השבוע הצטרפתי לשיעור זום כיתתי. עד אז חשבתי שאני יודע עד כמה הזום לא אפקטיבי כמתודה עיקרית, אבל כעת פשוט נוכחתי לדעת שהזום הינו כלי נהדר אם המטרה היא לתסכל את הילדים, וכי אנו מאבדים אותם אט אט.

השבוע הצטרפתי לשיעור זום כיתתי. עד אז חשבתי שאני יודע עד כמה הזום לא אפקטיבי כמתודה עיקרית, אבל כעת פשוט נוכחתי לדעת שהזום הוא כלי נהדר אם המטרה היא לתסכל את הילדים. אנו מאבדים אותם אט אט

פעיל חברתי, חל"תניק של מסע ישראלי, ציוני, פטריוט, איש חינוך, איש תפעול, מוביל מעת לעת.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בנקודת הזמן שאנו נמצאים בה יש לחזור מיד ללמידה הכי בטוחה שאפשר, ולחשוב איך נחיה בשנים הקרובות עם הקורונה. בואו נחשוב על מערכת חינוך ההולכת צעד אחר צעד וחושבת כמה צעדים קדימה לעבר העתיד.

מתווה 1: למידה בקפסולת מקצוע

אז מה עושים בטווח המיידי? מה אפשר לעשות כדי לחזור לשיגרת לימודים בטוחה?

פעיל חברתי, חל"תניק של מסע ישראלי, ציוני, פטריוט, איש חינוך, איש תפעול, מוביל מעת לעת.

השבוע השתתפתי בהרצאה. המרצה הציג את עצמו, את תוכנית הקורס ולפני התחלת הלמידה אמר:

"אני חושב שאתם דור מסכן, הלמידה בזום חסרה הרבה מאוד דברים המסייעים ללמידה, המפגש עם החברים, האינטרקציה, לומדים ביחד, עוזרים אחד לשני ועוד…"

פעיל חברתי, חל"תניק של מסע ישראלי, ציוני, פטריוט, איש חינוך, איש תפעול, מוביל מעת לעת.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.

לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).

ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).

עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.