחסידים יש את הציוד הדרוש, כולל מזון ושתייה, ולנסות למנוע הידרדרות של המצב.

לזמן ישראל נודע כי השגרירויות של ישראל בבלארוס ובאוקראינה עומדות בקשר גם עם חברות התעופה, בניסיון לפתור את המשבר. ואולם לישראל אין כל סמכות רשמית להורות לחסידים להתפנות מהגבול.

"מי שגרם לכל זה אלה לא החסידים. הגענו לפה כי היו דיבורים על מתווה שניתן יהיה להיכנס לאוקראינה מהגבולות הסמוכים", אמר לזמן ישראל חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב שנתקעו בגבול. "הבנו שמדינת ישראל שלחה מכתב אנטישמי לנשיא אוקראינה על כך שאנו באים להדביק את כל האוקראינים בקורונה, והמכתב הזה תלוי בכל כפר נידח באוקראינה והאנטישמיות פה הרימה ראש.

"הבנו שמדינת ישראל שלחה מכתב אנטישמי לנשיא אוקראינה על כך שאנו באים להדביק את כל האוקראינים בקורונה, והמכתב הזה תלוי בכל כפר נידח באוקראינה והאנטישמיות פה הרימה ראש"

"כששמענו שזה המצב, חזקה עלינו צוויו של רבי נחמן, שאמר לנו לפני פטירתו לא לפספס ראש שנה אחד, וכמו שאמר תלמידו אפילו תהיה כל הדרך חרבות וסכינים שלופים, אני אזחל לאומן, אז אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו. רק חבל שמדינת ישראל, כמדינה יהודית, מצרה את צעדיה בכל הקשור ליהדות, דת וחרדים.

"אנחנו נמצאים פה תחת כיפת השמיים בגשם זלעפות כבר שעתיים. נשים עם תינוקות בעגלות, נכים בכיסאות גלגלים, ואפילו כוס תה וכוס מים אף נציג ישראלי לא הביא לנו. בראש השנה הגיע הזמן לתקן אפילו במעט את הנזקים שמדינת ישראל גרמה לנו, ולתת לנו להיכנס. כי מפה רק למקום אחד אנו נוכל ללכת – לאומן באוקראינה".

זמן ישראל פנו לתגובה גם לשר הפנים, אך טרם התקבלה התייחסותם לעניין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כמו נתניהו אף אחד לא לוקח אחריות. בושה וחרפה וחילול השם שזו עבירה גדולה מעבודה זרה. אף אחד לא שם מסיכה... כל השקרים לגבי ריחוק מתגלים בצילום וידאו אחד. הלכלוך וטינופת סביב מזכיר שטייטל ... המשך קריאה

כמו נתניהו אף אחד לא לוקח אחריות. בושה וחרפה וחילול השם שזו עבירה גדולה מעבודה זרה. אף אחד לא שם מסיכה… כל השקרים לגבי ריחוק מתגלים בצילום וידאו אחד. הלכלוך וטינופת סביב מזכיר שטייטל בפולין של המאה התשע עשרה ולא קבוצה של מאמינים מגובשים. חארות שכל אוקראיני שראה את הניירות מאחל שלא יכנסו, מחזקים סטראוטיפים אנטישמיים. אין מנהיג ישראלי שמגיב לדברים.. הם לא מסכנים.. הם גועליים.

עוד 437 מילים ו-1 תגובות

פרשנות 8 שאלות שדנה ויס לא שאלה את ראש המוסד

יונית לוי הכריזה בחדשות 12 על "ראיון נדיר" עם ראש המוסד, שהתרחש מיד לאחר טקס החתימה על ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בוושינגטון ● אלא שבמקום לנצל את הבמה כדי לשאול את יוסי כהן שאלות קשות, דנה ויס נראתה יותר כמו מעריצה נלהבת שפגשה זה עתה את מלך הכיתה ● ערן הילדסהיים ניסח כמה שאלות אפשריות, שמזכירות קצת יותר עיתונות מאשר דוברות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים. מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר"... המשך קריאה

שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים.
מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר". הטעיה מכוונת שתכליתה אחת היא: לזכות ברייטינג גבוה. על כן לא הייתי מאשים ישירות את הגברת וייס, אלא את מנהלי הערוץ.
שאלות כמו אלו שמציע מחבר המאמר הנ"ל נשאלות במהלך ראיון ארוך או בלשכתו של ראש המוסד או באולפן הטלויזיה.

עוד 812 מילים ו-2 תגובות

גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה, מתעכבת בינתיים בגיבוש מדיניות מיחזור בקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר, למרות שכך ממליצים הגורמים המקצועיים ששכר משרדה, ולמרות שזו המגמה בכל העולם המפותח ● איך קשורות לכך חברות המשקאות והמפלגות החרדיות, ולמה השם "רמי לוי" עולה בכל דיון שבו ממסמסים את היוזמה? ● פרשנות

עוד 693 מילים

מיוחד המיליארדר שהעולם אוהב לשנוא

המתקפות הפוליטיות והתקשרותיות נגד המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס - שתומך בארגוני שמאל ובחיזוק הדמוקרטיה בארץ ובעולם - נושאות אופי אנטישמי ברור ● למרות זאת, יש יהודים לא מעטים שמרשים לעצמם להצטרף לחגיגה ● יאיר נתניהו האשים את סורוס כי הוא "הורס את ישראל מבפנים" ● אך אברהם פוקסמן מהליגה נגד השמצה, שתקף את סורוס בעבר, כבר מכה על חטא: "האנטישמיים הצליחו להפוך אותו לאייקון, ולכן יש לנו אחריות לצאת להגנתו"

עוד 2,388 מילים

רקע הכל אודות סורוס

מיהו הפילנתרופ היהודי שנמצא במרכז תיאוריות קונספירציה של הימין

עוד 1,365 מילים

נתניהו: "ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להחמיר את ההנחיות"

שר האוצר כ"ץ: שכר השרים וחברי הכנסת יופחת; יינתן תמריץ כספי למעסיקים שלא יוציאו את העובדים לחל"ת ● טווח היציאה מהבית בסגר הוכפל מ-500 מטרים לקילומטר ● גמזו: "ישראל כולה נצבעה באדום ובכתום" ● ועדת החינוך אישרה את הפסקת הלימודים למשך שבוע אחד - ולא לשלושה, כפי שביקשה הממשלה; בשבוע הבא תדון הוועדה בהפעלת הגנים הפרטיים

עוד 53 עדכונים

עדכונים מהחזית נתניהו נזכר שיש לו משפט לנהל

בעוד ראש הממשלה חותם על הסכמי שלום סודיים בטקסים נוצצים בוושינגטון ונכשל בהתמודדות עם הקורונה בישראל, החל הנאשם נתניהו להתכונן לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו בעוד ארבעה חודשים ● יובל יועז מביא מקבץ התפתחויות מהימים האחרונים

עוד 865 מילים

גם המפגינים מבולבלים: "מובילי המחאה לא יגיעו לבלפור, יהיו פעילים שכן"

תוכנית הסגר לא כוללת התייחסות להפגנות, והממשלה טרם החליטה האם להגבילן במהלכו ובאיזה אופן ● בינתיים, תנועת הדגלים השחורים החליטה שלא להפגין נגד נתניהו בירושלים, וארגונים אחרים כמו "מחאת היחידים" מחכים לכללים שתקבע הממשלה ● אמיר השכל: "נחשוב על צעדינו הבאים אחרי שנבין את חוקי המשחק" ● אחד המפגינים: "מקווה שהסגר לא יעמיד אותי בדילמה"

עוד 1,162 מילים ו-1 תגובות

הח"כית החדשה "נטשה" את יעלון עוד לפני שנכנסה לרשימתו

בין שלל העריקים הפוליטיים ומפרי ההבטחות לבוחר, הסיפור של מיכל קוטלר-וונש עבר מתחת לרדאר ● הח"כית הטרייה - שנכנסה לכנסת מטעם סיעת תל"ם ודילגה מיד לסיעת כחול-לבן בקואליציה - מודה כי כבר לפני הבחירות לא הזדהתה עם מדיניותו של יעלון ● אבל הוא ואנשי תל"ם התעלמו מסימני האזהרה, והעניקו לה מקום אטרקטיבי ברשימה ● קוטלר-וונש בתגובה: "אני מחויבת לאזרחי ישראל"

עוד 1,364 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה