ד"ר גדליה אפטרמן
הזמן של
ד"ר גדליה אפטרמן

ד"ר גדליה אפטרמן, הוא ראש תוכנית מדיניות ישראל-אסיה במכון ע"ש אבא אבן לדיפלומטיה במרכז הבינתחומי. בעבר שירת בשירות החוץ האוסטרלי, וכדיפלומט בשגרירות האוסטרלית בביג'ינג.

היחסים המעמיקים עם המפרץ סוללים את הדרך לאסלמאבד

הידיעות בדבר ביקורו בישראל של סעיד בוכרי, יועצו הבכיר של ראש ממשלת פקיסטן אימרן חאן בנובמבר האחרון, מצטרפות לשורה של התפתחויות איזוריות שעשויות לפתוח את הדלת להתקרבות הדרגתית בין ישראל לפקיסטן.

הדינמיקה העולמית המשתנה בעקבות מגיפת הקורונה, המתח הגובר בין מעצמות העל, ובמיוחד הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ מייצרים הזדמנות להתקרבות ולשת"פ בתחומים מסוימים בין ישראל ופקיסטן.

הידיעות בדבר ביקורו בישראל של סעיד בוכרי, יועצו הבכיר של רה"מ פקיסטן אימרן חאן, בנובמבר האחרון, מצטרפות לשורת התפתחויות איזוריות שעשויות לפתוח את הדלת להתקרבות בין ישראל לפקיסטן

עבור ישראל מדובר בהזדמנות חשובה שיכולה לשנות את מאזן האיום ולפתוח עבורה עידן חדש בדרום אסיה. אך יהיה עליה לשקול את צעדיה בזהירות, במיוחד נוכח רגישותה הצפויה של ידידתה החשובה באיזור, הודו. פקיסטן עובדת כדי לחמם את היחסים עם ארה"ב, ערב הסעודית והמפרץ, כולל ביקור של ראש הממשלה אימרן חאן בתחילת החודש בריאד, לאחר שהיחסים התדרדרו בשנים האחרונות. בין היתר היא תומכת בעמדתם בנושא האיראני.

לכאורה, נראה שאין סיבה ממשית לעוינות בין המדינות. הן מעולם לא נלחמו זו בזו, אין מחלוקת גיאוגרפית ביניהם, שתיהן סובלות מבעיות טרור הנובעות מקיצוניות דתית ובעבר אפילו התקיימו מספר פגישות מדיניות בין שתיהן. עם זאת, מבט מעמיק יותר על היחסים בין פקיסטן לישראל חושף את עומק התהום הפעורה בין המדינות.

כך, לצד תמיכתה חסרת התקדים של ישראל בהודו, האויבת הגדולה של פקיסטן, ישנו חשש עמוק בקרב קציני הצבא הפקיסטניים מהתקרבות לישראל. כמו כן, ההקצנה הדתית בשורות הצבא והמודיעין, וביטויי האנטישמיות בחברה הפקיסטנית, מצמצמים באופן משמעותי את הסבירות שתהיה תמיכה ציבורית רחבה בממשלת פקיסטן אם היא אכן תבקש לקדם את יחסיה עם ישראל.

מרכיב נוסף ביחסים המורכבים בין המדינות הוא היכולת הגרעינית של פקיסטן. לאחר שיריבתה הגדולה, הודו, פיתחה נשק גרעיני, פקיסטן פיתחה אף היא יכולת גרעינית הכוללת אמצעי שיגור מתקדמים, שעלולים לפול לידיהם של גורמים עויינים. בנוסף, "אבי" תוכנית הגרעין הפקיסטנית, עבד אל-קאדיר-חאן, אולי בתמיכת אסלמבאד, "ייצא" את היכולת הזו למרבה במחיר ובכך איפשר למדינות כמו איראן ולוב לפתח תוכניות גרעין משלהן. מנגד, פקיסטן מוטרדת משיתוף הפעולה הצבאי ההדוק בין ישראל והודו, וחוששת כי ישראל תסייע להודו בתקיפת אתרי הגרעין הפקיסטנית בניסיון "לשלול" את פקיסטן מיכולותיה.

נראה שאין סיבה ממשית לעוינות בין ישראל לפקיסטן. הן לא נלחמו זו בזו, אין מחלוקת גיאוגרפית ביניהם, שתיהן סובלות מבעיות טרור מקיצוניות דתית. אך מבט מעמיק יותר חושף את עומק התהום ביניהן

עם זאת, השינויים הגיאופוליטיים והאיזוריים שמתרחשים לאחרונה יוצרים זהות אינטרסים ופותחים חלון הזדמנויות לפעולה. על ישראל לנצל את המומנטום החיובי שנוצר בעקבות הקשרים המעמיקים עם מדינות המפרץ מחד גיסא, ואת הצורך הפקיסטני לשבור את בידודה ולחזק את קשריה עם ארה"ב וערב הסעודית מאידך גיסא ולהדק את היחסים עם אסלמבאד,. גם פקיסטן תוכל לגזור רווחים משמעותיים מצעד כזה, ובראשם קשר קרוב יותר לממשל האמריקאי החדש; היכולת להתגבר על הבעיות בין איסלמבאד למדינות המפרץ; ואיזון הברית החדשה בין סעודיה להודו והברית האסטרטגית בין ישראל להודו.

השיח האסטרטגי בין המדינות חשוב במיוחד לאור הנסיגה הצפויה של ארצות הברית מאפגניסטן. קיים חשש אמיתי בקרב מדינות האיזור ובראשם הודו שהטאליבן יחזור לשלטון במהרה לאחר פינוי הכוחות האמריקאים, ושהמדינה תהפוך לבסיס לטרור איסלאמי. פקיסטן היא בעלת השפעה משמעותית באפגניסטן בכלל ועל הטאליבן בפרט.

בנוסף, על ישראל לחשוב כיצד היא מגבירה את הקשר שבין העמים ולא רק בין ממשלות. ביכולתה לעשות זאת על-ידי פיתוח קשרים עם הפזורה הפקיסטנית במדינות המפרץ, לה השפעה רבה על המתרחש בפקיסטאן, וכן על-ידי העברת מסרים ישירים בשפת אורדו לאזרחי פקיסטאן. ללא מהלכים שכאלו ישראל תתקשה, גם אם תהיה פריצת דרך כלשהי במגעים המדיניים, לקיים מערכת יחסים גם בעתיד בין המדינות.

"הפיל בחדר" נוגע כמובן למערכת היחסים החשובה בין ישראל והודו. מאז כינונם של הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל להודו ב-1992 התפתחה מערכת יחסים אסטרטגית בין המדינות על בסיס שיתוף פעולה כלכלי, תיירותי ובעיקר ביטחוני, ואלו אף הואצו מאז עליית ממשלת מודי לשלטון. היחסים בין המדינות התהדקו עוד יותר בשנים האחרונות והודו נחשבת כיום לאחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל, בוודאי ביבשת אסיה.

עם זאת, ישראל צריכה לבנות ערוץ תקשורת עם פקיסטן תוך שמירה על, ואף חיזוק הברית האסטרטגית שלה עם הודו. ישראל צריכה להקפיד להיות שקופה מול הודו ולהדגיש כי קשרים אלה לא יחליפו את קשרי ישראל-הודו ולא יפגעו בשיתוף הפעולה הצבאי, ושמטרתם למנוע טעויות בין המדינות.

ישראל צריכה לבנות ערוץ תקשורת עם פקיסטן תוך שמירת הברית האסטרטגית עם הודו וחיזוקה. ישראל צריכה להקפיד להיות שקופה מול הודו ולהדגיש כי קשרים אלה לא יחליפו את קשרי ישראל-הודו

בראייה קדימה, על ישראל לפעול במספר ערוצים, רשמיים ואקדמיים, על מנת לאותת לפקיסטן כי קיימת כאן הזדמנות אמיתית לקידום היחסים, תוך נקיטת צעדים להרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל להודו וחיזוק הקשר יוצא הדופן עם הנהגתה.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. כיום חוקר עמית במכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן.

ד"ר גדליה אפטרמן, הוא ראש תוכנית מדיניות ישראל-אסיה במכון ע"ש אבא אבן לדיפלומטיה במרכז הבינתחומי. בעבר שירת בשירות החוץ האוסטרלי, וכדיפלומט בשגרירות האוסטרלית בביג'ינג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 715 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 28 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מנה שלישית של חיסון הקורונה למבוגרים החל משבוע הבא

הלך לעולמו נתן מיליקובסקי, בן-דודו ופטרונו של נתניהו ● שאשא ביטון מכחישה את הדיווח, שלפיו, קיימה שיחה מתוחה עם בנט, שבה הוא מתח עליה ביקורת ● רע"ם הצביעה נגד - והצעת החוק לאי הפללה של משתמשי קנאביס לא עברה ● הורוביץ וזנדברג נפגשו עם מקביליהם הפלסטינים ● אפרת רייטן היא מועמדת העבודה לוועדה לבחירת שופטים; קרן ברק - מועמדת הליכוד ● בתוך שבועיים יתקיים דיון בבג"ץ בעתירה בעניין הרכב ועדות הכנסת

עוד 55 עדכונים

במקום לחגוג שוויון, לעשות שוויון

לעיתים חגיגות השוויון הן שמעידות יותר מכל על העדרו. לפני מספר ימים שודרה באחד מערוצי החדשות כתבה על "המנכ"ליות של משרדי הממשלה". 10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, שיפור ניכר ביחס לעבר. 7 מהן השתתפו באותה כתבה, שאין לי ספק בכוונותיהם הטובות של יוזמיה. אך בעודי צופה באותן נשים מרשימות, חשבתי שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שההופעה הראשונה שלהן במהדורת חדשות איננה מקצועית, אלא מגדרית.

10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, 7 מהן השתתפו בכתבה. בעודי צופה בנשים המרשימות חשבתי, שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שהופעתן הראשונה אינה מקצועית אלא מגדרית

האם נכון לנו כחברה, שמנהלות מוכשרות של משרדי ממשלה זוכות ל"טבילת האש" התקשורתית שלהן כנשים ולא כנשות מקצוע? האם זה נכון להן? שוויון מלא יהיה כאשר כל אחת מאיתנו תבחן רק בהתאם למי שהיא ולא מה שהיא. כאשר לא תהיינה עוד כתבות שחוגגות שוויון, אלא שפשוט יהיה שוויון שיקבל ביטוי גם בחשיפה התקשורתית.

כש"חוגגים שוויון", במידה רבה מודים בכך שהוא עדיין לא כאן. כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה, כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה.

לא בדקתי מי היו אותן 3 מנכ"ליות שנעדרו מהכתבה ואינני יודעת מדוע לא הופיעו בה. אולי הרגישו לא בנוח מהמעמד המגדרי והעדיפו שהחשיפה התקשורתית שלהן תהיה קשורה לעשייה, בדיוק כמו זו של המנכ"לים הגברים, שהם גם עדיין הרוב הגדול.

כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה. כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה

האתגר שלנו כחברה הוא להפוך את השוויון המגדרי לדבר רגיל, מובן מאליו, לא כזה שחוגגים או מציינים אותו. לא לעסוק בטפיחות על השכם של עצמנו בגאווה על כל אישה נוספת שממונה לתפקיד בכיר, אלא להפוך את המציאות הזאת לדבר טבעי. שמינוי של אישה, כמו מינוי של גבר, יזכה בביקורות טובות וגרועות ביחס לכישוריה, ניסיונה והתאמתה לתפקיד, לא ביחס למגדרה.

וצריך לזכור עוד פרט אחד קטן ומשמעותי, גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, יותר מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל היא גברית כמעט כולה. רוב המנכ"ליות שהופיעו בכתבה, אינן מובילות את המשרדים הגדולים והמשפיעים, כך גם ביחס לרוב השרות. גם בכלכלה, למרות שיפור שחל בשנים האחרונות, עדיין הנשים במיעוט.

גם אם לא ניתן להעלים את תקרת הזכוכית בן רגע, צריך להפסיק לתת לה את זמן השידור באמצעות חגיגת הצלחתן של המעטות שהצליחו לנפצה. במקום זאת יש לפעול כדי לייצר שינוי מלמטה.

לא לתת עוד לגיטימציה להדרת נשים מהמרחב הציבורי, לשיח מזלזל, להקטנת נשים ולפגיעה בהן. לצערי הרבה מאותם דברים עדיין טבועים בחברה הישראלית על גווניה השונים. עדיף שכלי התקשורת יתרכזו יותר בחשיפתם ובמאבק לשינויים ופחות בחגיגה מוקדמת של הצלחתן של המעטות, שעדיין אינן מעידות על הכלל.

גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל – כמעט כולה גברית

אם נדע לייצר שוויון בחיים, בסופו של דבר יהיה גם שוויון בסיקור התקשורתי, ללא צורך בכתבות צבע מיוחדות.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 475 מילים

פרשנות השנאה לבדד תשכון?

הוויכוח המתמשך סביב נאומו של שר החוץ יאיר לפיד על אנטישמיות טומן בחובו הכרה בהתנגשות בין ציפיות הציונות למציאות המרה ● לפיד ניסה להסיט בנאומו את התפיסה הציונית הקלאסית של אנטישמיות מקריאה לשינוי היהודים לעבר הכרה בכך שהיהודי, במובן עמוק, אינו רלוונטי לאנטישמיות: הוא המטרה שלה, ולא הסיבה לה ● פרשנות

עוד 2,898 מילים

למקרה שפיספסת

מכון התקנים היה בניגוד עניינים חמור בחקירת תאונת המנוף ביבנה

פרסום ראשון זו הייתה תאונת המנוף הקשה ביותר בארץ ● ארבעה עובדים נהרגו, המשטרה מינתה את מכון התקנים לתת חוות דעת שקבעה כי האשמים הם הפועלים שמתו ● העגורן שקרס לא תאם את מסמכי הרישיון ומי שחתם הוא מכון התקנים, שעובד שלו קיים שיחה אסורה עם בעל העגורן אחרי התאונה ● המכון ויבואני המנופים היו בקשורים קרובים בעשור האחרון ● מכון התקנים: "אין לנו קשר לאירוע ולתוצאותיו המצערות"

עוד 3,127 מילים

סער והעליון במרוץ מקביל להגנה על זכויות חשודים

בזמן ששר המשפטים מקדם חוק יסוד חדש שיעגן את זכויותיהם של חשודים ועצורים, בית המשפט העליון פועל לחזק את אותן זכויות חשודים במסגרת ההליך המשפטי בעניין חוקיות החיפוש שבצעה המשטרה בטלפון של יונתן אוריך ● עד שיעבור החוק של סער, קשה לחשוב על נושא מהותי יותר שבו על העליון לקבוע כללים ● גם אם המשמעות היא שיועצי נתניהו לפתע קוראים לאקטיביזם שיפוטי

עוד 947 מילים

מאורעות תוניס הם פרפורי "האסלאם הפוליטי" חביב המערב

גבול ישראל עזה שוב מתחמם ושוב בגלל הסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל לידיה את כספי שיקום עזה, והוא מתעקש לשמור על הנוהל הישן של מעבר הכסף מקטר ישירות אליו. חמאס גם מאיים לחדש את צעדות השיבה.

גבול ישראל עזה שוב מתחמם מהסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל את כספי שיקום עזה, מתעקש לשמור על נוהל מעבר הכסף מקטר ישירות אליו, ומאיים לחדש את צעדות השיבה

אבל חמאס גם חייב לקחת בחשבון כי המזרח התיכון משתנה ולא לטובתו. מה שקורה עכשיו בתוניס זה בעצם פרפורי "האסלאם הפוליטי", רעיון שהשתעשעו בו במערב, כאילו ניתן למצוא בתוך האסלאם כוחות מתונים שיכולים להיות בעלי ברית של המערב ולהילחם יחד באל-קאעידה ואח"כ במדינה האסלאמית.

מה קורה בתוניס? הנשיא, יחד עם הצבא, ביטל את הפרלמנט שבשליטת האחים המוסלמים, כאשר העם הוא דווקא עם הצבא, ובמקום שהאחים יוציאו מיליונים לרחובות, המוני תוניסאים שטפו דווקא את מטה מפלגת הנהדה ועשו בה שמות.

המפלגה הזאת, והעומד בראשה, ראשד גנושי, נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב שעמו המערב יכול להסתדר. עם השמות במטה המפלגה אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי אשר הנשיא אובמה קידם בכל כוחו.

תוניס איננה הבעיה היחידה של האחים המוסלמים. גם טורקיה. יש תפנית בעמדת ארדואן, והוא אומר לראשי האחים ממדינות ערב להסתלק יפה לפני שהוא יהיה רציני. ראשי האחים מכוויית כבר ברחו חזרה הביתה, והם מעדיפים את הכלא הכווייתי על האירוח של ארדואן,

וכעת יש סימן שאלה על "התפוח הגדול" – ראשי האחים של מצרים. סיסי דורש את הסגרתם, ארדואן סגר להם את תחנת השידור שהסיתה מטורקיה לתוך מצרים, אבל עד לרגע זה הוא לא הסגיר את ראשי האחים לידיו של סיסי.

מפלגת הנהדה בתוניס והעומד בראשה נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב, עמו המערב יכול להסתדר. כעת אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי שאובמה קידם בכל כוחו

הטלפון של ארדואן לנשיא הרצוג הוא באותו הקשר, אבל לדעתי אין לסמוך על מילתו של ארדואן. הוא לא ויתר על חלום החליפות, ולא יוותר. הכל טקטיקות.
מהומה לא קטנה מתחוללת בהנהגת האחים באירופה ויש ידיעות על משבר פנימי גדול, אבל מכיוון שמבחינת התעמולה של האחים הכל סבבה, קשה לדעת מה מתחולל שם.

כאשר חמאס עזה מאיים בחזרה לצעדות השיבה, יש לבחון זאת על רקע משבר האחים המוסלמים הכולל. כוחם הגדול של האחים המוסלמים הוא בברית שהם כרתו עם השמאל האירופאי.

ראינו זאת במשטים של ארדואן ובצעדות השיבה שנתמכו לוגיסטית מאירופה בשלב הראשוני, כאשר חמאס עדיין לא נקט עמדה. מי שיזם את צעדות השיבה היו אירגוני השמאל הפלסטיניים, יחד עם ברית האחים-שמאל האירופאים, וחמאס הצטרף כאשר ראה שהפרוייקט מצליח. והוא גם דאג לסיים את הצעדות תמורת מחיר שקיבל מישראל.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הזאת הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם כן ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענן את הברית, אבל יש להטיל בכל ספק.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענון הברית, מה שמוטל בספק

מה שחמאס בהחלט צריך לקחת בחשבון אלה מראות ההמון התוניסאי הפורץ לתוך משרדי א-נהדה. המצב בתוניס לא דומה למצב בעזה, אבל הרוח הגבית בעולם הערבי נושבת נגדו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 489 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אלו שקיבלו חיסון ראשון ביולי עשויים לקבל את המנה השנייה באיחור

אחרי שבנט קרא להתחסן עד ה-9 ביולי על מנת לקבל מנה שנייה לפני שיפוג תוקפם של החיסונים שבארץ, מספר המתחסנים זינק ואז צנח שוב בדיוק ב-10 ביולי ● התוצאה היא כי במשך שבועיים, מעטים התחסנו - ואלו שהתחסנו עשויים להמתין יותר משלושה שבועות לקבלת המנה השנייה ● כעת כולם מחכים למשלוח הבא מפייזר והמומחים מדגישים: קבלת חיסון שני באיחור דווקא יכולה להוות יתרון ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,530 מילים

חיל האוויר תקף שלשום מתקני חמאס בתגובה לסדרת הדליקות בנגב המערבי ● בנוסף, ישראל צמצמה את שטח הדייג ושוקלת כעת הגבלת תנועה במעברים ● אולם יעילות הצעדים הללו מוטלת בספק, וגם חמאס מחזיק במדרגות תגובה משלו ● אם לא תחול התקדמות בשיחות קהיר, סבב לחימה יכול להיות שוב על הפרק ● פרשנות

עוד 584 מילים
אפליקציית ביט. אילוסטרציה

רשות התחרות מצאה ש"ביט" היא מונופול. בזאת הסתיים הטיפול

רשות התחרות ביססה בדוח מיוחד את העובדה ש"ביט" של בנק הפועלים השתלטה על שוק אפליקציות התשלומים, תוך חשש לפגיעה בתחרות והצרכנים ● אולם במקום לנקוט נגדה בצעדים הדרושים על פי חוק, הרשות העדיפה לגלגל את הטיפול לבנק ישראל - גוף שאינו אמון על התחרות ומצוי בניגוד עניינים מול הרשות ● פרשנות

עוד 652 מילים

סער זועם על בנט כי התנער מתמיכתו בחוק שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה

בנט על חיסון שלישי: "קרובים לזה מאוד, כמה שפחות לדבר – הסיכוי יגדל" ● לראשונה בגל הנוכחי: יותר מ־2,000 מאומתים ביממה, 138 במצב קשה ● בצל פרשת NSO, גנץ ימריא לביקור בזק בצרפת, שם ייפגש עם שרת ההגנה ● בן גביר נגד טיבי: "היועץ של ערפאת פעל ללא סמכות לסתום לי את הפה"; טיבי: "נהג כמו בריון" ● כהנא מתכוון לחסום כניסת ארגונים רפורמיים לתחום הכשרות

עוד 47 עדכונים

מתן כהנא הוא האנטיוכוס החדש

שר הדתות סימן לעצמו שלוש מטרות: הגיור, מינוי הרבנים הראשיים, ושוויון לנשים ● את המהפכה הראשונה במערך הכשרות הוא כבר החל להוציא לפועל ● גם מינוי אישה ליו"ר מועצה דתית לראשונה מזה 17 שנה מעיד על רצינות כוונותיו ● "כל השנים רציתי להיות שר לעניינים האלה", הוא אומר לזמן ישראל ● "כהנא וחבריו באו לקעקע את היהדות מבפנים", משיבים החרדים ● פרשנות

עוד 650 מילים ו-2 תגובות

בניגוד לתחזיות: העולם מתאושש, ישראל פחות

פוליטיקאים וכלכלנים הבטיחו שהמשק יתאושש במהירות ממשבר הקורונה, וכי המובטלים יחזרו לעבודה בזריזות ● אבל השוואה בינלאומית מגלה: הכלכלה הישראלית לא התאוששה והמובטלים לא חוזרים למעגל העבודה מהר יותר מאשר במדינות אחרות ● וגם על דמי אבטלה הוציאה הממשלה הרבה יותר

עוד 2,522 מילים

צריכת השקיות ברשתות המזון בישראל שוב בעלייה

מאז נכנס חוק השקיות לתוקף ב-2017, אז צנחה צריכת השקיות ב-78%, נרשמת עלייה עקבית בצריכה ברשתות המזון ● ב-2020 חלה עלייה של 9% לעומת 2019 ● בסך הכל, נרשמה עלייה של 34% בצריכת השקיות בתוך שלוש שנים ● במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי עדיין מדובר בהפחתה משמעותית לעומת התקופה שלפני החוק, וכבר מתכננים את הצעדים הבאים שיבלמו את מגמת העלייה

עוד 492 מילים ו-1 תגובות

חשדות לשחיתות במכרז לבחירת מבקר פנים בפארק אריאל שרון

פרסום ראשון יו"ר ועדת הביקורת של פארק אריאל שרון קיימה קשר עם מועמד לתפקיד מבקר הפנים וביקשה מוועדת המכרזים לשנות את תנאי המכרז לטובתו ● כשהיועצת המשפטית התריעה נגד המהלך - היא הוצאה מהדיון ובהמשך פוטרה ● וכשהקשר הפסול התגלה – היו"ר טענה כי "אינה זוכרת את הפרטים" ● דוח רשות החברות מאשר את ממצאי תחקיר זמן ישראל ומדגים כיצד פועלת שחיתות שלטונית

עוד 1,501 מילים ו-1 תגובות

בן גביר הוצא בכוח אחרי שכינה את טיבי "מחבל"

האופוזיציה סרבה להתקזז עם האוזר שאושפז בבית חולים ● העיתונאי רוני דניאל הלך לעולמו בגיל 73 ● ניצן הורביץ: "בלי פתרון למערכת הבריאות לא נעביר תקציב" ● דיווח: בכחול לבן שוקלים לנצל את החוק הנורווגי עבור גנץ או שוסטר ● הרצוג: "אם כל מי שיכול יתחסן – בתי הספר יישארו פתוחים" ● מהלילה – אסורה כניסת מלווים לטרמינל הנוסעים בנתב"ג ● שר האוצר: קצבת השלמת הכנסה לגימלאים תעלה ל־70% משכר המינימום

עוד 68 עדכונים

ממשלת בנט-לפיד שוברת שיאים בסחטנות

יאיר לפיד היה מראשי המתנגדים לחוק הנורווגי וביקר בחריפות את המצאת ממשלת החילופים בשנה שעברה ● מאז, הפך לאדריכל הממשלה הנוכחית, המנופחת ממש כמו קודמתה ● לפיד מודה כי "גם אנחנו נכשלנו בעניין הזה" והתקשורת בתגובה מתפעלת מהכנות שלו ● אבל כישלון והכאה על חטא הם לא מנהיגות ● במקום לחתוך את התופעה, לפיד רק מעודד אותה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מעניין איך אתה היית מתנהל במצב המורכב הזה? ואם לא בך נעסוק, אז באופן כללי - מה הפתרון? ואם הפתרון שלך יביא למותה של הממשלה? בדר"כ הפוסטים של ירושלמי לעניין, אך הפעם אני לא מבין את הביקו... המשך קריאה

מעניין איך אתה היית מתנהל במצב המורכב הזה? ואם לא בך נעסוק, אז באופן כללי – מה הפתרון? ואם הפתרון שלך יביא למותה של הממשלה? בדר"כ הפוסטים של ירושלמי לעניין, אך הפעם אני לא מבין את הביקורת. שיעבירו חוקי מניעת נאשם בהנהגה וועדת הצוללות ונתקדם! זאת חיה מסורבלת הממשלה, היא קמה על כרעי כרעיים, תנו לה קצת אוויר. סתם הצעה מעאפאנה: אולי שכל חברי הממשלה יפרישו משהו ממשכורתם למען נזקקים, זאת אחלה יוזמה. בגין היה מופת

עוד 604 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה